סמרטוט אדום – טור שבועי, 13 באוקטובר, 2006: נשק גרעיני – הסכר הולך ונפרץ

סמרטוט אדום – טור שבועי, 13 באוקטובר, 2006: נשק גרעיני – הסכר הולך ונפרץ


גדעון ספירו 14.10.2006 02:50
סמרטוט אדום – טור שבועי, 13 באוקטובר, 2006: נשק גרעיני – הסכר הולך ונפרץ


אחת התופעות המעניינות בפרשת חימושה של צפון קוריאה בנשק גרעיני, שמשום נעלמה מעיני הפרשנים ו”המומחים” בישראל, היא הדמיון לישראל, אשר היוותה למעשה מודל חיקוי לצפון קוריאה.



סמרטוט אדום – טור שבועי, 13 באוקטובר, 2006

נשק גרעיני – הסכר הולך ונפרץ

אחת התופעות המעניינות בפרשת חימושה של צפון קוריאה בנשק גרעיני, שמשום נעלמה מעיני הפרשנים ו”המומחים” בישראל, היא הדמיון לישראל.

ישראל היוותה למעשה מודל חיקוי לצפון קוריאה. שליטיה למדו ללא ספק את דרכה של ישראל לעבר נשק גרעיני. הם מצאו כי בתחילת דרכה של ישראל, כאשר הייתה בשלב בניית הכור בדימונה, ניסתה ארה”ב תחת נשיאותו של קנדי למנוע את בניית הכור ואת חימושה הגרעיני של ישראל. הם מצאו כי שליטי ישראל שיטו באמריקאים, הוליכו אותם שולל, והצליחו בפרויקט על אפה וחמתה של ארה”ב …


התגובות בישראל על הניסוי הגרעיני בצפון קוריאה היו אחידות עד ייאוש. התקשורת הישראלית  בשליטת ברוני התקשורת הגיבה פה אחד כזרוע מוארכת של ממשלת ישראל והמטכ”ל, ואלו הגיבו כיאה לחברת בת של האימפריה האמריקאית.

הניסוי הצפון קוריאני נוצל כדבעי להפניה חוזרת ונשנית לעבר איראן, המוצגת כמדינה הבאה השואפת להשיג נשק גרעיני, ועל כן יש למהר בנקיטת סנקציות, ואם אלה לא יעזרו , יש לקוות שהאמריקאים יצאו בהתקפה צבאית על מתקני הגרעין באיראן, ואם ארה”ב תתמהמה, כך ח”כ צחי הנגבי יו”ר ועדת חוץ וביטחון, ואמיר אורן הפרשן הצבאי של הארץ, (שני קולות מהמקהלה האחידה) לא תיוותר לישראל ברירה אלא לפעול לבד. שהרי “ישראל לא תוכל להשלים” כפי שאמר ראש הממשלה אולמרט, עם איראן מגורענת. כך מכינים את דעת הקהל למלחמה הבאה, שעלולה למחוק את ישראל מהמפה.

 

במקום שאין איש, היה אתה האיש, וזאת אני מנסה לעשות כאן בהצגת עמדה שונה ומאתגרת למלל הסיסמאות הרשמי בנושא.

 

כמי שנאבק לעולם חופשי מנשק השמדה המוני בכלל ואטומי בפרט, אני רואה בכל הרחבה של מועדון המדינות בעלות חימוש גרעיני, מכה ונסיגה והגדלת הסכנה של עימות גרעיני.

אין צורך להכביר מלים על המשטר הצפון קוריאני, שהוא עריץ ואכזר כלפי אזרחיו, ואני מניח שעוד יבוא יום בו ישתחררו אזרחי צפון קוריאה ממועקת הדיקטטורה הכפויה עליהם ויבואו חשבון עם שליטיהם. (שלא שונה ביסודה מהדיקטטורה שישראל כופה על העם הפלסטיני). 

ההיסטוריה הקרובה והרחוקה מוכיחה כי אין מתאם בין משטר דכאני כלפי פנים, לבין הרפתקנות מלחמתית כלפיי חוץ.

