כל האמת על הקרן החדשה לישראל
קישור מקוצר למאמר הזה: https://www.quimka.net/55516
שמחה ניר, עו“ד
מדוע אנשי הימין זורקים לחלל את המנטרה “הקרן”, כאשר אין להם משהו חכם יותר להגיד?
בן 80 שנה אנוכי היום (15.6.2019), צעיר, בריא ובועט, אבל עוד הדרך רב, עו”ד רבה המלחמה!
כך זה התחיל: עו”ד שמחה ניר ומלחמתו במסרסים
לחג החירות, פסח התשע”ט: עוז לתמורה – בטרם פורענות!
נא להכיר, מוזמנים לעקוב: https://twitter.com/SimhaNyr_quimka
זה יעדנו: משרד המשפטים וזכויות האזרח!
הצטרפו לקבוצת הפייסבוק
“נציב תלונות הציבור על שופטים ורשמים – זה אנחנו!”
“לייק” לדף הפייסבוק עו“ד שמחה ניר – שר המשפטים הבא
המאמר ה-4,000 באתר: לו אני שר המשפטים
ההכרזה הרשמית שלי על ריצתי לתפקיד שר המשפטים
מתי מותר – ואפילו חובה – לומר לזולת “שק בתחת“?
בג“ץ 8743/14, שמחה ניר, עו“ד, נ‘ הוועדה לבחירת שופטים ו-7 אחרים – קיצור תולדות הזמן
שמאל, סמול, 0מול, וכו’ – עכשיו לדוגמאות
הטוקבקיסטים של ישראל היום לא טומנים ידם בצלחת
מי היה מאמין שנתגעגע למפא“י המושחתת?!
מה הביא אותי לכתוב על הקרן החדשה לישראל?
מה ידוע על הקרן החדשה לישראל (או: הקרן לישראל חדשה)?
כל האמת על ה“קרן“, או: על הקרן כשכפ“ץ
הקרן החדשה לישראל לעומת ה-NRA וכו’
כשלון הקרן: משה יועד הכהן, שופט בימ“ש מחוזי
לפניכם תרחיש המתמצת את המאמר כולו.
תארו לעצמכם מאמר הדן בשאלה עם בנימין נתניהו יכול להמשיך לכהן כראש הממשלה, כאשר תלוי כנגדו כתב חשדות כזה שהוגש לו ע”י היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט.
לשאלה הזאת יכולות להיות תשובות שונות, חיוביות או שליליות, במישור המשפטי, הציבורי או המוסרי, וכן אפשר להזכיר דברים שביבי עצמו אמר בעבר, ודעתי שלי אינה רלוואנטית למאמר הזה.
תארו לעצמכם תגובה כזאת:
מבלי לחלוק על כך שביבי עדיין בחזקת זכאי, השאלה היא אם הוא יכול להמשיך בתפקידו, כאשר רובצת מעליו עננת–חשדות כזאת.
ותשובה לה כזאת:
בואההה… יהודונציק שמאלן קטן שלנו . מה ? אין כסף מהקרן ,החודש,,,?
זה, בקליפת אגוז, כל הסיפור על מי שלא מסוגלים להתווכח לגוף העניין, ומשתמשים במילה “הקרן” כשכפ“ץ שאפשר ללבוש אותו בכל הזדמנות – כאשר הם עצמם לא יודעים מהי בדיוק “הקרן” הזאת, ולא מסוגלים לתת תשובה עניינית לשאלות על הקרן החדשה לישראל, כולל על השאלה מה פסול בפעולותיה.
מי שתפס את הפרינציפ, יכול לעבור למאמרים אחרים באתר הזה, אבל אני בכל זאת ממליץ לקרוא אותו עד תום.
אני הולך עכשיו להיכנס לשדה מלא נחשים.
נחשים אשר כל אימת שתדבר על זכויות האזרח הם יכתירו אותך בתואר “שמאלני” במקרה הטוב, “סמולן” במקרה הפחות טוב, ו“0מולן“, 0000מולן או כיוצא בזה – במקרים הגרועים.
ובמקרים הגרועים–שבגרועים יגדירו אותך כ“אינטליגנט“, כ“נאור“ או אפילו כ“יפה נפש“, וכמה שתגיד שאתה לא יפה–נפש, אלא מכוער–נפש – זה לא יעזור לך, כי ברגע שהטביעו עליך את ה“תווית” הזאת, תווית–הגנאי ה“מובנת מאליה“, אתה “גמור” – נחשפה ערוותך ברבים, אפילו אם אין לך אחות.
לא שזו בושה להיות שמאלן, אינטליגנט, נאור או אפילו “יפה נפש“, אבל בימינו כל מי שמדבר על זכויות האדם, למשל, אוטומטית ייחסו לו מוטות פוליטית, ואיש לא ישאל אם הוא צודק לגופו של עניין.
כך, למשל, שאלתי פעם מכותב שלי, הוגה–דעות ימני מובהק ומוכר, שבחייו הפרטיים הוא מנהל מחלקה בבית חולים ידוע, שאלה פשוטה: אם יתנו לך תקציב של 10 מיליון שקל, עם הברירה להשתמש בו להרחבת המחלקה שלך ולהוסיף לה ציוד רפואי חדיש, או להשקיע את הסכום הזה בתשתית הכבישים ביו“ש – במה תבחר?
האיש לא ענה לי, כי אם הוא היה מעדיף את בית החולים, הוא היה נחשב “סמולן” בעיני קוראיו הנאמנים, ואם היה מעדיף את התשתית ביו“ש, היו אומרים עליו שהוא “מוטה פוליטית“.
לי אין בעייה כזאת, ואם הייתי נשאל הייתי מחזיר שאלה: מה כל חלופה נותנת במונחים של חיי אדם לכל מיליון שקל, ולפי זה הייתי עונה.
אתחיל ממה שהבהרתי כבר מזמן: אני לא חלק מהמחלוקת הפוליטית שמפלגת היום את הציבור בישראל בין הימין לשמאל, ומי שרוצה לנהל חשבונות עם השמאל הישראלי, או עם הימין הישראלי – שלא יעשה זאת על גבי הכחוש.
ראו את האוריינטציה הפוליטית של עו“ד שמחה ניר, מאמר בו הבהרתי עד כמה, ומדוע, אני מתנזר ממזוהות פוליטית, וגם הבהרתי מהי עמדתי לגבי כל הסדר מדיני אפשרי בשטח שממערב לירדן.
בתמצית: אני בעד ארץ ישראל השלמה, מג’יברלטאר והמאגרב ועד קמצ’טקה, אבל כיוון שהפוליטיקה היא אמנות האפשרי, אני מוכן להתפשר על כל פתרון שיחסוך לנו שפיכות–דמים, ויהיה מוסכם לפחות ע”י 51% מהישראלים ו-51% מהפלשתינאים.
ראו גם את המאמר חיות טרף (א): אסתר חיות מקשקשת על “זכויות האדם“, ומשקרת במצח נחושה, ללא בושה, ואת המחזה בנימין (ביבי) נתניהו ואסתר חיות מדברים דמוקרטיה, ושניהם מתייחסים למתיחות בין המערכת הפוליטית, אשר כיום נוטה בבירור ימינה, לבין הממסד המשפטי, אשר עדיין נוטה שמאלה.
מדוע הממסד המשפטי, התקשורת, וכו‘ וכו‘, עדיין נוטים שמאלה, הסברתי במאמר על השמאלנות והאקטיביסם של ביהמ“ש העליון, התקשורת ועוד.
תמצית: כדי להגיע לצמרת בעולם המשפט, התקשורת ועוד יש צורך בעשרים–שלושים–ארבעים שנה לאחר האוניברסיטה, וזה אומר שהצמרת המקצועית בתחומים האלה משקפת את החתך הסוציו–אקונומי–פוליטי של הסטודנטים באוניברסיטאות בעבר, עשרים–שלושים–ארבעים שנה קודם לכן, כאשר הם עצמם חבקו את ספסלי האוניברסיטאות.
התוצאה היא שהתנודות הפוליטיות של עולם המשפט, התקשורת ועוד באות לידי ביטוי בשיהוי של עשרים, שלושים או ארבעים שנה אחרי התנודות האלה בציבור הרחב, ומכאן ברור שאני מסכים עם כל הטוענים שבית המשפט העליון עדיין נוטה שמאלה (אם כי, כמו שכתבתי, גם כאן כבר מרגישים את השינוי, כי אנחנו כבר למעלה מארבעים שנה אחרי המהפך של שנת 1977).
שרת המשפטים עד לאחרונה, איילת שקד, חתרה בגלוי “להימין” את מערכת המשפט, ותארו לעצמכם מצב בו ממשיכי דרכה משלימים את “מפעל חייה” זה, ואילו המטוטלת הפוליטית נעה בחזרה שמאלה …
מה יקרה אז? לא קשה לנחש: השמאל, שהיום מגן על מערכת המשפט, והימין, שתוקף אותה, יחליפו צדדים, ואילו אני לא אצטרך להחליף אפילו חצי פסיק, כי אני מסתכל על הדברים “אוניברסלית”. ראו:
הבג“ץ דורך להם על היבלות הפוליטיות – רק אז הם מתבכיינים – זה על הימין;
הבג“ץ דורך להם על היבלות הפוליטיות – רק אז הם מתבכיינים (ב): הפעם זה בשמאל.
ולאחרונה ראינו שוב את הסרט הזה, בכיכובן של יקירות מערכת המשפט, זהבה גלאון: לא אמרתי לכם? עכשיו שוב השמאל תוקף את הבג”ץ – הפעם זהבה גלאון מחפשת די–ניין, ורויטל סויד: איילת הכושלת (ט): סתימת הפיות ממשיכה וחוגגת.
