בנימין נתניהו, בין אישום למשפט (יג): יאללה, הולכים לבג”ץ!

קישור מקוצר למאמר הזה: https://www.quimka.net/56524

קבוצת אנשי הייטק ואחרים עתרה לבגץ כדי שיצהיר כי בגלל כתבי האישום התלויים נגדו ביבי לא יוכל להרכיב ממשלה אחרי הבחירות הבעלט, גם אם יהיה לו רוב לשם כך *** והרי התחזית

שמחה ניר, עוד

בן 80 שנה אנוכי היום (15.6.2019), צעיר, בריא ובועט, אבל עוד הדרך רב, עו”ד רבה המלחמה!

כך זה התחיל: עו”ד שמחה ניר ומלחמתו במסרסים

לחג החירות, פסח התשע”ט: עוז לתמורה – בטרם פורענות!

עו”ד שמחה ניר, שר המשפטים וזכויות האזרח – זה המצע

נא להכיר, מוזמנים לעקוב: https://twitter.com/SimhaNyr_quimka

זה יעדנו: משרד המשפטים וזכויות האזרח!

הצטרפו לקבוצת הפייסבוק

נציב תלונות הציבור על שופטים ורשמים – זה אנחנו!”

לייקלדף הפייסבוק עוד שמחה ניר – שר המשפטים הבא

המאמר ה-4,000 באתר: לו אני שר המשפטים

ההכרזה הרשמית שלי על ריצתי לתפקיד שר המשפטים

מתי מותר – ואפילו חובה – לומר לזולת שק בתחת“?

בגץ 8743/14, שמחה ניר, עוד, נהוועדה לבחירת שופטים ו-7 אחרים – קיצור תולדות הזמן

הרקע

קבוצת אנשי הייטק ואחרים עתרה לבגץ בגץ (8145/19), כדי שזה יפסוק שאחרי בחירות מועד ג’ הבעלט, בנימין נתניהו (להלן גם: ביבי) לא יוכל להתמנות כראש הממשלה, גם אם יהיה לו רוב פרלמנטרי לשם כך.

יש היגיון מסויים בעתירה הזאת: תארו לעצמכם שאתם מצביעים לליכוד כדי לקבל את ביבי כראש הממשלה, ואכן הליכוד עם גוש הימין מקבל 61 מנדטים, או יותר – בלי ליברמן, ואז … בומס!!! מישהו עותר לבגץ, וזה פוסק שמי שתלויים כנגדו אישומים חמורים כאלה לא יכול להיות ראש הממשלה – למרות שהוא נבחר כדין.

כן, יש לכך תקדימים: הבגץ כבר קבע שראשי ערים לא יכולים לכהן בתפקידם כאשר הם נאשמים בפלילים, למרות שהם הואשמו לפני הבחירות, כך שציבור הבוחרים ידע בעד מי הוא מצביע.

אבל, מאידך, יש בעייתיות רבה גם בכיוון ההפוך: אנשים שהיו מצביעים לליכוד אם ביבי לא היה מועמדה לראשות הממשלה, ומעטה המסתורין הזה יבריח אותם למפלגות אחרות.

לא קשה לנחש שהתקשורת רוחשת, בין השאר על העזות של ביהמש העליון על שהוא החליט לדוןבעתירה, במקום לזרוק את העותרים מכל המדרגות, אבל הביקורת הזאת מבוססת על איהכרת החוק, התקנות והנהלים, אשר לפיהם לבגץ מוגשת תחילה לשופט תורן, והוא, כדן יחיד, מוסמך להוציא צועלתנאי (דבר המחייב את תשובת המשיבים), או לתת כל החלטה פרוצדורלית אחרת.

מאידך, ההחלטה להעביר להרכב אין בה שום דרמטיות“, כפי שמציגים את הדבר אחרים שאינם מכירים את הדין ואת שיגרות העבודה של הבגץ.

בהחלטה הזאת אין שום דרמטיות“, משום שדן יחיד אינו מוסמך לדחות עתירה, ואם נראה לו שדין העתירה להידחות, הוא מורה להעביר את התיק להרכב.

