ביבי הבוגד בארצו ובידידיו, ומלחמתו בגרעין האיראני

קישור מקוצר למאמר הזה: https://www.quimka.net/57499

בנימין נתניהו – בגד לא רק בידידיו, אלא גם בארצו: “שתישרף המדינה” (כמו שאמרה רעייתו שרהל’ה כאשר הוא הפסיד במערכה הראשונה על כהונתו השנייה) – ובלבד שהוא יפיק מהנושא הון פוליטי אישי

שמחה ניר, עוד

בן 81 שנים אנוכי היום (15.6.2020), צעיר, בריא ובועט, אבל עוד הדרך רב, עו”ד רבה המלחמה!

כך זה התחיל: עו”ד שמחה ניר ומלחמתו במסרסים

לחג החירות, פסח התשע”ט: עוז לתמורה – בטרם פורענות!

עו”ד שמחה ניר, שר המשפטים וזכויות האזרח – זה המצע

נא להכיר, מוזמנים לעקוב: https://twitter.com/SimhaNyr_quimka

זה יעדנו: משרד המשפטים וזכויות האזרח!

הצטרפו לקבוצת הפייסבוק

נציב תלונות הציבור על שופטים ורשמים – זה אנחנו!”

לייקלדף הפייסבוק עוד שמחה ניר – שר המשפטים הבא

המאמר ה-4,000 באתר: לו אני שר המשפטים

ההכרזה הרשמית שלי על ריצתי לתפקיד שר המשפטים

מתי מותר – ואפילו חובה – לומר לזולת שק בתחת“?

בגץ 8743/14, שמחה ניר, עוד, נהוועדה לבחירת שופטים ו-7 אחרים – קיצור תולדות הזמן

הקדמה

למה מדינות מפתחות/רוכשות נשק גרעיני?

התגובה בישראל

אתנחתא קלה: על סיסמאותהרחוב של הפוליטיקאים המצויים

מה מדאיג אותי?

הפעילות בישראל בנושא הגרעין האיראני

גם בעולם הרחב חשבו כך

מה עושה שותףסוד?

מה עשה ביבי?

“Weeks Away”

התוצאה

האם ביבי אמר את האמת, או שיקר?

דונאלד טראמפ וסיסמאותהרחוב שלו

בנימין נתניהו – בוגד לא רק בידידיו, אלא גם בארצו

ביבי נתניהו, ומה עכשיו?

הקדמה

אני לא יפה נפש, אני לא מזלזל בסכנה לישראל מהתגרענותה של איראן, אני לא נגד חיסול אוייבים, ואני גם לא אומר מה צריך לעשות או לא לעשות בעניין הגרעין האיראני.

יחד עם זאת אני נגד ניצול לא אחראי של נושא כלשהו למטרות פוליטיותאישיות, בידיעה שיש בכך כדי לסכן את ביטחון המדינה.

למה מדינות מפתחות/רוכשות נשק גרעיני?

ברחבי העולם מסתובבות/נחות כ-20,000 (עשרים אלף) פצצות אטום. חלק מהן, ככל הנראה, נמצאות בידי גורמים לא ידועים.

לומר שברחבי העולם ישנם 20,000 בני אדם (אחד על כל פצצה) שאינם ישנים בלילות מפחד ומחושש פן תיפול פצצה כזאת על ביתם או ארצם – נראה לי שזו הגזמה פראית.

ככל הנראה, דווקא הימצאותה של פצצתאטוםבכלבית היא זו אשר יוצרת את מאזן האימההמונע מדינות מלהשתמש בנשק הגרעיני גם בסכסוכים החמושים הקשים ביותר, מחשש המכה השנייה“, השלישית וכו’, וכנראה הזיכרונות משתי מלחמות העולם אינם מרנינים בלבבות העמים.

זה לא אומר שמאזן האימה הוא תעודת ביטוח נגד הפצצה גרעינית, ולכן בהחלט צריך להיות מוכנים לה, וזה כולל גם הכנת נשק גרעיני לצורך המכה השנייה, כדי שמי שמתכוון להשתמש באופציה הגרעינית יידע שצפוייה לו מכה נגדית כואבת.

בינתיים הפעם היחידה שנעשה בנשק גרעיני שימוש מלחמתי הייתה הפצצת הירושימה ונגסקי עי ארצות הברית. מפעם לפעם מועלית סברה שבהפצצת הכור הגרעיני הסורי עי חיל האוויר הישראלי נעשה שימוש בנשק גרעיני, אבל כנראה שאין לה ידיים ורגליים.

