אהרן ברק נרצח פעם שלישית – הרוצחת הפעם: מרים נאור (מחזה דוקודרמה)

*** בנימין עבאס, מחמוד טראמפ ודונלד נתניהו עושים שלום ***

Benjamin Abbas, Mahmoud Trump and Donald J. Netanyahu Make Peace in the Middle East

עו"ד שמחה ניר, שר המשפטים וזכויות  האזרח הבא – מצע מעודכן, אפריל 2017!

*** המאמר ה-4500: למרים נאור, על אמון הציבור בשופטיו ***  איילת שקד – כשלון ושחיתות *רובינשטיין אליקים הנבל – עכשיו תורך! * מישאל חשין – קווים לדמותו *** עמיעד רט, שופט: גנב! גנב! גנב!!! מדוע אתה לא תובע אותי?! *** אתר "משוב העם" לזכרו של אשר יגורתי גרוניס, טרוריסט פסיקת ה"הוצאות" *** בית המשפט העליון מחפה על מושחתי ההוצל"פ


יצחק רבין נרצח מכדור בודד בחזה: מסתרי הכדור הראשון

נתן גפן, ד"ר הדר 22.12.2005 11:58
מתי הוא הולך הבייתה?

מתי הוא הולך הבייתה?


יצחק רבין נרצח מכדור בודד בחזה. השב"כ והצוות הרפואי המאוים דאגו לשכתב את המסמכים הרפואיים ואת ההיסטוריה - ואילו מערכת המשפט על שלל מרכיביה נתנה את הגיבוי הדרוש להשלמתה של עלילת דם מודרנית. על מסתרי הכדור הראשון




יצחק רבין נרצח מכדור בודד בחזה

על מסתרי הכדור הראשון

נתן גפן       (מחבר הספר "עוקץ קטלני", ומגיש 2 עתירות לבג"צ בפרשת רצח רבין)
ד"ר הדר
   (מומחה ברפואה פנימית מבית חולים במרכז הארץ)

המסמכים הרפואיים מוכיחים בודאות

1.       רבין נרצח מכדור בודד בקידמת החזה מימין, שפגע בעמוד השידרה וגרם להרס חוליה גבית D5, שוק ספינלי ושיתוק הגפיים התחתונות.

2.   רבין הגיע למיון איכילוב בשעה 21.52, ומותו נקבע קצת לפני השעה 22.30 במיון, לאחר כ-38 דקות החייאה, בהן קיבל כ-8 מנות דם וטיפול מקומי בפצע הירייה בחזה (פקינג והכנסת נקז בינצלעי מימין).

3.      ב: 22.30 כבר כתב הד"ר גוטמן דו"ח רפואי שסיכם את כל הטיפול במיון עד קביעת המוות.

4.      זמן מה לאחר קביעת מוות (והשלמת הדו"ח ע"י ד"ר גוטמן), הוחזרו הרופאים לחדר הטראומה והטיפול הרפואי "חודש". רבין אף נלקח לחדר הניתוח, שם נתגלו שני חורי כניסה נוספים בגב, שלא היו קיימים במיון, האחד בגב מימין והשני במותן שמאל.

5.      לאחר הניתוח נכתבים דוחות רפואיים נוספים, המותאמים לגירסת השקר המתרקמת. פצע הכניסה בחזה "מועלם" ומוחלף בשני פצעי הכניסה בגב שנגרמו לאחר המוות, כאילו היו אלה קיימים בהגעה למיון.

6.   בלי משים, נשאר בתיעוד הרפואי המוקדם יותר דווח על ממצאים שבהמשך הועלמו, בתוכם ממצאי עמוד השידרה (כולל אבחנה של ריסוק החוליה וההשלכות הקליניות, קרי שוק ספינלי).

7.   בדו"ח הפתולוגי מושלמת מלאכת הטיוח, גם הממצאים בעמוד השידרה "מועלמים".