לפני שנמשיך, קראו את המאמר על השמאלנות וזכויות האזרח, ועל ביהמ”ש העליון כשמאל מזוייף, אותו פתחתי במשל:
אחמד, תושב השטחים, הורשע על פיצוץ אוטובוס ורציחתם של 50 נוסעיו, ונדון לחמישים מאסרי–עולם מצטברים.
אברהם, עורך דין, הורשע על האמירה “לדעתי זו הייתה טעות“, בהתייחס לפסק–דין פלוני, ונדון להוצאה ממקצועו לצמיתות.
שני הנאשמים האלה ערערו לבית המשפט העליון, כל אחד ונימוקיו עימו, כאשר נימוק אחד היה משותף לשניהם: ההרשעה הייתה מבוססת על תגובה אנונימית בפייסבוק.
שני הערעורים נדונו בביהמ“ש העליון באותו היום, ע“י אותו ההרכב.
המערער אחמד זוכה בערעור, בפסק–דין המונה 200 עמודים רוויי אסמכתאות מכל העולם, והכל כדי להראות כי גם כאשר התותחים רועמים, מוזות המשפט אינן שותקות, וכי אין ביטחון ללא כיבוד החוק, לרבות זכותו של הנאשם – יהודי כערבי – לכך שאשמתו תוכח למעלה מכל ספק סביר.
ערעורו של עורך הדין אברהם נדחה בפסק–דין קצרצר, המונה 11 מלים בלבד:
נחה דעתנו כי לא נמצאה כל טעות בפסק הדין. הערעור נדחה.
ומכאן, לאחר שהראיתי כי מבחינה משפטית צדק ביהמ“ש בזכותו את אחמד, ושגה קשות באשרו את הרשעתו של אברהם, עברתי אל התגובה הציבורית:
התגובות בציבור לפסק הדין בעניינו של אחמד היו נסערות: סמולנים, בוגדים, עוכרי ישראל, אוהבי ערבים!
ומה בעניינו של אברהם? חצי שורה בעמוד הלפני–אחרון באחד העיתונים, בשולי הידיעה המפורטת על זיכויו אחמד: כן דחה בית המשפט את ערעורו של עורך הדין אברהם על הוצאתו לצמיתות ממקצוע עריכת הדין.
והתגובה הציבורית? דממה מוחלטת.
בהמשך המאמר עמדתי על כך שבכל העולם הדמוקרטי השמאל הפוליטי רגיש יותר לזכויות האזרח, והימין הפוליטי רגיש להן פחות, ולאחר מכן הבאתי שני מקרים אמיתיים מהכרוניקה המשפטית שלנו, וקוננתי על כך שהביקורת הציבורית בשני המקרים נחלקת במקרה – ממש “במקרה“! – לפי קו פרשת–המים הפוליטית, כאשר הימין מוקיע את שני פסקי הדין (באחד מהם מחבל ערבי שהואשם ברצח אישה יהודיה הורשע רק בהריגה ולא ברצח, ובשני יהודי שהרג ערבי הורשע בהריגה, במקום שיוזמן להדליק משואה בערב יום העצמאות הסמוך למקום מגוריו), ואילו השמאל משאיר את ההגנה עליהם לדוברי מערכת המשפט, עם הקלישאות החבוטות שלהם.
בצעד הבא באותו המאמר, תחת ראש–הפרק ביהמ“ש העליון – שמאל מזוייף, הראיתי כי, ככל הנוגע לזכויות האזרח, בית המשפט העליון (ובעקבותיו כל מערכת המשפט) מגן על זכויות האזרח רק כאשר נוח לו הדבר, רק כאשר זה מפאר את שמו, רק כאשר רוצים לתרגם אותו לאנגלית ולהפיץ בעולם.
מכאן קצרה הייתה דרכי אל פרק הסיום:
שונאי הערבים בימין הפוליטי – אתם יורים לעצמכם ברגל!
עיקר הטענות של הימין כנגד ה“סמולנות” של ביהמ“ש העליון מתרכז בעניין האקטיביזם השיפוטי, אבל, כמו שאני מראה במאמר לא האקטיביזם השיפוטי מפריע לכם, אלא ה“סמולנות“! וגם במקומות רבים אחרים (לאחרונה במאמר לא אמרתי לכם? עכשיו שוב השמאל תוקף את הבג“ץ – הפעם זהבה גלאון מחפשת די–ניין), כאשר נוח לימין הפוליטי, דווקא הוא זה הדורש אקטיביזם שיפוטי, וכבר נתתי רשימה ארוכה של דוברים ימניים אותם שאלתי אם הם בעד האקטיביזם השיפוטי, או נגדו, והם, כמה מפתיע, לא העזו לענות.
כך, לאחרונה (עם אזכור של מקרים קודמים): על חופש הביטוי במדינת ישראל: נאום–תשובה לד“ר דרור אידר; מי מציע עכשיו מהפכה חוקתית? – נאום–תשובה לעיתונאי אראל סג“ל; על האקטיביזם השיפוטי – נאום תשובה לעו”ד שמחה רוטמן.
לדברי הימין, ובעיקר לטוקבקיסטים הימניים, יש תשובה אחת לכל טענה בעניין זכויות האזרח: שמאל, סמול, 0מול, וכו’.
אם, למשל, בית המשפט מזכה את המחבל בגלל העדר ראיות קבילות (ראו לעיל), או, למשל, קובע כי למפקד האזור אין סמכות לאגור “מלאי” של גופות מחבלים לצורך מיקוח על החזרת שבויינו ונעדרינו – לא מתווכחים איתו לגופו של עניין, אלא זורקים לחלל את המילה “שמאל“, על כל עיוותיה, ומגלגלים עיניים מדושנות–עונג – כאילו שכנעו את כל העולם, כאשר הם שכנעו רק את עצמם, המשוכנעים–ממילא.
ומה אם אראה להם כי פרשנות החוק מחייבת את התוצאה אליה הגיע בית המשפט (ואף אשבח אותו על כך שהוא נתן למדינה ארכה כדי לשנות את החוק)? גם אני אהיה בעיניהם “סמולני” – למרות שהבהרתי שגם אני, כמותם, לא אוהב את התוצאה, אבל אני בעד פרשנות של החוק שאינה מותנית באוריינטציה הפוליטית של הפרשן.
אז בבקשה מכם, הגיע הזמן להפסיק לראות בשמאל “משהו גס“, מילת–גנאי – גם אם אתם חולקים על עמדותיו מן הקצה אל הקצה;
הגיע הזמן לקיים ויכוח ענייני בין השמאל לימין – אלה ואלה לגיטימיים, ויש לכבדם – ואם בית המשפט טועה, לטעמכם, תתווכחו איתו כמה שאתם רוצים – אתם יודעים שאני אעמוד לימינכם, גם אם דעתי שונה משלכם.
והשתדלו – באמת, השתדלו – לבקר את בית המשפט במנותק מהשקפותיכם הפוליטיות, כי אתם יודעים היטב עד כמה אני מתעב פרשנות משפטית מוטה–פוליטית (ראו, למשל: תגובה להרצאתו של עו“ד אביעד ויסולי על “חוקיות השימוש בצה“ל למטרות שאינן הגנה על המדינה“).
תתווכחו עם בית המשפט כמה שאתם רוצים, אבל כאשר אתם יוצרים זיקה אוטומטית בין ההגנה על זכויות האזרח לבין השמאל הפוליטי וביהמ“ש העליון – אתם רק מקבעים את תדמיתו המזוייפת של ביהמ“ש העליון כ“כלב השמירה של הדמוקרטיה” – כאשר גם אתם וגם אני יודעים שהוא אינו כזה.
שמאל, סמול, 0מול, וכו’ – עכשיו לדוגמאות
ברב–שיח פייסבוקי בעניין סירובו של נשיא המדינה, ראובן ריבלין, לחון את אלאור אזריה, הגבתי:
חברים, יש לי שאלת–תם: מדוע הדיעות בעניין אזריה (כולל בעניין החנינה שלו) נחלקות בדיוק לפי קו פרשת–המים הפוליטית? מדוע כל הימין בעד וכל השמאל נגד?
האם אי אפשר להתנתק מהפוליטיקה בעניין שאין לו שום זיקה לפוליטיקה?
שאלת את עצמך?
כן, והתשובה שהגעתי אליה היא שגם הימין וגם השמאל מצפים מבית המשפט (כולל מנשיא המדינה) שיפסקו לפי טעמם הפוליטי.
וזו בדיוק הסיבה שאני נזהר ממזוהות פוליטית, כדי שלא יגידו על מה שאני אומר או כותב שאני “מוטה פוליטית“.
אני ימני וחושב שהיה משפט צדק.
Michael Reuter, ימני שחושב שהיה משפט צדק, או שמאלני שחושב שלא היה משפט צדק – אני מכבד אותם מאוד.
כל השאר נושאים בנטל הראייה לנקיון שיקוליהם.
שימחה. לא עניין של מאמין או “חושב“.
יש אומנם אידאולוגיה שונה אבל יש גם עובדות.
ההוכחות חד משמעיות אלאור פעל עפ“י חוקי מטכ“ל ובכך חיפה על פאשלה של המ“פ.
החוק אומר שאם מתקימים שלושת. הגורמים אכ“י: אמצעים כוונה יכולת חייבים לפעול.
כוונה הוכחה.
אמצעים לא נוטרלו – המחבל לא נבדק.
ויכולת. הוכחה בשניה בה אלאור זיהה שהמחבל הזיז את הראש.
נחום, ההערה שלי כוונה אל Michael Reuter, שהתייחס לטענתי בדבר הפילוח החופף שבין המאמינים בחפותו/אשמתו של אזריה, לבין הפילוח הפוליטי ימין/שמאל, ואין לו שום השלכות לויכוח עצמו.
כמו שאתה מכיר אותי, אני מת למצוא התעלמויות של שופטים מטענות וראיות – זה מפעל–חיי זה למעלה מחמישים שנה.
