בנימין נתניהו, בין אישום למשפט (א): חוששני שאין לו הגנה
קישור מקוצר למאמר הזה: https://www.quimka.net/56289
אני לא מתיימר לקבוע אם ביבי נתניהו אשם, או לא, ומה תהיינה תוצאות משפטו – אני רק מסתמך על מה שהוא, סניגוריו ואוהדיו טוענים להגנתו, וכמשפטן אני לא מוצא בהם ולא כלום – אלא אם הם מסתירים סמוך לחזה קלפים שאין לחושפם מוקדם מדי.
שמחה ניר, עו“ד
בן 80 שנה אנוכי היום (15.6.2019), צעיר, בריא ובועט, אבל עוד הדרך רב, עו”ד רבה המלחמה!
כך זה התחיל: עו”ד שמחה ניר ומלחמתו במסרסים
לחג החירות, פסח התשע”ט: עוז לתמורה – בטרם פורענות!
עו”ד שמחה ניר, שר המשפטים וזכויות האזרח – זה המצע
נא להכיר, מוזמנים לעקוב: https://twitter.com/SimhaNyr_quimka
זה יעדנו: משרד המשפטים וזכויות האזרח!
הצטרפו לקבוצת הפייסבוק
“נציב תלונות הציבור על שופטים ורשמים – זה אנחנו!”
“לייק” לדף הפייסבוק עו“ד שמחה ניר – שר המשפטים הבא
המאמר ה-4,000 באתר: לו אני שר המשפטים
ההכרזה הרשמית שלי על ריצתי לתפקיד שר המשפטים
מתי מותר – ואפילו חובה – לומר לזולת “שק בתחת“?
בג“ץ 8743/14, שמחה ניר, עו“ד, נ‘ הוועדה לבחירת שופטים ו-7 אחרים – קיצור תולדות הזמן
איני נמנה עם האספסוף השמאלני, אשר “יודע” שביבי אשם בכל המיוחס לו.
איני נמנה גם עם האספסוף הימני, אשר “יודע” שביבי חף מכל עוון ופשע.
אני בבון עצמאי, אשר לא משתייך לשום אספסוף, משום שבבון יחיד (כמו אדם יחיד, להבדיל או שלא להבדיל) לא יכול “להתאסף“.
אני sui generis – קבוצה בפני עצמי.
הקבוצה הזאת מורכבת מבבונים שבקושי יש להם זמן לקשקש על מה שהם יודעים, ולמה להם כי יקשקשו על מה שהם אינם יודעים, ומהטעם הזה נמנעתי עד עכשיו בעקשנות מלהביע עמדה באשר לאשמתו או חפותו של ביבי נתניהו.
ההסבר להימנעותי זו היה: אתם, מימין ומשמאל, כל חומרי החקירה הועמדו לעיונכם, התעמקתם בהם כראוי, ואם הגעתם לדיעות שונות, אך טבעי הוא בחברה פתוחה ודמוקרטית שישנן דיעות שונות – וכולכם, כולכם, אנשי כבוד המה.
אני, לעומתכם, לא זכיתי לעיין בחומרים, ואף שגם אני, אולי, איש כבוד אנוכי (אליקים רובינשטיין לבטח יחלוק על כך), לא אוכל להביע דיעה על מה שאיני יודע.
היום ארשה לעצמי לשחרר מעט את הרצועה בה קשרתי עצמי מרצון, וזאת רק על מה שאני יודע, ובכל הזהירות המתחייבת.
אני לא בא לקבוע כאן את אשמתו של ביבי, אני רק מביע הערכת זהירה ביותר על ההגנה שלו, ועל סיכוייה – הכל על פי מה שהוא ותומכיו אומרים בכיכר הציבורית.
הגנתו של ביבי, סניגוריו ואוהדיו, רוכבת, בין השאר, על חמישה רכשים: האחד – תפרו לו את שלושת התיקים, השני – התביעה מונעת משיקולים זרים, השלישי – מנהלים נגדו אכיפה סלקטיבית, הרביעי – זו הפלה בדרך לא דמוקרטית של שלטון שנבחר בדרך דמוקרטית, והחמישי, הנשמע תדיר – “סיקור אוהד אינו שוחד“.
באשר לתפירת התיקים – אכן, לפרקליטות יש “ותק מוכח” בתפירת תיקים, אבל אם יתברר שכל העובדות המהוות את הבסיס לאישומים אינן נכונות, לא יהיה צורך בהגנה הזאת, ואם, מאידך, יתברר שהן נכונות – ההגנה הזאת תיפול מאליה. מכל מקום, עניין התפירה מצריך דיון נפרד, ואני מקווה להגיע אליו בהמשך הסדרה.