8.      להגנה ניתנו מסמכים רפואיים כוזבים, ביניהם תעודת חדר מיון משוכתבת, אשר נכתבה מחדש לאחר המוות, וכן פיענוח צילומי הרנטגן הכולל רק טיוטת CT ראש במקום התשובה הרשמית, המודפסת  והחתומה, וזאת על מנת להסתיר את ממצאי עמוד השידרה ואת הקליע הנוסף הנכללים בפיענוח הרשמי.

9.    בתי המשפט לסוגיהם שותפים ל"חגיגה" של העלמת המסמכים המקוריים, צילומי הרנטגן והפיענוח עליהם מן ההגנה (ללא תקדים). בית המשפט העליון אף "מרים גבה" כשנדרש לאפשר לרופאי טראומה בלתי תלויים לעיין בתוצאות הצילומים, הגברת בייניש ושות' לא מוצאים כל פגם בהסתרת הממצאים הרפואיים האותנטיים ושימוש בטיוטות מקושקשות ובלתי חתומות, דבר של מה בכך הוא מבחינתם:

תמונה  מס' 1

טיוטת פיענוח CT  הראש שניתנה להגנה במקום הפיענוח הרשמי, המודפס והחתום כחוק

 להלן הדברים ביתר פירוט

עובדתית, צילום החזה של רבין (שהוצג ע"י הד"ר היס בתחקיר של הערוץ השני) נשלח לחוות דעתו של מנהל מכון הרנטגן בהדסה עין כרם וזו מסקנתו:

בצילום החזה, נראים היטליהם של שני קליעים, כאשר אחד משני הקליעים נמצא קידמית לעמוד השידרה ומסתיר אותו.

מסקנה זו סותרת לחלוטין את הדו"ח הפתולוגי של ד"ר היס, לפיו לא היה שום קליע קידמית לעמוד השידרה.

מאידך, בצילום החזה הנ"ל חסר קליע אחד, אותו הקליע שהיה בשער הריאה השמאלי, משמע שהוא הוצא עוד קודם לכן, קרי במהלך הניתוח.

מכאן שמדובר בודאות בשלושה קליעים, האחד שהוצא בזמן הניתוח (מן הריאה) והשניים האחרים שהוצאו מאוחר יותר, בזמן הנתיחה שלאחר המוות.

יתרה מזאת, מתוך המסמכים הרפואיים עולה בודאות מוחלטת, שהקליע המסתיר את עמוד השידרה (הכדור בחזה), הוא דווקא זה שנורה ראשון וגרם למותו של רבין. שני הקליעים האחרים, נורו בגופתו של רבין לאחר קביעת מותו.

התרחיש האמיתי:

רבין הגיע למיון בשעה 21.52 באמבולנס נט"ן כשהוא מונשם, עם פצע ירייה בודד בקידמת החזה מימין, כשפצע היציאה לכוון  D5-6 שגרם לריסוק חוליה גבית מלווה בשוק ספינלי.

נעשו פעולות החייאה שכללו עיסוי לב (האינטובציה היתה עוד קודם לכן, בנט"ן), אדרנלין, עירוי נוזלים, 8 מנות דם וכמו כן, פקינג לחור הכניסה בחזה והכנסת נקז בינצלעי מימין. בזאת הסתיימו כל הפעולות הרפואיות, לאחר שפצע הכניסה טופל במיון ולא נשאר שום אזור של דמם פעיל. 

בשעה 22.30, דהיינו לאחר 30-40 דקות החייאה, נקבע מותו של רבין.

בשלב זה, שעה 22.30, התפנה הד"ר גוטמן לרשום דו"ח מסכם, אשר יידון בהרחבה בסוף.

