רע”פ 7491/08

בבית המשפט העליון בירושלים

המבקש: שמחה ניר, עו”ד, משעול גיל 1-ג’, כפר סבא 44281,

טל’ 050-7520000, פקס’ 09-7424873

נ        ג        ד

המשיבה: מדינת ישראל

בקשת רשות לערער

על פסק-דינו של כב’ ביהמ”ש המחוזי בת”א-יפו מיום 22.6.2008 בתיק ע”פ 71506/07.

נימוקי הבקשה

לפרק הקודם

יח.מי כאן “מסבך עניינים” ו”מבזבז את זמנו של בית המשפט”, או: איך עושים צדק אמיתי בחצי דקה

1.              השופטת קמא פתחה בקינה על כך שהמבקש “מאלץ” את בית המשפט להתנהל כבית-משפט, וגם נושא “זמנו של בית המשפט”.

2.              לו היו עשיית-הצדק והשמירה על זמנו של בית המשפט יקרים לליבו של ביהמ”ש המחוזי, הוא לא היה מקדיש זמן כה רב לחיפוש אסמכתאות וכתיבת דיסרטאציות-אגב על נושאים אשר גם לדעתו הם אינם רלוואנטיים להליך או לתוצאתו, במקום להקדיש את הזמן הזה להקשבה למערער ולטענותיו.

3.              שופטים אשר נר-הצדק לרגליהם, וזמנו של בית המשפט יקר לה, היו גומרים את התיק הזה בחצי דקה, כך:

בית המשפט לב”כ המדינה: איפה נאמר בכתב האישום שהנאשם עשה את המעשים “דרך עיסוק”, או “בתמורה אף שלא דרך עיסוק”?

ב”כ המדינה   (מגמגם, נע בחוסר נוחיות במקומו).

בית המשפט:        אנחנו מציעים לאדוני להסכים לקבלת הערעור.

ב”כ המדינה   (משפיל מבטו).

פסק-דין:        בהסכמת ב”כ המדינה אנחנו מבטלים את פסק-דינו של כבוד בית המשפט קמא, ומזכים את המערער (מוציאים תדפיס, וחותמים, בלי טיוטה).

4.              עם כל הכבוד, תרחישים כאלה אנחנו חווים לעתים לא נדירות, לתפארת מדינת ישראל וליעילות המלחמה בפשיעה, אבל לשופטים דנן לא הייתה תפארת, ומדינת ישראל ומלחמתה בפשיעה כנראה שלא היו בראש מעייניהם.

להמשך              לתוכן העניינים