מרדכי גילת, ישראל היום, צמא לדם

מרדכי גילת, ישראל היום, צמא לדם

שמחה ניר, עו”ד
21.11.2015 23:16
מה מפריע לו, מה לא מפריע לו

מה מפריע לו, מה לא מפריע לו


מפריעה לו העובדה שאהוד אולמרט לא יושב בכלא בהמתנה לערעור *** לא מפריעה לו העובדה שרומן זדורוב יושב בכלא 9 שנים *** ולא מפריע לו ששופטים יוצרים סחבת מכוונת, במשך שנים, כדי שיהיה להם במה להתפאר בטקס הפרישה



מרדכי גילת, ישראל היום, צמא לדם

מפריעה לו העובדה שאהוד אולמרט
לא יושב בכלא בהמתנה לערעור *** לא מפריעה לו העובדה שרומן זדורוב יושב בכלא 9 שנים
*** ולא מפריע לו ששופטים יוצרים סחבת מכוונת, במשך שנים, כדי שיהיה להם במה
להתפאר בטקס הפרישה

שמחה ניר, עו”ד

הצטרפו לקבוצת הפייסבוק

“נציב תלונות
הציבור על שופטים ורשמים – זה אנחנו!”

בן
75 שנים אנוכי, ועוד כוחי במתני!

“לייק”
לדף הפייסבוק עו”ד
שמחה ניר – שר המשפטים הבא

המאמר
ה-4,000 באתר: לו אני שר המשפטים

ההכרזה
הרשמית שלי על ריצתי לתפקיד שר המשפטים

מתי
מותר – ואפילו חובה – לומר לזולת “שק בתחת”?

בג”ץ
8743/14, שמחה ניר,
עו”ד, נ’ הוועדה לבחירת שופטים ו-7 אחרים – קיצור תולדות הזמן

את מרדכי גילת, בעל טור ביקורת בישראל היום, מקוממת העובדה שבית המשפט
העליון עיכב את מאסרו של אהוד אולמרט
עד למתן פסה”ד בערעורו.

הוא משווה – ובצדק – את מקרהו של אולמרט למקרים אחרים, שהורשעו בעבירות
שחיתות פחות חמורות, ומאסרם לא עוכב בשל הערעור.

הוא לא מתקומם על כך שהמקרים הקלים מופלים לרעה, ובוודאי שלא מפריעה לו
האפשרות שאדם אשר יושב בכלא עשוי לצאת זכאי, ואיש לא ישיב לו את הימים והשנים
שאבדו לבלי-שוב.

בארה”ב, לאחרונה, שוחרר מהכלא אסיר
שנדון למוות על רצח שלא ביצע, וישב 30 שנה בכלא עד שחפותו הוכחה פוזיטיבית
,
אבל מרדכי גילת רוצה מאסר עכשיו, וחפות אחר כך.

מרדכי גילת צמא לדם.

לבד מהעובדה שאולמרט זכה לעיכוב-ביצוע של המאסר, מקונן מדרכי גילת גם על
הסחבת בעניינו של אולמרט, אותה הוא מגדיר כ”השערורייה הגדולה של בית המשפט
העליון”, וגם מקשה – ועונה על השאלות הרטוריות של עצמו:

מתי יישמעו ערעורו והערעור הנגדי של הפרקליטות? שאלה
קשה. מתי תינתן הכרעת הדין בערעורי תיק הולילנד? עוד שאלה קשה. כאן, לצערי, מתחילה
החרפה. כאן צריך לחזור אל העובדות כדי להבין את גודל השערורייה. אני נוקט לשון המעטה. 

ואלה, בעיקרן, העובדות שגילת מציע “לחזור אליהן”:

הערעור של אולמרט ושאר מורשעי פרשת הולילנד הוגש לבית
המשפט העליון באוגוסט 2014, והדעת נתנה שייקבע מועד קרוב לשמיעתו. אלא שלנשיא הפורש,
אשר גרוניס, לא אצה הדרך: בהנחייתו נשמע הערעור רק כעבור כארבעה חודשים – בראשית דצמבר
האחרון.

או אז שמעו כבודם את הצדדים והבהירו לפרקליטי אולמרט
כי הניסיון שלהם לשנות בשלב הערעור את קו ההגנה בפרשת 500 אלף השקלים הוא קצת מאוחר.

לעומת זאת, הם רמזו כי הקלה בעונשו של ראש עיריית ירושלים
לשעבר אורי לופוליאנסקי – שהורשע בקבלת מיליוני שקלים שוחד באירועים שונים ונידון לשש
שנות מאסר – באה בחשבון. הסיבה: לופוליאנסקי סובל ממחלת הסרטן.