אז בוא ותן לנו מאמר מסודר על כל ההתעלמויות של השופטים בפרשת אזריה, בשתי הערכאות הצבאיות – וכשאני אומר “מאמר מסודר” אני מתכוון על מחקר ברמה המקצועית שהפגנת בפרשת א–דורה, מחקר שאף אחד לא יוכל להפריך אותו (ממך אני לא מוכן להסתפק בפחות).
תן לנו דבר כזה – אני מנשק לך את כפות רגליך, ומפרסם אותו בהאתר של קימקא, ובכל הבמות העומדות לרשותי.
לא עשית את המחקר הזה, בשבילי אתה סתם קשקשן.
עכשיו תגיד שאני מוטה–פוליטית, שאני סמולני, בועל קטינות וחונה במרחק של פחות משני מטרים מברז כיבוי (הידרנט). אני רגיל לכך.
והנה, עד היום ידידי נחום שחף לא עשה את המחקר הזה, לא ברמה המקצועית שהוא הפגין בפרשת א–דורה – ולא בכלל.
כאן בא אחד המגיבים לעזרתי:
ב2002 הגיע מחבל עם חגורת נפץ לתחנת דלק באריאל. אזרח שהיה במקום ניטרל אותו כשניסה לדקור אנשים. מספר דקות אחרי האירוע הגיע אדם וירה על המחבל המנוטרל. הירי פוצץ את חגורת הנפץ ובעקבותיו נהרגו קצין וחייל.
מכאן אנחנו למדים: אסור בשום אופן לירות על חגורת נפץ, כשבקרבת מקום עומדים אנשים.
החייל הזה – אלאור אזריה עשה כל כך הרבה משגים, שרק אנשים חסרי בינה לא מבחינים בהם.
א. החטא המוסרי: אדם צריך להיות מורשע בבית משפט, לא בלינץ‘. לינץ‘ מתאים לאויבינו החולניים (רמאללה, זוכרים?).
ב. אזריה ירה בנוכחות מפקדים וקצינים בכירים ממנו ו–ותיקים ממנו בהרבה. בלי לבקש את רשותם ובלי להזהיר את הנוכחים שהיו קרובים לאירוע. בכך הוא גם סיכן את חבריו וגם ביזה את מפקדיו. רק חייל קרבי יכול להבין את גודל הביזיון.
ג. אזריה גרם למחבל למות מוות מהיר, במקום למות ביסורים קשים, כפי שמגיע לו. למעשה, אזריה גאל את המלבל מיסוריו.
ד. אזריה גרם נזק תדמיתי לצה“ל בכל העולם, בכך שצבאינו הוצג כצבא פלנגות, ללא מוסר ומשמעת.
ה. אזריה שיקר. כולם יודעים – ימין ושמאל, שאזריה לא פחד שהמחבל יתפוצץ, אלא רצה לנקום או להראות שהוא גבר. רק מה שהיה חייל קרבי יודע כמה חשובה האמינות בצה“ל.
ו. כמה מטורללים ניסו להפוך את אזריה לגיבור, ובכך פגעו בכבודם של גיבורי ישראל האמיתיים, שנלחמו כגברים נגד אויב אכזר, ולא היו גיבורים על גוויה.
ז. ברצותם לזכותו, פגעו סנגוריו של אזריה בצה“ל כולו. בראשם, יורם שפטל – האיש הבזוי שהציל נאצי אכזר מחבל התלייה עבור בצע כסף. זכור לכולם איך בכניסה לבית המשפט הציג שפטל מסמכים המוכיחים כביכול שצה“ל מתעלל בשבויים, דבר שאין לו כל אחיזה במציאות.
בקיצור: רק ימנים מטורללים יכולים לא לראות את העובדות כהוויתן!
גלית בן זקן Mangisto Taganiya
אזריה ירה במחבל בראש בכוונה תחילה ולא בגוף, בשל חשש להתפוצצות חגורת הנפץ. בהחלט גאל אותו מיסוריו, כי המחבל היה כבר גוסס בדרך להחזיר את נשמתו לאללה..
המושג “גיבור” נוצר כאות מחאה נגד השמאל הנכלולי. אף אחד לא באמ חושב שהוא גיבור, אלא רק ביצע את מלאכתו.
מחבל לא צריך לצאת חי מהזירה!!!
יתכן, שאתה צודק בטיעוניך לגבע הוראות פתיחה באש, נכון שהוא עבר על נוהל, חוק, קוד אתי שנוסח ע“י פרופ‘ אסא כשר ברוח צה“ל. אין פה עבירה על חוקת ז“נווה, מאחר שהמחבל לא היה שבוי, אזוק, מזוכה, או מופשט מבגדיו, המוגדר בחוק כשבוי.
אי לכך, היה צריך להשפט בדין משמעתי, בין דלת אמותיו של הצבא ולא להגיע לדין פלילי.
מאחר, שכל האירוע היה מתועד, כל הגנראלים עשו במכנסיים מהמ“פ ועד הרמטכ“ל מפחד בית הדין בהאג.
בשם טוהר הנשק ומוסריות הצבא נהרגו לנו הרבה חיילים בצוק איתן!!
וכן…שפטל הוא תותח, למרות שהראה מיקרים בהם הצבא החליק ירי לא מוצדק. מח“ט יהודה, ישראל שומרון, שירה בנער פלשתינאי בגבו כאשר הנ“ל ידה אבנים על מכוניתו.
המיקרה לא היה מתועד וכשזה נוגע למפקדים בכירים, צה“ל עוצם את העין!
יתכן, שאלאור טעה בשיקול דעתו. היה הרבה רעש מסביב, זירה לא סטרילית, כל דיכפין הגיע לשם, מ“פ לא מתפקד, ששינה את גירסאותיו 11 פעמים בשל חשש כי יבולע לו.. הגירסא המקורית של המ“פ נעמן היתה שהמחבל זז ולכן אלאור ירה. לאחר שפחד פן ידיחו אותו מתפקידו שינה את גירסאתו המקורית.
אגב, גם הוא חטף!
כרגע נמצא בבסיס ניצנים ולא בתפקיד פיקודי בשטח
עד כאן ויכוח רגיל, בהחלט תרבותי, עם בעד–ונגד, ולא ממש חף מפוליטיקה – אבל לא במידה המצדיקה מאמר נפרד, אלא שכאן נכנס לתמונה הימני המכוער (ההדגשות שלי):
ושוב זה לא משנה בכלל הגירסא מדוע ירה
העובדה היא שהמחבל לא היה מנוטרל ככל שהיה ידוע באותו רגע
לא חומרת פציעתו
לא אם היה עליו מטען או אמל“ח אחר
לא מת וזז
לא נכפת או נאזק
ברגע שהשמאלן הנחות הראשון יוכל לסתור זאת
אני אקבל אשמתו
האם אותו שמאלן נחות יקבל זיכויו באם לא יצליח להוכיח אחרת????
חגי, Hagai Shor, ראה כמה עלובה התיזה שלך.
כפי שכבר הערתי כאן, כאשר לך ולשכמותך אין נימוקים לגופו של עניין, אתם מייחסים שמאלנות למי שחושב אחרת מכם.
לך גם זה לא הספיק, וחזרת פעמיים על “שמאלן“, ואף הוספת בכל פעם את המילה “עלוב“, כי “שמאלן” עדיין לא הספיק לך.
אולי תגיד לי, בשם אלוהים ואדם, מה הקשר בין האוריינטציה הפוליטית של הטוען לבין אשמתו/חפותו של נאשם זה או אחר.
ובאשר לכפפה שאתה משליך לרגלי “השמאלן הנחות הראשון“, יש לי הפתעות בשבילך, איש קטן, מסכן ועלוב: בינתיים ישנו פסק–דין, ואני אהיה האחרון לומר (שאל את Nahum Shtrom Shahaf) שפסקי–דין הם דבר קדוש, אבל כיוון שהשופטים מכירים את התיק יותר מכולנו, עומדת להם בינתיים החזקה (“לכאורה“) שהם נתנו פסק–דין נכון וצודק, וכל הטוען את ההיפך – עליו הראייה.
ועל כן אומר, בלשונך:
ברגע שאתה, ימנון קטן, נחות, מסכן ועלוב, תוכל לסתור זאת אני אקבל את חפותו של אלאור אזריה.
האם אתה, ימנון קטן, נחות, מסכן ועלוב, תקבל את הרשעתו אם לא תצליח להוכיח אחרת????
איש טיפש התגובה שלי היתה בדיוק לגבי הטיעון היכן עובר הקו בין אשם לחף מפשע
וכרגע נחות מחשבה שכמותך נסה לסתור את העובדה שהמחבל לא היה מנוטרל. אתה ממש קרוב להגדרת מפגר.
אגב לגבי טיעון של איש טיפש כמו ניר שיש פסק דין מה נאמר על עמוס בראנס? טיעון מטומטם של אדם טיפש
מה לגבי כנופית מע“צ? ולאלפי מקרים אחרים? לא היה פסק דין? והנה ההוכחה עד כמה טיפש ומטומטם הוא השמאלן המצוי
הטיפש השמאלני הנחות מתבקש להציג הוכחה בודדת שהמחבל היה מנוטרל. הוכחה– בניגוד להשערה או הנחה. אם טיפש שכמותו מבין את המושג
כאן חוזר מגיב קודם עם תגובה שכבר הובאה לעיל:
ב2002 הגיע מחבל עם חגורת נפץ לתחנת דלק באריאל. אזרח שהיה במקום ניטרל אותו כשניסה לדקור אנשים. מספר דקות אחרי האירוע הגיע אדם וירה על המחבל המנוטרל. הירי פוצץ את חגורת הנפץ ובעקבותיו נהרגו קצין וחייל.
מכאן אנחנו למדים: אסור בשום אופן לירות על חגורת נפץ, כשבקרבת מקום עומדים אנשים.
החייל הזה – אלאור אזריה עשה כל כך הרבה משגים, שרק אנשים חסרי בינה לא מבחינים בהם.