ישנה גם אפשרות נוספת, שחוקיותה מפוקפקת, והיא לתת פסקדין הדוחה את העתירה, ולחפש בקומת השופטים שני שופטים נוספים שיתרמו את חתימותיהם: גזרי ויש לך פסקדין – הכל כגנבים בלילה, הרחק מעיני הציבור, אבל במקרה הזה השופטים לא יכולים להתחכם עם הציבור, כי זה לא ייראה יפה.

לפעמים, כאשר לא מתחשק לו להתאמץ, הוא יכול להעביר להרכב, כדי שזה יוצא לו את הערמונים מן האש.

במקרה הזה השופט עופר גרוסקופף נתן 2 החלטות טכניות, הורה לקבוע את העתירה לדיון לפני הרכב בהקדם האפשרי”, והעתירה נחתה על שולחנה של הנשיאה, אסתר חיותטרף, שקבעה הרכב בראשותה, יחד עם המשנה לנשיאה, חנן מלצר, והשופט עוזי פוגלמן.

על הרינונים

גם בנושא הזה פרחו הרינונים: הרכב סמולני“, שכבר החליט מראש על התוצאה: קבלת העתירה, הצהרה שביבי לא יוכל לכהן כראש הממשלה אחרי הבחירות.

אז לא נראה לי: היא בחרה את ההרכב לפי הבכירות: היא, המשנה, אחריו דילוג על ניל הנדל (כי נבחר כיור ועדת הבחירות לכנסת ה-23), ואחריו פוגלמן.

מה שנראה לי הכי מעניין הוא שלא נקבע לעתירה הזאת הרכב מורחב, כיאה וכיאות לעתירה קונסטיטוציוניתכזאת – בהמשך תבינו מדוע.

כעת לשופטים יש בעייה: אם הם הם יקבלו את העתירה, יגידו שהם סמולניםורקלאביביסטים, ואם הם ידחו אותה, יגידו שהם בורחים מאחריות“, “מתחמקיםמלהביע דיעה.

לפני שניכנס לתרחישים האפשריים, שתי הערות:

האחת – כיוון שגם השיקולים בעד וגם השיקולים כנגד הם סבירים, אני אקבל כל החלטה שהם יוציאו.

והשנייה – כיוון שבנושא הזה גם הימין וגם השמאל מעדיפים שהבגץ לא יתערב, נראה שלא יהיה לשופטים כל קושי לדחות את העתירה, במיוחד כאשר יש להם גם אינטרס להפריך את הדיעה הרווחת, שהם סמולנים“.

השאלה היא רק איך הם ייצאו מזה בצורה הכי אלגנטית – ועל כך ננסה להעריך את התרחישים האפשריים.

התרחישים

לפי התרחיש השיגרתילמדי השופטים נכנסים איש לדברי חברו, העותרים צריכים לענות במקביל (לגמרי לא פשוט) לשאלות והערות כגון:

  • על סמך איזו הוראתחוק אדוני מבקש מאיתנו הצהרה כזאת?

  • האם עתירתכם אינה מוקדמת?

  • האם אנחנו צריכים לדון בביצה שלא נולדה, כאשר כלל לא ברור אם תוצאות הבחירות תאפשרנה למשיב מס’ 2 להרכיב ממשלה?

  • אדוני מבקש מאיתנו פרהרולינג, אבל המוסד הזה לא קיים במשפטנו.

    וכן הלאה, וכן הלאה.

  • ויש גם התרגיל המסריח לזכרו של שופט התעבורה אפרים דורון: ראו סעיף 5, כאן: במהלך טיעוניך, בנוסף להטרדות מהסוג דלעיל, השופטים קופצים, כאילו לפי תומם, אל הצד השני בשאלות משאלות שונות, ומוציאים אותך מרצף הטיעון. אומרים לך אדוני יוכל להשלים את טיעוניו אחר כן, אבל כשזה קורה אתה צריך להתייחס גם לשאלות הקודמות של השופטים, וגם לטענות הצד שכנגד, ואם פספסת נקודה מסויימת, נתפסת עם המכנסיים למטה.

  • ואחר כך מתחילים עם אולי אדוני ימשוך את העתירה” (ראו: מדוע באים עותרים לבגץ בחזה נפוח, ויוצאים משם בזנב מקופל בין הרגליים).

  • ואם לא די בכך, בנוסף לאולי אדוני ימשוך את העתירההשופטים גם ימכרו לך את הרעיון שלאחר הבחירות, אם זה עדיין יהיה אקטואלי, אדוני יוכל לחזור אלינו עם עתירה חדשה”, ואתה תצא בהרגשה ש”לפחות הקשיבו לך”, ולא תבין איך הם עבדו עליך.