ליתר פירוט:  http://site.2all.co.il/hadar

חוזרים לחדר הטראומה הטיפול "מתחדש"

זמן מה לאחר קביעת מוות, מוחזר הצוות הרפואי (מחדר רופאים) לחדר הטראומה, הטיפול הרפואי "חודש", והרופאים אף העבירו את גופתו של רבין לחדר הניתוח. בחדר הניתוח מגלים הרופאים שני פצעי ירייה נוספים, האחד בגב מימין (7 ס"מ מימין לקו האמצע) והשני במותן שמאל. כמו כן, מתגלה עתה ממצא נוסף בקידמת החזה הוא הקליע הימני שנורה לאחר המוות ונמוש כעת מתחת לעור.

על אף הכל, ההצגה חייבת להימשך. מתחילים בפתיחת הבטן עם כריתת הטחול המרוטש (שאינו מדמם במיוחד מכיוון שהירייה לא היתה באדם חי), הכנסת נקז בינצלעי משמאל (במיון לא היה בכך צורך), פתיחת חזה, הוצאת הקליע משער הריאה השמאלי ע"י ד"ר קלוגר (תוך "העלמת" פעולה זו ממסמכי חדר הניתוח- על מנת לטשטש את העובדה שהיו סה"כ שלושה קליעים) והזלפת כ- 14 מנות דם נוספות (על ה-8 הקודמות).

בשלב כלשהו מצטרף הד"ר ולדימיר יקירביץ לניתוח, כשהוא אינו מודע לקביעת מוות בחדר הטראומה. יקירביץ ממשיך במלוא הקיטור, אולם להפתעתו, מייד עם סיום הניתוח מחליטים הד"ר קלוגר בעצה אחת עם הד"ר גוטמן לנתק את רבין מן המכשירים ולקבוע את מותו (מובן מדוע). יקירביץ אינו מסוגל לקלוט מדוע ממהרים לנתק את רבין מן המכשירים, במקום להשאירו מחובר למנשם ולקוצב לב, ולהעבירו להמשך השגחה וטיפול ביחידה לטיפול נמרץ, כמקובל, במיוחד לאור המאמץ והפעולות ההירואיות שבוצעו. בחדר הניתוח מתחיל ויכוח קולני נוקב בין יקירביץ לשאר המנתחים, בסיומו מנותק רבין מהמנשם ונקבע מותו (יקירביץ מסרב לחתום על דו"ח הפטירה).

שכתוב הדוחות הרפואיים

עם סיום הניתוח וקביעת מוות שוב, עוברים לשלב כתיבת הדוחות הרפואיים. כעת (במסמכים שנכתבו לאחר הניתוח), מוסיפים לדו"ח את שני פצעי הכניסה בגב "ומעלימים" את פצע הכניסה בקידמת החזה, ועל ידי כך נוצר הרושם שרבין הגיע למיון עם שני פצעי ירייה בגב. בתשובה לתמיהה שמעלה העיתונאי רונן ברגמן בפני הנהלת איכילוב לגבי תיעוד הפצע בחזה (ראה מאמר: "מלחמת הרופאים" http://www.tisanim.com/Web/Sites/hadar/PAGE10.asp), מיוחס פצע הכניסה הקטלני בחזה, ע"י דוברת איכילוב, לטעות אנוש, לפיה פצע הכניסה בחזה היה למעשה פצע היציאה של הכדור בגב, אלא שלרבין כלל לא היו פצעי יציאה וכל הקליעים נשארו בגופו (כמה חבל על השם של הנהלת איכילוב).

בהמשך, מסכת השקרים הולכת ומסתעפת. כך למשל, בדו"ח הניתוח ובסיכום המהלך הקליני עוד נרשם ריסוק חוליה D5 (אם כי, בלי לציין את הקשר בין ריסוק החוליה לבין הירייה בחזה), אלא שבדו"ח הפתולוגי גם ריסוק החוליה והשבר בצלע שלידה כבר "מועלמים", ומתקבלת הגירסה השיקרית במלוא היקפה, וזו מחזיקה מעמד (הודות לגיבוי משפטי כבד) משך 10 שנים, למעשה עד: 7/11/2005.