א. החטא המוסרי: אדם צריך להיות מורשע בבית משפט, לא בלינץ‘. לינץ‘ מתאים לאויבינו החולניים (רמאללה, זוכרים?).
ב. אזריה ירה בנוכחות מפקדים וקצינים בכירים ממנו ו–ותיקים ממנו בהרבה. בלי לבקש את רשותם ובלי להזהיר את הנוכחים שהיו קרובים לאירוע. בכך הוא גם סיכן את חבריו וגם ביזה את מפקדיו. רק חייל קרבי יכול להבין את גודל הביזיון.
ג. אזריה גרם למחבל למות מוות מהיר, במקום למות ביסורים קשים, כפי שמגיע לו. למעשה, אזריה גאל את המחבל הנבל מיסוריו.
ד. אזריה גרם נזק תדמיתי לצה“ל בכל העולם, בכך שצבאינו הוצג כצבא פלנגות, ללא מוסר ומשמעת.
ה. אזריה שיקר. כולם יודעים – ימין ושמאל, שאזריה לא פחד שהמחבל יתפוצץ, אלא רצה לנקום או להראות שהוא גבר. רק מי שהיה חייל קרבי יודע כמה חשובה האמינות בצה“ל.
ו. כמה מטורללים ניסו להפוך את אזריה לגיבור, ובכך פגעו בכבודם של גיבורי ישראל האמיתיים, שנלחמו כגברים נגד אויב אכזר, ולא היו גיבורים על גוויה.
ז. ברצותם לזכותו, פגעו סנגוריו של אזריה בצה“ל כולו. בראשם, יורם שפטל – האיש הבזוי שהציל נאצי אכזר מחבל התלייה עבור בצע כסף. זכור לכולם איך בכניסה לבית המשפט הציג שפטל מסמכים המוכיחים כביכול שצה“ל מתעלל בשבויים, דבר שאין לו כל אחיזה במציאות.
בקיצור: רק ימנים מטורללים וחסרי בינה ודעת, יכולים שלא לראות את העובדות כהוויתן!
והאינטלקטואל הנ“ל עונה לו (כשהוא מעוות במכוון את שמו – תופעה ידועה כאשר הנימוקים חלשים):
נחות המחשבה טטגניה לא הבין שירי מדוייק לראש מנטרל מחבל ללא צורך בהפעלת המטען. נהפוך הוא הנחות רק מאשש שכל הסובבים את המחבל שאלאור ניטרל ביעילות עמדו סביבו זחוחים ובסכנה מידית. הירי לראש המקום היחידי שאין בו חומר נפץ הוא המקום הנכון לירות ולנטרל ללא סכנה. טטגניה מעט הזוי אבל זה אופייני לשמאלן הנחות.
אולי הטטגניה חשב שהמחבל חיבר חומר הנפץ לגלי מוחו?
הטטגניה מעט טיפש כי הוא לא יודע שחוקי הפתיחה באש מתירים לכל חייל המרגיש בסכנה מידית לפתוח באש ללא כל אישור. תארו לכם מצב שנתקלים במארב אבל הקצינים לא מזהים. מה יעשו שאר החיילים. אדם טיפש הטטגניה
השמאלן ההזוי והנחות טטגאניה לא הבין שצה“ל אינו משרד יחסי ציבור אלא נועד לנצח אוייבים. ומי שפגע בצה” ל הם טינופות כפצ“ר וסגן הפצ” ר וכל אלו שמונו על ידם לכהן במשפט דרייפוס מביש זה. הרמטכ“ל וסגן הרמטכ” ל אלוף פיקוד המרכז והמ“פ.
כאן אני לא יכול להתאפק, ואני עונה לו:
אדון שור, קודם תקרא את מה שכותבים לך, לפני שאתה מרסס ורוקד טאנגו עם עצמך.
צרור התגובות שלך מתאים לטרולים שמגיבים ב“ישראל היום“.
אני לא אנסה לסתור שום דבר, כי אני לא מקשקש על דברים שאיני מעורה בהם.
את דעתי על “קדושת” פסקי דין הבהרתי לך בדיוק, וגם הפניתי אותך אל Nahum Shtrom Shahaf כדי שתשמע ממנו את דעתי בנושא.
כיוון שאין לך תשובות ענייניות, אתה מכופף את דברי כדי שיתאימו לתשובות שלך וכדי שיהיה לך מה “להפריך“.
לך תקבל שיעורים בהבנת הנקרא.
כאן נגמר לו הסוס, לאדון חגי שור, שנדחק לפינה.
ולסיום הדיון הזה, עוד תגובה:
מר ניר עם כל ההערכה (ויש הערכה) הפעם נפלת. אפשר לעשות אקסטרפולציות אבל בזהירות. וגם האנלוגיה שלך מורידה מערכך.
מר בנדקובסקי, על איזו אנלוגיה ועל אילו אקסטרפולציות אדוני מדבר?
האדם השלישי בוויכוח הזה שנכנס לוויכוח הזה בלי שיעורי בית מוכנים, המאפשרים לו להגן על התיזה שלו עד הסוף (או להרים ידיים ולהודות בחולשתה) – נאלם ונעלם.
הטוקבקיסטים של ישראל היום לא טומנים ידם בצלחת
ואם כבר הזכרנו את הטרולים המגיבים בישראל היום, הרי דוגמה:
תחת הכותרת אושר בסנאט: הסיוע לישראל יעוגן בחוק, ללא תלות בנשיא שייבחר, וכותרת המשנה עד כה, הסיוע לישראל אושר על ידי הקונגרס כחלק מהתקציב השנתי … נאמר (ישראל היום, 04.08.2018):
הסנאט האמריקני אישר: הסיוע האמריקני לישראל בשווי 38 מיליארד דולר על פני עשור, יהיה מעוגן בחוק האמריקני. כך דיווחה בסוף השבוע סוכנות JTA.
עד עתה, הסיוע לישראל היה מאושר על ידי הקונגרס כחלק מהתקציב השנתי. אלא שאם חקיקה זו תעבור באופן סופי, הסיוע ימומן מראש למשך עשור.
מהלך זה עשוי למנוע התנצחויות פוליטיות שונות בין המפלגות או בין הקונגרס לממשל בכל פעם כשבאים לאשרר אותו. בנוסף, יישומו לא יהיה יותר תלוי בממשל כזה או אחר.
המשמעות היא שהממשל הנוכחי או כל ממשל אחר לא יוכל להתנות את יישום המזכר ולמנוע כספים מישראל מכוח ההסכם הבילטרלי.
למי שלא מכיר את הנושא, וגם לא קורא בין השיטין, על רקע המתרחש בפוליטיקה האמריקאית: התקציב הזה (38 מיליארד דולר על פני עשור) ניתן לישראל ע“י נשיא ארה“ב הקודם, ברק אובמה, אבל הנשיא הנוכחי, דונאלד טראמפ, הן בקמפיין שלו והן בנאום ההשבעה, קונן על כך שארה“ב תומכת יותר מדי בצבאות זרים, על חשבון צבא ארה“ב המדולדל (depleted).
כיוון שבקונגרס האמריקאי ישנם ידידי ישראל אשר לא ממש סומכים על טראמפ והבטחותיו, נוצר הצורך לשריין את התמיכה של אובמה בחוק שלא יהיה נתון לגחמותיו של טראמפ. הנושא הזה לא ממש חדש, כבר חודשים מדברים עליו בציבוריות האמריקאית, והתמיכה בחוק הזה היא מקיר–לקיר, כך שהיא חסינת–וטו, אם טראמפ ירצה לטרפדו (והוא לא ירצה, זה בטוח).
כמובן שישראל היום – תומך טראמפ ונתניהו – לא יעז לציין את העובדה שהחוק הזה בא לשריין חלק ממורשת אובמה מפני פגיעה בה (מחיקת מורשת אובמה היא במרכז האג‘נדה של טראמפ), ולכן מישהו אחר היה צריך לעשות זאת. שורו–שורו (ההדגשות לא במקור):
GoldLocomotive
טראמפ מגשים את החלום הציוני
Simha Nyr
בעניין הזה הקונגרס משאיר אותו תקוע עם מורשת אובמה.
CyanBeer
עזוב את המוסלמי הזה הוא דופק את הבת שלו במסיבות עכשיו
Simha Nyr
נראה שראית במראה מישהו שנראה כערבי הדופק את בתו, ולא הבנת שאתה רואה את עצמך.
rombo
בואההה… יהודונציק שמאלן קטן שלנו . מה ? אין כסף מהקרן ,החודש,,,?
Simha Nyr
עניתי מידה–כנגד–מידתו למי שאמר לי “פולני, חזור לאושוויץ“, בלי לדעת עלי ולא כלום, כאשר מעצם תחושת הנחיתות המזרחית שלו הוא מחפש עליונות על אחרים.
הנה, הגענו אל הקרן החדשה לישראל, נשוא המאמר הזה (ואת עניין הגזענות המזרחית נשאיר לפעם אחרת).
מי היה מאמין שנתגעגע למפא“י המושחתת?!
מפא“י ההיסטורית הקימה את מדינת ישראל – על כל אין החולק.
מפא“י זו גם הסתאבה והושחתה במשך השנים הרבות שהייתה בשלטון – לפני פרוץ המדינה, ואחריה.
אחד הזכורים–לרע בעניין הזה היה פנחס ספיר, בתחילה שר המסחר והתעשייה ואחר כך שר האוצר, אשר נודע, בין השאר, בפנקס השחור שלו, באמצעותו היה מנהל את כלכלת המדינה, וגם מעניק פרוטקציות למקורבים – במיוחד אנשי מפלגתו (אבל גם לאחרים).
לזכותו של ספיר ייאמר כי בנין המדינה היה בראש מעיינו, והוא עצמו חי בצנעה (דירת 2 וחצי חדרים בכפר סבא) – דבר שכבר לא רואים בימינו, כאשר שווי רכושו של ראש הממשלה, ככל הנראה, עולה כמה וכמה כמה מונים על סך–כל רכושם של כל ראשי הממשלה מתקופת מפא“י.