    זה מה שתקבל:

פסקדין

המשנה לנשיאה ח’ מלצר:

1.        לאחר שמיעת טענות באיכוח הצדדים – הצענו לעותרים לחזור בהם מן העתירה, תוך שמירת זכויות וטענות לעתיד, ככל שיימצא מפעיל שיגיש בקשה מתאימה ויהיה אף הוא צד לעתירה עתידית, וזאת מבלי להביע עמדה כלשהי לגבי עתירה שכזו.

2.        העותרים לאחר התייעצות – הודיעו כי הם מקבלים את הצעת בית המשפט כאמור בפיסקה 1 שלעיל.

3.        נוכח כל האמור – העתירה נמחקת וזכויות וטענות כל הצדדים שמורות להם לעתיד.

           ניתן היום, ‏……

 

              הנשיאה                 המשנה לנשיאה                     ש ו פ ט

ראו: חברת הכנסת תמר זנדברג: הבג”ץ מזיין אותה בתחת, והיא רוקדת ושרה!

  • וישנן עוד עילות התחמקות של הבגץ מלטרוח למלא את תפקידו: לא מוצו ההליכים שלפני הפנייה אלינו, העתירה מוקדמת, העתירה מאוחרת:

אשכים לבית השר / אברהם אבן עזרא

אַשְׁכִּים לְבֵית הַשָּׂר – אֹמְרִים: כְּבָר רָכָב!

אָבֹא לְעֵת עֶרֶב – אֹמְרִים: כְּבָר שָׁכָב!

אוֹ יַעֲלֶה מֶרְכָּב, אוֹ יַעֲלֶה מִשְׁכָּב –

אוֹיָה לְאִישׁ עָנִי, נוֹלַד בְּלִי כוֹכָב!

וכן הלאה, וכן הלאה – העיקר לא לעבוד קשה, העיקר לא להיחשף לביקורת – מימין ומשמאל, מלמעלה או מלמטה: מהציבור, מהתקשורת, מהאקדמיה.

מדלבליט צודק, השופטים לא!

בכל הליך משפטי ישנם שלבים שונים.

שלב ראשון – לעולם הוא שאלת הסמכות: אם מגישים נגדך לבגץ אישום על עבירת תעבורה, הבגץ לא מוסמך לדון בה, אפילו אם אתה מסכים לכך, ורוצה לגמור עם זה“, כדי שלא תצטרך להפסיד עוד יום עבודה, כאשר תוזמן שוב, והפעם לביהמש המוסמך לכך.

השלב הבא – העילה“: מתוך הנחה שהעובדות הנטענות בעתירה/כתב התביעה/כתב האישום וכו’ הן נכונות, האם הן אכן מזכות בסעד המבוקש: אם מאשימים אותך בנסיעה במהירות 50 קמש בדרך עירונית – זה לא מהווה עבירה, אפילו אם העובדות האלה תוכחנה.

אחרי שעברנו את המשוכות האלה, עוברים לדיון בגופו של עניין.

במקרה הזה העתירה הוגשה לביהמש המוסמך – הבגץ, אבל השאלה היא אם היא גם מגלה עילת התערבותשל בית המשפט, וביתר מיקוד – האם יש בסיס משפטי להוציא צו הצהרתי, כמבוקש.

לעתירה הזאת ישנם שני משיבים מקוריים: היועץ המשפטי לממשלה (כמייצג האינטרס הציבורי) ובנימין נתניהו, כמי שעשוי להיפגע מפסק הדין, ובהמשך, על פי בקשתה, צורפה הליכוד כמשיבה נוספת.

כיוון שאת מנדלבליט לא ממש עשו באצבע, הוא הביא בחשבון היתכנות שהבגץ ידחה את העתירה בלי להיכנס לגופו של עניין, ולכן הוא הגיש בקשה לאפשר לו לדחות את תשובתו לגופו של עניין, עד שהבגץ יחליט אם להיכנס אל השאלה הזאת.

אבל גם את שופטי הבגץ לא עשו באצבע, הם לא קיבלו את הבקשה, והחליטו כי הדיון הקבוע ליום 31.12.2019 בעתירה זו יתקיים על פי המתכונת המקובלת של דיונים בעתירות שטרם הוחלט האם להוציא בהן צו על תנאי“.

