פסח התשע"ז – חג שמח וכשר לחו"לכם!

עו"ד שמחה ניר, שר המשפטים וזכויות  האזרח הבא – מצע מעודכן, אפריל 2017!

*** המאמר ה-4500 באתר: פנייה לנשיאת ביהמ"ש העליון, מרים נאור, על אמון הציבור בשופטיו *** רובינשטיין אליקים הנבל – עכשיו תורך! * מישאל חשין – קווים לדמותו

* איילת שקד – כשלון ושחיתות * עוד על "נאציזם כחול-לבן" *  על האקטיביזם השיפוטי *

*** עמיעד רט, שופט: גנב! גנב! גנב!!! מדוע אתה לא תובע אותי?! ***

אתר "משוב העם" לזכרו של אשר יגורתי גרוניס, טרוריסט פסיקת ה"הוצאות"

בית המשפט העליון מחפה על מושחתי ההוצל"פ


הוא התחיל

גלעד קדומים, ירושלים 06.03.2013 19:29
בלי חרות ומק"י

בלי חרות ומק"י


בקרב הדתיים הלאומיים או הציונות הדתית, כל אחד והכינוי המועדף עליו (כן כן, "הציבור שלנו" בכללותו, כסטריאוטיפ, או יה...) שולטת ברמה התפיסה הידועה הנוגעת לחרדים וסוף סוף היא גם יוצאת לאור לעיני כל – זה הם התחילו!



המאמר ה-4,000 באתר: לו אני שר המשפטים

אל תאמרו "מבחן בוזגלו" – אמרו "מבחן אלישבע"

לדף הפייסבוק של עו"ד שמחה ניר*לדף הפייסבוק של האתר של קימקא*לסגור את לשכת עורכי הדין

מחזה הדוקודרמה החדש: זרוק אותו לאיראנים

איך נפטרנו מאשר גרוניס

בקרב הדתיים הלאומיים או הציונות הדתית, כל אחד והכינוי המועדף עליו (כן כן, "הציבור שלנו" בכללותו, כסטריאוטיפ, או יה...) שולטת ברמה התפיסה הידועה הנוגעת לחרדים וסוף סוף היא גם יוצאת לאור לעיני כל – זה הם התחילו!

הם עשו לנו ככה, הם השתלטו לנו על הרבנות ככה, הם פגעו לנו בהתיישבות ככה, הם לא נהגו ברבנים שלנו כבוד ככה, הם קראו לנו בית של גויים ככה... זה הם התחילו!

כל הקורא את "תולדות מלחמת היהודים ברומאים" בעיון רואה עד מהרה שעיקרו של הספר עב הכרס עוסק דווקא במלחמות היהודים ביהודים. שחיטה של ארבעים אלף בידי מלך זה של בית חשמונאי ושחיטה של עשרים אלף בידי מלך אחר. בקשת עזרה מטעם האדומים של זה ובקשת עזרה מטעם הרומאים של זה. יוספוס אמנם מציג ומנתח את הדברים מנקודת השקפתו הבוגדנית, אבל על עיקר העובדות אין חולק. לא יוספוס הבוגד, לא התלמוד המיינסטרי, לא ספרים "חיצוניים" פחות מוכרים ואפילו לא תיעודים זרים של אויבים או אפילו של סתם בני עמים רחוקים. המאחד הגדול של היהודים הוא הדה לגיטימציה של כל כת ליריבותיה. כל אחד, אגב, מציג את זולתו כאשם הבלעדי, לכל אחד יש את הסיפורי זוועה על מעשי הצד השני וכל אחד מוכיח באותות ובמופתים כמה תמימות אצלו וכמה זדונות אצל יריבו, לרוב יריביו.

לימים – ואני יודע שאני מדלג כאן על יותר מאלף שנה של מריבות פנים יהודיות – מתוך איזו כת יהודית זניחה בתקופת יוספוס שהפכה בצורה מפתיעה ביותר לדת השלטת בעולם, קמה אינקוויזיציה שפעלה נגד אלה שנחשדו בכפירה. כפירה בסמכות הכנסיה הקתולית ובאמונה באל אחד ובישו. לאינקוויזיטורים היה מעמד מיוחד מטעם האפיפיור, הם פעלו באכזריות יתרה נגד כופרים או נגד חשודים ככאלה והיוו את אימת המאמינים הנוצריים. איש לא עמד בפני צדיקים אלו – בתוך העולם הנוצרי.