ומהימים ההם לזמן הזה: ארגון פלוני זכה – כדת וכדין – במכרז של משרד המשפטים, ומיד קפצו על רגליהם האחוריות כל הפוליטיקאים באגף הימני של המפה הפוליטית (ישראל היום, 6.8.2018, ההדגשות שלי):
הליכוד והבית היהודי החליפו האשמות סביב ההתקשרות של משרד המשפטים עם ארגון “אנו” שניהל קמפיינים פוליטיים נגד הממשלה.
בליכוד דרשו אתמול (ראשון) משרת המשפטים איילת שקד להפסיק מייד את ההתקשרות עם “אנו“, ולוודא שמשרדה לא מעביר תקציבים ולא משתף פעולה “עם ארגוני שמאל שפועלים להפיל את ממשלת הימין“.
כפי שנחשף ב“ישראל היום” – ארגון “אנו” עומד מאחורי הפגנות הדרוזים נגד חוק הלאום וכן ניהל קמפיינים עבור מחאת הלהט“ב נגד חוק הפונקדאות, ההפגנות נגד היועמ“ש ונגד “השחיתות השלטונית” הנערכות מדי שבוע בפתח תקווה ובמוקדים שונים ברחבי הארץ, ועוד.
בבית היהודי הגיבו בחריפות לטענות הליכוד: “… כמובן שהשרה שקד תבדוק את אפשרות ביטול המכרז ככל שיתברר שהפרטים המפורסמים נכונים. החלטתה היתה מתקבלת גם ללא ספין תקשורתי ילדותי של הליכוד. אגב, עדיין מועברים מליונים מנורווגיה לעמותות השמאל, ומה עם שר החוץ?” (בנימין נתניהו, למי שלא זוכר – ש‘ נ‘).
הארגון קיבל כ־600 אלף דולר מהקרן החדשה לישראל בשנים 2015 ו־2016 וכן תרומות נוספות מהאיחוד האירופי ואונסק“ו. במפתיע נודע כי במקביל לפעילות הפוליטית, “אנו” פועל בשיתוף פעולה עם משרד המשפטים וזכה לאחרונה במכרז מטעמו להפעלת אתר אינטרנט שירכז רשימות של אנשי תקשורת יוצאי העדה האתיופית.
ממשרד המשפטים נמסר: “חברת ‘אנו‘ זכתה במכרז לביצוע פרויקט של הנכחה חיובית של יוצאי אתיופיה בתקשורת באתר אינטרנט ייעודי. בהליך התמודדו שני ארגונים בלבד, וחברת ‘אנו‘ זכתה בהיותה בעלת ניסיון מובהק וייחודי בביצוע מאגרי מומחים דומים ומוכחים לנשים, ערבים וחרדים. הארגון נבדק בהתאם לדרישות שנקבעו בהליך המכרז המקובלות בהתקשרויות ממשלתיות. משרד המשפטים לא היה מודע למידע המיוחס כעת לארגון, והנושא ייבדק“.
ל“ישראל היום” נודע כי הנהלת המשרד תזמן היום את אנשי “אנו” לבירור. ייתכן כי זו תהיה תחילת תהליך הבירור לקראת ביטול ההתקשרות עם הארגון.
מארגון “אנו” נמסר: “הארגון זכה במכרז של משרד המשפטים על פי כל כללי הדין. פעילות הארגון שקופה והיא מוצגת לציבור הרחב“.
זה שאיילת שקד, שרת המשפטים (!) לא רואה חשיבות בכיבודם של הסכמים, אנחנו כבר יודעים, אבל זה שהיא מסכימה להפר הסכמים בגלל פעילות פוליטית שאינה לרוחה של הממשלה – זה מעורר את השאלה מי היה מאמין שנתגעגע למפא“י המושחתת?!
עכשיו אל התגובות, שם, להן שני מאפיינים עיקריים:
האחד – אף אחד לא שולל את השימוש במשאבי המדינה למטרות פוליטיות;
והשני – כל המגיבים (כמעט) יוצאים מתוך ההנחה האקסיומטית לפיה השמאל הוא “אוייב המדינה“, וממילא גם הקרן החדשה לישראל היא “אוייבת המדינה“.
אז לא: השמאל הוא חלק מהנוף הפוליטי הלגיטימי של מדינת ישראל, בדיוק כמו הימין: אפשר לחלוק עליו כמה שרוצים, אבל לא על הלגיטימיות שלו.
והוא הדין גם בקרן החדשה: הפעילות שלה נעשית במסגרת החוק, ומי שחושב אחרת יכול לפנות לתחנת המשטרה הסמוכה לביתו, ולהתלונן כמה שהוא רוצה.
מה הביא אותי לכתוב על הקרן החדשה לישראל?
כמי שלא נכנס לוויכוח הפוליטי (ראו הקדמה), הקרן הזאת מעולם לא הייתה בראש מעייני, ולראייה, בכל האתר שלי – המונה קרוב ל-5000 מאמרים, רק ב-11 מהם (חוץ מזה) היא מוזכרת, רק אחד מאותם המאמרים נכתב על ידי, וגם בו הקרן מוזכרת רק במסגרת ציטוט ממסמך שנכתב ע“י אחרים.
יום אחד אני מקבל בפייסבוק הודעה פרטית מאדם בשם יונתן צמח, עם קישור לפוסט הפותח במשפט הזה (ההדגשות שלי):
מפקד אמור ללכת ראשון לפני החיילים, מפקד אמור לרדת אחרון מכלי שייט טובע לאחר שבדק שאף אחד לא נשאר מאחור, מפקד אמור לשמש דוגמא, מפקד אמור להגן על חייליו ולקחת אחריות ראשון על מה שהתרחש בזירה, אבל לאן הגענו אחרי שטיפות המוח שהקרן החדשה עשתה להרבה מאנשי צמרת כוחות הביטחון. ממפקדים רפוסים שדואגים לתחת של עצמם ועד אופורטוניסטים שמוכנים להפקיר את האחים שלהם – החיילים שתחת פיקודם.
כיוון שמהכתוב עצמו לא ניתן לדעת איזו “שטיפת מוח” עשתה הקרן הזאת ל“הרבה מאנשי צמרת כוחות הביטחון“, הדבר עורר את סקרנותי, אבל מהפוסט שקיבלתי – המזכיר את הקרן 4 פעמים ומצרף 11 קישורים – לא יכולתי לקבל שום תמונה בלי ללמוד בעצמי את כל הנושא, מכל חומר–הגלם הזה.
אני עונה לו:
תודה יונתן, אשמח לקבל ממך מאמר מסודר על הקרן החדשה, אבל שיהיה כזה שיהיה ברור מתוך הכתוב מה אתה “מוכר” לקורא. קישורים לא נועדו לשלוח כל קורא בנפרד “לכתוב” לעצמו את המאמר, אלא רק לתת לקורא הספקן אישוש למה שהוא קורא במאמר עצמו. השתדל להציג את הדברים מנקודת ראות “אוניברסלית“, א–פוליטית, ולא “לשכנע את המשוכנעים–ממילא“, אלא דווקא את אלה שאינם משוכנעים, ואפילו סבורים ההיפך. תודה, שמחה
והוא לי:
בעזרת השם כשיהיה זמן.. הקרן היא בסך הכל זרוע אחת של תמנון גדול …
ואני לו:
אני שומע את הדברים האלה כל הזמן – בעיקר מאלה שכל המטען האינטלקטואלי שלהם מספיק רק כדי להחליף את המילה שמאל במילה סמול. כיוון שהנושא מעניין אותי, וכיוון שאני לא מתמצא בו, אני מחפש מי שיכתוב לאתר שלי מאמר בנושא. מה שעושה הפוסט שלך טוב רק כדי לשכנע את המשוכנעים–ממילא. האם זה מספיק לך?
כיון שהמאמר המובטח לי יגיע “כשיהיה זמן“, גברה עלי סקרנותי, ונכנסתי לקרוא את הפוסט המקושר, אבל נתקלתי שם במגדל–בבל בו “כָל הָאָרֶץ שָׂפָה אֶחָת וּדְבָרִים אֲחָדִים“, כולם משוכנעים–ממילא, ומאוד נהנים לשמוע את עצמם.
אני מביע התעניינות, ומקבל … חומרי גלם. אני מסביר שאני מבקש מאמר מסודר, והמארח אכן מסכים אתי:
אבל אתה צודק צריך מאמר מסודר מפורט מא עד ת, למי שלא יודע כלום..
היה נדמה לי שעל כך אנחנו מדברים כל הזמן …
וכאן מתערב משתתף אחר:
Ilan Mincovitch Simha Nyr
מביאים לך הוכחה אחרי הוכחה ואתה מתעלם
אתה לא רוצה לעשות מחקר לבד
ובנוסף מביאים לך הוכחה אחרי הוכחה (תמונות ראיונות קישורים ללינקים ) ואתה ממשיך להתעלם
תן לי לנחש
בלי להכיר אותך בלי להסתכל על הפרופיל שלך
רק מהתגובות פה
ש–מ–א–ל–נ–י
😬
ואני עונה לו:
הנה, יצא המרצע מהשק, כמו שאמרתי לאחד מהחברים כאן, ששלח לי קישור בנושא מסויים (שמשום מה עדיין לא עלה בשיח שלנו כאן), ואני ביקשתי ממנו מאמר מסודר.
אני לא באתי להגן על ג‘ורג‘ סורוס, רק שאלתי, ואז התחילו כאן להגיד שאני שקרן ומיתמם.
ואחר כך נתנו לי קישור בהונגרית, שאני לא מבין, וממה שהצלחתי להבין עולה שזה לא בדיוק, ואחר כך הוצפתי בקישורים שהצריכו כניסה לעומקו של נשוא שאינו במרכז האג‘נדה העמוסה שלי, ואחר כך הגיע קישור המפריך, וכו‘ וכו‘.