אם ניקח רק את 50 השנים האחרונות,  ניווכח שארה”ב, “הדמוקרטית” (נגיד) הייתה מעורבת ביותר מלחמות תוקפניות מאשר צפון קוריאה.

או למשל ישראל “הדמוקרטית” (נגיד) שהייתה מעורבת ביותר מלחמות תוקפניות מאשר למשל איראן.

הסכנה שארה”ב או ישראל הגרעיניות יעשו שימוש בנשקן הגרעיני, לאור ההרפתקנות הצבאית שלהן עד כה, הרבה יותר גדולה מאשר צפון קוראיה או איראן.

 

השאלה שאיש  מגדודי הפרשנים  ו”המומחים” (לפחות בעיני עצמם) בישראל לא שאלו, היא, מדוע על צפון קוריאה להשלים עם צבא אמריקאי המצויד בנשק גרעיני המוצב בגבולם, ומדוע על איראן להשלים עם ישראל הטובעת במאות פצצות גרעיניות, ביודעה שיש בה מנהיגים (לא רק ליברמן) שכבר איימו בהפעלת נשק גרעיני כלפיי שכניה.

 

ישראל הכניסה את המזרח התיכון למרוץ חימוש גרעיני, הקימה את הכור הגרעיני בדימונה בתהליכי רמייה והטעייה, מבלי שנשקפה לה סכנה קיומית. במחצית השנייה של שנות ה-50 במאה ה-20, כאשר הכור בדימונה היה בשלבי הקמה, ישראל הייתה כבר אחרי ניסיון של נשיאי מצריים וסוריה לנהל מו”מ לשלום עם ישראל, שנידחה על ידי בן גוריון (הוא סבר שמצב מלחמה מסייע “לגיבוש אומה” מגלי ההגירה השונים). הכור בדימונה ופצצות האטום הישראליות הם אחד משיאי המניפולציה שישראל ביצעה בנושא השואה.

בעוד שלישראל לא הייתה עילה של ממש להקים את הכור, לא כך צפון קוריאה. בעיני שליטיה, הסכנה לקיום המשטר מצד ארה”ב הוא ממשי ביותר. הם משוכנעים כי ארה”ב מאיימת ומתכננת פלישה למדינתם, והם רואים בחימוש גרעיני את ההגנה האולטימטיבית מפני פלישה כזו. יכול להיות שיש לשליטי צפון קוריאה שיגעון רדיפה, אבל כמו שגם היפוכונדר הוא לפעמים חולה אמיתי, כך גם לשליטי צפון קוריאה יש סיבות לחשוש מחיילי ארה”ב אותם הם רואים מדי יום חמושים על גבולם. שליטי צפון קוריאה סרקו קרוב לוודאי את ההיסטוריה המלחמתית של ארה”ב  וגילו מעצמה שמדי מספר שנים שולחת את צבאה הרחק מעבר לגבולותיה למלחמות שדבר אין להן עם הגנה עצמית. די בכך כדי לפתח “שיגעון רדיפה” ולפעול להשגת אותו נשק שירתיע את ארה”ב מתכניות הרפתקניות.  לא צריך להיות מומחה לענייני צפון קוריאה בכדי להעריך כי בעיני שליטיה מהווים  טילים בין יבשתיים נושאי ראשי חפץ גרעיניים היכולים להגיע לערי ארה”ב, גורם שירסן את התיאבון האמריקאי להשתמש באמצעים צבאיים.

 

אחת התופעות המעניינות בפרשת חימושה של צפון קוריאה בנשק גרעיני, שמשום נעלמה מעיני הפרשנים ו”המומחים” בישראל, היא הדמיון לישראל.