עד שהגיעו אליהם מספר יהודים מוטרדים שאמרו להם שיש בעיות כפירה לא רק אצל הנוצרים, אלא גם אצל היהודים. הנה, יש יהודי אחד שכתב כל מיני דברים שיש בהם פגיעה חמורה באמונה, המושפעים מהפילוסופיה היוונית הטמאה ויש בכתביו דעות פסולות כופרניות להפליא. איזה משה בן מיימון אחד הקורא לעצמו רב ורבים נוהים אחריו. עד כדי כך האיש מסוכן שהשפעתו ניכרת גם בחוגים הולכים ומתרחבים בין אנשי שלטון נוצרים טהורים תמימים.

כך הגיעה האינקוויזיציה לטפל גם בבעיות הכפירה החמורות של היהודים.

היריבויות המרות בין יהודים ליהודים פרושות על פני כל ההיסטוריה מאז יוסף ואחיו. לא היה דור אחד שלא היתה בו יריבות עזה בין יהודים ליהודים. תמיד היתה חתרנות ותמיד היו תחרות, שנאה, מלחמות וקונספירציות ללא סוף, אולם הנשק האהוב על יהודים נגד יהודים היה נשק ההחרמה.

עכשיו, לפני שיטפלו עלי אשמות שוא שאני נמנע מלנקוט עמדה, שאני מציג את עצמי כנייטרלי, שאני מנסה להיות אובייקטיבי, אולי אפילו שאני אנטישמי... הריני מצהיר בפניכם חד משמעית – אינני אובייקטיבי! יש לי עמדה ברורה לגבי כמעט כל נושא פוליטי היסטורי מראשית ההיסטוריה היהודית. יש לי אולי דעות משונות בנושא, אך הן כולן מבוססות על עובדות נכוחות שאיש לא יכול להפריך.

כן, אני מתייצב לטובת צד מסויים ונגד צד אחר. אין זה אומר שאני לא מתקומם נגד מעשים רבים של הצד שאני "תומך" בו. לעתים פשעים. כיחידים או כקבוצה.

 

ובכל זאת, המאמר הזה לא בא לתת סקירה היסטורית או להציג את ניתוחי הפוליטי בנוגע לכל מיני ארועים מן העבר. אין זו אלא הקדמה לדברים מאד עדכניים הנוגעים לימינו אנו ממש. ובשביל לעבור למאמר עצמו אולי כדאי להתחיל בסיפור על משוגע אחד.

ובכן, משוגע אחד זחל על ארבע כשהוא נובח לעומת כלב הנובח עליו. "מה אתה עושה?" שאלו אותו האנשים מסביב "זה הוא התחיל!" השיב הלה.

 

בקרב הדתיים הלאומיים או הציונות הדתית, כל אחד והכינוי המועדף עליו (כן, "הציבור שלנו" בכללותו, כסטריאוטיפ, או יה...) שולטת ברמה התפיסה הידועה הנוגעת לחרדים וסוף סוף היא גם יוצאת לאור לעיני כל – זה הם התחילו!

הם עשו לנו ככה, הם השתלטו לנו על הרבנות ככה, הם פגעו לנו בהתיישבות ככה, הם לא נהגו ברבנים שלנו כבוד ככה, הם קראו לנו בית של גויים ככה... זה הם התחילו!

חוצמזה, הם גם לא מתגייסים לצבא. נכון שזה שטויות ולא כזה סיפור גדול, אבל... אבל נו, הם גם לא אומרים תפילה לשלום המדינה, או לשלום חיילי צה"ל או משהו כזה.

ומי החרים את מי ראשון? מי התחיל, אה? הרי אפילו למנין שלהם הם מצרפים אותנו רק אם אין להם ברירה ומעלים אותנו לתורה רק אם אין להם ברירה ובשום אופן לא נותנים לנו לעבור לפני התיבה!

אני לא ממציא כאן את הטיעונים הללו. אלה דיבורים שאפשר להחשף אליהם יום יום אם רק מסתובבים במקומות הנכונים.

"הם" אשמים בכך שעכשיו יש ברית עם לפיד. "הם" התנגדו להקים איזו חזית דתית-לאומית אולטימטיבית לנתניהו אז עכשיו אין ברירה אלא לחבור ללפיד לצורכי אולטימטום לנתניהו הנשלט בידי שרה. בגלל זה בנט כמעט מצא את עצמו בחוץ, רח"ל.