אני לא ביקשתי לשכנע איש כאן, ואתם מבקשים לשכנע אותי, אז תתאמצו, אם זה חשוב לכם.
בסוף, כשראיתי שאנחנו מסתובבים סביב עצמנו, הזמנתי אתכם לכתוב מאמר מסודר, כזה שאוכל לפרסמו באתרים שלי, וגם הסברתי היטב את עקרונות העריכה שלי.
ולסיום – אתם לא יודעים כלום עלי ועל האוריינטציה הפוליטית שלי, ואת החשבונות שלכם עם השמאל אל תנהלו על הגב שלי.
גם דרור אידר – שאתם לבטח מכירים אותו – ניסה להדביק לי תווית של שמאלני, אז נתתני לו הרצאה מלאה, כולל קישורים לדברים שפרסמתי בעבר, והוא “ירד” מזה.
כמו שאני מביא לקוראי חומר מבושל, כך אני מצפה ממי שרוצה לשכנע אותי ואת הקוראים שלי.
ואגלה לכם את מה שאתם אולי לא יודעים: כאשר מאמר בנוי על קישורים – לקישור העיקרי נכנסים רק כ-5% מהקוראים, ולכל השאר – כמעט אפס, ומי שנותן קישורים במקום להביע את דעתו – שיביא בחשבון שלקורא אין סבלנות להיכנס לקישורים, הוא פשוט עובר למשהו אחר, והכותב הפסיד עוד קורא.
תלמדו מזה משהו.
ולכן, כך הסברתי גם לכם: כתבו כך שהקורא יבין מה אתם מוכרים לו – מתוך הכתוב בלבד (והקישורים נועדו למי שמבין, אבל לא מאמין).
והאיש עדיין לא מבין:
Ilan Mincovitch Simha Nyr
יונתן צמח אם זה הבחורים הרצינים שאתה ממליץ בפוסטים שלך אבוי לנו, ועוד מוכן לקחת מימון מהקרן החדשה , וכל זה בשביל ״להילחם ״ בבית המשפט הרקוב
הבעיה היחידה ברעיון הזה ,
ששופטי בית המשפט הרקובים הגיעו לאן שהגיעו בזכות הקרן החדשה , אז איך בדיוק יעבוד המאבק המזוייף שלך בבית המשפט ?
בקיצור יונתן וניר
😂😂😂😂😂😂😂😂😂😝
ואני עונה לו:
הנה, אילן, יצא עוד מרצע מהשק, מרצע גדול במיוחד, והיה לי ברור שזה יגיע, אז חיכיתי בסבלנות.
ההבדל בינך לביני הוא שאתה רואה ריקבון בבית המשפט כאשר הוא לא פוסק לטעמך הפוליטי. בשבילך במיוחד כתבתי את המאמר הזה:
https://www.quimka.net/a344149-%d7%9c%d7%90-%d7%94%d7%90%d7…/
אני, לעומתך, רואה את הריקבון בתרבות השפיטה הקלוקלת, ואם ביהמ“ש פוסק שלא לטעמי הפוליטי – שאתה לא יודע מהו – אני הולך עם זה לכנסת.
אני נלחם בריקבון האמיתי הזה – תרבות השפיטה הקלוקלת – כבר למעלה מחמישים שנה – כעשור וחצי לפני שאתה נולדת, ושנים רבות לפני שהקרן הזאת קמה, ואם אתה מייחס לה את השחיתות במערכת המשפט – אתה נותן לה “כבוד” שהיא אינה ראוייה לו.
לך, מן הסתם, לא אכפת שהשופטים יקחו שוחד – ובלבד שיספקו לך את הסחורה הפוליטית האהובה עליך.
אתה שואל איך אני “אלחם” בבית המשפט הרקוב, אז קודם, במחילה ממך, תוריד את המרכאות האלה: בגלל המאבק שלי בתרבות השפיטה אני מרצה עכשיו שתי הוצאות לצמיתות מעריכת הדין + 27 שנות השעייה (הכל במצטבר, איך לא).
האתר שלי, www.quimka.net, מונה קרוב ל-5000 מאמרים, לפחות שליש מהם מוקדשים לתרבות השפיטה ולמאבק בה.
של נעליך מעל רגליך כאשר אתה שואל איך אני נלחם למען תרבות השפיטה.
ובאשר לקרן החדשה – אני לא יודע עליה ולא כלום, וכאשר יונתן שלח לי, בפרטי, מסר המזכיר את הקרן הזאת, ביקשתי ממנו מאמר מסודר, והוא אכן הבטיח לי לעשות כן, כאשר יתפנה לכך.
והערה אחרונה: אין שום חשש שהקרן הזאת תתמוך במאבקי, אבל אם הנס הזה יקרה – אין שום סיכוי שהיא תכתיב לי את המאבק. אני איבדתי את פרנסתי במאבק הזה, ושום כסף לא יקנה אותי.
עכשיו תתנצל.
והוא לא מתנצל:
Ilan Mincovitch Simha Nyr
בית המשפט מושחת מהיסוד בלי קשר לכך שהוא מוטה באופן מובהק וקיצוני לשמאל
ואני לא צריך ״עיתונאי״ מטעם עצמו שיגיד לי זאת
זה ברור לכל ילד בישראל
ואפילו לשופטים ברחבי העולם
כולם כבר מזמן יודעים שבית המשפט כמו התקשורת מתנגד למדינה יהודית מתנגד ל……..
ולא שום ״אינטליגנט ״ בטח לא אחד שאין לו מושג מי זה ג׳ורג סורווס
יחשוף את השחיתות בבית המשפט
)פעם שניה) שגם היא קשורה לג׳ורג סורווס
ואני:
זהו בדיוק, שאתם, נשואי המאמר שלי, גיליתם רק אחרי שהשחיתות התחילה ללחוץ לכם על היבלות הפוליטיות את מה שאני גיליתי שנים רבות לפני שנולדתם, ואם איילת הכושלת תחליף את השופטים המושחתים השמאלנים בשופטים מושחתים ימניים – אתם תרקדו על הגגות, ותשבחו את יושרים של השופטים.
אתה אומר כי “בית המשפט מושחת מהיסוד בלי קשר לכך שהוא מוטה … לשמאל“, אבל אני לא ראיתי שום מאמר שלכם אשר מראה שזה ברור לכם, שלא לדבר על כך שזה “ברור לכל ילד“.
בהמשך אתה חוזר אל עצמך: “שבית המשפט … מתנגד למדינה יהודית“, וזה אומר שאתה לא מסוגל לדון בתרבות השפיטה במנותק מהשקפותיך הפוליטיות“.
תן לעצמך תארים, שים אותם במרכאות כמה שאתה רוצה.
אני לא אמרתי על עצמי שאני אינטליגנט, אתה מתיימר להיות כזה, אבל אתה חוזר על עצמך, ככלב השב על קיאו.
וכאן נגמרו לו התשובות, ובמיוחד לטענה שאותה שחיתות “מהיסוד” שהוא מייחס לבית המשפט אינה נוגעת לתרבות השפיטה, אלא לסחורה שבית המשפט מספק, והיא אינה לטעמו הפוליטי.
מה ידוע על הקרן החדשה לישראל (או: הקרן לישראל חדשה)?
כמו שראינו לעיל, “הקרן החדשה” היא מילה נרדפת לכל אלה שרואים “משהו גס” ב“שמאל/סמול/0מול“, וכשמבקשים מהם הסבר ענייני, אין להם אלא “שמאל/סמול/0מול” – בדיוק כמו שאמרתי ליונתן צמח, כאשר הוא פנה אלי בראשונה.
כדי לקבל מידע נוסף, נכנסתי אל האתר של הקרן הזאת, וזה מה שמצאתי:
התפלגות התמיכה, לפי תחומים, בשנת 2015:
בשנת 2016:
ובשנת 2017:
זה מה שיש להם בעת כתיבתו של המאמר הזה.
ואם תגלגלו מתחת לכל אחת מהדיאגרמות, ותקליקו על “הצג ארגונים נוספים“, תגלו בכל תחום ותחום שמותיהם של עשרות גופים שנתמכים ע“י הקרן הזאת: אם תמצאו בכל הרשימות האלה אפילו גוף אחד שאינו חוקי – תגידו לי.
כל האמת על ה“קרן“, או: על הקרן כשכפ“ץ
ראינו לעיל כיצד העמקות האינטלקטואלית של הימני המצוי אינה מספיקה כדי ויכוח ענייני עם הזולת, הוא יזרוק לחלל האוויר אחת מהמנטרות אשר בחגורתו: שמאלן, סמולן, סססמולן, 0000מולן, אינטליגנט, יפה–נפש, ויגלגל אלי–מרום עיניים מדושנות–עונג – גם כאשר לוויכוח עצמו אין שום קשר למחלוקות בין השמאל לימין, ולפעמים אפילו אין לו שום קשר לפוליטיקה: אחרי שהוא פלט את אחת מהמנטרות האלה, הוא כבר “ניצח” בוויכוח הזה.
ומה עושים כאשר ה“ארסנל” הזה כבר מיצה את עצמו? ממציאים מנטרה חדשה: “הקרן“…
מדוע “הקרן“?
משום שאם פולטים “הקרן” – זה פוטר את הפולט מלהתווכח עם השמאל על העניינים האמיתיים שבמחלוקת שבין השמאל לימין. אמרת “הקרן” – אמרת הכל, למרות שלא אמרת שום דבר.
אבל האם המשתמשים במנטרה הזאת יודעים מה עושה הקרן?
אולי הם יודעים, ואולי לא (כנראה שלא), אבל גם אם הם יודעים, מה הם יכולים להגיד לרעתה?
-
שהם נגד זכויות אדם? – הם לא יעזו, כי זה לא “בון–טון”;
-
שהם נגד צדק חברתי וכלכלי? – מי נגד צדק חברתי וכלכלי?