ובעברית פשוטה: שלח לנו את עמדתך עד 48 שעות לפני מועד הדיון“, כפי שקבענו בהחלטה קודמת, ותבוא לדיון כרגיל – מוכן לדיון בכל השאלות.

מה זה אומר?

זה אומר שהם לא מוכנים לתת רמזיםעל מה שהם יחליטו, וזה אומר שהם, ככל הנראה, יבקשו מכל הצדדים להתייחס לשתי השאלות גםיחד, כי אחרת למה החליטו שהיוהמש יהיה מוכן לדון על פי המתכונת המקובלת“?

ומה הלאה

הדיון בעתירה נקבע ליום 31.12.2019 בשעה 09:00.

להערכתי ישנם שני תרחישים בעלי הסבירות הכי גבוהה:

האחד – שהם יכופפו לעותרים את הידיים כדי שימשכו את עתירתם;

והשני – בתום הדיון השופטים יודיעו שהם יתנו את החלטתם לאחר ההפסקה (בערך ב-1200), ואת הנימוקים הם ישלחו לצדדים בדואר, במועד מאוחר יותר.

מכל מקום, כפי שאמרתי בפתח הדברים, אני לא צופה שהעתירה תתקבל.

התרחיש הכי לא צפוי הוא שהשופטים יחליטו על הרחבת ההרכב, אבל גם אז התוצאה הסופית לא תשתנה, חוץ מזה שיהיו אולי כמה שופטים שירצו להראות כמה הם חכמים, רציניים ויסודיים, ויחנטרשו את עצמם לדעת.

_______

למאמרים הקודמים בסדרה:

בנימין נתניהו, בין אישום למשפט (א): חוששני שאין לו הגנה

בנימין נתניהו, בין אישום למשפט (ב): מתי כתב אישום “מגלה עבירה”, ומה זה “לכאורה”

בנימין נתניהו, בין אישום למשפט (ג): האם המציאו לביבי עבירה חדשה?

בנימין נתניהו, בין אישום למשפט (ד): שאלה מקדימה לעניין תפירת התיקים

בנימין נתניהו, בין אישום למשפט (ה): האם כתב האישום מכיל ראיות שמקומן לא בו

בנימין נתניהו, בין אישום למשפט (ו): תפירת תיקים? אולי; אכיפה סלקטיבית? אולי; אבל מה עניין ה”שמאל” לכאן, כאשר את הפרקליטות הזאת ביבי עצמו מינה וטיפח?

בנימין נתניהו, בין אישום למשפט (ז): הבלדה על שלג העדים

בנימין נתניהו, בין אישום למשפט (ח): מה עושה סניגורו של ביבי ברשימת העדים?

בנימין נתניהו, בין אישום למשפט (ט): תרגיל של איפכא מסתברא

בנימין נתניהו, בין אישום למשפט (י): על החסינות: איך ביבי ירה לעצמו ברגל

בנימין נתניהו, בין אישום למשפט (יא): האם יכול ביבי לגרור את בקשת החסינות עד לכנסת הבאה?

בנימין נתניהו, בין אישום למשפט (יב): נאום תשובה ליצחק זמיר: אתה הוא הציבור!

בנימין נתניהו, בין אישום למשפט (יג): יאללה, הולכים לבגץ! (אתם נמצאים כאן)

מאמרים נוספים בנושא:

שימוע פומבי לראש הממשלה, כן או לא?

על “שוחד בדמות כתבה בעיתון”: נאום–תשובה לאהוד פרלסמן

עוד על טובותהנאהבעבירות השוחד

עוד על עבירות השוחד: האם נחוצה תמורה?

_____________

למשתמשי פייסבוק, טוויטר ושאר הרשתות החברתיות – נא לשתף!

נא להגיב באמצעות הקישור הוספת תגובה” (למטה מכאן)

אל תאמרו מבחן בוזגלו אמרו מבחן אלישבע*לסגור את לשכת עורכי הדין*לדף הפייסבוק של עוד שמחה ניר*לדף הפייסבוק של האתר של קימקא

דוקודרמה: זרוק אותו לאיראנים – איך נפטרנו מאשר גרוניס

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

ניהול האתר