על משפטו הפלילי של בנימין נתניהו – נאום-תשובה ושאלות לתומכי-ביבי

קישור מקוצר למאמר הזה: https://www.quimka.net/57004

אתם לא רוצים שופטיצדק אלא שופטים פוליטיים, שופטים שיחליטו מראש על התוצאה, אבל מתבכיינים על כך ששופטיו של ביבי הם, לטעמכם, שופטים פוליטיים שכבר החליטו מראש על התוצאה *** מה תגידו אם רוצח אחותכם יזוכה מאשמה, רק משום שהוא חבר מרכז הליכוד?

שמחה ניר, עוד

בן 80 שנה אנוכי היום (15.6.2019), צעיר, בריא ובועט, אבל עוד הדרך רב, עו”ד רבה המלחמה!

כך זה התחיל: עו”ד שמחה ניר ומלחמתו במסרסים

לחג החירות, פסח התשע”ט: עוז לתמורה – בטרם פורענות!

עו”ד שמחה ניר, שר המשפטים וזכויות האזרח – זה המצע

נא להכיר, מוזמנים לעקוב: https://twitter.com/SimhaNyr_quimka

זה יעדנו: משרד המשפטים וזכויות האזרח!

הצטרפו לקבוצת הפייסבוק

נציב תלונות הציבור על שופטים ורשמים – זה אנחנו!”

לייקלדף הפייסבוק עוד שמחה ניר – שר המשפטים הבא

המאמר ה-4,000 באתר: לו אני שר המשפטים

ההכרזה הרשמית שלי על ריצתי לתפקיד שר המשפטים

מתי מותר – ואפילו חובה – לומר לזולת שק בתחת“?

בגץ 8743/14, שמחה ניר, עוד, נהוועדה לבחירת שופטים ו-7 אחרים – קיצור תולדות הזמן

מבוא

ולעניין

על מה המחלוקת בינינו

עם סכין בין השיניים

כבר חרצת את הדין

ומאוהדביבי המסויים, אל כלל ציבור אוהדיו

ועכשיו השאלות

מבוא

על מאמרי בגץ ביבי – מבחנו הקשה ביותר של בית המשפט העליון, מאז פרוץ המדינה מגיב קובי נאור (Kobi Naor):

בית המשפט העליון כבר מזמן לחץ על כפתור המנגנון ההשמדה העצמית.

פסק הדין אתמול של 6 נגד 1 בעניין המסתננים הוא אך תזכורת טרייה.

לדיונים בסוגיות נתניהומגיע בית המשפט העליון כשמחצית הציבור איבד אמון במערכת המשפט.

כמובן שגם כך לגבי משפט נתניהו בבית המשפט המחוזי – מה שהופך את תוצאת המשפט כאשר תהיה לבלתי רלוונטית מבחינה ציבורית, אלא רק מבחינתו האישית של נתניהו.

שכן אם חלילה יורשע – אותו ציבור שמילא איבד את האמון במערכת יקבל עוד הוכחה שהכל מכור מראש.

ואם יקרה נס ויזוכה – החצי השני של הציבור יאבד את אמונו במערכת המשפט, כי רק לאור תפירת התיקים נגד נתניהו נוח לו להאמין במערכת.

אגב, הציבור שתומך בנתניהו לא יחזיר אמונו במערכת המשפט אם הוא יזוכה, אלא יכיר בכך שקרה נס ונמצאו 2 שופטים לפחות שהבינו שמדובר בהפיכה שלטונית בחסות מערכת המשפט, ויזרקו את כולם מכל המדרגות.

ברשותכם, “הציבור שתומך בנתניהו”, ובמיוחד ברשותך, קובי נאור, ארחיב את התשובה שלי לתגובתך, מעבר לתגובתי המקורית.

ראשית – אם וכאשר תבוא לבית משפט כלשהו – כנאשם או מערער בפלילים, כתובע, נתבע או מערער בהליכים אזרחיים, או כעותר לבגץ – אני מאחל לך שתעמוד מול שופטים ברמתך, שופטים אשר, כמוך, קבעו את התוצאה הסופית לפני שהם אפילו פתחו את התיק שלפניהם, ואולי אז תבין על מה אני מדבר כאן.