-
שהם נגד חברה משותפת ומאבק בגזענות? – הם יכולים לומר ש“חברה משותפת” זה משהו כללי ומעורפל למדי (ובכך הם יצדקו), אבל אף אחד לא יעז לומר שהוא נגד מאבק בגזענות;
-
שהם נגד חופש דת? – נו, באמת…;
-
שהם נגד החברה הערבית בישראל? – זו כנראה האמת, אבל הם לא יעזו לומר זאת, כדי שלא יאשימו אותם בגזענות;
-
שהם נגד קידום שיח דמוקרטי? כנראה שגם זו כנראה האמת, אבל גם אותה הם לא יעזו לומר;
-
שהם נגד איכות הסביבה ושונות? – אולי הם ישאלו מה זה “שונות“, אבל כיוון שהם לא נתמכים ע“י תעשיית הדלקים הפוסיליים אין להם שום סיבה להיות נגד איכות הסביבה. הם יכולים שלא לאהוב אם נושא איכות הסביבה בגלל אהבתם והערצתם לדונאלד טראמפ, אבל כיוון שהוא לא משתף אותם בעשרות מיליוני הדולרים שהוא מקבל מהתעשיות מזהמות–הסביבה, אין להם שום סיבה לתמוך בו בנושא הזה.
הנה כי כן, כאשר אין להם היכולת להתמודד עם בעלי דיעה פוליטית שונה, וכאשר הם לא מעזים לתקוף אף אחת ממטרותיה של הקרן, הם פולטים את המנטרה “הקרן” – ובכך הם “מנצחים” בכל ויכוח: אמרת “הקרן” – אמרת הכל, למרות שלא אמרת שום דבר.
טלו, למשל, את קבוצת הפייסבוק NIF הקרן הרפורמית הארורה להשמדת ישראל והכחדת היהדות: אני הצעתי להם שאלת–תם: מה יש בקרן הזאת הקושר אותה ל“השמדת ישראל“, או “הכחדת היהדות“? האם לא הגזמתם? האם העובדה שהיא תומכת (כנראה) בפעולות מסויימות של השמאל הפוליטי, היא כשלעצמה עושה אותה ל“הקרן להשמדת ישראל והכחדת היהדות“?
את התשובות שלהם תמצאו כאן.
Shttps://www.facebook.com/groups/553819508339125/permalink/917733208614418/
הנה כי כן, כל מה שהקרן עושה זה לספק שכפ“ץ לאלה אשר תוקפים את השמאל כאשר הם לא מסוגלים להתמודד איתו.
אבל בימים טרופים כאלה כנראה שלא ניתן להסתפק בשכפ“ץ אחד.
לאחר ששרה נתניהו הודתה באשמה במשפטה הפלילי (בעיסקת טיעון מקלה), פרסם גורם אנונימי המכנה עצמו רק ביבי, בדף פייסבוק באותו השם, על עד–המדינה המיועד, מני נפתלי, את הפוסט הזה:
== מי עומד מאחורי מני נפתלי? ==
עו“ד נעמי לנדאו, המייצגת את מני נפתלי, חברת גם במועצה הציבורית של עמותת “אמון לציבור“. עמותה זו נתמכת על ידי “הקרן החדשה לישראל“, ארגון שמאל המשקיע משאבים רבים כדי לפגוע בשלטון הימין ולהפיל את הליכוד בראשות בנימין נתניהו.
והוא מוסיף, מדושן–עונג:
בואו נתחיל מהתוכן עצמו:
שכפ“ץ ראשון – “הקרן החדשה לישראל“, [שהיא] ארגון שמאל המשקיע משאבים רבים כדי לפגוע בשלטון הימין ולהפיל את הליכוד בראשות בנימין נתניהו;
שכפ“ץ שני – עמותת “אמון לציבור“. עמותה זו נתמכת על ידי “הקרן החדשה לישראל“;
שכפ“ץ שלישי – עו“ד נעמי לנדאו, שהיא חברה “גם” במועצה הציבורית של עמותת “אמון לציבור“;
שכפ“ץ רביעי – עו“ד נעמי לנדאו מייצגת את מני נפתלי.
וכאן באה ה“הוכחה” הנ“ל: https://www.emun.org/content/%d7%94%d7%9e%d7%95%d7%a2%d7%a6%d7%94-%d7%94%d7%a6%d7%99%d7%91%d7%95%d7%a8%d7%99%d7%aa?fbclid=IwAR3bH5bqQty4yXLlFbtqYG2pVdB4ujGp6-ul_ijnlZ1RvGVzFkh0p9n5M58
עכשיו היכנסו אל ה“הוכחה“. מה תמצאו?
תמצאו ברשימת חברי המועצה הציבורית של העמותה, שכולם פועלים בהתנדבות, בין השאר את עו“ד נעמי לנדאו – חברה בועדת משפטנים.
אבל תמצאו שם, באותו הדף, רשימה של עשרות אנשים, חלקם אנשי ציבור מוכרים משנים, שאיש מעולם לא הדביק להם תווית פוליטית, ואני הייתי גאה להיות ביניהם.
קחו, למשל, את פרופ‘ יצחק אפלויג – נשיא הטכניון. גגלו אותו בויקיפדיה. ממש תומך–חיזבאללה.
תמצאו שם גם אל הלוגו של העמותה, ובצד שמה נאמר גם לקידום הגינות בעסקים. ממש סמולנות, ממש נגד המדינה, ממש תמיכה בחמאס, בטרור ובפתרון שתי המדינות. ממש תמיכה בתכנית הגרעין האיראנית.
ואם תקליקו על הגשת תלונה תקבלו: אנו מטפלים בתלונות הנוגעות לכלל העסקים והגופים הציבוריים בישראל, למעט תלונות על יחסי עובד – מעביד.
ממש סמולנות, ממש נגד המדינה. ממש תמיכה בחמאס.
ואחרי שטיפת–מוח כזאת מי שואל את עצמו שאלות “טריוויאליות” כמו:
שאלה ראשונה – מי אמר ש“הקרן החדשה לישראל” היא “ארגון שמאל“?
שאלה שנייה – מי אמר שהארגון הזה “משקיע משאבים רבים כדי לפגוע בשלטון הימין ולהפיל את הליכוד בראשות בנימין נתניהו“?
שאלה שלישית – מי היא עמותת “אמון לציבור“, והאם גם היא תומכת בחמאס, בפתרון שתי המדינות ובתכנית הגרעין האיראנית?
שאלה רביעית – מתוך הנחה שעמותה זו אכן נתמכת על ידי “הקרן החדשה לישראל“, האם הקרן הזאת היא גוף שהחוק אוסר לקבל ממנה תמיכה לקידום הגינות בעסקים?
שאלה חמישית – מה פשעה של עו“ד נעמי לנדאו, שהיא פעילה (בהתנדבות) בגוף שמטרתו לקידום הגינות בעסקים?
ושאלה ששית – מה פשעה של עורכת–דין אשר מייצגת את מני נפתלי? האם צריך לקבל “הכשר ביבי” כדי לייצג אדם בענייניו המשפטיים?
ובקיצור, יש לנו עוד דוגמה של משפט רב–מפרקי, אשר מטרתו להסיח את הדעת: מתחילים בפנים, ב“קרן” החדשה, וגומרים בחוץ – עם מני נפתלי, שאמור היה לשמש עד–מדינה כנגד שרה נתניהו, כאשר מקובל על הכל כי מוסד עד המדינה הוא רע הכרחי, אשר אף אחד לא מאושר מקיומו, אבל בלעדיו כנראה אי אפשר.
ואם בשכפ“ץ הארבע–שכבתי לא די, בא פלוני, מעתיק את דבר–החוכמה הזה, ומוסיף את השאלה: מעניין כמה מני נפתלי שילם על הייצוג … אם בכלל …
בשביל מה סימוני השלוש–נקודות? כאשר אין מה להגיד, שמים שלוש נקודות, ו“המבין יבין“.
ואם לא די בכך, באת גברת בשם אליז מלול, ומוסיפה: גברת עו”ד לנדאו מיצגת את נפתלי על חשבון הציבור ”אמון לצבור” ארגון שמאל להפיל את הימין לא יעזור לכם רק ביביביביביביבי
לא להאמין איך השנאה מעוורת.
ומה אמור הקורא להבין מכל אלה: עמותה פלונית, ששמה לה למטרה להשמיד את מדינת ישראל, מממנת את הגנתו של מני נפתלי כדי להפיל את בנימין נתניהו, חומת–המגן היחידה של מדינת ישראל מפני הנפילה לתהום. Q.E.D (מה שהיה להוכיח!).
וכל זה למה?
כדי לחמוק מויכוח ענייני עם השמאל: על שאלת הפתרון לסכסוך הישראלי–פלשתיני (מדינה אחת, שתי מדינות, השארה לנצח של המצב הקיים, וכו’), על השאלה אם צה“ל שומר על זכויות האדם בשטחים, על השאלה אם אנשי השמאל הם פטריוטים בעלי דיעות שונות, או אנשים שכל מעייניהם הם חורבן המדינה, וכו’.
הקרן החדשה לישראל לעומת ה-NRA וכו’
בארה“ב הכסף מניע את הכל, כולל את הפוליטיקאים.
אחד הגופים הידועים ב“שימונם” של הפוליטיקאים הוא ה-NRA, אותו כבר הזכרתי כאן בעבר הלא–רחוק, במאמר על השמאלנות וזכויות האזרח, ועל ביהמ”ש העליון כשמאל מזוייף:
השמאל וזכויות האזרח
לא כאן המקום לנתח את הסיבות לכך, אבל עובדה חד–משמעית היא: בכל העולם הדמוקרטי השמאל הפוליטי רגיש יותר לזכויות האזרח, והימין הפוליטי רגיש להן פחות.
