רודפים מכאן ומכאן

רודפים מכאן ומכאן

חנה אייזנמן
12.03.2013 03:26
רודפים מכאן ומכאן


אלו ואלו פושעים נגד העם היהודי. החרדים מקבלים על עצמם את האחריות המדומה לחורבן, וגם להם אליבי – לימוד התורה. ועכשו, כביכול, נדרש עם ישראל לבחור בין התורה לארץ; בחירה, שכל כולה, מדומה, מטורפת, חסרת כל בסיס של אמת. לא כלום. לא נדרשת בחירה כזו!



ב”ה

 

 

 רודפים מכאן ומכאן

 

 

וכל החושבים עלי רעה, הפר עצתם וקלקל מחשבתם

 

הנה הצליחה ה”ציונות”, בתיחכומה הידוע, להפריד ולמשול. פתאם,
נוצרה משוואה חדשה, קטלנית – התורה מול הארץ… ואת זה יוצרים, בלי שום בסיס,
עסקנים פוליטיים, חסרי אחריות וחסרי נשמה, מ”שני הצדדים”. ובינתיים
חוככת ה”ציונות” את כפיה בהנאה – ישחקו הנערים לפנינו ויהרסו אלה את
אלה, ושוב נבטיח במאה אחוז את שלטוננו על העדר.  

 

כידוע, אין בתורתנו,
הפרדה בין שני הערכים האלה, למעשה, נשמרת שלמות המשולש – עם, תורה וארץ –  מקשה אחת של קדושה. בכל מקום, בו אנו, עם
ישראל,  מוזהרים על שמירת מצוות תורת ישראל,
מצויין העונש –  אבדננו מעל אדמת ארץ
ישראל!

 

דברים
פרק יא

 

 (יג) וְהָיָה אִם שָׁמֹעַ תִּשְׁמְעוּ אֶל
מִצְוֹתַי אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם הַיּוֹם לְאַהֲבָה אֶת יְקֹוָק
אֱלֹהֵיכֶם וּלְעָבְדוֹ בְּכָל לְבַבְכֶם וּבְכָל נַפְשְׁכֶם:

(יד)
וְנָתַתִּי מְטַר אַרְצְכֶם בְּעִתּוֹ יוֹרֶה וּמַלְקוֹשׁ וְאָסַפְתָּ דְגָנֶךָ
וְתִירֹשְׁךָ וְיִצְהָרֶךָ:

(טו)
וְנָתַתִּי עֵשֶׂב בְּשָׂדְךָ לִבְהֶמְתֶּךָ וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ:

(טז)
הִשָּׁמְרוּ לָכֶם פֶּן יִפְתֶּה לְבַבְכֶם וְסַרְתֶּם וַעֲבַדְתֶּם אֱלֹהִים
אֲחֵרִים וְהִשְׁתַּחֲוִיתֶם לָהֶם:

(יז)
וְחָרָה אַף יְקֹוָק בָּכֶם וְעָצַר אֶת הַשָּׁמַיִם וְלֹא יִהְיֶה מָטָר
וְהָאֲדָמָה לֹא תִתֵּן אֶת יְבוּלָהּ וַאֲבַדְתֶּם מְהֵרָה מֵעַל הָאָרֶץ
הַטֹּבָה אֲשֶׁר יְקֹוָק נֹתֵן לָכֶם:

 

כל כך פשוט.

 

אלו ואלו

 

ומה קורה בארצנו? כהתרסה נגד רודפי התורה, תופסים העסקנים, המתיימרים לייצג
את ה”חרדים”, מונופול על התורה ומפרידים אותה מן העם ומן הארץ – הפרדה,
שלא תקיים את התורה בידם. התורה איננה לימוד אקדמי, אלא, תורת חיים, הלכה למעשה –
אין תורה באין עם וארץ.עובדה היא שה”חרדים” מקפידים, כהררים התלויים
בשערה, על כל המצוות התלויות בארץ. כלומר, הם אינם מזהים את ארץ ישראל עם מדינת
הכפירה, “ישראל”.

 

ואילו הנהגת ה”ציונות הדתית”, על רבניה, תופסים מונופול על
המצאתם הריקה – אתחלתא דגאולה = “ממלכתיות” = “כס אלוק’ ממעל”
= “קידוש ה’..”. ומשליכים את כל השאר – עם, תורה וארץ. ונשארים, כרגיל,
בלי כלום. לא עקרונות, לא עם, לא תורה ולא ארץ, ובקרוב גם לא יוכלו להנות מן
האליבי שיצרו לעצמם בסיסמאות הריקות הנ”ל, גם ה”ממלכתיות” שלהם
הולכת לאבדון, אם לא יתעשתו, בדקה התשעים, ויעצרו את ספינת השוטים בדרכה לתהום
רבה.

 

 

וכף את יצרנו להשתעבד לך

 

 

מאז שהחליטו לחבור לתועבת ה”ציונות”, החלה לפעול תעשיית קידוש
התועבה. והם הצליחו להנחיל את הרוע הזה למאות אלפי תינוקות ישראל שנישבו, ועדיין
נישבים, על ידם.