כידוע, ד"ר היס נדרש, כנגד רצונו, לבצע את הנתיחה שלאחר המוות באיכילוב (במקום במכון לרפואה משפטית), בטענה שרצח רבין הינו חלק מהפיכה הכוללת את חטיפת גופתו של רבין (http://www.tisanim.com/Web/Sites/hadar/PAGE12.asp). בטרם החל בעבודתו, הוזהר היס והוחתם על מסמכי סודיות ע"י השב"כ. הפרופסור לוי שהגיע עימדו לאיכילוב לא הורשה להיכנס לנתיחה (אך כן הורשו להיכנס אנשי שב"כ, אחיות שמימיהן לא צפו בנתיחה ועוד עוברי אורח למיניהם). השב"כ הצליח לבודד את ד"ר היס מיתר עובדי המכון, וכעת היה קל יותר להוציא ממנו את הדו"ח המבוקש.

הרופאים מסתבכים באמירות הסותרות את העדויות בבית המשפט

לא נרחיב כאן על דבריהם של הד"ר ברבש והשר סנה בנוגע לשלושת הכדורים והפגיעה בחוט השידרה.

נתרכז דווקא בד"ר קלוגר, אשר העיד בבית המשפט שהספיק לטפל ברבין כבר במיון (ראה שוב ב"מלחמת הרופאים"). רונן ברגמן מעיתון הארץ תוהה מדוע קלוגר אינו "אומר אמת" בבית המשפט, שהרי על פי הגירסה הרשמית, כשהגיע הד"ר קלוגר מביתו לאיכילוב (סביב השעה 22.05), היה כבר רבין בחדר הניתוח. הד"ר קלוגר מתרץ זאת בכך שהקלדניות לא הבינוהו, הוא התכוון לומר בעדותו שטיפל ברבין בחדר הניתוח ולא במיון (טוב, הוא לא יכול לספר שרבין נשאר בחדר הטראומה עד אחרי השעה 22.30, הרבה אחרי שקלוגר הגיע לאיכילוב).

בהתאם לכך, ממשיכים רופאי איכילוב להתגאות בתקשורת שלקח להם 8 דקות בלבד לסיים את הטיפול בחדר הטראומה (לעומת 40 דקות במציאות).

אולם, הקושי הגדול ביותר היה להעלים מן ההגנה (ומעם ישראל) את מספר הקליעים האמיתי. מה שסייע במיקצת ביד התביעה היתה העובדה שקליע אחד הוצא עוד לפני הנתיחה שלאחר המוות, כך שבנתיחה נותרו שני קליעים. אך זה אינו מונע מהד"ר קלוגר להסתבך בלשונו. כך למשל, רונן ברגמן ("מלחמת הרופאים") איננו מבין מדוע העיד הד"ר קלוגר בבית המשפט כי הוא עצמו הוציא קליע (זה שהיה בשער הריאה השמאלי) עוד בחדר הניתוח, בעוד שד"ר היס עצמו מדווח על הוצאת שני קליעים בזמן הנתיחה שלאחר המוות (כך שהגענו לשלושה קליעים). קלוגר מסביר לברגמן שהתכוון לומר שאת הקליע מריאה שמאל, הוא הוציא בנתיחה שלאחר המוות במקומו של הד"ר היס - וזאת לבקשתו של ד"ר היס, היודע שקלוגר יודע להוציא קליע מריאה בלי לגרום נזק לכלי דם (מה זה כבר משנה?). טוב, גם הטכנאי אלי ליפשטיין מנסה לסייע וטוען בסיפרו: אני הוצאתי את הקליע השמאלי וד"ר היס את הימני... (ליפשטיין רק שוכח לציין שאינו פתולוג). ד"ר היס (שמאחוריו 5,000 נתיחות), לא זקוק כמובן לעזרתו של קלוגר, אשר אינו מוסמך והינו חסר הכשרה כלשהי בפתולוגיה.

