טובה-למי שטרסברג-כהן: את ממשיכה לא לקרוא את המסמכים עליהם את מדברת!!!

מצורף ומוחזר אליך מכתבו של מר שמואל חמדני, שופט בדימ’ המתהדר (כדין?) בתואר “סגן נציבת תלונות הציבור על שופטים”, מיום 1.5.2006, אשר מתיימר להיות תשובתך למכתבי מיום 27.4.06.

צר לי מאוד על שאני נאלץ לנקוט דרך לא-מקובלת כזאת, אולם זו הפעם השלישית לפחות שאת מגיבה על מכתבי, או מתייחסת למסמך הקשור אליו, בלי לקרוא אותם!

איפה את ואיפה “אהבת אדם” בה כל-כך התגדרת והתהדרת?!

 

שמחה ניר, עו”ד

משעול גיל 1-ג’, כפר סבא 44281

טל’  09-7424838, נייד 050-7520000

פקס 09-7424873

www.quimka.net

www.quimka.com

quimka@quimka.com

 

 

כפר סבא, 8.5.2006

 

לכבוד

הגב’ ט’ שטרסברג-כהן

נציבת תלונות הציבור על שופטים

ירושלים

הנדון:   מר יעקב טירקל (תיקכם 341/06/י’/עליון י-ם)

מר יהונתן עדיאל (תיקכם 352/06/י’/עליון י-ם)

מצורף ומוחזר אליך מכתבו של מר שמואל חמדני, שופט בדימ’ המתהדר (כדין?) בתואר “סגן נציבת תלונות הציבור על שופטים”, מיום 1.5.2006, אשר מתיימר להיות תשובתך למכתבי מיום 27.4.06.

צר לי מאוד על שאני נאלץ לנקוט דרך לא מקובלת כזאת, אולם זו הפעם השלישית לפחות שאת מגיבה על מכתבי, או מתייחסת למסמך הקשור אליו, בלי לקרוא אותם.

את מכתבי מיום 27.4.06 פתחתי במלים האלה:

“זאת תגובה ראשונית בלבד למכתביכם בנדון, מיום 11.4.2006, ומיום 20.4.2006, בהתאמה, ותגובתי המלאה בוא תבוא, בעיתה”.

וסיימתיו במלים האלה:

“לאור האמור אני מזמין אותך לעיין מחדש במכתביכם שבנדון, אפילו לפני שאני מתחיל לפרק אותם לגורמים”.

ומה כותב לי מר חמדני?

“נציבת תלונות הציבור על שופטים הסמיכתני להודיעך, כי אין במכתבך הנ”ל, כדי לשנות או להוסיף על החלטותינו בתיקים הנ”ל”.

סליחה? קראתי נכון? האם במכתבי הנ”ל ביקשתי מכם “לשנות או להוסיף על החלטותיכם בתיקים הנ”ל”? האם בכלל ביקשתי בו משהו?!

ועוד מוסיף מר חמדני:

“הנך מתבקש לא לפנות אלינו עוד בנושא התיקים הנ”ל. אם למרות הכל תוסיף לכתוב אלינו, בנושאי התיקים הנ”ל, נאלץ לא להשיב לך”.

סליחה?! אמנם הכנסת, בעיוורונה – ואולי אף בטיפשותה – נתנה לך מעמד של “אלוהים” אשר אינו נתון לביקורת שיפוטית כלשהי – להזכירך: אפילו חוקי הכנסת נתונים לביקורת שיפוטית – אבל פרט לבתי המשפט, הכפופים לעיקרון “סופיות הדיון”, לשום גוף סטאטוטורי אין סמכות להפקיע מעצמו את הסמכות – ממנה נגזרת החובה – לעיין מחדש בהחלטותיו-הוא, כאשר הוא מתבקש לעשות כן.

במיוחד אמורים הדברים לגבי גוף אשר אינו נתון לביקורת שיפוטית, כמו הנתל”ש, כי אם גם הוא לא יבקר את עצמו – מי כן?

בחיי הקצרים ניהלתי התכתבויות רבות עם גורמים רשמיים ושלטוניים. הרבה התכתבויות סיזיפיות עם מכותבים ערלי לב ואוזן, שחצנים, יהירים, אטומים וכוחניים – אבל מעולם לא ענה לי מי מהם ש”אם למרות הכל תוסיף לכתוב אלינו, בנושאי התיקים הנ”ל, נאלץ לא להשיב לך”!

ולהזכירך: עם פרישתך מכס השיפוט אמרת את הדברים האלה:

“במרכז מלאכת השיפוט עומד השופט. עשייה במלאכת השיפוט היא שליחות. היא דורשת מן השופט את כל כולו, נפשית, רגשית ושכלית. היא דורשת ממנו תכונות טרומיות. על השופט להיות ניחון בחוכמה, בתבונה בידע כללי ומשפטי, במיומנות, ברגישות, בסבלנות, בסובלנות, בפתיחות, באומץ לב, ביושר אישי ואינטלקטואלי ובצניעות. לא אחת שאלתי עצמי מהי התכונה החשובה ביותר שעל השופט להיות ניחן בה? תשובתי היא, אהבת אדם. מכל התכונות שעל השופט להיות ניכן בהם נראה לי כי החשובה ביותר היא אהבת אדם. ללא אהבת אדם אין שופט יכול לעשות צדק בין בני אדם. ללא אהבת אדם אין שופט יכול להבין ולהרגיש את מצוקותיו של האדם הן בריבו עם חברו והן בריבו עם הרשות. ללא אהבת אדם אין שופט יכול להבין את חשיבותן של זכויות אדם ואין הוא יכול להגן עליהן כראוי מפני פגיעה. ללא אהבת אדם אין אדם ראוי לשבת על כס המשפט”.

וכל פעם שאני נזכר בדבריך אלה אני תוהה: האם את הישרת – והשארת – את התכונות האלה במקום עבודתך הקודם, או שהן לא היו אלא חליפה קופירייטרית אשר נתפרה עבורך לאותו הטקס בלבד.

ובמיוחד אני תוהה לגבי התכונה אותה הגדרת כ“החשובה ביותר” – אהבת אדם: איפה את ואיפה “אהבת אדם” בה כל-כך התגדרת והתהדרת?!

ויותר מכל תוהה אני באיזו קלות את מוחלת לשופטים-הנילונים על היעדרן של כל התכונות האלה.

בכבוד רב,

 

 

שמחה ניר, עו”ד

מצורף: מכתבו המקורי של מר חמדני

 

המלצת היום:

תלונה לנציבה על השופט יהונתן עדיאל: גם מושחת, גם טיפש, גם נלעג

יהונתן הקשקשן – מה עניין סמל המדינה ודגל הלאום לתלונה על שופט?

יהונתן הקשקשן (2) – איפה ההגיון? על איזו “הפסקה” אדוני מדבר?!