ושנית – עם השופטים והפרקליטים שאתה מדבר עליהם יש לי הרבה יותר חשבונות ממך – חשבונות מקצועיים, חשבונות ציבוריים, וכן – גם חשבונות אישיים, אבל לא אסלח לך על שאתה מאלץ אותי להגן עליהם.

אני מגן עליהם, משום שגם להם מגיע צדק – למרות שלא מגיע להם צדק;

אני מגן עליהם, משום שאני לא רוצה להיות כמותם, ולהידמות להם;

ואני מגן עליהם, משום שביקורת שגוייה עליהם רק מדללת את הביקורת האמיתית, הנכונה והצודקת – בבחינת זאב! זאב!!!”.

ואל תגיד לי שאני יפה נפש“.

אל תגיד לי שאני יפה נפש“, כי זה לא נכון, כי אני דווקא מכוערנפש. שאל את אסתר חיות, שאל את אליקים רובינשטיין, שאל את אדמונד לוי, שאל את מישאל חשין, שאל את מי שאתה רק רוצהכולם יאשרו לך שאני אכן מכוערנפש.

אלא מאי? השיקול התועלתי, כעולה מהנימוק השלישי (ואם תרצו – בעקיפין ובמרומז גם מהשניים הראשונים) – הוא זה אשר עומד אצלי בראש מעייני, והשיקולים המוסריים – הם רק שחקני חיזוק“.

ולעניין

ועכשיו לגופה של ביקורתך, קובי.

כשמבקרים פסד זה או אחר – וכאן אתה מבקר את פסק הדין בעניין החוק המחייב להפקיד 20% משכרם של המסתננים, פיקדון שיוחזר להם עם עזיבתם את הארץ – רצוי גם לפרט במה המדובר, מה טענו הצדדים, איך נומק פסקהדין, ומה לא נכון יש בו, לדעת המבקר. האם קראת את פסקהדין? האם עברת על טענות הצדדים? האם נתת את דעתך למה ששנוי במחלוקת, ולמה לא?!

תקן אותי אם אני טועה, אבל כל אלה לא מעניינים אותך, אפילו לא כקליפת השום דאשתקד.

הם לא מעניינים אותך, כי אתה לא רוצה פסק דין נכון, ענייני וצודק, אלא פסק דין פוליטי, המתאמים לאוריינטציה הפוליטית שלך: אתה מצפה מהם לפסיקה מוטהפוליטית, ומתבכיין על כך שהם מוטים פוליטית.

ואם ניקח, בהשאלה, דוגמה אמריקאית אקטואלית, שנדונה עכשיו בבתי המשפט, שם: בשאלה אם להתיר הצבעה בדואר, אתה לא רוצה משפטצדק, אתה רוצה את הפסיקה שתהייה טובה יותר למועמד שלך, או למפלגה שלך.

ולכך לעולם לא אסכים.

על מה המחלוקת בינינו

כעיקרון אתה, למעשה, לא חולק עלי בעניין אבדן אמון הציבור בשופטים, דבר שאני מדבר עליו זה כחמישה וחצי עשורים. אני הבנתי את זה כשאתה היית בכיתה גימל של הבצפר העממי – אתה גיליתאת זה כשדרכו לך על היבלות הפוליטיות, ועד היום אתה מסרב להבין שזה, בראש ובראשונה, עניין של תרבות השפיטה הקלוקלת, ואם יש לכך השלכות פוליטיות – זה נגזר מתרבות השפיטה.

אתה אומר – ובצדק – כיבית המשפט העליון כבר מזמן לחץ על כפתור המנגנון ההשמדה העצמית”, אבל מכאן אתה מפליג למחוזות זרים לחלוטין: אתה קובע מראש את התוצאה, ואתה מסיק מראש מסקנות לגבי כל תוצאה אפשרית (זיכוי או הרשעה, אבל לא לגבי הרשעה חלקית או זיכוי חלקי).

בעקבותי אתה אומר כי לדיונים בסוגיות נתניהומגיע בית המשפט העליון כשמחצית הציבור איבד אמון במערכת המשפט, וכמובן שגם כך לגבי משפט נתניהו בבית המשפט המחוזי – מה שהופך את תוצאת המשפט כאשר תהיה לבלתי רלוונטית מבחינה ציבורית, אלא רק מבחינתו האישית של נתניהו”.

