להעיף אותם לכל רוח! (א): מתי מותר לכבול אסיר או עציר?

להעיף אותם לכל רוח! (א): מתי מותר לכבול אסיר או עציר?

קימקא
שמחה ניר, עו”ד 14.03.2007 09:42
עם אגן שבור וחתך לאורך כל ביטנו

עם אגן שבור וחתך לאורך כל ביטנו


מה יכול לעולל עצור עם אגן שבור וחתך לאורך כל ביטנו, כאשר שני שוטרים משגיחים על חדרו, ומה ההצדקה לכבול אותו למיטתו? האם יש חשש שהוא יברח? יכה את שומריו?! לטיפולך, רנ”צ משה קראדי, במעט הזמן שעוד נותר לך.



להעיף אותם לכל רוח! (א):

מתי מותר לכבול אסיר או עציר?

כבילתו באזיקים של אסיר או עציר לא נועדה לגרום לו סבל פיזי, ובוודאי שלא להשפילו. היא גם לא נועדה להשביע את הסאדיזם או את יצר השררה של המחזיק באסיר או בעציר.

כבילה כאמור נועדה אך ורק כדי למנוע את בריחתו של הכלוא, או התנהגות אלימה מצידו, וזאת רק כאשר קיים חשש ממשי ומוחשי, ובעצם היותו של אדם בגדר אסיר או עציר עדיין אין חשש “אוטומטי” מבריחה או מאלימות, וכל עוד לא גילה האיש בהתנהגותו כוונה לברוח או נסיון של אלימות – אין לכבלו.

ואם כך באזיקי-ידיים, מקל-וחומר הוא באזיקי-רגליים, אשר ההשפלה שבהם רבה שבעתיים, ואני בימי חלדי כבר ראיתי דרכים יצירתיות במיוחד להשפלתם של הכבולים-באזיקים.

לפני שנים פניתי אל מפכ”ל המשטרה בעניין הזה, ואכן אושר לי, עקרונית, כי אכן אלה הן ההנחיות המשטרתיות, אבל הרושם שלי הוא שדבר לא השתנה, כל עוד לא יינקטו צעדים דראסטיים בנושא הזה.

אחד הקשיים בנקיטת צעדים נגד שוטרים במקרים כאלה הוא בכך שהעצור אינו יכול לפנות בזמן-אמת לשום גורם אשר יכול להושיעו, ואחרי שהסיוט חולף הדבר החשוב לו ביותר הוא “לשכוח מזה”.

 

ירון ברכה מואשם בהריגה של שישה בני אדם, אחד מהם אחיו התאום, כתוצאה מהנהיגה תחת השפעה של אלכוהול וסמים גם יחד:

“אתמול הוגש לבית המשפט המחוזי בתל-אביב כתב האישום נגד ירון ברכה. נציג הפרקליטות, עורך הדין אור ממון, מייחס לו שש עבירות הריגה, אשר הוענש המרבי בגין כל אחת מהן הוא 20 שנות מאסר, ועבירת שימוש בסם מסוכן לצריכה עצמית. לבקשת הסניגור, עורך הדין יעקב שקלאר, נדחה הדיון לגבי המעצר על מנת לאפשר לו ללמוד את חומר הראיות.

“אתמול בשעה חמש בערב הופיעה המשטרה בבית החולים אסף הרופא ועצרה את ירון בעודו מאושפז. שני שוטרים משגיחים על חדרו, כשהוא אזוק ברגליו למיטה עם אגן שבור וחתך לאורך כל ביטנו. … השוטרים אינם מאפשרים לאיש להתקרב אליו. לפני כן הוא הספיק לספר על תחושותיו לחדשות ערוץ 2: “אני לא מאמין שדבר כזה איום נפל עלי. אני לא מאמין שאני נהגתי. אני מרגיש כאילו נקרע לי הלב מהחזה. הלוואי שהייתי מת במקומם. אני לא מפסיק לבכות שאני חושב על חמשת ההרוגים. הלוואי ואני הייתי מת. כואב לי שאומרים עלי שאני רוצח. זו היתה תאונה. אם זה אני אני מבקש סליחה מכל המשפחות (נעם ברקן. Nrg מעריב, 14.3.2007, ההדגשה לא במקור).

בהעדר פרטים נוספים אני מוכן לצאת מההנחה שהמעצר היה חוקי, ושמוצדק היה לשים עליו שני שוטרים, אבל השאלה היא מה  יכול לעולל עצור עם אגן שבור וחתך לאורך כל ביטנו, כאשר שני שוטרים משגיחים על חדרו, ומה ההצדקה לכבול אותו למיטתו? האם יש חשש שהוא יברח? יכה את שומריו?!

התופעה הזאת מדאיגה במיוחד, משום שהיא חושפת ליקוי-מאורות בתחום כבודו-של-אדם. היום זה במשטרה, מחר בשב”ס, מחרתיים בשב”כ ובהמשך גם בבתי המשפט.

ומדוע אני מזכיר בהקשר הזה את בתי המשפט?

משום שחזיון נפרץ הוא ששוטרי ה”ליווי” מביאים עציר לאולם בית המשפט, ומשאירים אותו שם, כבול באזיקיו – דבר אשר, לטעמי, מהווה פגיעה לא רק בכבודו של העצור, אלא גם בכבודו של בית המשפט.

כ”קצין בית המשפט” ראיתי עצמי לא פעם מחוייב להעמיד את השופט על הנעשה באולמו, ואכן בחלק מהמקרים השופט אף הודה לי, והורה לשחרר את העצור מאזיקיו. בחלק אחר מהמקרים השופט נתן לי להבין שהוא עצמו “כבר עייף מזה”, דהיינו מלהעיר לשוטרים על כך, ובמקרים אחרים השופטים כלל לא התייחסו להערתי.

במקרה אחד השופט אף נתן החלטה המאשר לשוטרים את המשך כבילתו של העצור, ומשהתלוננתי מאוחר יותר על התנהגותם של השוטרים, קיבלתי תשובה מעין זו: מה אתה רוצה, בית המשפט אישר את הדבר.

ועם כל הכבוד, בית המשפט אינו מוסמך “לאשר” או “לאשרר” פעולות משטרתיות. הוא מוסמך להורות על כבילתו של עצור כאשר קיים חשש שזה יתפרע באולמו, הוא מוסמך להורות על שחרורו מהכבלים, אם סבור הוא שהדבר נחוץ מבחינת כבוד המקום (בית המשפט), אבל הוא לא מוסמך לאשר (או שלא לאשר) פעולה משטרתית מבצעית, בין אם היא נכונה מבחינה משטרתית-מקצועית, בין אם לאו.

וזה מחזיר אותנו אל השוטרים אשר כבלו למיטתו עצור עם אגן שבור וחתך לאורך כל ביטנו, כאשר הוא נתון להשגחת שניהם, ואין חשש מבריחתו או מהתפרעותו.

המינימום הדרוש במקרה זה – אם עובדותיו נכונות – הוא להעיף לאלתר את השוטרים מהמשטרה, ואחר-כך להתחיל בסדרה של סדרות חינוך לכל משטרת ישראל – לאורך, לרוחב וגם באלכסון.

לתשומת לבך, רב-ניצב משה קראדי. לא נשאר לך הרבה זמן לכך.



כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

ניהול האתר