לפי מקורות זרים (ופליטותפלוטוניום של מקורות מקומיים) בכור הגרעיני בדימונה, הקרוי בפי העם קמג – קריה למחקר גרעיני) מייצרים פצצות אטום, והשמועה הלאמאומתת דיברה פעם על 200 פצצות כאלה הנמצאות בסטוק (היום זה לבטח הרבה יותר – תלוי בשמועות…).

לדעתי הסיבה העיקרית לפיתוח והצטיידות של נשק גרעיני על ידי מדינות היא האגו של מנהיגיהן, ביצור כוחם השלטוני, והיוקרה של חברות במועדון האטום הביןלאומי. זה טוב במיוחד בתור נרות חנוכה שעליהם, כידוע, נאמר שאין לנו להשתמש בהם, אלא לראותם בלבד.

כך, למשל, צפון קוריאה, רוסיה, סין, צרפת, בריטניה, ארהב, הודו להשם כי טוב, פקיסטן, בלגיה, טורקיה, ואחרות.

בעשור הקודם הצטרפה למירוץ הזה גם איראן, מתנשמת ומתנשפת: גם אנחנו רוצים פנקס חבר במועדון הזה!

התגובה בישראל

סביר להניח שמדינת ישראל לא ממש רוותה נחת מהרעיון שלאירן – לא ממש ידידה מובהקת של מדינת ישראל ושל הרעיון הציוני בכללותו – תהיינה כמה פצצות אטומיות בסטוק, והשאלה הייתה מה עושים כנגד זה.

אפשרות אחת – לשלוח את חיל האוויר להפציץ את כל המתקנים הגרעיניים הפזורים ברחבי איראן, כי האיראנים למדו מהניסיון המר של העיראקים והסורים, שלא לנהל את הגרעינים שלהן במקום אחד.

שטחה של איראן הוא לפחות פי 55 יותר משטחה של מדינת ישראל, וממילא אין לה שום בעייה לפזר את הגרעינים שלה כך שכל ניסיון להפציץ את כולם יחד הוא בעייתי למדי, וניסיון להשמיד אותם כל אחד בתורו מאבד את גורם ההפתעה, ומכניס את מדינת ישראל למלחמה ממושכת עם איראן – מלחמה בנשק קונבנציונלי שמטרתה למנוע פיתוח נשק גרעיני.

כל מי שחי בישראל בעשור הקודם זוכר את מחלוקת שהייתה בין מחייבי התקיפה על איראן לבין שולליה, שתמכו בהסדר דיפלומטי כלשהו, על בסיס ההנחה שעדיף הסכם גרוע על פני מלחמה טובה.

אפשר, כמובן, לחסל מדען גרעין ראשי איראני מפעם לפעם, אבל מקורות מהימנים גורסים שבתי הקברות באיראן מלאים מדעני גרעין ראשיים שלא היה להם תחליף.

אתנחתא קלה: על סיסמאותהרחוב של הפוליטיקאים המצויים

כדי להצליח בפוליטיקה צריך להגיע אל ההמונים, וכדי להגיע אל ההמונים צריך לפתח סיסמאות קצרות וקליטות, במקום הרצאות מפורטות ומעמיקות.

קחו, לדוגמה את החומה שדונאלד טראמפ רצה לבנות בגבול ארהבמקסיקו: כאשר מחליטים על דבר כזה צריך לתת את הדעת על כמה דברים:

ראשית – על היעילות במונחים של כמה יעלה להקים את החומה ולתחזק אותה, הכל במונחים של דולר לכל מסתנן ומבריח שהחומה תמנע אותם בכל פרק זמן נתון, תוך הבאה בחשבון שרוב ההברחות וניסיונות ההברחה מתבצעים במעבריהכניסה החוקיים, ושגם מבקשיהמקלט באים אל מעברי הכניסה האלה, ומבקשים להיאסר, כחלק מתקוותם לממש את האפשרות לקבל מקלט מדיני.

שנית – יש לתת את הדעת על החלופות האחרות למניעת ההסתננות וההברחות, ולבחון את העלותהתועלת שלהם, יחסית לחומה המוצעת.

שלישית – יש לבדוק גם אמצעים אחרים להבטחת ביטחון המדינה, שאינם נוגעים למניעת הסתננות והברחה. למשל: להשקיע את המיליארדים הרבים בהעצמתו של חיל האוויר.

רביעית – ישנם גם ערכים לאומיים אחרים הזקוקים להשקעה: חינוך, בריאות וכו’.

חמישית – מאיכן יילקח המימון? האם לקצץ בתחומים אחרים, להעלות מסים, או להגדיל את החוב הלאומי?

