בנימין נתניהו, בין אישום למשפט (יא): האם יכול ביבי לגרור עד לכנסת הבאה את הטיפול בבקשת החסינות שלו?

קישור מקוצר למאמר הזה: https://www.quimka.net/56486

מה עושים אם חבר כנסת מבקש להחיל עליו את החסינות, והכנסת לא מאיישת את ועדת הכנסת, שאמורה לבדוק את הבקשה, ולהחליט אם היא מציעה לכנסת לקבל את בקשתו של החכ?

ביי-ביי ביבי

שמחה ניר, עוד

בן 80 שנה אנוכי היום (15.6.2019), צעיר, בריא ובועט, אבל עוד הדרך רב, עו”ד רבה המלחמה!

כך זה התחיל: עו”ד שמחה ניר ומלחמתו במסרסים

לחג החירות, פסח התשע”ט: עוז לתמורה – בטרם פורענות!

עו”ד שמחה ניר, שר המשפטים וזכויות האזרח – זה המצע

נא להכיר, מוזמנים לעקוב: https://twitter.com/SimhaNyr_quimka

זה יעדנו: משרד המשפטים וזכויות האזרח!

הצטרפו לקבוצת הפייסבוק

נציב תלונות הציבור על שופטים ורשמים – זה אנחנו!”

לייקלדף הפייסבוק עוד שמחה ניר – שר המשפטים הבא

המאמר ה-4,000 באתר: לו אני שר המשפטים

ההכרזה הרשמית שלי על ריצתי לתפקיד שר המשפטים

מתי מותר – ואפילו חובה – לומר לזולת שק בתחת“?

בגץ 8743/14, שמחה ניר, עוד, נהוועדה לבחירת שופטים ו-7 אחרים – קיצור תולדות הזמן

הבעייה

מדינת ישראל הכינה כתב אישום נגד חהכ בנימין נתניהו, הידוע גם כראש ממשלת המעבר של מדינת ישראל (להלן, ולשם הקיצור, גם ביבי).

לפי המסתמן, ביבי עומד לבקש מהכנסת חסינות מפני העמדתו לדין.

הליכי החלת החסינות חייבים, על פי החוק, לעבור דרך ועדת הכנסת.

בגלל הקשיים במומ הקואליציוני, הכנסת לא הרכיבה את ועדותיה, חוץ מהוועדה המסדרת, ועדת הכספים וועדת החוץ והביטחון.

לפי הצפי הזהיר ביותר, ועדות הכנסת תורכבנה רק בחודש יוני 2020, אחרי כשנה וחצי ללא פעילות.

והשאלה היא: האם אין מנוס מלהמתין עד אז.

בכנסת כבר מתחולל קרב אדירים בדיוק בשאלה הזאת: מי ישלוט בהקמת הוועדה שתדון בחסינות ראש הממשלה, וכמה מפתיע:

בכחול לבן דורשים שהוועדה המסדרת בראשות ניסנקורן תהיה אחראית על הטיפול, אך בליכוד דורשים שזו תהיה ועדת ההסכמות בראשות חכ זוהר. הכנסת צפויה להצביע על כך.

אבל בכך לא מסתיימת המחלוקת:

היועץ המשפטי של הכנסת כבר קבע כי הוועדה היחידה שיכולה לעסוק בנושא החסינות היא ועדת הכנסת, וכן שאין הכרח להקים אותה בכנסת הנוכחית.

כפי שתראו כאן, אני מסכים איתו שהוועדה היחידה שיכולה לעסוק בנושא החסינות היא ועדת הכנסת, אבל חולק על כך שאין הכרח להקים אותה בכנסת הנוכחית.

מה אומר החוק

אלה הוראות חוק חסינות חברי הכנסת, זכויותיהם וחובותיהם, תשיא-1951, הרלוואנטיות לענייננו היום:

חסינות במילוי התפקיד

1. (א) חבר הכנסת לא ישא באחריות פלילית או אזרחית, ויהיה חסין בפני כל פעולה משפטית, בשל הצבעה, או בשל הבעת דעה בעל פה או בכתב, או בשל מעשה שעשה – בכנסת או מחוצה לה – אם היו ההצבעה, הבעת הדעה או המעשה במילוי תפקידו, או למען מילוי תפקידו, כחבר הכנסת.

[…]

חסינות בפני דיון פלילי (תיקון מס‘ 33) תשסה-2005

4. (א) (1) כתב אישום נגד חבר הכנסת, בעבירה שסעיף 1 אינו חל עליה, שנעברה בזמן היותו חבר הכנסת או לפני שהיה לחבר הכנסת, יוגש באישור היועץ המשפטי לממשלה.

