מי רוצה לזרז את הדיון בבג”ץ הסבירות, מי רוצה לדחותו – ומדוע?

מאת Simha Admin | 12/09/2023 |

קישור מקוצר למאמר הזה: https://www.quimka.net/59800

מי רוצה לזרז את הדיון בבג“ץ הסבירות, מי רוצה לדחותו – ומדוע?

העותרים, איך לא, רוצים הכרעה בהקדם, כי אם פסק–הדין לא יינתן עד ה-12.1.2024, הוא יידחה למועד בלתי ידוע, וזו גם הסיבה שהמשיבים רוצים לדחות את הדיון *** לכל היגיון יש היגיון נגדי, ולכל תרגיל יש תרגיל נגדי

שמחה ניר, עו“ד

בן 83 אנוכי היום (15.6.2022), צעיר, בריא ובועט, אבל עוד הדרך רב, עו”ד רבה המלחמה!

כך זה התחיל: עו”ד שמחה ניר ומלחמתו במסרסים

לחג החירות, פסח התשע”ט: עוז לתמורה – בטרם פורענות!

נא להכיר, מוזמנים לעקוב: https://twitter.com/SimhaNyr_quimka

הצטרפו לקבוצת הפייסבוק

“נציב תלונות הציבור על שופטים ורשמים – זה אנחנו!”

מתי מותר – ואפילו חובה – לומר לזולת “שק בתחת“?

בג“ץ 8743/14, שמחה ניר, עו“ד, נ‘ הוועדה לבחירת שופטים ו-7 אחרים – קיצור תולדות הזמן

מבוא

העתירות

ההשלכות של פרישתן של חיות וברון

דחיית הבקשות לדחיית הדיון

תגובת הימין לסירוב לדחות את הדיון, והגיונה בצידה

ההיגיון הנגדי

אסתר חיות שמה להם רגל

תרחישים אפשריים בהמשך

מבוא

ביום 26.7.2023, ארבעה ימים לפני תום כנס הקיץ של המושב הראשון של הכנסת ה-25, העבירה הקואליציה בכנסת תיקון לחוק יסוד: השפיטה, לפיו הוסף לסעיף 15 לחוק הזה את הסעיף הקטן (ד1), לפיו:

על אף האמור בחוק–יסוד זה, מי שבידו סמכות שפיטה על פי דין, לרבות בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק, לא ידון בעניין סבירות ההחלטה של הממשלה, של ראש הממשלה או של שר אחר, ולא ייתן צו בעניין כאמור; בסעיף זה, “החלטה” – כל החלטה, לרבות בענייני מינויים או החלטה להימנע מהפעלת כל סמכות.

זאת אומרת שאם שר התחבורה קובע מהירות של 1 קמ“ש בכל הארץ, החלטתו זו אינה ניתנת לביקורת שיפוטית;

זאת אומרת שאם הממשלה מחליטה להחזיר את רמת הגולן לסוריה תמורה הבטחה בעל–פה של הנשיא בשאר אל אסאד שהוא לא יחזיר לשם את התותחים – לא ניתן לתקוף את ההחלטה הזאת ולטעון שהיא בלתי סבירה, לא כל שכן שהיא לוקה בחוסר סבירות “קיצוני“;

זאת אומרת שאם הממשלה מחליטה לפטר את הרמטכ“ל, המפכ“ל, ראש השב“כ, ראש המוסד וסגן מנהל משרד הרישוי בזרנוגה גימ“ל, ולמנות תחתיהם את יאיר נתניהו, שישמש בו–זמנית בכל התפקידים האלה – גם ההחלטה הזאת היא חסינת–בג“ץ;

וזאת אומרת שאם הכנסת מחוקקת חוק ובו היא מסמיכה את השר הממונה להתקין תקנות לצורך ביצועו – השר רשאי להשתין מהמקפצה על הכנסת, ולהימנע מהתקנת התקנות.

העתירות

כמצופה, מיד עם השלמת החקיקה הוגשו לבג“ץ כמה עתירות נגד התיקון הזה, נשיאת ביהמ“ש העליון, אסתר חיות טרף (הידועה גם כאסתר המלכה) קבעה את הדיון בעתירות ליום 12.9.2023, ולאור חשיבות הנושא היא קבעה כי העתירות תידונה בפני ההרכב המלא–מלא של ביהמ“ש העליון, כל 15 שופטיו – לראשונה בתולדותיו.

להשלמת התמונה נציין כי המלכה תגיע לגיל הפרישה הקבוע בחוק (70 שנה) ביום 16.10.23, ובתוספת שלושת חדשי האקסטרא פסק–הדין יכול להינתן לא יאוחר מיום 16.1.2024.

עוד נוסיף כי השופטת ענת ברון, גם היא בהרכב, מגיעה לגיל הפרישה ביום 12.10.2023, דהיינו ארבעה ימים לפני המלכה, וזה מקדים את הדד-ליין ליום 12.1.2024.

ההשלכות של פרישתן של חיות וברון

עם פרישתן של שתי השופטות האלה תיגרענה שתי שופטות מהאגף הליברלי של ביהמ“ש העליון, כאשר מעבר לאופק מחכה כוונתו של שר המשפטים, יריב לוין, לבחור תחתיהן שני שופטים שמרנים, דבר אשר עשוי להטות את הכף כנגד העותרים, המבקשים לבטל את התיקון לחוק, ולטובת המשיבים, המבקשים לקיימו.