וכן הלאה, וכן הלאה, אבל את זה אי אפשר לפתח בעצרותההמונים, וגם לא בטוויטר.

את מה עושים?

ראשית – מוצאים נושא סקסי“, כמו החומה בה אנחנו מדברים;

שנית – מוצאים הסבר התחלתי: החומה דרושה כבדי למנוע הסתננות והברחות: הם מביאים סמים ופשיעה, הם אונסים את בנותינו, וכו’, ומתחילים לטפטף אותו להמונים שוב ושוב עד שזה נקלט (משנתו של יוזף גבלס).

שלישית – מטפטפים להמונים שמקסיקו תממן את החומה“.

ובסוף כבר לא צריך שום דבר חוץ מלנצח על המקהלה המדקלמת The WALL!, The WALL! The WALL! The WALL! The WALL! The WALL! The WALL! The WALL! The WALL! The WALL! The WALL! עם אלף שלטים שאינם אומרים אלא The WALL! The WALL! The WALL! The WALL!!!

 

TRUMP THE WALL

 

וזה מחזיר אותנו אל בנימין נתניהו ואל הגרעין האיראני.

מה מדאיג אותי?

להגיד שהגרעין האיראני לא מדאיג אותי – לא הייתי אומר, כי בכל זאת זה נשק שבידי מדינתאוייב, ולא ממש נעים לחטוף אותו, אפילו שזה בסבירות נמוכה” (עע מלחמת יום כיפור).

אבל אותי מדאיג יותר מטח של 500 פצצות איראניות קונבנציונליות מדוייקות, הנוחתות על תל אביב ובנותיה, ואם הגזמתי במספר – גם עשר כאלה די בהן כדי להדאיג אותי, במיוחד כאשר יש לי אחות הגרה בתלאביב.

אלא מאי: פצצות קונבנציונליות אינן נושא סקסיעבור הפוליטיקאי המצוי.

מה אפשר לומר בנושא הזה, ולהעלות עליו גירה, שוב ושוב, עד לבחירות? לא – אי אפשר לומר הרבה, כי אין החולק על כך שכל מדינה שבעולם רשאית לפתח נשק קונבנציונלי להגנתה, ומה יציע ביבי כנגד הנשק הקונבנציונלי האיראני, המפוזר במאות אתרים ברחבי איראן, ששטחה, כאמור, הוא לפחות פי 55 יותר משטחה של מדינת ישראל? לשתוק? לפתוח במלחמה שעלולה להסלים לכדי מלחמת עולם?!

לא, זה לא נושא מספיק סקסי גם עבור נתניהו, ואליו נושא הגרעין האיראני הוא סקסילמהדרין.

הפעילות בישראל בנושא הגרעין האיראני

כפי שכבר ציינתי לעיל, כל מי שחי בישראל בעשור הקודם זוכר את המחלוקת שהייתה בין מחייבי התקיפה על איראן לבין שולליה, שתמכו בהסדר דיפלומטי כלשהו, על בסיס ההנחה שעדיף הסכם גרוע על פני מלחמה טובה.

בסוף גברה ידם של שוללי הפעילות הצבאית, וככל שידיעתי והבנתי מגיעות, הגנרלים הישראליים העדיפו דווקא את הטיפול בנושא במישור הדיפלומטי.

גם בעולם הרחב חשבו כך

בכל השנים מאז התחילה איראן עם הפיתוח הגרעיני נעשו בעולם נסיונות להגיע איתם להסכם שיעצור את התגרענותה בלי צורך בשפיכות דמים, ובשנת 2015 התנהל במלוא הקיטור מום בנושא הזה בין איראן לבין חמש החברות הקבועות במועצת הביטחון של האום – ארצות הברית, רוסיה, סין, צרפת והממלכה המאוחדת – ואיתן גם גרמניה והאיחוד האירופי.

ממשלת ישראל, עם בנימין נתניהו בראשה, הייתה שותפה סמוייה למום הזה, האמריקאים עדכנו אותנו והתייעצו איתנו, וביבי מעולם לא אמר להם תפסיקו עם המום הטיפשי הזה, איראן יודעת רק שפה אחת: שפת הכוח הצבאי.

ביבי לא אמר זאת, כי הוא הבין שאין תחליף להסכם זולת המלחמה, ומלחמה זה דבר מסוכן, עם פצועים והרוגים, ועם תהלוכותנצחון עם חלקי מטוסים ישראליים וטייסים ישראליים מובלים בכלובים ברחובות הערים ברחבי איראן.