(2) אישר היועץ המשפטי לממשלה הגשת כתב אישום נגד חבר הכנסת ימסור עותק ממנו, בטרם הגשתו לבית המשפט, לחבר הכנסת, ליושב ראש הכנסת וליושב ראש ועדת הכנסת.

(3) חבר הכנסת רשאי, בתוך 30 ימים מיום שהומצא לו כתב האישום, לבקש שהכנסת תקבע כי תהיה לו חסינות בפני דין פלילי לגבי האשמה שבכתב האישום, בשל אחת או יותר מהעילות האלה:

[…]

[…]

(תיקון מס‘ 33) תשסה-2005 (תיקון מס‘ 43) תשעו-2016

(ב) לא ביקש חבר הכנסת כאמור בסעיף קטן (א)(3) וחלפה התקופה כאמור בו, או שחזר בו מן הבקשה בהודעה בכתב ליושב ראש הכנסת וליושב ראש ועדת הכנסת או שהודיע להם בכתב לפני חלוף התקופה האמורה שאין בכוונתו לבקש חסינות, או שהכנסת דחתה את בקשתו לפי סעיף 13(א) או שוועדת הכנסת החליטה כאמור בסעיף 13(ג1), רשאי היועץ המשפטי לממשלה להגיש את כתב האישום לבית המשפט, ודינו של חבר הכנסת, לכל הכרוך באותה אשמה, כדין כל אדם.

[…]

קביעת חסינות ונטילת חסינות (תיקון מס‘ 33) תשסה-2005

13. (א) הכנסת רשאית, בהחלטה, לקבוע שלחבר הכנסת תהיה חסינות בפני דין פלילי לגבי האשמה שבכתב האישום כאמור בסעיף 4(א) וכי לא יועמד לדין בשל אותה אשמה בעת היותו חבר הכנסת […]; אך הכנסת לא תחליט החלטה כזאת אלא לפי הצעת ועדת הכנסת עקב בקשה שהובאה לפני הועדה.

[…]

(תיקון מס‘ 33) תשסה-2005

(ג) בקשה לפי סעיף […] 4(א)(3), תוגש בכתב ובצירוף נימוקים ליושב ראש הכנסת, שיעבירנה לועדת הכנסת לדיון בהקדם האפשרי.

(תיקון מס‘ 33) תשסה-2005

(ג1) החליטה ועדת הכנסת שלא להציע לקבוע כי תהיה לחבר הכנסת חסינות בפני דין פלילי כאמור בסעיף 4(א) […], תהא החלטתה סופית.

[…]

הפרוצדורה, בתמצית

חבר הכנסת החפץ בחסינות יגיש, בתוך 30 ימים מיום שהומצא לו כתב האישום, בקשה שהכנסת תקבע כי תהיה לו חסינות (סעיף 4(א)(3)).

הבקשה תוגש בכתב ובצירוף נימוקים ליושב ראש הכנסת, שיעבירנה לועדת הכנסת לדיון בהקדם האפשרי (סעיף 13(ג)).

ועדת הכנסת רשאית להציע לכנסת לקבוע שלחכ המבקש תהייה חסינות (סעיף 13(א), ואז ההחלטה תהייה בידיה של הכנסת, והיא רשאית שלא להציע לקבוע כי תהיה לו חסינות כזאת והחלטתה סופית (סעיף 13(ג1)).

ובתמציתשבתמצית: הבקשה מוגשת ליור הכנסת, זה מעביר אותה לוועדת הכנסת, וזו מחליטה אם להציע לכנסת לקבל את הבקשה, או שלא להציע דבר.

והשאלה שבפנינו מהו הדין אם הכנסת לא מרכיבה את הוועדה הזאת – כשם שהיא לא הרכיבה אף ועדה אחרת, לבד מהוועדה המסדרת, ועדת הכספים וועדת החוץ והביטחון – הכל בגלל שלא צלחה מלאכת הרכבת הקואליציה.

החובה לאייש את הוועדה

סעיף 21 לחוק יסוד: הכנסת, שכותרתו היא ועדות“, זה לשונו (ההדגשות שלי, כמובן):

21. (א) הכנסת תבחר מבין חבריה ועדות קבועות, והיא רשאית לבחור מבין חבריה גם ועדות לענינים מסויימים; תפקידי הועדות, סמכויותיהן וסדרי עבודתן, במידה שלא נקבעו בחוק, ייקבעו בתקנון.

מעצם ההבדל בין תבחרלבין רשאית לבחורעולה שאיוש הוועדות הקבועות הן חובה המוטלת על הכנסת, ולא רשותהתלוייה ברצונה הטוב של הכנסת, אבל כיוון שתפקיד ועדת הכנסת וסמכויותיה נקבעו בחוק” (חוק החסינות, בו אנו דנים), הרי זו ועדה שהכנסת חייבת לבחור את חבריה.