דחיית הבקשות לדחיית הדיון

לפחות שתי בקשות הוגשו לדחיית מועד הדיון, בין השאר משום שהנושא הוא חדשני, וכמות החומר המרובה לא מאפשרת להתכונן כראוי לדיון בעתירה.

הבקשות לדחיית הדיון נדחו, עם נימוקים שאינם מענייננו, משום שבמקום הזה לא נדון בשאלה אם הייתה, או לא הייתה, הצדקה לדחיית הבקשות האלה.

אציין רק זאת: למרות שהנשיאה מוסמכת להחליט בבקשה כזאת לבדה, על ההחלטה הזאת חתומים כל 15 שופטי ההרכב, ליברלים ושמרנים כאחד.

תגובת הימין לסירוב לדחות את הדיון, והגיונה בצידה

הימין הפוליטי, כמה מפתיע, לא אוהב את דחייתן של הבקשות, והביקורת שלו היא, בין השאר, על כך שלאסתר חיות “אצה הדרך” לתת את פסק–הדין לפני הפרישה, והיא גם רוצה לקרוא אותו בטקס פרישתה, כמיטב המסורת של בית המשפט העליון.

עוד יש להם למבקריה של ההחלטה שלא לדחות את הדיון: הנשיאה יודעת שעם פרישתה ופרישתה של ברון תיגרענה מהמצבה של ביהמ“ש העליון שתי שופטות ליברליות, וכיוון שהיא כבר החליטה על התוצאה, היא לא מוכנה לאפשר מצב בו במקומן ימונו להרכב שני שופטים שמרנים, שעשויים להטות את הכף כנגדה.

ואגב, גם בפרשת בנק המזרחי היה מצב דומה: הנשיא היוצא, מאיר שמגר, היה לקראת תום שלושת חודשי האקסטרא, ולימים הוא העיד על עצמו: הייתי קצר–רוח (להשלים את פסק הדין בתקופתו, במקום להשאיר את המקום בהיסטוריה למישהו אחר שיבוא בעתיד כלשהו).

אין ספק שלביקורת הזאת יש היגיון “פנימי” משלה, היגיון שאי אפשר “להפריך” אותו או “להוכיח” את הקשר בינו לבין דחיית הבקשה לדחיית הדיון, ולכן לא אתווכח איתו, אלא אציג כנגדו היגיון שאינו פחות במשקלו – בכיוון ההפוך, כמובן.

ההיגיון הנגדי

כאמור לעיל, התיקון נשוא העתירות התקבל בכנסת ביום 26.7.2023, דהיינו ארבעה ימים לפני תום כנס הקיץ של הכנסת, ויציאתה לפגרה בת כמעט שלושה חודשים, עד לפתיחת כנס החורף של המושב השני של הכנסת, ביום 15.10.2023.

למחוללי ההפיכה המשטרית הייתה כאן דילמה: מצד אחד עמד יריב לוין, שר המשפטים, אשר ראה כיצד הרפורמה עליה הוא עבד במשך כעשרים שנה קורסת ומתפוררת לו בין הידיים, והוא התעקש להקדים ולהשלים לפחות “מנה” אחת מהרפורמה שלו עוד לפני פגרת הקיץ, ואילו מהצד השני היה אינטרס להשלים את החקיקה קרוב ככל האפשר למועד פרישתן של שתי השופטות הליברליות, ובתקווה (שבינתיים נגוזה) להשלים עד אז גם את ההפיכה בהרכב הוועדה לבחירת השופטים.

המועד האמור, 26.7.2023, היה, איפוא, מבחינתם, פשרה סבירה במשיכת–החבל הזאת.

אסתר חיות שמה להם רגל

הבקשה לדחיית הדיון לא עברה בקלות יתירה בגרונם של כל 15 שופטי ההרכב, ומלבד השופטים השמרנים, גם שני שופטים ליברליים – עוזי פוגלמן ויעל וילנר – נטו לתמוך בבקשה, אבל אסתר המלכה צ’יכננה את כל השופטים כי אין לדחות את הדיון, בגלל מועד פרישתה הקרוב.

מכל מקום, אם המשיבים. בדחייתם ככל האפשר את העברת החוק בכנסת, אכן התכוונו לתמרן את ההליך כך שיידחה למועד לא ידוע, אזי, במודע או שלא במודע, אסתר חיות תקעה להם נעל בדלת.

בהמשך נראה כי הייתה לכך גם הצדקה עניינית.

תרחישים אפשריים בהמשך

התרחישים האלה אינם בסבירות גבוהה, אבל אם הם יקרו, תזכרו שאמרתי לכם.

תרחיש א’: אחד, לפחות, משופטי ההרכב לא ישלים את כתיבת פסק–דינו עד לדד–ליין, ה-12.1.2024, הוא תום שלושת חודשי האקסטרא של ענת ברון.

אי אפשר להכריח שופט להשלים את מלאכתו בזמן מסויים, ואם כך יקרה יהיה צורך להתחיל את כל ההליך מחדש, כאשר ניתן יהיה להרכיב מחדש מותב של 15 שופטים – דבר שאין לדעת מתי יתגשם.

תרחיש ב’: אם תרחיש א’ יעמוד בשער, והנשיאה תריח ניסיון כזה לטרפד את מתן פסק–הדין, היא תוציא צו ביניים המתלה את תחולתו של החוק בעניין הסבירות עד למתן פס“ד סופי בתיק הזה.