מה עושה שותףסוד?

שותףסוד למום מדבר עם מי ששיתף אותו – ומחוץ להידברות הזאת הוא שותק.

תארו לעצמכם שאחד משותפיהסוד למום היה בא לנאום במאג’לס האיראני, וקורא שם להקשחת עמדתה של איראן במום הזה, וגם נותן לאיראנים להבין כי הנושאיםונותנים איתם מגלים סימניחולשה – מה זה, אם לא בגידה?

בנימין נתניהו עשה דבר דומה – בכיוון ההפוך.

מה עשה ביבי?

ביום 3.3.2015, שבועיים בדיוק לפני הבחירות בישראל, בא בנימין נתניהו לנאום בפני ישיבה משותפת של שני בתי הקונגרס האמריקאי. הוא לא בא לדבר על 500 פצצות איראניות שעלולות לנחות בלב תלאביב, כי זה לא “סקסי”. הוא בא לדבר כנגד ההסכם המתגבש עם איראן, במטרה לעצור את התגרענותה בלי מהלכים צבאיים שעלולים לעלות ביוקר, עם סיכוי נמוך להצלחה ממשית..

הוא גם לא בא להשיא עצות לארהב ולשאר הנושאיםונותנים עם איראן – כי את זה הוא עשה מאחורי הקלעים.

הוא בה לקיים, על במת הקונגרס, אסיפתבחירות לעצמו, ערב הבחירות, ולרפובליקאים – לקראת מערכת הבחירות שלהם, בשנה הבאה.

ומה אמר ביבי לאמריקאים, ולעולם כולו?

[F]or over a year, we’ve been told that no deal is better than a bad deal. Well, this is a bad deal. It’s a very bad deal. We’re better off without it.

Now we’re being told that the only alternative to this bad deal is war. That’s just not true.

The alternative to this bad deal is a much better deal”.

אני לא יודע מי אמר שעדיף בלי הסכם מאשר עם הסכם גרוע – לדעתי אף גורם רציני, מדיני או בטחוני, לא אמר את זה, בין השאר משום שאי אפשר לקבוע קריטריונים שיגדירו מה זה הסכם גרוע“, לפני שרואים את המוצר המוגמר ואפשר להחליט אם מקבלים אותו, אם לאו.

נניח שאנחנו מגדירים הסכם גרועככזה שלא מאפשר לאיראנים להעשיר אורניום בכמות של יותר מ-300 קג לרמה של יותר מ-3.67%, במשך יותר מ-10 שנים, והם מתעקשים על 301 קג עד לרמה של 3.68%, במשך 10 שנים ויום אז מה – נפוצץ את המו”ם?

אז ביבי כבר לא אמר שעדיף בלי הסכם על הסכם גרוע, אבל הוא אמר על ההסכם המתגבש שהאלטרנטיבה לו אינה מלחמה, אלא הסכם טוב בהרבה“, אבל גם הוא לא הציע קריטריונים להגדרת הסכם טוב בהרבה“.

יש סיפור ידוע ממלחמת העולם השנייה, על התכנסות אומות העולם כדי לטקס עצה מה לעשות כנגד המפלצת הנאצית: האמריקאים אמרו אנחנו נתרום את הכסף (אז עוד היה להם קצת), הרוסים אמרו אנחנו ניתן את כוחהאדם, האנגלים אמרו אנחנו נספק את המכונות, והיהודים אמרו אנחנו ניתן עייצעס” (עצות, למי שחלש ביידיש).

אז ביבי בא לתת עייצעס.

מה ציפה ביבי שהמעצמות המתמקחות עם איראן תעשינה כאשר הוא נותן את העייצעסשלו קבל כל העולם?

אני – בחוסרהאחריות הידוע שלי – הייתי אומר: ביבי, מהיום והלאה אתה שותף גלוי למומ הזה – אתה תשב בכל הדיונים, תיתן את העייצעס שלך כמה שאתה רוצה, ונראה מה ייצא מזה, אבל תזכור דבר אחד: אם אתה מפוצץ את המום בהנחה שאנחנו נשלח חיילים וטייסים להילחם ולמות על אדמת איראן בגלל הגחמות שלך – שכח מזה!

בתרחיש הזה יכול להיות שני תרחישימשנה:

האחד – האיראנים היו אומרים אנחנו לא מנהלים מום עם ישראל, וקמים משולחן המום.

והשני מתפצל בעצמו לשלושה תתתרחישימשנה:

האחד – שביבי, מוכר הרהיטים בעברו, היה מבין שיש גבול למתיחתהחבל, והיה מוכן להתפשר על הסכם שאולי אינו מושא תאוותו, אבל שהוא יכול לחיות איתו.

