לדורית ביניש: מי שרוצה עצמאות – בבקשה!

לדורית ביניש: מי שרוצה עצמאות – בבקשה!

קימקא
שמחה ניר, עו”ד 17.03.2007 16:55
ילדות קשה

ילדות קשה


אם “המערכת” רוצה “עצמאות” תקציבית, אני מוכן לתת לה צ’ק פתוח, אבל מי שמבקש צ’ק בלאנקו, שיתכבד ויציג לנו את הפרוגרמה שלו: מה הוא יעשה עם הכסף. אבל אהרן ברק, כאשר דיבר על “עצמאות המערכת” לא הציע פרוגרמה, וממשיכת-דרכו, דורית ביניש, גם היא עדיין רק מדברת – אבל לא מציעה משהו קונקרטי *** כוונה רצינית, או ספין תקשורתי?



עם אחד עתיק, שני שרים בלי תיק,
הראשון עצוב, השני מצחיק,
ילדות אחת קשה, שנים של התשה
ומי שרוצה עצמאות – בבקשה.

יוסי בנאי, ספירת מלאי

אני מסכים …

אתם יכולים להתנפל עלי כמה שאתם רוצים.

אני יודע שזה לא “איני”, אבל מה לעשות, אני פובליציסט לא-פופולארי.

דורית ביניש רוצה עצמאות למערכת המשפט:

“נשיאת בית המשפט העליון, דורית ביניש, מתכננת לפעול להפיכתה של מערכת בתי המשפט לרשות עצמאית נפרדת, שלא תהיה תלויה מבחינה ניהולית ותקציבית במשרד המשפטים ובשר המשפטים, הפרופ’ דניאל פרידמן. בכך מתכוונת ביניש לממש את תוכניתו של הנשיא הקודם של בית המשפט העליון, אהרן ברק, להפוך את הרשות השופטת לעצמאית. כיום נחשבת הנהלת בתי המשפט ליחידת סמך של משרד המשפטים, ולשר יש סמכויות בתחומי המינויים, הניהול והקצאת המשאבים לבתי המשפט.

“‘רק בחודשים האחרונים, מאז שהתמניתי לנשיאת בית המשפט העליון, התברר לי עד כמה האי-עצמאות המינהלית של בתי המשפט היא חמורה’, אמרה אתמול ביניש במפגש ראשון שקיימה עם כתבי משפט מאז מינויה. לדבריה, ‘הכל מתנהל מול שר המשפטים והתלות בו היא אדירה. אנחנו תלויים בגורמים חיצוניים בנושאי תקצוב, בינוי ולוגיסטיקה הכרוכה בעבודה השיפוטית’. ביניש גיבשה ביחד עם מנהל בתי המשפט, משה גל, תוכנית לרפורמה בניהול בתי המשפט במטרה לייעל את עבודתם. ואולם, חלקים מהתוכנית דורשים תיקוני חקיקה – שתלויים בשיתוף פעולה מצד שר המשפטים” (יובל יועז, הארץ 15.3.2007).

מה לומר: צודקת במאה אחוז.

תארו לעצמכם שמוגשת עתירה לבג”ץ נגד שר המשפטים, למשל על הצעת חוק יסוד: השפיטה (תיקון – ביקורת שיפוטית על תוקפם של חוקים), הצעה שהיא, כידוע, לצנינים בעיניהם של השופטים, אבל שי (“שופט תעבורה לא צריך להתמצא בענייני תעבורה”) ניצן, המשנה לפרקליט המדינה לתפקידים מיוחדים, “רומז” לשופטים שאם הם יקבלו את העתירה, משרד המשפטים “יחשוב פעמיים” לפני שיאשר בניין חדש לבית משפט השלום (תעבורה) בזרנוגה גימ”ל.

תארו לעצמכם שיגאל עמיר מזוכה מאשמת רצח יצחק רבין, והפרקליטות מערערת כאשר במקרה – ממש במקרה – עומד על הפרק בקשתה של מערכת המשפט לתוספת 30 תקני שופטים ו-80 תקנים מנהליים בבתי המשפט…. כמו שהשופטים יודעים לרמוז (קרי: לאיים) על “הוצאות” (“אולי אדוני ימשוך את עתירתו?“) כך גם הממשלה, אשר בדרך כלל דווקא נהנית מכיפופי-הידיים האלה, יכולה להיות תלמידה לא רעה בכיפוף ידיה של מערכת המשפט, כאשר היא מחזיקה בידיה את ברזי התקציב.

לכן דורית ביניש צודקת במאה אחוז: אין אתה יכול לשפוט את הממשלה כאשר היא מחזיקה אותך בביצים – אפילו אם אין לך ביצים.

… לתת להם צ’ק פתוח, בתנאי שישיבו על כמה שאלות

אז אני מוכן לתת למערכת המשפט עצמאות תקציבית ומנהלית. לתת לה צ’ק פתוח.

אבל לפני שאני חותם להם על הבלאנקו הזה, יש לי אליהם כמה שאלות.