מה עושים עם הכנסת לא מקיימת את חובתה?

סעיף 11 לחוק הפרשנות, תשמא-1981, זה לשונו:

11. הסמכה או חיוב לעשות דבר, בלי קביעת זמן לעשייתו – משמעם שיש סמכות או חובה לעשותו במהירות הראויה ולחזור ולעשותו מזמן לזמן ככל הנדרש לפי הנסיבות.

שדחיית הרכבתה של הוועדה מכנסת לכנסת – במיוחד כאשר מאחורינו כבר שתי כנסות כאלה, וכלל לא ברור אם הכנסת הבאה תהייה שונה – האם זו המהירות הראוייה“?

הרשו לי לפקפק בכך.

ומה עושים אם הכנסת לא עושה זאת במהירות הראוייה“?

שורושורו:

סעיף 15 לחוק יסוד: השפיטה אומר, בין השאר:

(ג) בית המשפט העליון ישב גם כבית משפט גבוה לצדק; בשבתו כאמור ידון בענינים אשר הוא רואה צורך לתת בהם סעד למען הצדק ואשר אינם בסמכותו של בית משפט או של בית דין אחר.

(ד) מבלי לפגוע בכלליות ההוראות שבסעיף קטן (ג), מוסמך בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק –

[…]

(2) לתת צווים לרשויות המדינה, לרשויות מקומיות, לפקידיהן ולגופים ולאנשים אחרים הממלאים תפקידים ציבוריים על פי דין, לעשות מעשה או להימנע מעשות מעשה במילוי תפקידיהם כדין, ואם נבחרו או נתמנו שלא כדין להימנע מלפעול;

[…]

והתשובה היא אחת: עותרים לבגץ כנגד הכנסת (אין מחלוקת שהיא “רשות המדינה”), להורות לה שתרכיב ועדה כזאת.

העתירה תוגש עי היועץ המשפטי לממשלה או ע”י סיעות/חברי הכנסת שיש להם עניין בזירוז ההליך, וייתכן שישנם גורמים נוספים שיש להם זכות עמידה בנושא הזה, אבל הדבר חורג מתחומנו הפעם.

ומה הלאה?

כאשר מתחשק לו, הבגץ יודע לתת פירוש מרחיב לסמכויותיו, וכשמתחשק לו הוא יודע גם לגרור את רגליו – אנחנו מכירים אותו עוד מקפריסין“, כך שאם אני מוכן להמר על מה שהוא היה עושה במקרה הזה, הייתי אומר שהוא יעשה מה שמתחשק לו“.

אבל אם תשאלו אותי – זה המקום בו הבגץ חייב להתערב.

לא, אין לכך שום קשר לאקטיביזם השיפוטי, כי בנושא הזה הכנסת לא משמשת רשות מחוקקת“, אלא רשות מבצעת”, בדיוק כמו שנשיאי ביהמש העליון משמשים גם כרשות מבצעתבכל הנוגע למילוי תפקידם שמחוץ לישיבתם לדין.

אפרופו, ראו את דעתי על מה שאתם קוראים האקטיביזם השיפוטי של אהרן ברק“: ביהמ”ש העליון – בית משפט לא רלוואנטי, או: זה “אקטיביזם”, זה?

את המאמר הזה פרסמתי לראשונה בשיא תקופת שלטונו של אהרן ברק, בחודש פברואר 2002 – לפני כמעט 18 שנים, והוא עדיין צעיר ורענן, אולי יותר מתמיד, וכוחו עדיין במתניו.

היאך כופין על הכנסת את הציות לפסד הבגץ?

במאמר הנל אמרתי:

[…] גם אי אפשר להכריח [את הכנסת] לחוקק חוקים (נניח שהכנסת היא גוף אשר יכול “לרצות”, ונניח שהיא דווקא מאוד רוצה לחוקק, אבל לא מצליחה לגייס רוב לשום גירסה של חוק: האם יכול הבג”ץ לכפות עליה לגייס רוב? האם יכול הוא לחוקק במקומה?).

באשר לפעולה של הכנסת שאינה חקיקה, המצב דומה: אי אפשר לחייב את הכנסת, כגוף קולגיאלי“, לגייס רוב לשום דבר, אי אפשר לכפות זאת על הכנסת בהליכי בזיון בית המשפט – לא בקנס ולא במאסר, והוא הדין גם באשר לכל חבר כנסת באופן אישי, בין השאר משום שהוא לא רשות של המדינה“.

במסגרת השאלה אם הבגץ יסכים להתערב, יש להניח שהוא יביא בחשבון גם את השיקול הזה, אבל יש גם שיקול נגדי, עליו נדבר בפרק הבא.