למי שעדיין אינו מבין, קלוגר "מעלים" מן הציבור (אך לא מבית המשפט) את העובדה שהוציא את הקליע משער הריאה השמאלי בזמן הניתוח, ומתרץ את עדותו בבית המשפט בכך שהתכוון לומר שהוציא את הקליע בזמן הנתיחה במקומו של היס. כך סידרו לנו קלוגר והיס "שני" קליעים במקום שלושה.

התרמית האחרונה של ד"ר היס החטא ועונשו

התרמית האחרונה של הד"ר היס, היתה במהלך הופעתו בתחקיר הערוץ השני, והיא היתה כה טיפשית, עד כי הפכה למפתח להבנת כל פרשת רצח רבין וסייעה לפיצוח הפרשה באופן סופי.

הטעות הפטלית של היס היתה בעצם הצגתו של צילום החזה החסוי, כשהוא מנסה בעזרתו לדחות באופן סופי את טענת הכדור השלישי. היס הצביע על שני הקליעים היחידים הנראים בצילום החזה שלאחר המוות, כאילו מדובר בקליעים משתי היריות בגב. אלא שהיס שכח שאחד משני הקליעים בצילום, הינו קליע בלתי מדווח (חסוי), קרי הקליע שפגע בעמוד השידרה (ומסתיר אותו בצילום). לעומת זאת, חסר בצילום הקליע שהיה בשער הריאה השמאלי והוצא במהלך הניתוח, כך שביחד מגיעים לשלושה קליעים. 

תמונה 2

צילום החזה החסוי שהוצג ע"י ד"ר היס, ובו רואים את הקליע הקטלני החסוי (חץ אדום) שפגע בעמוד השידרה וכעת מסתיר אותו.

 המסמך הסודי ביותר בישראל - סופה של עלילת הדם!

להלן המסמך הראשון שכתב ד"ר גוטמן, והוא מפרט את פציעתו של רבין ואת הטיפול הרפואי שקיבל עד קביעת מותו בשעה 22.30.  

תמונה 3

מיסמך המיון הראשון שנכתב ע"י ד"ר גוטמן בשעה 22.30

הביטו במיסמך ותיווכחו לדעת שרבין התקבל למיון עם פצע ירייה בודד בקידמת החזה מימין, כשפצע היציאה לכוון  D5-6 עם ריסוק של החולייה.

מייד עם הגעתו (בשעה 21.52) הוחל בהחייאה (עיסוי לב, אדרנלין), עם איטום חור הכניסה (פקינג) והכנסת נקז לבית החזה הימני.

מותו של רבין נקבע כבר בשעה 22.30, לאחר 30-40 דקות החייאה.

לאחר קביעת מותו של רבין ב 22.30, בעת שהרופאים כבר עסקו בכתיבת דוחות סיכום (כולל הנ"ל), נורו בגופה 2 יריות נוספות בגב.

הסבר למסמך המיון הנ"ל

כל מסמך רפואי קליני מתחיל באנמנזה (סיפור תולדות המחלה או הפציעה), לאחר מכן הממצאים בבדיקה גופנית )מלמעלה כלפי מטה), בהמשך תוצאות המעבדה (אם ישנן) ולבסוף הפעולות שננקטו לפי הסדר.

כלומר, מתקדמים מן הפסיבי (מה דווח לרופא) לעבר האקטיבי (מה הוא מצא בעצמו בבדיקה: בהסתכלות, מישוש, ניקוש והאזנה עם סטטוסקופ) ועד לפעולות ממש (אינפוזיה, החייאה, ניתוח וכיוצא בזה).