משרדי הממשלה, כידוע, אינם מקבלים תקציב “גלובלי” כדי לחלקו כאוות-נפשם בין יחידות המשרד השונות. אגף התקציבים באוצר דואג לכך שמשרד הבטחון, למשל, לא יוציא את כל תקציבות על משכורות למשרתי-הקבע, שמשרד המשפטים לא יבנה היכלות-פאר לפרקליטות המדינה ולשלוחותיה המחוזיות, בעוד השופטים יושבים תחת התומר, וכן הלאה.

השאלה הראשונה היא, איפוא, מדוע לא פניתם כל השנים אל אגף התקציבים באוצר, בדרישה להעביר למשרד המשפטים כך-וכך מיליונים נוספים – עבורכם?

כאשר קובעים את תקציב המדינה קיימת, עוד לפני שאלת השימוש הנכון בתקציבו של כל משרד ממשלתי בנפרד, שאלת החלוקה בין המשרדים השונים, ומעליה שאלת המסגרת הכללית של התקציב. שאלות אלה הן, כמובן, שאלות פוליטיות מובהקות.

השאלה השנייה היא, איפוא, איך משתקפים מאווייכם לעצמאות תקציבית מול התקציב הלאומי בכללותו. האם אתם מוכנים להגבלות התקציב הלאומי, או שאתם מתכוונים לרדת למגרש הפוליטי, כדי להיאבק שם על הליטראות שלכם? והאם, כדי להבטיח את עצמאותכם מול הממשלה כולה, תדרשו לעצמכם תקציב “חוץ תקציבי”, דהיינו תקציב המתעלם ממה שקרוי “מסגרת התקציב”?

השאלה השלישית: האם העצמאות התקציבית לה אתם שואפים תחול גם על האגרות – שהיינו שהאגרות תיכנסנה לקופת ה”מערכת”, ושאתם גם תקבעו את שיעורי האגרות?

השאלה הרביעית – אותו הדבר, לגבי הקנסות המוטלים על ידי בתי המשפט.

… בתנאי שיציגו פרוגרמה

לפני שנעבור לשאר השאלות ה”קטנות”, אנחנו צריכים להיווכח שאין כאן איזה “ספין” תקשורתי, א-לה אהרן ברק, אשר כל מטרתו אינה אלא להרוויח איזו כותרת באמצעי התקשורת, בלי להסתכן בשום דבר.

אם “המערכת” רוצה “עצמאות” תקציבית, לי, אישית, כאמור, אין כל בעייה עם זה, ואני מוכן לתת לה צ’ק פתוח, אבל מי שמבקש צ’ק בלאנקו, שיתכבד ויציג לנו את הפרוגרמה שלו: מה הוא יעשה עם הכסף.

הכסף שאני נותן להם הוא לא הכסף של אמא שלי, ובית המשפט אינו של אמא שלהם. הכל ציבורי, והציבור לא מחלק כספים ככה-סתם, בלי לדעת מה ייעשה בהם, אבל אהרן ברק, כאשר דיבר על “עצמאות המערכת” לא הציע פרוגרמה, וממשיכת-דרכו, דורית ביניש, גם היא עדיין רק מדברת – אבל לא מציעה משהו קונקרטי.

האם הכסף שתקבלו, גב’ ביניש, ישמש לתוספת שופטים למערכת, או להעלאת משכורותיהם של השופטים, כדי למשוך לעבודה הזאת שופטים ברמה גבוהה יותר? ואם תעלו משכורות – מה תעשו עם השופטים שנבחרו על פי המתכונת הקודמת? תשאירו אותם כשופטים-סוג-ב’, או שתשלחו אותם הבייתה? או, אולי, תעלו גם להם את המשכורות?

ועוד באותו עניין: האם תנהלו יותר תיקים ברמה הנוכחית – רמת “נחה דעתי” – או שתנהלו את אותו מספר התיקים – אבל ברמה גבוהה יותר?

… וישיבו על עוד שאלות

נחזור כעת לשאלות העקרוניות:

השאלה החמישית היא מי ישפוט אתכם על חריגות מהתקציב, ומי יישא באחריות אישית לניצול-בחסר של התקציבים?

השאלה השישית: האם העצמאות שאתם דורשים היא גם מול מבקר המדינה?

השאלה השביעית: אם תיקראו לוועדת הכנסת להסביר ליקויים בתיפקודכם העצמאי, האם גם אז תשלחו פקידים, ובאמתלא של “הפרדת הרשויות” תסרבו להתייצב בעצמכם, כשם שעשיתם כאשר נדרשתם לעשות בעניין ועדת הבחירות המרכזית לכנסת?

השאלה השמינית: מי יפקח על עמידתכם בתנאיהם של דיני המכרזים?

השאלה התשיעית: כנגד העצמאות ה”פנימית” שלכם, האם תסכימו לכך שהפיקוח העליון על השופטים – בחירתם, התנהגותם ופיטוריהם – יהיה נתון בלעדית לציבור הצרכנים שלכם?

והשאלה העשירית: אם יאשימו אתכם בשחיתות, האם תתייחסו אל ההאשמות האלה לגופן – או שתמשיכו לקשקש “באיזה סגנון אדוני מדבר!!!“?

 


attachment תזכיר חוק יסוד השפיטה ביקורת שיפוטית.pdf – תזכיר הצעת חוק יסוד: השפיטה (תיקון – ביקורת שיפוטית על תוקפם של חוקים)



כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

ניהול האתר