23 באוגוסט 2007

לכבוד

דורית ביניש

נשיאת בית המשפט העליון

רחוב שערי משפט

הקריה, ירושלים 91950

גברתי הנשיאה

                 הנדון:  בג”צ 834/07 – פסק דין מיום 2.8.2007

הבג”צ עניינו בעתירת תושבי הכפר אום סלמונה שבנפת בית לחם נגד תפיסת 152 דונם על ידי כוחות הכיבוש הישראלים (“המפקד הצבאי באזור הגדה המערבית” בטקסט המשפטי) לשם “הקמת גדר ביטחון ממזרח ודרום מזרח לאפרת”. מדובר בקרקע חקלאית הנטועה בעצי גפן, תאנה ושקד המשמשת לפרנסת תושבי הכפר. העותרים טענו כי לא הייתה כל הצדקה לתפיסה, כי יש אלטרנטיבות שלא מחייבות פגיעה בחקלאים הפלסטינים, אולם גם אם תתקבל טענת צבא הכיבוש בדבר התוואי, ניתן היה לבנות את הגדר סמוך לבתי ההתנחלות וכך להקטין באופן משמעותי את שטח הקרקע שנלקח מהחקלאים הפלסטינים.

בפסק הדין אותו כתבת, ואליו הצטרפו חברותייך להרכב, אילה פרוקצ’יה ואסתר חיות, קיבלתן במלואן את טענות צבא הכיבוש לפיהן לא היה מנוס מתפיסת הקרקע. למה? כי כך עושים כאשר “המפקד הצבאי” מעלה את מלת הקודש “ביטחון”.  בפסק דינך השתמשת באותם דפוסי לשון שהפכו בבתי המשפט לחלק ממכבסת המלים של הכיבוש כמו “נחה דעתי, שהפגיעה בעותרים אינה חמורה עד כדי כך שאינה מדתית”. אינה חמורה? מדתית? איזה עזות מצח ואטימות מסתתרות מאחורי מלים אלו שעה שאת יודעת  כי אותם 152 דונם שנתפסו מהווים למעלה מחמישים אחוזים מחלקת קרקע של 272 דונם.

מרגיזה במיוחד הפיסקה בפסק דינך בה את דוחה את טענות העותרים כי ניתן היה להקים את הגדר סמוך לבתי המתנחלים וכך להקטין משמעותית את הנזק לחקלאים הפלסטינים. את מקבלת את טענת הצבא כי צריך להקים את הגדר במרחק ניכר מבתי המתנחלים “להגן על אזרחי ישראל מפני פעולות טרור”. את יותר אורווליאנית מאורוול עצמו. מי כאן הטרוריסט ומי כאן הנפגע?  את מעמידה הכל על הראש.

 החקלאים הפלסטינים הם נפגעי הטרור הישראלי. הקמת ההתנחלויות היא טרור, צבא הכיבוש בשיטות  הדיכוי האכזריות שלו הוא טרור, וגם את וחברייך השופטים הנכם חלק ממערכת הטרור, טרור שולחן כתיבה שנותן גיבוי לטרור הישראלי בשטחים הכבושים.

בסעיף 9 של פסק דינך את אומרת “כי שאלת חוקיות ישיבתם של התושבים הישראלים באפרת אינה עומדת כיום להכרעה בפנינו”. גם זה משפט שחוזר על עצמו בעשרות פסקי דין של העליון בבואו לדון במתרחש בשטחים הכבושים. מדוע זה לא עומד להכרעה בפניכם? שהרי העותרים העלו סוגיה זו. אלא שאת, חברותייך להרכב וחברייך השופטים האחרים, הנכם חבורה של שפנים ומשת”פים עם הכיבוש. שפנים – משום שאת וחברייך יודעים שההתנחלויות הן בלתי חוקיות, שישיבתם של תושבי התנחלות אפרת בשטחים הכבושים אינה חוקית, שהפקעת הקרקעות הפלסטיניות לבניית גדרות וחומות הפרדה אינה חוקית, כך קובע הדין הבינלאומי, כך גם קבע בית המשפט הבינלאומי בהאג, ואין לכם את האומץ לומר הרף. משת”פים – משום שאתם  פוסקים שוב ושוב לזכות הפושעים  והטרוריסטים ונגד הפלסטינים נפגעי הטרור הישראלי. אני מקווה שיבוא יום וגם אתם תעמדו למשפט על המשפח שלכם.

בינתיים, עד שאת וחבריך תועמדו לדין, יש לעשות מעשה, חשוב להמחיש לך מה משמעות פסק דינך, מה פירושו לפגוע בחלק הארי של השטח החקלאי ולומר שזה “מידתי”

אשר על כן אני מתכנן לגייס קבוצת חברים ש”תתפוס” למעלה מחמישים אחוזים מדירתך המרווחת, נתמקם בה, נותיר לך ולבעלך חדר עם שירותים, נקים גדר בין החלק התפוס, לבין החלק שיישאר ברשותך, ונשגר לך פתק שהכל  מידתי, וכי “נחה דעתנו” שהחלק שנתפס  “לא גרם לך פגיעה חמורה”.  לאחר מכן נשוחח  שוב.

גדעון ספירו

העתקים:  השופטות פרוקצ’יה וחיות, היועץ מזוז

לכתבה המקורית המלאה