(ואני תוהה, למה דווקא לפיד? למה לא מרץ/עבודה/התנועה? מה יש, לפיד יותר אח משלי או מציפי או מזהבה? ואולי פשוט בגלל שמדובר בנשים...)

 

הבעיה היא לא מי התחיל עם מי ומי יותר שונא את מי. נצא מנקודת הנחה שכולם שונאים אותו דבר וכולם נובחים אותו דבר ואולי אפילו "הם" יותר. השאלה היא איך מגיעים מיריבות להחרמה?

כן, זו החרמה. אם מתנים הצטרפות לקואליציה בכך ש"יש עתיד" תצטרף לקואליציה ו"יש עתיד" מתנה את הכניסה לממשלה בכך שהחרדים לא יכנסו אליה, אז יש כאן החרמה של אלה שחברו ללפיד. זה הגיון מתימטי פשוט.

 

מאז "חוץ מחרות ומק"י" לא היה דבר כזה שמחרימים מפלגה (יהודית, יש לציין. אם היה מדובר במפלגה ערבית בג"ץ כבר מזמן היה מתערב) רק בגלל שהיא מייצגת סקטור מסויים בעם.

ואם נדייק, אז מדובר בתקדים הרבה יותר גרוע מאשר "חוץ מחרות ומק"י", מפני ששם היה מדובר בפסילה על רקע אישי או אידאולוגי. כאן מדובר במפורש על החרמה סקטוריאלית. מדובר על כך שלא מוכנים לשבת בממשלה אחת עם כאלה ש... נו, איך קוראים לזה? האלה שהולכים עם שועל על הראש. נו, אלה שמדברים כל הזמן באידיש גם אם הם לא אשכנזים. נו, הגלותיים האלה. אלה שהשתלטו לנו על הרבנות הראשית ומכנים את הרבנים שלנו בשמות פרטיים. נו, החרדים.

מי שישמע כמה מקפיד האח לפיד או אלה שהוא קורא להם אחים (רמז: לא לכולכם) להשתמש בתואר "רב". שלא נבדוק בתוך "המגזר" כמה מקפידים על כך.

 

רגע, לא אמרתי שאין יריבות הדדית. לא אמרתי שאין השתלטות (לעתים עויינת) על הרבנות. לא אמרתי שאין בעיות של שנאה הדדית. יש ויש! אולם על רקע זה יש לזכור שקיימת גם התנהלות פוליטית כלשהי. יש כללים דיפלומטיים שלא עוברים עליהם. זה לא נקרא צביעות, זה נקרא שמירה על סטטוס קוו כדי לא לחצות את הקוים לעבר מלחמת חורמה. עד עתה הדבר הוכיח את עצמו. אמנם יש עליות ומורדות, כמו בכל מערכת יחסים אישית או ציבורית, אולם על פי רוב יושבים באותו שיעור "הדף היומי" חובשי כיפות מגוונות וכובעים מגוונים. באותם מניינים מתפללים בעלי נוסחים שונים בהברות שונות ובלבוש שונה. בבתי דין רבניים יש דיונים הלכתיים בין רבנים שונים ממגזרים שונים ופוליטיקאים מכל הסוגים עולים לרגל לרבנים מכל הסוגים ומתיעצים איתם בנושאים שונים ומשונים. עם כל היריבויות וההבדלים הרבים.

רבנים ממגזר זה מתייעצים עם רבנים ממגזר אחר, אנשים בעלי סגנונות לבוש שונים מבקרים אלה את אלה, עובדים אלה עם אלה ואף חוגגים אלה עם אלה בארועים משפחתיים משותפים.

 

אולם בימים אלו נפל דבר שלא היה לו אח ורע בכל תולדות המדינה.

מעולם לא קרה שהיתה התניה כזאת של מפלגה כלשהי (כולל, כמובן מפלגה חרדית כלשהי) של כניסה לממשלה בתנאי שסקטור מסויים לא יכנס אליה. אפילו הצהרתו המפורסמת של אותו מעורר מדון מובהק "חוץ מחרות ומק"י" היה על רקע אישי במקרה של חרות (כלומר, רק לא בגין) ובמקרה של מק"י זה היה על רקע אידאולוגי.

כאן בכלל לא מדובר בש"ס או אגודה, זה לא משנה אם זה דרעי או ליצמן, אף אחד לא מתייחס לישי או לגפני. המדובר בחרדים ואנחנו לא רוצים אותם איתנו נקודה. פשוט לא רוצים. מה לא מובן בזה? החרדים זה הילד הזה במשחק כדורגל בהפסקה שאם הוא נכנס לקבוצה שלנו אני עובר לקבוצה השניה. השוויון בנטל זה רק תירוץ.

