יהושע אליצור – גר-צדק כחיה נרדפת

יהושע אליצור – גר-צדק כחיה נרדפת


נחום שחף 01.12.2006 08:14
"לא יודע להבחין"

“לא יודע להבחין”


יהושע אליצור הואשם בהריגת נהג ערבי, ושופט בית המשפט המחוזי דוד רוזן הרשיע אותו בהריגה מכוונת, תוך מה שנראה כשותפות לתפירת תיק, והפללה מכוונת. נחום שחף, פיזיקאי (תואר שני), מסביר (ומצרף חוות-דעת מומחה) מדוע העובדות אשר על פיהן הורשע אליצור, הן עצמן מהוות הוכחות חד משמעיות כי הבחור חף מפשע.



יהושע אליצור – גר-צדק כחיה נרדפת

מקום המשפט שם הרשע

ההוכחות חד משמעיות – הבחור חף מפשע!

שופט בית המשפט המחוזי דוד רוזן הרשיע את הנאשם בהריגה מכוונת, תוך מה שנראה כשותפות לתפירת תיק, והפללה מכוונת.

הנאשם הלא מוכר שיכול היה להעלם לאחר הירי, דיווח עליו מרצונו, תוך שהוא מעלה את החשש שהנהג הערבי נפגע קשה ואולי אף נהרג. השופט בעל הכישורים המצוינים קובע בפסק הדין שהנאשם ניסה לחמוק מאחריותו.

כישורי השופט האינטליגנטי הספיקו כדי לקבוע שאני, העד המומחה, כפיזיקאי בעל תואר מסטר, ממפתחי המזל”ט הישראלי, בעל פרס משרד המדע, שהרצה זמן קצר קודם בכינוס השנתי של האקדמיה האמריקאית לזיהוי פלילי, בפני מאות מדענים מהבכירים בעולם, לא יודע להבחין בין מאמר פובליציסטי למאמר מדעי.

 

סיפור האירוע שהתרחש בנובמבר 94, פורסם בכל העיתונים, גם אם המשטרה ואולי גם העיתונות בחרו להעלים מהציבור כי מדובר ברכב שנשא לוחית רשות מזויפת, שחמקה בנסיעה בדרך עוקפת את הבדיקה במחסום צה”ל, כאשר חלקו האחורי של הרכב המסחרי מלא בארגזים שאת תכולתם המקורית ניתן רק לנחש. הרכב נעלם לו עם הפצוע האנוש, למשך למעלה מחצי שעה עלומה, כך עולה מהעדויות שבית המשפט בחר להתעלם מהם ביודעין, השד יודע  למה.

על פי הממצאים המוצגים בדוח המצורף, הפלשתינאים ניצלו כך נראה את פציעתו של הנהג הערבי וסיימו את המלאכה, כמו שהם יודעים, ובכך הפלילו את הנאשם – יהושע אליצור, גר צדק. נוצרי מגרמניה שבחר להצטרף אל העם היהודי, עלה לישראל והתגייר, עד שנלכד במלתעות הצדק הישראלית.  

להלן דוגמאות פשוטות מתוך צבר ההוכחות שהיו מזכים את הנאשם בכל בית משפט הגון:

א – מימדי פצע חור כניסת קליע הרובה מתאימים לחדירת פגז טנק!

לפי פסק הדין של השופט דוד רוזן הירי פגע בזרוע במאונך, חדר את הזרוע, ואח”כ חדר את הגוף. אבל כאשר קליע פוגע אנכית בגוף – שטח חור הכניסה המכסימאלי צריך להיות קטן מ-1.2 סמ”ר (שטח פציעה מכסימאלי בפגיעה צידית של הקליע, ופחות מ-0.25 סמ”ר בפגיעה ישרה היוצרת קוטר חור הקטן מ-0.5 ס”מ כפי שניתן לראות בחוברת ההדרכה של המז”פ). בפועל על פי דוח הפתולוג שטח חור הכניסה היה 85 סמ”ר!!! (10 ס”מ על   8.5 ס”מ) מימדים המתאים לחדירת פגז טנק!!

שכנעת אותי, יזרוק לי הקורא החושב, רק תואיל להסביר מתי הספיקו לקדוח בזרועו ג’ורה בקוטר פגז טנק?

ב – מחצית-השעה החסרה

לפי עדויות הערבים ברכב, מיד עם פציעתו הפאטאלית של הנהג הם נסעו במהירות אל מחסום צה”ל הקרוב (מחסום בית פוריק) בדרך לבית החולים בשכם.

מעשה פלא, בעוד זמן הנסיעה למחסום לפי החישובים הפיזיקאליים  קטן מ-2 דקות (2.1 ק”מ במהירות הנסיעה המותרת 80 קמ”ש), הרכב הגיע למחסום רק לאחר כ-39 דקות !! לאן נעלמו הרכב עם הפצוע הקריטי למשך חצי שעה או יותר?

אולי כמעשה חסד אחרון, יצאו להם הצדיקים לטייל עם הפצוע האנוש בחיק הטבע? לך תדע.