השני – שביבי היה הולך עד הסוף, עד שהמום יתפוצץ, וכל השותפים היו מקבלים את עמדתו.

והשלישי – שביבי היה עוזב את שולחן המום, וזה היה ממשיך בלעדיו, ומגיע בסוף לאותה הנקודה שהגיע אליה ממילא.

“Weeks Away”

כמובא לעיל, נתניהו אמר בקונגרס שאם אי אפשר להגיע להסכם טוב בהרבה“, אז עדיף בלעדיו, אבל, כדי לשווק את הרהיט שלו, הוא אמר והתריע: ההתגרענות של האיראנים היא עניין של שבועות(“Weeks Away”).

כאשר הסכנה הקרובה רובצת לפתחנו, האין זה מסוכן למתוח את החבל, ולהסתכן בכך שהוא ייקרע?

בניגוד לחוסרהאחריות שאני הייתי מגלה – ברק אובמה דווקא גילה אחריות (וגם כבוד עצמי, ובצדק), ולמשמע הנאום הוא רתח וזעם, והחליט להדיר את נתניהו מהמום – לא להתייעץ איתו, ואפילו לא לעדכן אותו.

הוא לא סמך עוד על ביבי, שהאינטרסים הפוליטיים שלו גברו על הצורך לנהל מום אחראי ויעיל, כי הוא לא רצה להשאיר את איראן חופשיה להמשיך ולפתח את הארסנל הגרעיני שלה.

התוצאה היתה שבסופו של דבר ההסכם עם האיראנים נחתם: “זה הסכם רע [אבל בלי התערבותו של נתניהו] הוא יכול היה להיות פחות רע.

התוצאה

על אף תחזיתו של נתניהו, לפיה התגרענותה של איראן היא עניין של שבועות“, ההסכם הגרוע הזה (אשר, כאמור, היה יכול להיות פחות גרוע אלמלא נתניהו חיבל בו) הבטיח עצירת התגרענותה של איראן לעשר שנים – עם אופציה להארכה לחמש שנים נוספות.

והאיראנים עמדו בו, לדעת הסבאא ולדעת כל גורמי המודיעין האמריקאים.

האם ביבי אמר את האמת, או שיקר?

כאשר נתניהו, בנאומו על במת הקונגרס, אמר והתריע שההתגרענות של האיראנים היא עניין של שבועות(“Weeks Away”) – האם הוא אמר את האמת, או שיקר?

אם הוא אמר את האמת – ההסכם עם איראן אכן הוכיח את עצמו לעילאולעילא, בכך שהפך עניין של שבועותלעשר שנים, עם אופציה להארכה בחמש שנים נוספות.

ואם הוא שיקר – הוא בכוונה התכוון ליצור פאניקה והפחדה – כי זה מה שהוא יודע לעשות, וזה מה שהוא עושה כדי לשווק את עצמו (עע הערבים נוהרים“), וזה מתיישב על החבלה הגלוייה שלו במום של המעצמות עם האיראנים: ביבי בלי האיום האיראני והאיום הפלשתינאי הוא שמשון ללא מחלפותיו.

דונאלד טראמפ וסיסמאותהרחוב שלו

מה עושה שלטון חדש עם מה שהוא מוצא לפניו?

הוא משפר את מה שהוא יכול לשפר, הוא מחליף את מה שלא מתאים לו במשהו אחר, ובינתיים הוא משאיר את הקיים, במקום למחוק אותו ולהשאיר במקומו חלל ריק.

טלו, למשל, את חילופי השלטון בארץ ישראל: כאשר השלטון בארץ עבר מידי השלטונות העותומניים לידי המנדט הבריטי, הבריטים מצאו מערכת חוקים מסודרת – לא מלאה, לא כלילת השלמות, אבל שאפשר לחיות איתה עד שהיא תתוקן, במקום לבטל אותה, ולהשאיר במקומה חור שחור.

כאשר מדינת ישראל קמה, היא נהגה עם הדין הקיים באותו האופן: אימצנו את הדין הקיים (שיעמוד בתוקפו“), כולל מה שהדין הקיים ירש מהדין העותומני ולא בוטל על ידו, ובהדרגה המשכנו לפתח את המשפט הישראלי עד שחוקקנו את חוק יסודות המשפט, תשם-1980, אשר ביטל את ההפנייה המנדטורית אל הדין העותומאני, אבל קבע כי אין בכך כדי לפגוע במשפט שנקלט בארץ לפני תחילת חוק זה“.