באשר לשיקולים הזרים – מי שאחראי על הגשת האישומים הוא היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, וכדי להיבנות מהטענה הזאת – במידה ויש לה נפקות משפטית – צריך להראות שלמנדלבליט עצמו היו שיקולים זרים. אפשר, אם רוצים, לומר עליו שהוא אידיוט, חלש אופי, מושפע בקלות מעדת השקרנים שבפרקליטות – אבל מכוח אחריותו וחתימתו האישית – הכל מתנקז אצלו, ולא נראה לי שמישהו יכול לטעון ברצינות כי למנדלבליט היו שיקולים פוליטיים או אישיים כנגד בנימין נתניהו, מפלגתו, והימין כולו.
באשר לאכיפה הסלקטיבית – אם יתברר שראשי ממשלה קודמים עברו את אותן העבירות, שרשויות החוק ידעו על כך, ולא עשו דבר – זו יכולה להיות הגנה טובה, אבל בינתיים ראש הממשלה היחיד, חוץ מביבי, שנחשד בעבירות שחיתות הועמד לדין, ונשלח לכלא – אהוד אולמרט, כך שאין בסיס לטענת ה“סלקציה“.
באשר לעניין “הפלת השלטון בדרך לא דמוקרטית” – את זה אפשר לטעון בכל מקרה בו ראש ממשלה מועמד לדין, ואם נקבלה באופן גורף, בלי נקודה ארכימדית לטענת “החלפת השלטון” – נעניק לראש הממשלה חסינות שלא נקבעה בחוק.
ובאשר לטענה כי “סיקור אוהד אינו שוחד” – כמה נורא, כמה עצוב, אבל אף אחד לא טוען כי כך הוא, ועמדתי על כך בשלושה מאמרים קודמים:
על “שוחד בדמות כתבה בעיתון”: נאום–תשובה לאהוד פרלסמן;
עוד על “טובות–הנאה” בעבירות השוחד;
עוד על עבירות השוחד: האם נחוצה תמורה?
תמצית עמדתי המקצועית בנושא: סיקור אוהד אינו “שוחד”, אלא רק “טובת הנאה“, אשר אם היא ניתנת לעובד הציבור (או נלקחת על ידו) “בעד פעולה הקשורה בתפקידו” – רק אז היא נכנסת לגדרי עבירת השוחד.
כך, למשל, הסיקור האוהד המסיבי – יום–יום, חודש–חודש, שנה–שנה – של ישראל היום לנתניהו אינו “שוחד“, משום שבעלי העיתון, המיליארדר שלדון אדלסון, עושה הכל לשם שמיים, מתוך אהבתו לנתניהו, ואינו מבקש שום הטבה שלטונית תמורת התמיכה הזאת.
ונקודה נוספת, בהקשר זה: באשר לטענה שהסיקור שביבי קיבל “לא היה אוהד”, ומתוך הנחה שאכן כך הווה: – זה לא משנה: אפילו אם הוא קיבל קדחת – לא סיקור אוהד, ולא בכלל – “כמוהו כלוקח שוחד” (סע’ 294(א) לחוק העונשין, זה לשונו: “המבקש או המתנה שוחד, אף שלא נענה, כמוהו כלוקח שוחד”), ואפילו אם הוא לא נתן כלום – לא הטבה שלטונית, ולא בכלל – גם אז “כמוהו כלוקח שוחד” (שם).
ובמלים אחרות: גם אם הוא לא נתן כלום ולא קיבל כלום – עצם העובדה שהוא ביקש, או התנה, שוחד – אם אכן ביקש, או התנה שוחד – די בה, מבחינת החוק, כדי לראותו כלוקח שוחד.
מדוע חוששני שאין לו הגנה?
בשלושת התיקים בהם נתניהו מואשם יש לא רק שוחד – יש גם מרמה והפרת אמונים. שוחד יש רק בתיק אחד – תיק 4000.
כל פרטי האישום נגד נתניהו וחבריו לאישום מלאים במארג סמיך של עובדות – בפירוט שאולי לא בהכרח חיוני מבחינת סדרי הדין, אבל חיוני מבחינת הציבור, ואנחנו לא שומעים שום טענה על אי–נכונותו של פרט עובדתי אחד, אפילו – לא מנתניהו, לא מפרקליטיו ולא מציבור תומכיו הרחב.
המחלוקת היא, איפוא, משפטית יותר מאשר עובדתית, ובמישור המשפטי לא נראה לי שהפרקליטות טועה. הדבר האחרון שהם רוצים הוא קבורת–חמור מקצועית – אפילו פחות, הרבה פחות, מאשר להעיף את ביבי מסיבות פוליטיות – אם אכן הם חפצים בכך.
אחת הטקטיקות האפשריות של ההגנה במשפט הפלילי היא, מיד עם פתיחת המשפט, היא להודות בכל העובדות ולעבור לשלב הסיכומים: לפעמים זו טקטיקה מצויינת, לפעמים גרועה, ובכל מקרה – מסוכנת ביותר, ומה שביבי ותומכיו עושים במישור הציבור הוא דומה מאוד, אבל פחות מסוכן – ואני מקווה שהוא לא פותח את הפה בלי אישור של סנגוריו.