עם סכין בין השיניים

הרשה לי, ברוב הענווה, להעמידך על ההבדל בין משפט חנייה בביהמש לתעבורה בזרנוגה גימל לבין משפט פלילי לראש ממשלה בביהמש המחוזי בירושלים.

במקרה הראשון אפשר לחרטט, למרוח, להתעלם מטענות וראיות שלא התיישבו עם התוצאה שהשופט סימן לעצמו מראש, או להמציא טענות ועובדות שאין להן שום בסיס בתיק – רק כדי להגיע לאותה התוצאה. בביהמש לתעבורה אפשר הכל, כי הציבור לא מתעניין בהם – לא בכלל, ולא בכל תיק מסויים.

במקרה השני, לעומת זאת, השופטים יודעים שהם שקופים לציבור, שכל הזאבים – מימין ומשמאל – אורבים להם עם סכין בין השיניים, ואסור להם לסטות מדרך הישר אפילו כמלוא הנימה – לא לכאן ולא לכאן.

לפיכך אני בהחלט צופה אפשרות שהשופטים, בניגוד למנהגם, הפעם יקפידו לתת פסקדין נכון משפטית. אני קורא לזה תאונת עבודה“: דבר שעל פי כל החישובים והתחזיות, ועל פי כל לוגיקה אפשרית, אמור לצאת דפוקלתלפיות – בטעות יוצא מוצלח למשעי.

כבר חרצת את הדין

מה תעשה, קובי נאור, אם כל משפטני הימין יקבלו פסקדין מרשיע, או אם כל משפטני השמאל יקבלו פסק דין מזכה?

מבחינתך זה לא משנה – אתה כבר החלטת, אתה כבר שפטת, אתה חרצת את הדין – למרות שלא ראית את הראיות, וספק אם אפילו קראת את כתב האישום.

אתה אומר כי אם חלילה [נתניהו] יורשע – אותו ציבור שמילא איבד את האמון במערכת יקבל עוד הוכחה שהכל מכור מראש” – איך אתה יודע? אולי הראיות תהיינה כל כך משכנעות, עד שאיש לא יאמר שהכל היה מכור מראש“?

אתה מוסיף ואומר כי אם יקרה נס ויזוכה – החצי השני של הציבור יאבד את אמונו במערכת המשפט, כי רק לאור תפירת התיקים נגד נתניהו נוח לו להאמין במערכת“, אבל כאן אתה מבליע הנחה כפולה, שמצריכה אישוש נפרד, וכפול:

ראשית – שיש כאן תפירת תיקים נגד נתניהו“: האם בדקת את כל הראיות? האם ראיינתי כל העדים?! לא, אתה קבעת מראש שהתיקים נגד ביבי הם תפורים – לא משום שאתה מכיר את התיקים – אלא משום שאתה אוהב את ביבי, ומשום שאתה לא מסוגל להבין שעם צבירת הכוח השלטוני, השתן עשוי לעלות לראש – אפילו לגבי מושא הערצתך ואהבתך;

ושנית – שהחצי השני של הציבורהוא שטוף דיעה קדומה, כמוך.

מדוע שלא תיתן קרדיט לחצי השני“? בגלל שביבי השתיל למוחך שבב האומר שמאל זה משהו גס“?!

ומדוע שלא תביא בחשבון שגם שעון מקולקל מראה את השעה הנכונה פעמיים ביום – ואולי דווקא זאת היא הפעם?

אתה מוסיף גם הערתאגב“:

אגב, הציבור שתומך בנתניהו לא יחזיר אמונו במערכת המשפט אם הוא יזוכה, אלא יכיר בכך שקרה נס ונמצאו 2 שופטים לפחות שהבינו שמדובר בהפיכה שלטונית בחסות מערכת המשפט, ויזרקו את כולם מכל המדרגות.