 

כמובן שחשוב לציין שמדובר ביאיר לפיד שהתנה זאת. זה לא הבית היהודי ולא בנט וגם לא איילת שקד שאמרו שהם לא רוצים את החרדים בממשלה. להיפך! הם בעד שהחרדים יכנסו לממשלה. הם טורחים להזכיר זאת בכל הזדמנות. הם רק חברו לאדם שאמר את זה ואין מה לעשות, מילה של בנט זאת מילה.

טוב, גם לפיד לא בדיוק מחרים את החרדים. הוא הרי אמר במפורש שלא מדובר בחרם. החרדים פשוט לא מתאימים לשחק בקבוצה שלנו, תבינו. אז או אני או הם. מה הבעיה בזה?

נו, ליאיר לפיד יש כבר רזומה של "אי התאמה" לקבוצה שלנו. אולי כדאי להזכיר לאלה ששכחו או שסתם לא זוכרים שיאיר לפיד הבהיר בעבר הלא כל כך רחוק שלא תהיה מלחמת אחים כי המתנחלים הם לא אחים שלו. מן הסתם הוא דבר רק על מתנחלים מסויימים. אלה האלימים שלא מוכנים להתפנות מרצון. טוב, גם אלה מחברון. אלה שלדעניותו גם החבר'ה מגולני לא קוראים להם אחים. אבל מה זה משנה למי בדיוק הוא התכוון – המתנחלים הם לא ממש אחים של לפיד.

לידיעת האח בנט.

 

עכשיו, יבואו ויגידו לי שבעצם אני מחרים את לפיד ואולי אפילו את השמאל כולו... אז כדאי להבהיר כמה דברים כאן ועכשיו כדי שלא אצא בלתי נהיר מאיזושהי סיבה.

אני לא מחרים אף יהודי. נכון שיש כאלה שאני מעדיף שלא ינהלו את המדינה שלי, אבל לא בגלל שהם שייכים לסקטור מסויים אלא בגלל שהם לא כשירים בעיני. לפיד, לדוגמא. זה לא אומר שצריך להתנות כניסה לממשלה באי כניסה שלו לממשלה, אבל אפשר להבין אם מישהו מתנה תנאי כזה. זה אישי, זה לא סקטוריאלי ובודאי שאיני מנסה להוציא ציבור מסויים מאזור מקבלי ההחלטות. זה שאני נגד ברית עם מישהו ששונא אותי ומוכן להלחם בי לא כאח ומשקר על חשבוני (לאחרונה, תוך כדי הברית ההזויה הזאת), לא אומר שאני מחרים אותו ולא אומר שאני בעד התנייה של כניסה לממשלה עם אי כניסתו אליה.

כן, אני מעדיף ברית עם החרדים מאשר ברית עם השמאל (ויאיר לפיד הוא שמאל קיצוני, למי שלא יודע או לא רוצה לדעת). אז מה? זה אומר שאני מחרים את השמאל? ובכן, לא בדיוק. אני נגד השמאל, זאת יודע כל אחד שמכיר אותי או קרא את דברי אי פעם. אבל אם מישהו מהשמאל רוצה להצטרף לממשלה עם קווי יסוד לאומיים-יהודיים, אין שום סיבה למנוע את הצטרפותו, לא מסיבות מפלגתיות ועל אחת כמה וכמה לא מסיבות סקטוריאליות.

ועוד משהו שכדאי להזכיר – אכן, יש משקעים בין הציונות הדתית לחרדים ויש נקודות עגומות בהיסטורית היריבות בין הציונות הדתית לחרדים. אבל היא לא ממש חד סטרית. יתרה מזאת, לציונות הדתית עצמה יש משקעים לא מעטים עם עצמה ולסקטורים בתוך הציונות הדתית יש משקעים לא מעטים עם סקטורים אחרים בתוכה. החל מהקיבוץ הדתי וכלה בחרד"ל, דרך נתיבות שלום, גוש אמונים, מועצת יש"ע ומימד.