בדומה לכך גם לגבי הדין הקיים בשטחיםבהם נטלנו אחיזהבעקבות מלחמת ששת הימים.

ועל כך אמרינן: אין שופכין מים מלוכלכים לפני שיש מים נקיים.

דונאלד טראמפ, הנשיא היוצא של ארהב, הפגין גישה אחרת: הוא ביטל את ההסכם עם האיראנים, בלי ליצור משהו אחר, טוב יותר.

מדוע הוא עשה זאת?

משום שזה קל לשיווק תחת סיסמתהרחוב ההסכם עם האיראנים הוא אסון (ואף אחד לא שואל מה אמור לבוא במקומו, ומה ההשלכות של הביטול).

משום שהוא שונא את קודמו, ברק אובמה, השחור והחביב.

ומשום שלהבדיל מבתולה, טראמפ נשאר טראמפ.

כך היה גם, למשל, עם האובמהקייר (חוק ביטוח הבריאות, הדומה לחוק אצלנו, בכך שכל אדם חייב לרכוש אותו).

אז במערכת הבחירות הקודמת הוא אמר גם על החוק הזה שהוא אסון“, והבטיח לבטל אותו ולהחליפו בביטוח בריאות נהדר, תמורת שבריר זעיר מהמחיר” – סיסמתרחוב נהדרת, כאשר בפועל הוא התכוון לבטל את האובמהקייר בלי לחוקק משהו אחר תחתיו, ולזרוק עוד עשרות מיליוני אמריקאים את מחוץ למעגל המבוטחים.

אז הוא ביטל חדצדדית את ההסכם עם האיראנים, שחרר אותם מהמחוייבות – בה הם, כאמור, עמדו – והם אכן התחילו להעשיר אורניום כפי יכולתם, במקום המינון המוגבל שההסכם נתן להם, שהספיק לצרכים מדעיים, אבל לא הספיק לפיתוח נשק גרעיני.

והכל בתיזמור עם ראש ממשלת ישראל, בנימין ביבי נתניהו.

בנימין נתניהו – בוגד לא רק בידידיו, אלא גם בארצו

לא פעם אני מתלבט בשאלה על טראמפ ונתניהו – מי מהדורתכיס של מי, משום שיש להם כל כך הרבה מן המשותף (וזה גם מה שמסביר את האהבה ההדדית ביניהם), וככל הנוגע לענייננו היום – האינטרס הפוליטי האישי שלהם מאפיל על חובתו של כל אחד מהם לארצו, שבחרה בו לעמוד בראשה.

על טראמפ כתבתי הרבה (ראו, למשל, דונאלד טראמפ למתקדמים (א): הכישלונר מאבד שליטה, והקישורים שם), ואחרים כתבו הרבה יותר, וגם על ביבי נאמר הרבה (את תרומתי הצנועה תראו בקישורים, למטה מכאן).

במקרה הזה אני מתייחס רק לעניין הסכם הגרעין עם האיראנים: בלהיטותו להפיק הון פוליטי מהנושא הזה, הוא בגד גם בידידיו האמריקאים אשר שיתפו אותו במום עם האיראנים, וגם בביטחונה של מדינת ישראל, שלא היה לו אכפת שהאיראנים יגבירו את העשרת האורניום – העיקר שתהיה לו סחורה פוליטית קלהלשיווק.

ביבי נתניהו, ומה עכשיו?

דונאלד טראמפ, יור בסט פרנד, הבטיח לדיקטטור הצפוןקוריאני, קים ג’ונג און, מלחמת עולם שלישית (“fire and fury like the world has never seen”), ובסוף שם עצמו כאסקופה הנרמסת לרגליו של אותו “Little Rocket Man”, אשר המשיך בפיתוח הארסנל הגרעיני שלו – לרבות פצצות מימן.

אחרי שהוא, טראמפ, יצא, חדצדדית, מההסכם עם האיראנים, הוא הטיל עליהם סנקציות (לא ידוע לי במה זה התבטא), דרש מהם לחזור לשולחן הדיונים בלי תנאים מוקדמים“, והזהיר אותם שהם משחקים באש” – אבל האיראנים לא נבהלו, עשו לו נאבאוזן והתחילו, כאמור, להעשיר אורניום בקצב גובר והולך.

טראמפ הוכיח את עצמו, שוב ושוב, כנמרשלניר, כי גם לאיראנים יש אגו – לא פחות משלו – והם מוכנים לרעוב ללחם, אבל לפתוח במלחמה נגד איראן – החברים שלו בפוקס ניוז לא היו נותנים לו.