בנימין טראמפ, דונאלד נתניהו
נגד נשיא ארה“ב, דונאלד טראמפ, מתנהלים כעת בקונגרס האמריקאי הליכי הדחה (אימפיצ’מנט).
תמצית הדברים:
אוקראינה היא בת–ברית איסטרטגית של ארה“ב, בהיותה חלק מקו–ההגנה של המערב מפני ניסיונות ההתפשטות של נשיא רוסיה, וולדימיר פוטין, ולשם כך הקונגרס האמריקאי הקציב לה סיוע צבאי בשווי של כמעט 400 מיליון דולר.
אחד המתמודדים בעלי הסיכוי הרב להיות מועמד המפלגה הדמוקרטית מול טראמפ בבחירות לנשיאות בנובמבר 2020 הוא ג’ו ביידן, שהיה סגן הנשיא של ברק אובמה.
בנו של ביידן, האנטר ביידן, הוא חבר במועצת המנהלים של חברה אוקראינית פלונית.
טראמפ רצה שנשיא אוקראינה, וולודימיר זלנסקי (יהודי, אם לא אכפת לכם), יודיע על פתיחת חקירה פלילית נגד הביידנים, כדי להפיק “לכלוך” עליהם, שיעזור לו בבחירות.
מה לעשות, אבל באוקראינה לא היו שום טענות ושום חשדות נגד הביידנים, ולא היה בסיס לשום חקירה פלילית נגדם.
אז טראמפ לחץ על זלנסקי, עצר את הסיוע הצבאי לאוקראינה, והתנה את חידושו, וכן גם את הזמנתו של זלנסקי לפגישה בבית הלבן, בהודעה רשמית של אוקראינה על פתיחת החקירה הפלילית כנגד הביידנים.
ההגנה של טראמפ “צפה” והשתנתה לפי מצב הדברים בכל רגע נתון: בהתחלה – לא היה ולא נברא, אחר–כך: זה במסגרת סמכותו של הנשיא לנהל את מדיניות החוץ, אחר–כך: זה היה אבל לא הייתה עסקת קח–ותן עם זלנסקי, ואחר–כך: גם אם הכל נכון – זה לא עבירה שבגינה מדיחים נשיא.
וזו לא רשימה ממצה …
מדוע אני מביא את הדוגמה הזאת?
בגלל שלבד מכל הדומה ביניהם, גם ביבי, כמוהו כטראמפ, מתגונן בציבור בשיטת “הנימוקים המתחלפים“: בהתחלה: “אין כלום, כי לא היה כלום“, אחר כך: השימוע לא היה אמיתי, לא בנפש חפצה, תוצאותיו נקבעו מראש.
ובסוף – הקשיבו לדברים שהוא אמר עקב הודעת היוהמ“ש על ההחלטה להגיש את האישומים: על תפירת התיקים, על השיקולים הזרים ועל תרומתו למדינה – האם הם משכנעים, בלי נימוקים התומכים בהם?
_______
לכל המאמרים בסדרה:
בנימין נתניהו, בין אישום למשפט (א): חוששני שאין לו הגנה (אתם נמצאים כאן)
בנימין נתניהו, בין אישום למשפט (ב): מתי כתב אישום “מגלה עבירה”, ומה זה “לכאורה”
בנימין נתניהו, בין אישום למשפט (ג): האם המציאו לביבי עבירה חדשה?
בנימין נתניהו, בין אישום למשפט (ד): שאלה מקדימה לעניין תפירת התיקים
בנימין נתניהו, בין אישום למשפט (ה): האם כתב האישום מכיל ראיות שמקומן לא בו
בנימין נתניהו, בין אישום למשפט (ז): הבלדה על של”ג העדים
בנימין נתניהו, בין אישום למשפט (ח): מה עושה סניגורו של ביבי ברשימת העדים?
בנימין נתניהו, בין אישום למשפט (ט): תרגיל של איפכא מסתברא
בנימין נתניהו, בין אישום למשפט (י): על החסינות: איך ביבי ירה לעצמו ברגל
בנימין נתניהו, בין אישום למשפט (יא): האם יכול ביבי לגרור את בקשת החסינות עד לכנסת הבאה?
מאמרים נוספים בנושא:
שימוע פומבי לראש הממשלה, כן או לא?
על “שוחד בדמות כתבה בעיתון”: נאום–תשובה לאהוד פרלסמן
עוד על “טובות–הנאה” בעבירות השוחד
עוד על עבירות השוחד: האם נחוצה תמורה?
_____________
למשתמשי פייסבוק, טוויטר ושאר הרשתות החברתיות – נא לשתף!
נא להגיב באמצעות הקישור “הוספת תגובה” (למטה מכאן)
אל תאמרו “מבחן בוזגלו” – אמרו “מבחן אלישבע“*לסגור את לשכת עורכי הדין*לדף הפייסבוק של עו“ד שמחה ניר*לדף הפייסבוק של האתר של קימקא