ניתן רק לנחש, מה קרה לתכולת הארגזים העלומים שאיפסנו את אחורי הרכב המסחרי בעל הלוחיות המזויפת, עוקף מחסום הבדיקה הצהלי.

ואני האיש הטיפש לא מבין למה לכל הרוחות התעלמו להם במשטרה, בפרקליטות , ובבית המשפט כאחד מהזמן החסר?

למה הצדיקים (לוחית רכב מזויפת, ארגזים עלומים, עקיפת הבדיקה במחסום הצהלי) לא נחקרו על ההעלמות?

ואם כן נחקרו, לאן נעלמו דוחות החקירה?

ג – בית המשפט נגד חוקי הפיזיקה

הממצאים מוכיחים שהנהג הפלשתינאי ניפצע בירי תוך שהקליע משפשף את הזרוע מלמטה למעלה. חוק שימור התנע מוכיח שהקליע המשפשף את הזרוע ואולי גם את עצם הזרוע היה צריך להתפזר כלפי חוץ ועל כן לא היה יכול לחדור את הזרוע והגוף בכיוון ההפוך פנימה, תוך שבירת כיוון התנועה וחוקי הפיזיקה.

מישהו, צדיק, השלים את העבודה, באופן גס מדי, גם אם לא גס מספיק לגאונים בכנופיית הצדק הישראלית.

כל הממצאים הללו עמדו בפני הפרקליטות והמשטרה, אבל החברה הטובים העדיפו להתעלם מהזמן האבוד וחוקי הפיזיקה.

הפרקליטות המלומדת והשופט המכובד בחרו להתעלם מרישומי הפלפון שהחזיק הנאשם המחוזקים ברישומי צה”ל והמוכיחים שהנאשם דיווח בפלפון (מרצונו !!) על הירי כבר בשעה 11:51. כדאי להזכיר שהרכב ובתוכו הפצוע הגיעו למחסום צה”ל (לפי עדות קצין צה”ל) רק בשעה 12:30 (פער של כ-40 דקות).

בעדות המומחה (המצורפת) הצגתי את חישוב הזמנים (המבוססים על הנוסחה הפיזיקאלית הטריוויאלית “דרך מחולקת למהירות = זמן”).  התובעת  המלומדת מפרקליטות המדינה טענה שחישובי הזמן האבוד אינם בתחום מומחיותי (פיזיקאי) !!!

ד – מי אני בכלל?

אני עדין תוהה מה המקצוע הנדרש לפי הפרקליטה המלומדת נורית קורנהאוזר כדי שאהיה כשיר לחישובים פיזיקאליים טריוויאליים ברמת בי”ס. כשמחיתי על הטענה היצירתית זרק לי השופט המחוזי “מי אתה בכלל”?

 אז באותו רגע שקדם לתחילת עדותי (נמשכה כל אותו יום כמעט 7 שעות) עדין הלום מגודל המעמד, לא הצעתי לו לשופט הגאון לחפש מקצוע ההולם יותר את כישוריו המצוינים.

כישורים המאפשרים לו להתעלם, מרישומי צה”ל, חברת הפלפון, וחוקי הפיזיקה כאחד.

הנאשם הלא מוכר שיכול היה להעלם לאחר הירי, דיווח, על פי רישומי חברת הפלפון, עדות השוטר שעצר אותו, ורישומי צה”ל על האירוע – מרצונו, תוך שהוא מעלה את החשש שהנהג הערבי נפגע קשה ואולי אף נהרג. השופט בעל הכישורים המצוינים קובע בפסק הדין שהנאשם ניסה לחמוק מאחריותו.

כישורי השופט האינטליגנטי הספיקו כדי לקבוע שאני כפיזיקאי בעל תואר מסטר, ממפתחי המזל”ט הישראלי, בעל פרס משרד המדע, שהרצה זמן קצר קודם בכינוס השנתי של האקדמיה האמריקאית לזיהוי פלילי, בפני מאות מדענים מהבכירים בעולם, לא יודע להבחין בין מאמר פובליציסטי למאמר מדעי.

לך תדע.

כך גיליתי לי שאנחנו האזרחים הפשוטים חיים לנו בסבבה, בזמן שאול, על תקן של חיות ציד, עד שיגיע תורנו.

אין מה למהר.

אפילוג

עקב פסק הדין – יהושע אליצור, גר צדק, ברח מאימת הדין, והפך לחיה נרדפת, הנמלטת ממלתעות הצדק הישראלי. ואני הבטחתי לעצמי לא לוותר עד להוכחת חפותו, והעמדת האחראים לתפירת התיק, לדין. למענו, ולמען כולנו, הפריירים.

כל אחד בתורו.

כה  לחי למערכת הצדק הישראלית.

 

נ”ב:

למי שרוצה ללמוד כיצד פועלת מערכת הצדק הישראלית אני מצרף:

א – עיקרי עדות המומחה (ניתוח המצבים הגיאומטריים בליסטיים …)

ב – עדות המומחה המלאה (כולל צילומי הפגיעה)

ג – פסק הדין

ד – מאמרו של בועז מושקוביץ על הפרשה “קונספירציה – המילה האסורה“.

 



כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

ניהול האתר