פרשת השופטת הילה כהן: כל ההחלטות, כל הכתבות, כל המאמרים, כל התגובות
פרשת השופטת הילה כהן: כל ההחלטות, כל הכתבות, כל המאמרים, כל התגובות
הפרשה נחשפה לציבור לראשונה, ככל הנראה, ביום 19.3.2005, וביום 14.8.2005, ניתן גזר-הדין – ביום 5.9.2005 יוצא נשיא ביהמ”ש העליון, בהכרזת מלחמה על מותחי-הביקורת – בעת כתיבת הדברים האלה, הפרשה טרם הגיעה אל קיצה, שהרי השופטת “נרמזה” כי מוטב שתפרוש מ”המערכת” מרצונה הטוב והחופשי – קישורים אל ההחלטות הכתבות והמאמרים שנתפרסמו ברחבי הרשת.
פרשת השופטת הילה כהן: כל ההחלטות, הכתבות, המאמרים והתגובות
הפרשה נחשפה לציבור לראשונה, ככל הנראה, ביום 19.3.2005, וביום 14.8.2005, ניתן גזר-הדין – ביום 5.9.2005 יוצא נשיא ביהמ”ש העליון, בהכרזת מלחמה על מותחי-הביקורת – בעת כתיבת הדברים האלה, הפרשה טרם הגיעה אל קיצה, שהרי השופטת “נרמזה” כי מוטב שתפרוש מ”המערכת” מרצונה הטוב והחופשי והיא לא-בדיוק אצה להושיט את צווארה – תמציות כל החלטות, הכתבות והמאמרים שנתפרסמו ברחבי הרשת, וקישורים אליהם..
פרשת השופטת הילה כהן:
הכתבות, המאמרים התגובות
פרשת השופטת הילה כהן נחשפה לציבור לראשונה, ככל הנראה, ביום 19.3.2005, ע”י העיתונאי יואב יצחק, אשר גילה ברבים את דבר קיומו של ההליך המשמעתי אשר נפתח כנגד השופטת.
מאז הפרסום האמור – קול דממה דקה, ואפילו פחות, עד אשר, ביום 14.8.2005, ניתן גזר-הדין, והפרשה כולה נחשפה לציבור.
בשלב הזה הרשת יורה כיורה רותחת, עד אשר, ביום 5.9.2005 יוצא נשיא ביהמ”ש העליון, אהרן ברק, בהכרזת מלחמה על מותחי-הביקורת: “נעשה הכל להגן על השופטים”.
אבל גם בדברים האלה אין כדי לשים קץ לפרשה, אשר, בעת כתיבת הדברים האלה, טרם הגיעה אל קיצה, שהרי השופטת “נרמזה” כי מוטב שתפרוש מ”המערכת” מרצונה הטוב והחופשי, שאם לא כן תתבקש הוולב”ש (הוועדה לבחירת שופטים) להפריש אותה שלא מרצונה הטוב והחופשי.
ואכן, שרת המשפטים, ציפי לבני, פנתה אל הוולב”ש, והשופטת הילה כהן עתרה לבג”ץ נגד הוולב”ש.
אנחנו מביאים כאן קישורים אל ההחלטות, הכתבות והמאמרים שנתפרסמו ברחבי הרשת, יחד עם תמצית קצרה לכל כתבה או מאמר.
שימו לב גם לתגובות הקוראים – עניין בעל חשיבות עצומה בפני עצמו.
הרשימה מעודכנת ליום 2.10.2005. מי שיש לו פריטים נוספים לאוסף הזה, מוזמן להוסיף אותם בתגובות, למטה.
הדבר הכי מפריע לי בנושא הזה הוא שאם הייתי גלעד שרון הייתי מקבל על איסופו של הקובץ הזה מיליון וחצי דולר.
זאת השופטת:
השופטת הילה כהן
HILA COHEN
שופטת בית משפט השלום חיפה
נולדה במרוקו.
בשנת 1974 סיימה את לימודיה התיכוניים בביה”ס “אוילינה דה רוטשליד” בירושלים.
בשנת 1979 סיימה את לימודי המשפטים באוניברסיטה העברית בירושלים.
בשנים 1978-1979 התמחתה אצל כבוד השופט זאבי ז”ל בבית המשפט המחוזי בירושלים.
באוקטובר 1980 הוסמכה כעורכת דין.
בשנים 1980-1981 עבדה כעורכת דין שכירה.
בשנת 1982 עבדה בלשכה המשפטית של משרד התקשורת.
בשנים 1983-1985 עבדה בלשכה המשפטית בעיריית ירושלים.
בשנים 1986-2002 עבדה כעורכת דין עצמאית.
בשנים 1991-1995 אחראית לייצוג ולמתן סיוע משפטי לנאשמים בעמותה לסיוע משפטי פלילי במחוז ירושלים.
