לפני כעשור, לאחר שהעיתונאי יואב יצחק פרסם את פרוטוקול ישיבת הממשלה בנושא “פרשת בר-און” שהודלף לו, קיים היועמ”ש דאז חקירה אגריסיבית לאיתור המדליף. הצח”מ המיוחד שנתמנה לא חסך מאמצים ואף קיים מצור לילי, רחמנא לצלן, על ביתה של מזכירה של עורך דין שנחשדה בהדלפת המסמך החשאי, תוך ניתוק זרם החשמל בביתה, לא פחות…

עתה מסתבר, מהדיון בבג”ץ בנושא ועדת וינוגרד, שספק אם פרוטוקולים ביטחוניים של הממשלה ושל הקבינט הביטחוני בכלל חסויים, ובכל מקרה עדויות על הנאמר באותם פרוטוקולים אינן חסויות (גם אם ניתנו תחת הבטחה שתישארנה חסויות) ויש לפרסמן לאלתר. זאת בניגוד לתקדימים של ועדת אגרנט וועדת כהן, ובניגוד לתחקירים צבאיים ולתחקירים רפואיים. כנראה שחיסיון של פרוטוקולים הוא עניין של גיאוגרפיה…

נראה כי בג”ץ אינו חוסך מאמצים לבצע דיסקרדטיזציה לועדת וינוגרד, שהוקמה על אפו ועל חמתו, ואולי אף להביא לנפילת הממשלה, שכן אין זה סוד שדעתו אינו נוחה ממנוי שר המשפטים פרידמן. תלך הממשלה יילך גם פרידמן ובא לציון, או לפחות לבג”צ, גואל. גורמים בתקשורת מוחאים כפיים, ושוכחים כי ביהמ”ש אינו ממליך או מוריד ממשלות בישראל, אין זה כלל תפקידו, לא כאן ולא בשום מקום עלי אדמות.

תופעה חסרת תקדים זו, מהווה אקורד צורם נוסף באקטיביזם השיפוטי של ביהמ”ש. אם סבר מישהו כי לאחר פרישתו של הנשיא ברק ישונה הכיוון, ומאבקי הכוח הבלתי פוסקים, בצד היומרה הבלתי נלאית לנהל את המדינה, ימותנו משהו, אזי טעה טעות מרה.

כל מי שסבור כי דרכו של ביהמ”ש העליון משקפת נורמה משפטית מקובלת במקום כלשהו בעולם, מוטב שיקרא את מאמרו של פרופסור ריצ’ארד פוזנר, “רודן נאור”, בביטאון האמריקאי הליברלי “ניו ריפאבליק” מהחודש האחרון.

פרופסור פוזנר, שופט פדראלי בכיר ומחשובי המשפטנים בארה”ב, תוקף בחריפות את דרכו המשפטית של ברק, ואת ספרו “שופט בחברה דמוקרטית”. בציניות מושחזת לועג פוזנר למניפולציות המשפטיות של ברק, ל”מהפכה החוקתית”, ל”מבחני הסבירות והמידתיות”, את כללי הפרשנות שלו הוא מכנה “משחקי מילים ריקות”, ועוד כהנה וכהנה. את נטילת הסמכות לבטל חוקי כנסת בהחלטה פרשנית של ביהמ”ש ללא הוראה חוקית ברורה – ה”מהפכה החוקתית”, מדמה פוזנר לאקט של נפוליון בו הכתיר עצמו קיסר, על ידי כך שנטל את כתרו מהאפיפיור והניחו על ראשו בעצמו… לדבריו, נטילת הסמכויות על ידי ביהמ”ש העליון בישראל הינה שיא עולמי, גם ביחס לשופטים האמריקאים האקטיביסטים האגרסיביים ביותר. פוזנר מזהיר את השופטים בארה”ב מעלילות הדוגמה הישראלית, ומציין כי קפיצתו המרהיבה והמבריקה של ברק לתוך הואקום הפוליטי השורר בישראל היתה פעולה של מעין “שודד ים משפטי” (a legal buccaneer ) לא פחות!

פוזנר אף מסכים לקביעתו של מלומד אמריקאי בכיר אחר, רוברט בורק, מלפני מספר חודשים, כי דרכו של ברק הינה “שיא עולמי של היבריס שיפוטי”. 

דומה כי המשבר החוקתי אליו נקלעה המדינה בימים האחרונים בו מתעקש בית המשפט לנהל את ועדת וינוגרד שמונתה בניגוד לדעתו, מחד, ומאידך, בשים לב להערות השופטים בזמן הדיון על “כניעתה”, כביכול, של הועדה ללחצי הפוליטיקאים, לקצר את ימי הממשלה, מהווים המחשה מאלפת ומעציבה לנכונות דבריו של פוזנר.

המשך ההליכה בכיוון האולטרה – אקטיביסטי של ביהמ”ש העליון יעמיק את משבר האמון החמור כלפיו, ומה שחמור עוד יותר, יקעקע את אמון הציבור במוסדות הנבחרים ובשיטה הדמוקרטית במדינת ישראל.

הכותב הינו חבר הועד המרכזי של לשכת עורכי הדין.

לכתבה המקורית המלאה