תאריך אחרון לקריסתה של מערכת המשפט בישראל
ותזכרו שאמרתי לכם !!!
התקשורת אשמה
מערכת המשפט נגד שיח תקשורתי ... לצחוק או לבכות?
למרות הכחשותיהם, השופטים מושפעים גם מושפעים מהתקשורת, ופוזלים אל דעת הקהל, אבל מתבכיינים כאשר מביאים בחשבון את חולשתם זו *** האם רק לשופטים מותר "לייצר שיח תקשורתי"?
מתי גולן, מספיק עם הליקוקים!
מתי גולן דווקא מכבד את אשר גרוניס, אבל, על רקע "חוק גרוניס", הוא מצפה מגרוניס, בתמימות ילדותית, שיוותר על כהונת הנשיא של ביהמ"ש העליון
סמרטוט אדום, טור שבועי, 31 באוקטובר 2011: עשרת אלפים מאסרי עולם
עשרת אלפים מאסרי עולם *** מתריעה או טיפשה? *** התפתחות חיובית
רצח ג'ו אלון: שלוש הערות על סרט אחד
על הסרט, "מי רצח את אבא?", שהוקרן ב"מבט שני" בערוץ הראשון * בימאית: ליאורה עמיר-ברמץ * עורכים: שושי שיפטר וארנסט ארונוב * צלם: דני גרשון *
נתניהו הוא איש יקר
למות! כל פעם מופתעת מחדש מכל הזנאים, גנבים, רמאים, שקרנים, נותני שוחד, מקבלי שוחד וכל פעם נדהמת ושואלת את עצמי: זה אמיתי?
שאלת קופי-פייסט לורדה אלשיך ולשאר שופטי ישראל
יו"ר נציגות השופטים מתראיינת, ומציגה למראייניה שאלה רטורית. אני מחזיר לה בדיוק את אותה השאלה
על השינוי במועד גזר הדין במשפט משה קצב: האם השופטים קוראים את קימקא?
אחרי הטיעונים לעונש נחפזו השופטים לתת את גזר-הדין תוך שבועיים, שלא כמקובל, ביום האישה הבינלאומי, ולאחר שהצבעתי על הטיפשות שבדבר, הם הודיעו על דחייה לשבועיים נוספים. האם הם קראו את מה שכתבתי עליהם?
החלטת אדמונד לוי בבג"ץ בעניין רצח תאיר ראדה – לא "התפתחות דרמטית"!
צר לי להשבית את שמחת-העניים, אבל כאשר בג"ץ מוציא החלטה "לתגובת המשיב", הדבר היחיד שאפשר לומר על כך הוא שזה "יותר טוב מלא-כלום"
לבקשת משפחתו של מי התאבד השופט?
אביעד גליקמן, כתב Ynet, צריך, כנראה, לקבל שיעורים בכתיבה
פסטיבל הסקנדל
כאשר נכנס פתאום איזה כורדי אפל ללשכת האלוף או פרסי חלקלק לבית הנשיא, התחילו נסיכי הציונות העובדת לחוש חרדה גדולה לכבודה של הבלונדה הכפופה לו, תרתי משמע
הויכוח על אלי ישי כבר לא רלוואנטי
משהוציא מבקר המדינה את הדוח שלו על שירותי הכיבוי, הויכוח התקשורתי, בעד-ונגד, צריך לעבור מאלי ישי אל הדוח עצמו: מי שרוצה יתמוך, מי שחפץ יתקוף
השריפה הגדולה – הקלון הגדול
עוד מעט נחזור לשגרה, כהרגלנו, ותוך כמה ימים יישכח הכל, כולל הקרבנות; וכנהוג במקומותינו – לא יופקו לקחים, עד לאסון הבא, שיגרום לנו שוב לצקצק שפתיים, ולקשקש כמה דברים של נימוס, וחוזר חלילה * השריפה בכרמל חשפה את תרבותנו – השלטונית והאזרחית – בשיא קל...
דוד מדיוני, מנהל רשות האכיפה והגבייה, איפה השקיפות?! (8): לדוברת רבקה אהרוני: את יוצאת מהנחת-עבודה שגוייה!
במקום שהמנהל מדיוני יעביר את פנייתי המקורית אל הדוברת, הוא כידרר אותה ליועצת המשפטית, זו כדררה לסגניתה, וכן הלאה, ובסוף, כשזה נחת במקום הנכון, עוד באים אלינו בטענות!
ד"ר גיא בכור, כפפה לרגליך!!!
אם, לדעתך, ניתן לקיים עיתונות טהורה מכל התחלואים שאתה מנית, בוא תמצא לי ספונסר אשר מוכן להפוך את האתר של קימקא למיזם עסקי, תוך ויתור-מראש על כל זכות להתערב בתכנים של האתר, ובחמשת המ"מים שאתה מונה
על "מסמך גלנט": הטובים, הרעים והמכוערים
רוב הציבור הופתע מכך, שיחצ"נים מעורבים בבחירת הרמטכ"ל – כאילו זה חידוש מפליג, אך כיוון שסף הבושה נמוג לחלוטין במקומותינו, גם המאבק על הרמטכ"לות קיבל אופי של תפוס-ככל-יכולתך
כרמלה מנשה: "גם אני אהיה פעם כתבת מיתולוגית"
על כתבים לענייני צבא ועל כתבות לענייני צבא בישראל בסוף המאה העשרים * לכבוד זכייתה של כרמלה מנשה בפרס אמ"ת, הנה מאמר, שפרסמתי ב"פתו"ח – כתב-עת בנושאי פוליטיקה, תקשורת וחברה", גיליון 4 , ספטמבר 2000 * המאמר מבוסס על מאמרי ועל הרצאתי בכנס הדו-שנתי של...
משט האיוולת – היכן תחקיר התקשורת?
בחינה של תחום התקשורת והדוברות במשט * מעט חשיבה במהלך שיט רגוע על גלי התחום התקשורתי מעלה תהיות רבות *
פרשת ענת קם: על הטפשות, הפחדנות והאגו של גורמי הבטחון
אם הצבא סבור היה כי למען בטחון המדינה היה עליו לצפצף על פס"ד הבג"ץ, היה עליו לעשות זאת מהמקפצה, ולא כגנבים בלילה *** ענת קם תשלם מחיר יקר – לא על הפגיעה בבטחון המדינה, אלא על הפגיעה באגו של ה"זרועות"
על חופש העיתונות ריגול ודמוקרטיה חסרת הגנה
פה לא מדובר בידיעה עיתונאית, בין אם קיבלה או לא קיבלה את חותמת צנזור לפרסומה, כאן מדובר במידע קשה, אלפי מסמכים שגנבה ענת קם ומסרה לבלאו, שפרסם שוקן והחד גדיא הזה כנראה לאסוננו לא הסתיים באלה ומי יודע עוד מי שחוגג על המידע הזה
על חופש-הביטוי באתר "Fresh"
אכן, נכון הוא שאתר "פרש" הוא "עסק פרטי", ומותר לו לפרסם (או שלא לפרסם) ככל העולה על רוחו, אולם אתר פורומים הפונה אל הציבור הרחב (ובעקיפין גם מתפרנס ממנו) מחוייב במידה רבה של נורמות "ציבוריות", אשר אחת מהן הוא חופש-הביטוי.