 

כל יהודי המאמין בנצח ישראל, היה מקבל, כמובן מאליו, את דברי התורה
ואזהרותיה, אבל, הם אינם מאמינים
;
כי מה מבין הקב”ה בפוליטיקה? ב”ידידתנו הגדולה” ואובמה נביאה? מה
מבין הקב”ה ב”אחדות ישראל” וב”שוויון בנטל”? פוליטיקה,
לחוד, ומיסטיקה, לחוד. אין לערבב. ה”ציונות הדתית” מצהירה, כי מבחינתה,
מורי הדור(?) שלה, יכולים להמליץ והם ישמעו, אבל, הם יקבעו את הדרך הפוליטית, לפי
הבנתם הנשגבת…

 

ה”ציונות הדתית”, כדרכה, חברה לה יחדיו עם עוכרי ישראל. עוכרים,
שתכלית קיומם זו רדיפת עם ישראל על כל ערכיו, כלומר, על מה שמבטיח את עצם קיומו.
זו עובדה, הם לא יכחישו. לא די שאובדי דרך התחברו אליהם, מעשה שהוא נשגב מהבנת כל
יהודי שפוי, אלא, קבלו גם גושפנקא מן הסמכות ה”רוחנית” של הכת התועה
בדרכי ה”ציונות”.  

 

העונש הכבד ביותר שיכל היה משה רבנו לקבל, היה – מנגד תראה את הארץ ואליה
לא תבוא…… ואתחנן…. משה מתחנן, אבל, הענש נשאר בעינו…. למען ישמעו וייראו.
גדול בישראל, גם אם חטא בחטא הקטן ביותר, מתחייב בעונש החמור ביותר, כי הוא אמור
להוות דוגמא לעם. אבל, זה מתקיים בגדולים, באמת, ב”ציונות הדתית” אין
גדולים, באמת. ההלכה כפופה ל”אחדות ישראל”, כלומר, הירידה למכנה המשותף
הנמוך ביותר – הרס התורה והארץ
;
אם זה ב”גיור”, אם בציות לכל קפריזה של צה”ל ה”קדוש”, על
חשבון מנהגי כל דורות ישראל, אם זה בקידוש השירות העיוור בצבא שפועל נגד טובת
ישראל, על פני לימוד התורה, ואם, בחורבן הארץ. המדינה מעל לכל.

 

 

שתצילני היום ובכל יום…. ומשטן המשחית


רודפים מכאן ומכאן

 זה היה בית הכנסת במאחז בנגוהות, בו ישבו משמרות מישיבת עתניאל ולמדו. ואז, באו ה”ציונים” והחריבו את המאחז, כולו, כולל, כמובן, את בית המדרש.

והנהגת ה”חרדים”, מצידה, נסחפת, משתפת פעולה ומחזקת את עלילות
הדם נגדה. בטיעוניה המבישים, כבר קבלה עליה את השקרים של רודפיה, ובמקום לדחות
אותם, היא נכנסה לתפקיד שהועידו לה רודפיה. הם מאשימים את החרדים באחריות לחורבן
הארץ, והחרדים מקבלים עליהם את התפקיד, ובמקום לומר, ראשית, אנו אוהבים את הארץ
הרבה יותר מכם, אנו לא החרבנו, אתם החרבתם, בשם קדושת ה”ממלכתיות”.
שנית, במקום להבהיר, שהסבת הדיון, שוב ושוב, על ידי ה”ממלכתיים”, לאשמת
הסרק הזו, כדי לפטור את עצמם מן הדיון בנושא, הם מפנימים את הבלוף של – זו מול זו,
וסוטים גם הם מן הנושא, כאילו, באמת, כדי לבחור בתורה, אין ברירה, אלא, לוותר על
הארץ. וכך, אלו ואלו פושעים נגד העם היהודי. החרדים מקבלים על עצמם את האחריות
המדומה לחורבן, וגם להם אליבי – לימוד התורה. ועכשו, כביכול, נדרש עם ישראל לבחור
בין התורה לארץ; בחירה, שכל כולה, מדומה, מטורפת, חסרת כל בסיס של אמת. לא כלום.
אין בחירה כזו!

 

ה”ציונות הדתית אינה מייצגת את הארץ ואת מצוות יישובה. רחוק מזה, אבל,
נוח לה להיות מוצגת ככזו, בפני עדר בוחריה, שבאמת רוצה בארץ ישראל, ככל יהודי שרשי
אחר, כמו ה”חרדים”. כך, הבלוף, בכח האינרציה, כדרכה של כל תעמולת שקר,
קיבל רגלים משלו, לרוץ קדימה. כל “צד” מתמחה בתפקידו במחזה האבסורד.

 

ולמה האוקטבות הגיעו לכדי צרימה, רבתי? כי אלה רוצים מאד לשבת עם כולם
במושב הליצים, ואילו, הליצים, מאמינים, שהאחרים רציניים מכדי לשבת במושב הליצים
שלהם. במקום שהמסורבים יראו בזה מחמאה, הם עולים על הבריקאדות, ומשם נופלים,
היישר, לתוך מדמנת חסרי החוליות.

 

 

 

 

רודפים מכאן ומכאן



כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

ניהול האתר