מאז אותה ישיבה חלפה כמעט שנה והכרעת הדין לא נראית
באופק.

יחד עם זאת גילת גם מגלה מידה מסויימת של הבנה לשופטים המסכנים:

נכון, מדובר בערעורים של תשעה נאשמים, הן על ההרשעות
והן על העונש; נכון, מדובר בו בזמן בכמה ערעורים של המדינה על הענישה הקלה יחסית בחלק
מהתיקים החמורים; נכון, חקירת עד המדינה לא הסתיימה בידי פרקליטי אולמרט, אף שהשופט
היה יכול להתרשם מאמינותו בנושאים השונים ב־80 הישיבות שבהן נחקר בחקירה נגדית; נכון,
עלולה להיות מחלוקת בין השופטים, שמשמעותה קבלת ערעור או דחייתו ברוב של שניים מול
שלושה שופטים.

אבל “הבנה” זו, סייגים לה:

האם זה המצב למרות הר הראיות שעליו נשען השופט רוזן
והעובדה ששופטי הערעור אינם מתערבים בשאלות של מהימנות נאשמים ועדים?

אין לי, כמו לעמיתיי עוזי דיין ומיכל שבת, שמץ של מושג.
אבל אם כן, אפשר להניח שראש ההרכב מנסה עכשיו לגרום לכך שהחלטה, כל החלטה, תתקבל פה
אחד. לחלופין, ברוב של ארבעה שופטים. אם כן, אפשר להניח שהרוב מנסים לשכנע את המיעוט
ולהפך, ובקרב הזה לא נפלה הכרעה.

אבל יש אפשרות אחרת: ששופט או שניים מתעכבים בכתיבת
חלקם בתיק, והאחרים נאלצים להמתין להם. רוצה לומר: הרשלנים לא מבינים מה חושבים רבים
על מגדל השן שלהם; כבודם אינם מבינים שעליהם להתכנס עד שייצא עשן לבן ותתקבל הכרעה.
הקרקס הזה חייב להסתיים.

ויש תסריט נוסף, הגיוני אולי יותר מקודמיו: “מכיוון
שכבודם יושבים בדין באותו הרכב ממש גם בערעורי הצדדים בתיק ראשונטורס־טלנסקי־מרכז ההשקעות”,
אומר גורם במערכת האכיפה, “הם מנסים להגיע למצב שבו יכריעו בכל הפרשיות, בשני
התיקים, במועד אחד”.

עמדה נחרצת של מי שמבקש “לחזור אל העובדות”, אבל מעיד על עצמו
כי “אין לו שמץ של מושג” מדוע השופטים מתעכבים במתן פסק-הדין, וכל מה
שיש לו לומר הוא צבר של שלוש השערות חלופיות.

איזו סחבת לא מקוממת
את מר גילת?

את גילת לא מקוממת העובדה שרומן זדורוב יושב בכלא כבר תשע שנים
(!), ולמעלה משנה מאז שהגיש לביהמ”ש העליון את ערעורו השני (הראשון התקבל,
והתיק הוחזר לביהמ”ש המחוזי להשלמות), למרות שחפותו של זדורוב זועקת לשמיים
הרבה יותר מאשמתו של אולמרט.

את גילת גם לא מקומם המנהג הנלוז של שופטי ביהמ”ש העליון לעכב במשך
שנים את מתן פסקי הדין, גם בתיקים קלים, כדי
שלשופט יהיה במה לפאר את עצמו בטקס הפרישה
.

מה עוד לא מקומם את
גילת? שחיתות המיליארדים בהוצל”פ

גילת מתקומם על כן שפרשת השחיתות בהן אולמרט הורשע (שוחד בהיקף של 60 אלף
שקלים במקרה אחד, ובהיקף של חצי מיליון שקלים במקרה השני) לא הספיקו כדי להכניסו
לכלא על-אתר, אבל שחיתות
בהיקף שנתי של מיליארדים
לא ממש מזיזה לו, למרות שעבר פניתי אליו לא פעם
בעניין הזה.

לתפארת מדינת ישראל.

______________

למשתמשי פייסבוק, טוויטר ושאר הרשתות החברתיות – נא
לשתף!

נא
להגיב באמצעות הקישור “הוספת תגובה” (למטה מכאן)

אל תאמרו “מבחן בוזגלו” – אמרו
“מבחן אלישבע”
*לסגור את לשכת עורכי הדין*לדף הפייסבוק של עו”ד שמחה ניר*לדף הפייסבוק של האתר של קימקא

דוקודרמה: זרוק אותו לאיראנים – איך נפטרנו מאשר
גרוניס



כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

ניהול האתר