ואם כבר מזכירים משקעים, אז משקעים לא פחות גדולים קיימים בין הציונות הדתית לבין בעלי הברית החדשים-ישנים של "הבית היהודי" (המפד"ל בדימוס), אבל לפני שמדברים על המשקעים הללו, כדאי אולי להזכיר דוקא כמה פרוייקטים משותפים בין בעלי הברית החדשה-ישנה הנהדרת הזאת. אולי מדובר בהיסטוריה רחוקה, אבל היא בהחלט בלתי נשכחת. הברית ההיסטורית מפד"ל-מפא"י. הברית ההסיטורית שדאגה לעליה סלקטיבית לפני ואחרי קום המדינה. הברית ההיסטורית שאיפשרה את גזיזת פאותיהם של ילדי תימן ו"ילדי טהרן". הברית ההיסטורית שחטפה ילדים מהוריהם בצורות שונות כשהילדים הנעלמים מחולקים בין קיבוצים דתיים וחילוניים לפי הסכמים קואליציוניים. הברית ההיסטורית שהדירה את יוצאי האצ"ל והלח"י מרשימת נכי וחללי צה"ל (כולל עולי הגרדום) כי הם היו "פורשים" ו"טרוריסטים". הברית ההיסטורית ששכתבה אחרי ותוך כדי כל אלה את ההיסטוריה בצורה מזעזעת.

רק העלינו כאן מעט מזעיר ככה בשביל לזכור מהם משקעים.

 

והנה עוד נושא שהוצף בימים האחרונים בידי אנשי "המגזר" בכל פורום אפשרי – החרדים תמכו בגירוש מגוש קטיף.

רבותי, זה פשוט לא נכון. אם נסתכל על החרדים כקולקטיב, הם דוקא התנגדו לגירוש ברובם המכריע. לכל היותר אפשר להאשים אותם בכך שהם לא מחו מספיק. זו האשמה מספיק כבדה ולא אשכח את שיחת הטלפון שהיתה לי עם ח"כ חרדי שלא אזכיר את שמו, בה הבהרתי לו שהכספים שהוא עומד לקבל עבור מערכת החינוך שלו בתמורה להצבעתו בעד התקציב (שהפך דה פאקטו להצבעה בעד הגירוש) הם "אתנן זונה ומחיר כלב". אבל להביא את זה כטיעון מחייב לברית עם אדם שלא רק תמך בגירוש, אלא אף איים בשבירת כל הכלים במידה שהפשע הזה לא יתבצע. אדם שהבהיר חד משמעית שנה לאחר הגירוש שזה בכלל לא היה לצורכי ביטחון או שלום או איזשהו מוסר נעלה שכן היה ברור לכולם שזה יגרום את ההיפך, אלא שכל מחיר הדמים הזה היה שווה את הגירוש משום שהיה צורך דחוף לחנך את המתנחלים ו"ללמד אותם שיעור בצניעות". ברית דמים שכזאת באמת נשגבת מבינתי.

אדם כזה לא רק שלא היה ראוי לברית פוליטית כלשהי, כיריב מושבע של המתנחלים (המיוצגים על ידי "הבית היהודי", בל נשכח) בעל עוינות מירבית, הוא גם ראוי היה ללמוד איזה לקח כלשהו, הוא וכל 19 חברי הכנסת אשר לו, בדרך לאופוזיציה. לא החרמה, חלילה... רק איזה שיעור קטן שילמדהו צניעות מהי.

 

ועוד נקודה אחת קטנה (ורגישה במיוחד) אם כבר נגענו בנושא הגירוש הנפשע – לא נשכח את חובשי הכיפות בקרב שחורי המדים בגוש קטיף. לא נשכח ולא נסלח.

אז כדאי להזכיר לכל אלה שמתלוננים על שיתוף הפעולה של החרדים עם הגירוש שלא ראינו בקרב שחורי המדים ההם ולו כיפה שחורה אחת (ולא בגלל האגדה האורבנית אודות החרדים-שלא-משרתים-בצבא). אם כבר הזכרנו שיעור בצניעות.

______________

אל תאמרו "מבחן בוזגלו" – אמרו "מבחן אלישבע"*לסגור את לשכת עורכי הדין*לדף הפייסבוק של עו"ד שמחה ניר*לדף הפייסבוק של האתר של קימקא

דוקודרמה: זרוק אותו לאיראנים איך נפטרנו מאשר גרוניס



הוספת תגובה
  מגיב אנונימי
שם או כינוי:
חסימת סיסמה:
  זכור אותי תמיד במחשב זה

כותרת ראשית:
אבקש לקבל בדואר אלקטרוני כל תגובה לטוקבק שלי
אבקש לקבל בדואר אלקטרוני כל תגובה למאמר הזה