במסמך המיון הנ"ל חסרה האנמנזה (כי אף אחד לא מעז לדווח לרופאים כיצד נפצע הפצוע האלמוני וחסר ההכרה):

דם בכמות בינונית, הרבה קרישים (עוברים ישר לממצאים בבדיקה, קודם מה ניגלה בהסתכלות ראשונית)

פגיעת פצע ירייה עם חור בריאה באונה עליונה 2.5-3 ס"מ (עדיין בשלב ההסתכלות, אך כבר יותר לעומק)

פצע היציאה לכוון D5-6 (שימו לב שמשתמשים בלשון יחיד: "פצע היציאה") עם ריסוק של החוליה

נעשו פעולות החייאה: (הבדיקה הסתיימה, כעת עוברים לפעולות שננקטו על פי סדר כרונולוגי)

עיסוי

אדרנלין תוך לבבי

קיצוב (שימוש בקוצב לב חיצוני היות ואין פעילות חשמלית של הלב) אשר נמשך לפחות 30-40 דקות.

קיבל כ-8 מנות דם

בוצע פקינג של בית החזה הימני עם סגירת החור בריאה

לא נראה דמם אקטיבי -  זהו משפט קריטי!!! משמעותו: בשל היעדר דמם אקטיבי, לא היה מקום לניתוח (בעוד שאילו התגלה דמם בלתי נשלט,היה מקום לשקול התערבות ניתוחית לעצירתו בטרם ירימו ידיים, שכן דמם פעיל מעיד שעוד יש זרימת דם ועצירתו עשויה לשפר את המצב)

נקבע מוות

נרשם ע"י ד"ר גוטמן שעה 22.30 4/11/95

יש אישור לכך שהמיסמך הנ"ל אכן נכתב בשעה 22.30, וזאת מכיוון שבשעה 23.30, היה כבר רבין לאחר עירוי של 22 מנות דם (ולא 8), ואז הוא גם הספיק לעבור ניתוח בטן + חזה. תוספות אלו (14 מנות דם וניתוח בטן + וחזה) מופיעות רק במסמכים המאוחרים יותר (שם מדווח על מוות ב: 23.15, לאחר 22 מנות דם וניתוח בטן + חזה).

סוגיות מוצעות לדיון:

1.   משמעות החיסיון של מסמכים רפואיים של אישיות ציבורית, כשהמסמכים רלוונטיים לקביעת הגורם האמיתי למוות.

2.   מתי מסמך רפואי פוגע בצינעת הפרט (למשל הריון באשה) ומתי לא (צילום חזה ומח, מסמכי מיון במקרה פציעה וכו).

3.   השימוש בטיוטות בלתי חתומות (על מנת להסתיר ממצאים מפלילים).

4.   האם השופטת בייניש ראויה להתמנות לתפקיד נשיאת בית המשפט העליון, לאחר שהיתה שותפה להעלמת מידע ולשימוש בטיוטות בלתי קבילות (מסמכים רפואיים סוג ב'), שללא ספק היטו משפט, וזאת לאחר שתשומת ליבה הופנתה לכך באופן הברור ביותר, בעתירה לבג"צ שהוגשה באוגוסט 2005?

5.   מה ידעה המערכת המשפטית (על החומר החסוי המפליל) החל מועדת שמגר, הפרקליטות, בית משפט השלום, בית המשפט העליון?
(ראה גם באתר שלי: תפקיד המערכת המשפטית)

___________

על הרשעתו של יגאל עמיר ברצח יצחק רבין: תהיות – ד"ר מיכאל ברונשטיין

עוד על רצח יצחק רבין / מסתרי הכדור השלישי: היה או לא היה? – ד"ר מיכאל ברונשטיין

הקונספירציההמילה האסורה – בועז מושקוביץ

סבירות הקונספירציה [ב] – בועז מושקוביץ

קונספירציה והסתה [ג]‏ – בועז מושקוביץ

 



הוספת תגובה
  מגיב אנונימי
שם או כינוי:
חסימת סיסמה:
  זכור אותי תמיד במחשב זה

כותרת ראשית:
אבקש לקבל בדואר אלקטרוני כל תגובה לטוקבק שלי
אבקש לקבל בדואר אלקטרוני כל תגובה למאמר הזה