ישראל היוותה למעשה מודל חיקוי לצפון קוריאה. שליטיה למדו ללא ספק את דרכה של ישראל לעבר נשק גרעיני. הם מצאו כי בתחילת דרכה של ישראל, כאשר הייתה בשלב בניית הכור בדימונה, ניסתה ארה”ב תחת נשיאותו של קנדי למנוע את בניית הכור ואת חימושה הגרעיני של ישראל. הם מצאו כי שליטי ישראל שיטו באמריקאים, הוליכו אותם שולל, והצליחו בפרויקט על אפה וחמתה של ארה”ב, עד שבסופו של דבר השלימה איתו. המודל הישראלי שיכנע את שליטי צפון קוריאה, כי גם אם האמריקאים ינסו למנוע מהם את הפרויקט, הרי אם יגלו נחישות וצמידות למטרה, יוכלו לגבור עליה ולהעמיד בפני ארה”ב עובדות מוגמרות שיכפו עליה השלמה. כפי שהדברים נראים עתה, זה מה שמתרחש.

 

החשש הישראלי והאמריקאי שכך עלול לקרות גם עם איראן, אם אכן יש בכוונתה להצטייד בנשק גרעיני (דבר שמוכחש על ידה – מזכיר את ישראל עם העמימות) יש בהחלט על מה לסמוך.

הפתרון אינו במלחמה נגד איראן או בהפצצת מתקניה הגרעיניים (שהרי ייתכן שיש בידיה כבר פצצה ואנו לא יודעים – ואז אוי לתוצאות), אלא בפירוק כל המדינות מנשקן הגרעיני. איזה תוקף יש לדרישה מאיראן (שאין לה נשק גרעיני) להימנע מפיתוחו כאשר לא רחוק ממנה יש מדינה, ישראל שמה, עם מאות פצצות אטומיות.

מה עוד ובניגוד לשטיפת המוח שנעשית כאן, איראן ושליטיה מעולם לא איימו בהתקפה צבאית על ישראל, (אני מודע להכרזות הנשיא האיראני שמדבר על חיסול הישות הציונית. הרעיון לפיו תחדל ישראל להתקיים כישות ציונית מקובל על אזרחים ישראלים רבים, יהודים כערבים ואני אחד מהם, אולם בניגוד לנשיא איראן שקרוב לוודאי רוצה להמיר את הישות הציונית בעוד מדינת הלכה מוסלמית, אנו רוצים לראותה כמדינה דמוקרטית חילונית של כל אזרחיה, ולתת גט כריתות לרעיון מדינת  הלכה, יהודית מוסלמית או נוצרית).

 

אין ספק, ישראל וארה”ב במדיניותן ההרפתקנית, גרמו לקריסת משטר הפיקוח על תפוצת הנשק הגרעיני. הרעיון כי מדינות מסוימות יכולות לשמור על מונופול גרעיני, הוכח כשיגיון חסר שחר. הסכנה כי ארגוני ומדינות טרור יתחמשו בנשק גרעיני כתוצאה מזליגתו, היא ממשית. לגבי מדינות טרור הסכנה כבר מומשה. ישראל, ארה”ב ופקיסטאן הן שלוש מדינות טרור בעלות חימוש גרעיני. עתה הצטרפה גם צפון קוריאה, שכאמור עד כה הוכיחה בכל הקשור להרפתקנות צבאית כלפיי חוץ יותר ריסון מאשר ארה”ב.

 

יש בהחלט ציר רשע בעולמנו. אולם הוא לא מצטמצם על פי הגדרות הנשיא בוש והסרים למרותו. בוש, אולמרט ומושארף הם חלק מציר הרשע לא פחות מאחמדינג’אד וקים ז’ונג-איל.

מי שבאמת רוצה למנוע שואה גרעינית, ראוי ורצוי שיצטרף אל הארגונים והמדינות הדורשים כי פירוק נשק גרעיני יכלול  את כל המדינות בעלות חימוש גרעיני, ישראל הודו ופקיסטן, ועתה גם צפון קוריאה, כמו גם  את ארה”ב, סין, רוסיה צרפת ואנגליה, המעצמות שהאמנה למניעת הפצת נשק גרעיני פטרה מצעדי פירוק ממשיים. 

 

..

הכור בדימונה

(עפ”י M.C. Esher, באדיבות ה-Sunday Times)


על ה”עמימות” הגרעינית של
מדינת ישראל: מה זאת “עמימות”?


מאמרים: גדעון ספירו  



כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

ניהול האתר