טלו, למשל, את ארה“ב, ואת נשיאה דונאלד טראמפ: בכל נאום–בחירות שלו הוא מזכיר שוב–ושוב את התיקון השני לחוקת ארה“ב, הדן בזכות לשאת נשק, אבל את התיקון הראשון לחוקה, המבטיח את חופש הביטוי, הוא לעולם לא מזכיר.
מדוע הוא מקדש את התיקון השני? משום שה-NRA, לובי הנשק הגדול בארה“ב, המונה 6 מיליון חברים, תרם 30 מיליון דולר לקמפיין הבחירות שלו.
ומדוע הוא כלל לא מזכיר את התיקון הראשון? משום שהדמוקרטיה ממנו והלאה, משום שהוא עצמו מגדיר ביקורת שלילית כ-fake news …
אז מה עושים שם? כאשר מתווכחים על פיקוח על כלי ירייה (Gun Control), מתווכחים על השאלה עד כה הפיקוח הזה מתיישב עם התיקון השני לחוקה, ואם, לאור אירועי הירי המתרחשים תדירות וגובים קרבנות–אדם רבים, מוצדק לקיים פיקוח כזה, וכאשר מדברים על טוהר הבחירות, מדברים על ה-NRA.
בכל מקרה אין צורך לקשר בין ה-NRA לבין התנגדותו של טראמפ לפיקוח על כלי ירייה, כי הכל יודעים את זה, והכל גם יודעים שה-NRA אינו עוסק בזכויות אדם, בצדק חברתי וכלכלי, בחופש דת, בקידום שיח דמוקרטי, ובאיכות הסביבה ושונות, אלא במסחר בכלי נשק, ובשביל זה הם “משמנים” פוליטיקאים.
ואם מקשרים פוליטיקאי שמתנגד לפיקוח על כלי ירייה כמה כסף הוא קיבל מה-NRA, הוא לעולם לא יוכל להגיד שהוא מקבל מהם את המיליונים כתמיכה במאבקו למען חופש הביטוי כי הכל יצחקו לו – להבדיל, למשל, מארגון “אמון הציבור“, שאיש לא חושד בו וב“קרן” שתמיכתה של זו בארגון נועדה לתמוך בפיעילותו של הארגון לטובת החמאס, החיזבאללה והגרעין האיראני.
ובמלים אחרות: בארה“ב כאשר מזכירים את ה-NRA בקשר עם פוליטיקאי שמתנגד לפיקוח על כלי ירייה, זה כחיזוק לטוען, ואילו אצלנו, כאשר מזכירים את “הקרן” – זה כתחליף לוויכוח.
כשלון הקרן: משה יועד הכהן, שופט בימ“ש מחוזי
אחת מתכניותיה של הקרן החדשה לישראל היא תכנית המשפטנים.
כך הם אומרים על התוכנית הזאת:
שנים אחרי שהקמנו את הקרן החדשה לישראל הבנו שהמאבק למען זכויות אדם בישראל זקוק לא רק לארגונים שונים, אלא גם לעורכי דין מומחים בתחום הזה. לכן יזמנו בשנת 1984 את הקמתה של מסגרת להכשרת מנהיגות משפטית בתחום זכויות האדם, האזרח והצדק החברתי. חברנו לאוניברסיטת American University, מוושינגטון ויחד יצרנו תכנית שבמסגרתה יחולקו מדי שנה מלגות לשני עו“ד ישראלים– אחד/ת יהודי ואחד/ת פלסטיני.
בשלב הראשון של התוכנית נשלחים שני המלגאים לשנת לימודים ב-American University, ובסיומה הם מקבלים תואר שני במשפטים עם התמחות בתחום זכויות האדם (LLM). בשלב השני נשלחים המלגאים לאחד מארגוני זכויות האדם בישראל ועובדים שם במשך שנה.
אני מבין – ותקנו אותי אם אני טועה – שכאשר מדברים על “ישראלי יהודי” ועל “ישראלי פלסטיני“, הכוונה היא ל“ישראלי יהודי” ו“ישראלי ערבי“, כי הרי אין בנמצא “ישראלי פלסטיני“.
אני מנחש ששיתוף ישראלים ערבים בתכנית כזאת הוא לצנינים בעיני שונאי–הערבים שבקרבנו, אבל הם לא מעזים לומר זאת, ולכן הם מסתפקים בזריקה–לחלל של “הקרן החדשה“, כמילה נרדפת ל“שמאלני“, וכאן אביא שוב את שיח הטוקבקים שהבאתי לעיל:
GoldLocomotive
טראמפ מגשים את החלום הציוני
Simha Nyr
בעניין הזה הקונגרס משאיר אותו תקוע עם מורשת אובמה.
CyanBeer
עזוב את המוסלמי הזה הוא דופק את הבת שלו במסיבות עכשיו
Simha Nyr
נראה שראית במראה מישהו שנראה כערבי הדופק את בתו, ולא הבנת שאתה רואה את עצמך.
rombo
בואההה… יהודונציק שמאלן קטן שלנו . מה ? אין כסף מהקרן ,החודש,,,?
Simha Nyr
עניתי מידה–כנגד–מידתו למי שאמר לי “פולני, חזור לאושוויץ“, בלי לדעת עלי ולא כלום, כאשר מעצם תחושת הנחיתות המזרחית שלו הוא מחפש עליונות על אחרים.
אז לא, כיוון שאף אחד לא קם לומר “אני שונא ערבים“, אז אני לא חושש לומר שגם אני לא שונא ערבים, ונשאלת השאלה מה פסול, מה “גס” ומה “שמאלני” ב“הכשרת מנהיגות משפטית בתחום זכויות האדם, האזרח והצדק החברתי“.
אף אחד לא קם.
אחד המשתתפים בתכנית “זכויות האדם” הוא היום שופט ביהמ“ש המחוזי בירושלים, משה יועד הכהן, ואם זה “זכויות האדם” שהקרן מייצרת – היא יכולה, מבחינתי, ללכת הבייתה, ולפנות את מקומן לקרן אחרת, שתעשה את אותם הדברים – אבל תקפיד על התוצרת.
ראו מי הוא חלאת–האדם הזאת:
בקשה לפסילת שופט שקרן: משה יועד הכהן, ביהמ“ש המחוזי, ירושלים
אדוני השופט, אתה שיקרת, סילפת, מרחת, טייחת והסווית – במצח נחושה, וללא בושה, ועכשיו אתה תאמר כי “לא הייתה לך דיעה קדומה” … ממש לא! …
לשופט משה יועד הכהן: אתה מזהם ומטנף לא רק את ההליך השיפוטי, אלא גם את עצמך ואת מערכת המשפט כולה
מכתב אישי (המתפרסם גם בפומבי) לשופט חצוף אשר עושה תרגילים מסריחים, משקר במצח נחושה, ונותן יד לקומבינות נגד מי שמתדיין בפניו *** תזכרו שאמרתי לכם!…
מרת ליאת יוסים, ה“גורם” הממונה על הכפשת שופטים, מבקשת מאיתנו “להסיר לאלתר” תכנים מסויימים …
הכוונה היא לפרסום על אותו חלאת–האדם, אני משיב לה: בואי נתחיל מהדברים החמורים! – והיא, כמה מפתיע, לא מרימה את הכפפה.
והשאלה שלי אל כל הקופצים מעורם כנגד “הקרן“: יש לכם “בוגר” מושחת שיצא מבית מדרשה – מדוע אתם לא “מטפלים” בו? מדוע אתם לא מציגים אותו כ“דוגמה של הסחורה” שהיא מייצרת?
ולא קשה לנחש מה תהיה תשובתכם (אם תענו בכנות): משה יועד הכהן אולי מושחת, אבל הוא לא “סמולני” ואנחנו מטפלים בסמולנים ולא במושחתים – בשביל זה קיים עו“ד שמחה ניר – תפנה אליו.
אז אני מודה לכם על תשובתכם הכנה, וממשיך לשאול: אם הקריטריון שלכם הוא ה“סמולנות” ולא ה“קרן” – מדוע שלא תניחו לקרן, ותטפלו באופן אישי וישיר בכל מי שאתם לא אוהבים?
ובחזרה אליך, יונתן צמח
כאמור לעיל, אתה הוא זה ששלחת לי מסר פרטי, בו התייחסת אל “הקרן” כאל אותו השכפ“ץ, ולאחר כמה סבבי מסרים הסכמת אתי שהנושא הזה מצריך התייחסות רצינית – וגם הבטחת להיענות לבקשתי, “בעזרת השם כשיהיה זמן“.
מאז מארס 2018 כבר עברו שנה ורבע, וגם הצמח הזה נעלם מהפייסבוק. כנראה שהוא היה מאותם הפיקטיבים, שצריך לומר להם לך תזדהה.
______________
למשתמשי פייסבוק, טוויטר ושאר הרשתות החברתיות – נא לשתף!
נא להגיב באמצעות הקישור “הוספת תגובה” (למטה מכאן)
אל תאמרו “מבחן בוזגלו” – אמרו “מבחן אלישבע“*לסגור את לשכת עורכי הדין*לדף הפייסבוק של עו“ד שמחה ניר*לדף הפייסבוק של האתר של קימקא
זאת לא “הקרן החדשה לישראל” – זה כינוי שנועד להונות. השם הנכון הוא “הקרן לישראל חדשה” – באנגלית The New Israel Fund
השם באנגלית סובל את שני התרגומים בדיוק אותו הדבר, וכבר עמדתי על כך בעבר שייתכן שזה נעשה במכוון, שיהיה דו משמעי.
לכל אדם וארגון מותר לבחור את שמו, ואני לא רואה בכך שום “הונאה” שבפרסומים בעברית הם בחרו כפי שבחרו, מתוך הנחה שזה משקף את מטרתם.
אני במקומם הייתי מתרגם כפי שאתה תרגמתי: ישראל חדשה, משום שישראל הקיימת הסתאבה לחלוטין.