וכאן אתה מבליע הנחה משולשת, שמצריכה אישוש נפרד, ומשולש:

ראשית – שגם החצי הראשוןשל הציבור – הציבור שתומך בנתניהו”, כהגדרתך – הוא שטוף דיעה קדומה כמוך;

שנית – שאכן יש כאן הפיכה שלטונית בחסות מערכת המשפט“;

ושלישית – שהשופטים יבינואת זה, ולא יזכו אותו על פי הראיות והטענות שהועלו בפניהם.

ודוק: זה לא שאני חולק עליך. אני לא חולק עליך, כי אני לא חכם כמוך, ואני לא חולק עליך, כי אני לא מכיר את העובדות, ואני לא מקשקש על דברים שאני לא יודע.

וישנה עוד נקודה שבתור לאמשפטן אתה לא מכיר, ממנה ניתן להקיש על הנושא הזה.

הנקודה הזאת מתעוררת כאשר נאשם יוצא זכאי ומבקש שבית המשפט יחייב את המדינה בהוצאות המשפט: זכאותו של הנאשם להוצאות לא נבחנת לפי תוצאת המשפט – עצם הזיכוי – אלא לפי חומר הראיות שהיו לפני התביעה, בעם הגשת האישום“.

קח, לדוגמה, מצב בו נאשם מזוכה, משום שעדויותיהם של עדי תביעה קורסות בחקירה הנגדית – עניין פסיקתההוצאות נבחן לפני עדויותיהם בחקירה המשטרתית, ולא לפי עדויותיהם בבית המשפט.

וזהו, במידה רבה, גם המבחן לגבי תפירת תיקים“: מצב הראיות בעת הגשת האישום הוא הקובע, לא מצבן אחרי שבית המשפט יקבע שהן לא אמינות, אם הוא יקבע כך.

וזה אומר שיש הבדל עצום בין זיכוי לבין קביעה שהתיק היה תפור, ומניסיוני השופטים לרוב נזהרים מקביעות כאלה, ולא כל שכן במקרה הזה, בו קביעה שהתיק היה תפור תביא רעידתאדמה שמדינת ישראל לא ידעה כמותה.

כמובן שכל הפרשניםבגרוש – כמוך! – יסיקו מעצם הזיכוי שהתיק היה תפור, וזה לא יפתיע אותי.

ומאוהדביבי המסויים, אל כלל ציבור אוהדיו

קובי, לך וחבריך ולי יש דבר משותף אחד: חוסראמון במערכת המשפט.

ההבדל ביניכם לביני הוא שאני רוצה שופטים חרוצים, מקצועיים, ובעלי יושר אינטלקטואלי, ואתם לא רוצים שופטים כאלה, אתם רוצים שופטים פוליטיים. אתם מוכנים לקבל שופטים שלוקחים שוחד כדי לזכות נאשמים בלקיחת שוחד – ובלבד שאותם נאשמים יהיו יקיריכם הפוליטיים, ורצוי ששמם הפרטי יהיה בנימין, ושם משפחתם יהיה נתניהו.

מתי תבינו על מה אני מדבר? כאשר רוצח אחותכם יזוכה מאשמה, משום שהוא חבר מרכז הליכוד.

ועכשיו השאלות

לא אשלים את מלאכתי בלי כמה שאלות לתומכי ביבי, שבטוחים כי התיקים נגדו תפורים, וכי התוצאה נקבעה מראש.

א. מה תגידו אם ביבי יורשע על סמך עובדות שלא היו שנויות במחלוקת?

ב. מה תגידו אם, על סמך עובדות שלא היו שנויות במחלוקת, הוא יורשע רק ב-90, 80, … 20, 10 אחוז מהמיוחס לו בכתב האישום?

ג. מה תגידו אם הוא יורשע במסגרת עיסקת טיעון כלשהי?

_____________

למשתמשי פייסבוק, טוויטר ושאר הרשתות החברתיות – נא לשתף!

נא להגיב באמצעות הקישור הוספת תגובה” (למטה מכאן)

אל תאמרו מבחן בוזגלו אמרו מבחן אלישבע*לסגור את לשכת עורכי הדין*לדף הפייסבוק של עוד שמחה ניר*לדף הפייסבוק של האתר של קימקא

דוקודרמה: זרוק אותו לאיראנים – איך נפטרנו מאשר גרוניס

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

ניהול האתר