כעת דונאלד טראמפ יוצא מהזירה מבוייש ובזנבביןהרגליים, והממשל הנכנס – ממשלו של מי שכונה על ידו ג’ו הישנוני” (“Sleepy Joe”) – כבר הבהיר שיש בדעתו לחתור להסכם חדש עם האיראנים, כי כל חלופה אחרת תהיה גרועה יותר, והחלופה האולטימטיבית – לשלוח את חיילי ארהב וטייסיה להילחם ולמות על אדמת איראן למען האגו של ביבי – בכלל לא באה בחשבון.

ולא כל שכן היא לא באה בחשבון כמתנתבחירות לבנימין נתניהו, ארבע פעמים בשנתיים, שכפי שזה היה רגיל בארבע השנים האחרונות.

ביבי לא ממש אידיוט, והוא מבין שאין שום חלופה להסכם חדש עם האיראנים, הוא גם יודע שהרוסים לא יעמדו מנגד (פוטין: פעולה צבאית אמריקנית נגד איראן תביא קטסטרופה על המזה“ת“, איראן היא בת ברית של רוסיה, וכו’, אבל הוא מוכרח להפגין שרירים, ולהתנגד לחידוש המגעים עם איראן להסכם חדש – זה הולך מצויין בשוק סיסמאותהרחוב הפוליטיות, שם איש לא שואל שאלות קשות (למשל: מה תעשה אם הממשל ינהל מום עם האיראנים ולא ישתף אותך – האם תבוא שוב לקונגרס (אם יתנו לך), כדי להטיף נגד הסכם שאתה לא יודע עליו שום דבר? למשל: האם ההתנגדות שלך למום ארהבאיראן מושתתת על כך שארה”ב תשלח את צבאה ואת חיל האוויר שלה להילחם ולמות על מזבח הקפריזות שלך? למשל: האם תנתק את היחסים הדיפלומטיים עם ארהב?!).

ואני מוסיף ושואל את ביבי: אם ביידן שואל אותך מה אתה מעדיף – הסכם אמריקאיאיראני כלשהו, או להגן על ישראל מפני הגרעין האיראני – בלי לסמוך על פעולה צבאית אמריקאית?

יש לי הערכה משלי: בנימין נתניהו מבין שהוא לא יוכל לעצור את המום האמריקאיאיראני, והוא גם לא רוצה בכך, כי הוא מבין שזה עדיף מלאכלום, אבל הוא ימצה את כל האפשרויות הפוליטיות מעצם התנגדותו למום הזה: אני אעמד בפרץ, אני אתנגד לכל מום עם האיראנים, אני אגן על ביטחונה של מדינת ישראל, אני, ואני, ואני!…

וכאשר ההסכם הזה יושלם, הוא יגיד עשיתי ככל יכולתי כדי למנוע אותו!

_________

לקריאה נוספת בנושא הזה:

דונאלד טראמפ למתחילים, מבט מקרוב (יט): על טראמפ והגרעין האיראני: תחזית מינימוםמקסימום

דונאלד טראמפ למתחילים, מבט מקרוב (יט)(2): על טראמפ והגרעין האיראני: הערתהבהרה

דונאלד טראמפ למתחילים, מבט מקרוב (יט)(3): על טראמפ והגרעין האיראני: אמרתי לכם, ואתם צחקתם עלי – עכשיו זה מפי הגבורה!

___________

פרשת בנימין נתניהו: על התנערותו של הבגץ מתפקידו וסמכותו

ביבי, למען אמון הציבור – צא לחופשת קורונה

על טראמפ ועל נתניהו: מה צריך ראש מדינה לעשות, כדי שתומכיו יעיפו אותו, למרות כל נקודותהזכות שלו – אם כאלה קיימות?

על הקורונה ועל הסגרים, על הדרג הפוליטי ועל הדרגים המקצועיים, ועל שיקולים זרים ופסולים

בנימין נתניהו מה יקרה אם חזונך האולטימטיבי אכן יתגשם?

ההסכם עם איחוד האמירויות – עדיף מלאכלום, אבל …

על כיבוד הסכמים פוליטיים, ועל העילות וההצדקה להפרתם

ההסכם עם איחוד האמירויות – אובמה היה נותן הרבה יותר, 11 שנים קודם

בנימין נתניהו עושה שימוש מניפולטיבי בעובדותאמת

ואף על פי כן – נתניהו לקח שוחד!

בנימין נתניהו, אולי תפסיק לזיין לנו את השכל?!

