מישאל חשין מכה שוב: יללת הצבוע, יללת הצבועים, יללת הצביעות
מישאל חשין מכה שוב: יללת הצבוע, יללת הצבועים, יללת הצביעות
היכנסו והצביעו “לייק” (“אהבתי“)
ותקבלו עדכון שוטף, אוטומטית, עם כל מאמר חדש
מיודענו מישאל (“אל תצפצפו על בני אדם”) חשין אומר:
קראתי את הדו”ח על אסון הכרמל, וחשתי שאינני יכול להחריש מול האי-צדק הקשה שנעשה בו על ידי מבקר המדינה לשר האוצר יובל שטייניץ. לינדנשטראוס רצה לסיים את כהונתו בגראנד פינאלה.
(סבר פלוצקר, ידיעות אחרונות, 22.6.2012, קדימון לכתבה ב”ממון”, שבוע לאחר מכן).
ואני שואל איכן הבושה.
חשין וחבריו עשו לעצמם מנהג קבוע: “גראנד פינאלה” של כל שופט, בטקס פרישתו לפנסיה, והכוונה היא לקריאת “פסק הדין האחרון” של השופט הפורש.
לפעמים השופט דוחה לשנים את פסק-הדין, לצורך ה”גראנד פינאלה”.
קחו, למשל, את פסק דינה של דורית W ביניש בעניין הבטחת ההכנסה, עליו עמדתי במאמר דמדומי הנשיאה (ב): בג”ץ הבטחת ההכנסה – פס”ד צודק, שהולדתו בשערוריה, בו הראיתי כיצד, שלא כמו הישראלי המצוי אשר גומר מהר כדי “לרוץ ולספר לחבר’ה” – דורית ביניש דווקא גמרה לאט מאוד, והחזיקה במשך שבע שנים תיק בעל נפח בינוני למדי, הכל כדי לרוץ ולספר לחבר’ה בטקס פרישתה מהכהונה.
אז לא, זה לא “גראנד פינאלה” …
כשהייתי כפוף לכוהני ה”אתיקה” של לשכת עורכי הדין, היה אסור לומר על מישאל חשין שהוא “צבוע”, למרות שכל העולם ידע זאת, וחשין זה התלונן עלי על כך.
עכשיו, ברוך השם, אני כבר לא כפוף להם, ובזכות זה אני אומר את כל מה שאני רוצה. ראו מה הטיפשים האלה עשו לעצמם.
שאלות תם ותשובת תם
מה היה אומר המישאל הזה אם הדוח על אסון הכרמל היה מוגש מוקדם יותר מאשר עם תום הכהונה, ומכיל פחות חומר, עם שאלות רבות ללא תשובה?
הוא היה, מן הסתם, אומר שהדוח “שטחי”.
ומה היה הוא אומר אם המבקר לא היה משלים את הדוח עד למועד פרישתו?
הוא היה אומר שלינדנשטראוס “השאיר את העבודה השחורה לבאים אחריו”.
הבעייה, אדון חשין, היא שלינדנשטראוס לא היה זה שקבע את ממדי השריפה, את ממדי הכשלים והמחדלים, ואת סמיכות הזמנים בין האירוע לבין פרישתו.
______________
היכנסו והצביעו “לייק” (“אהבתי“)
ותקבלו עדכון שוטף, אוטומטית, עם כל מאמר חדש