השיקול בעד התערבות הבגץ

כנגד השיקול שלא לחייב את הכנסת להקים את הוועדה, עומד גם שיקול הסיכויים: בכנסת הנוכחית, ה-22, יש רוב למתנגדי החסינות, בעוד שלגבי הכנסת הבאה, ה-23 אף אחד לא יכול לתת תחזית ודאית.

יתירה מזאת, בדרך הרגילה של הרכבת הוועדות בכנסת, הרכבתן של אלה היא חלק מהמום הקואליציוני, ועד שהדבר יושלם בכנסת הבאה, אנחנו עשויים להגיע לפחות עד חודש יוני 2020, כשנה וחצי ללא ועדת הכנסת.

כדי להחדיר את העובדה הזאת לשופטי הבגץ, העתירה צריכה להיות מוגשת עי כל הסיעות שמחוץ לבלוק הימין“: כחוללבן – 33 חכים, העבודה+המחנד – 11, המשותפת – 13 וישראל ביתנו – 8, ובסך הכל – 65 מנדטים.

הוסף לכך את היועץ המשפטי לממשלה כעותר בשם האינטרס הציבורי – וההצלחה כמעט מובטחת.

הנה כי כן, כאשר מדובר על הרכבת הוועדה על פי צו הבגץ, וכאשר רוב חברי הכנסת חפצים בכך, לא צריך לחכות להרכבת שאר הוועדות – במיוחד כאשר יש צו של הבגץ כתירוץ זמין לכך.

האם צו של הבגץ המחייב את הכנסת להקים את וועדת הכנסת הוא לגיטימי?

במאמר קודם בסדרה, בנימין נתניהו, בין אישום למשפט (ט): תרגיל של איפכא מסתברא, הצגתי את השאלה אם שיטת האימפיצ’מנט האמריקאית עדיפה על השיטה שלנו, בה הפקידים, ולא הפוליטיקאים הם הקובעים אם ראש הממשלה יועמד לדין פלילי, ועל כך עניתי: אני מפחד לשאול, כי התשובה תהייה לפי המיצוב הפוליטי של העונה כאשר הוא עונה, ובשביל זה אני לא צריך סקר גאלופ.

אותו הדבר גם כאן: תומכי ביבי יגידו לא לגיטימי, ומתנגדיו יאמרו לגיטימי, ואני הבעתי כאן דיעה משפטיתנטו, חפה מכל פוליטיקה.

_______

למאמרים הקודמים בסדרה:

בנימין נתניהו, בין אישום למשפט (א): חוששני שאין לו הגנה

בנימין נתניהו, בין אישום למשפט (ב): מתי כתב אישום “מגלה עבירה”, ומה זה “לכאורה”

בנימין נתניהו, בין אישום למשפט (ג): האם המציאו לביבי עבירה חדשה?

בנימין נתניהו, בין אישום למשפט (ד): שאלה מקדימה לעניין תפירת התיקים

בנימין נתניהו, בין אישום למשפט (ה): האם כתב האישום מכיל ראיות שמקומן לא בו

בנימין נתניהו, בין אישום למשפט (ו): תפירת תיקים? אולי; אכיפה סלקטיבית? אולי; אבל מה עניין ה”שמאל” לכאן, כאשר את הפרקליטות הזאת ביבי עצמו מינה וטיפח?

בנימין נתניהו, בין אישום למשפט (ז): הבלדה על שלג העדים

בנימין נתניהו, בין אישום למשפט (ח): מה עושה סניגורו של ביבי ברשימת העדים?

בנימין נתניהו, בין אישום למשפט (ט): תרגיל של איפכא מסתברא

בנימין נתניהו, בין אישום למשפט (י): על החסינות: איך ביבי ירה לעצמו ברגל

בנימין נתניהו, בין אישום למשפט (יא): האם יכול ביבי לגרור את בקשת החסינות עד לכנסת הבאה? (אתם נמצאים כאן)

מאמרים נוספים בנושא:

שימוע פומבי לראש הממשלה, כן או לא?

על “שוחד בדמות כתבה בעיתון”: נאום–תשובה לאהוד פרלסמן

עוד על טובותהנאהבעבירות השוחד

עוד על עבירות השוחד: האם נחוצה תמורה?

_____________

למשתמשי פייסבוק, טוויטר ושאר הרשתות החברתיות – נא לשתף!

נא להגיב באמצעות הקישור הוספת תגובה” (למטה מכאן)

אל תאמרו מבחן בוזגלו אמרו מבחן אלישבע*לסגור את לשכת עורכי הדין*לדף הפייסבוק של עוד שמחה ניר*לדף הפייסבוק של האתר של קימקא

דוקודרמה: זרוק אותו לאיראנים – איך נפטרנו מאשר גרוניס

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

ניהול האתר