מה עניין חזקת החפות לביבי נתניהו? – נאוםתשובה לקשקשנים אשר מדברים “משפטית” בלי לפתוח את ספר החוקים

נאוםתשובה לד”ר ישראל ברניר: על מה בדיוק עומד ראש הממשלה לדין

משפט נתניהו (ב), שלב ההקראה: על צביעותם של השופטים

משפט נתניהו (א), שלב ההקראה: מעולם לא עשו מעטים כל כך שגיאות רבות כל כך, בפרק זמן קצר כל כך

בנימין נתניהו, בין אישום למשפט (א): חוששני שאין לו הגנה

בנימין נתניהו, בין אישום למשפט (ב): מתי כתב אישום “מגלה עבירה”, ומה זה “לכאורה”

בנימין נתניהו, בין אישום למשפט (ג): האם המציאו לביבי עבירה חדשה?

בנימין נתניהו, בין אישום למשפט (ד): שאלה מקדימה לעניין תפירת התיקים

בנימין נתניהו, בין אישום למשפט (ה): האם כתב האישום מכיל ראיות שמקומן לא בו

בנימין נתניהו, בין אישום למשפט (ו): תפירת תיקים? אולי; אכיפה סלקטיבית? אולי; אבל מה עניין ה”שמאל” לכאן, כאשר את הפרקליטות הזאת ביבי עצמו מינה וטיפח?

בנימין נתניהו, בין אישום למשפט (ז): הבלדה על שלג העדים

בנימין נתניהו, בין אישום למשפט (ח): מה עושה סניגורו של ביבי ברשימת העדים?

בנימין נתניהו, בין אישום למשפט (ט): תרגיל של איפכא מסתברא

בנימין נתניהו, בין אישום למשפט (י): על החסינות: איך ביבי ירה לעצמו ברגל

בנימין נתניהו, בין אישום למשפט (יא): האם יכול ביבי לגרור את בקשת החסינות עד לכנסת הבאה?

בנימין נתניהו, בין אישום למשפט (יב): נאום תשובה ליצחק זמיר: אתה הוא הציבור!

בנימין נתניהו, בין אישום למשפט (יג): יאללה, הולכים לבגץ!

בנימין נתניהו, בין אישום למשפט (יד): בעקבות הדיון בבגץ

בנימין נתניהו, בין אישום למשפט (טו): תומכי ביבי, יש לי בשבילכם סוכריה ענקית!

בנימין נתניהו, בין אישום למשפט (טז): ביבי משקר ומטעה

מאמרים נוספים בנושא:

שימוע פומבי לראש הממשלה, כן או לא?

על “שוחד בדמות כתבה בעיתון”: נאום–תשובה לאהוד פרלסמן

עוד על טובותהנאהבעבירות השוחד

עוד על עבירות השוחד: האם נחוצה תמורה?

על ההלכה הפסוקה של ביהמ”ש העליון כחלק ממשפט המדינה

עֵ֭ת לַעֲשׂ֣וֹת לַיהֹוָ֑ה הֵ֝פֵ֗רוּ תּוֹרָתֶֽךָ׃ קואליצית ניר 2.0 – עכשיו!

ביבי נתניהו לא מכין שיעוריבית

ביבי נתניהו, כפפה לרגליך: לך לבג”ץ, טען תפירה!

על סמכותו של הבגץ לפזר את הכנסת

איך יכולים שופטי ישראל לאותת לביבי ואוהדיו שהם לא בכיס הקטן שלו?

על פסק הדין בעתירות נגד מינויו של נתניהו כראש הממשלה ונגד ההסכם הקואליציוני

על הדיון בעתירות נגד מינויו של נתניהו כראש הממשלה ונגד ההסכם הקואליציוני – לקחי היום הראשון

על משפטו הפלילי של בנימין נתניהו – נאוםתשובה ושאלות לתומכיביבי

בג”ץ ביבי – מבחנו הקשה ביותר של בית המשפט העליון, מאז פרוץ המדינה

קשה, קשה, מלאכתו של פרשן החוק

ממשלת שני הבנימינים, הטרגדיה השקספירית בשער

_____________

למשתמשי פייסבוק, טוויטר ושאר הרשתות החברתיות – נא לשתף!

נא להגיב באמצעות הקישור הוספת תגובה” (למטה מכאן)

אל תאמרו מבחן בוזגלו אמרו מבחן אלישבע*לסגור את לשכת עורכי הדין*לדף הפייסבוק של עוד שמחה ניר*לדף הפייסבוק של האתר של קימקא

דוקודרמה: זרוק אותו לאיראנים – איך נפטרנו מאשר גרוניס

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

ניהול האתר