בינואר 2002 מונתה לכהונת שופטת של בתי משפט השלום במחוז חיפה.
(מתוך אתר מערכת המשפט, court.gov.il).
זאת הכרעת הדין בתיקה המשמעתי (בד”ם 2461/05):
http://elyon1.court.gov.il/Files/05/610/024/g03/05024610.g03.HTM
וזה גזר הדין:
http://elyon1.court.gov.il/Files/05/610/024/g05/05024610.g05.HTM
ומכאן אל הכתבות, המאמרים והתגובות:
השופטת הילה כהן שכרה עורך דין לייצגה בהליך המשמעתי שנכפה עליה; בתחילה שכרה את עו”ד יהושע רזניק, ולאחר השימוע שנערך לה בפני שר המשפטים הקודם יוסף (טומי) לפיד, שכרה את שירותיו של עו”ד מיכה קירש; השופטת כהן מסרבת להתפטר או לפרוש בשקט; היא החליטה להאבק על חפותה (יואב יצחק, nfc, 19.3.2005).
השופטת הילה כהן הורשעה בהתנהגות שאינה הולמת שופט
מכהנת בבית המשפט לעניינים מקומיים בחיפה
השופטת הילה כהן “תיקנה” 14 פרוטוקולים כדי להסתיר מהממונים עליה שהיא איחרה לדיונים והשליכה לפח בקשות של בעלי הדין אשר המתינו לה, אך זכתה ליחס רחמני מהשופטים חשין וריבלין, ש”זקפו” לזכותה את העובדה שבמשך שנתיים היא לא חזרה על המעשים. השופטת ארד סברה שדינה אחד: “העונש ההולם את התנהגותה הבלתי הולמת הוא העברתה מהכהונה” (דוד הכהן, Global-Report, 15.8.2005).
פרשת “פברוק” הפרוטוקולים: השופטת הילה כהן נשפטה על ידי מישאל חשין ואליעזר ריבלין; קיבלה נזיפה חמורה
השופטת הילה כהן לא תועבר מתפקידה. כך נקבע השבוע ברוב דעות בבית הדין המשמעתי של השופטים, וזאת חרף העלאת ביקורת חריפה על התנהלותה של השופטת שיצרה פרוטוקולים יש מאין בבית משפט לעניינים מקומיים בחיפה. השופטים, מישאל חשין ואליעזר ריבלין מבית המשפט העליון, גזרו עליה העברה למקום כהונה אחר ונזיפה חמורה. השופטת מוסיה ארד סברה בדעת מיעוט שיש להעביר את השופטת מתפקידה (עמית בן-ארויה, הארץ, 17.8.2005).
משהו מוזר וחמור מאוד התרחש באולמה של השופטת הילה כהן, בבית המשפט לעניינים מקומיים בחיפה, בשני ימי דיונים במארס 2003. האירועים, שאינם שנויים במחלוקת, מתוארים בהרחבה בהכרעת דין מפורטת שנתן בית הדין למשמעת לשופטים, בעקבות פנייתה של שרת המשפטים, ציפי לבני. השרה ביקשה להעביר את השופטת מכהונתה בגין התנהגות שאינה הולמת את מעמדו של שופט (זאב סגל, הארץ).
דן ארבל: “אם זה לא זיוף, אז אני לא יודע מה זיוף”
“איך היא יכולה להישאר במערכת? אין לי תשובה. מה זאת אומרת להעביר אותה למקום אחר? שם היא תהיה יותר טובה? אחת מן השתיים: או שהיא ראויה או שאינה ראויה”, אמר בסוף השבוע השופט (בדימוס) דן ארבל, מנהל בתי המשפט לשעבר, לאחר שהוחלט לא להדיח את שופטת השלום הילה כהן (עמית בן-ארויה, הארץ).
השופטים חשין וריבלין מלמדים את השופטת הילה כהן כי מחירו של “פברוק” הפרוטוקולים – נזיפה חמורה בלבד
השופטת מבית המשפט לעניינים מקומיים בחיפה לא תועבר מתפקידה, על אף שנקבע כי קרעה בקשות לדחיית מועדי דיונים והכינה פרוטוקולים שלא שיקפו את ההתרחשויות; השופט חשין: “לא כל טעות של שופט שוללת את אמון הציבור בו” (עמית בן-ארויה, הארץ).
אם כך נוהגים השופטים באחת משלהם: זיוף? מה פתאום. היא הרי שופטת
בית הדין המשמעתי לשופטים קבע שהשופטת הילה כהן המציאה פרוטוקולים והעלימה מסמכים, אבל זה לא מנע משופטי הרוב, חשין וריבלין, להיעזר באקרובטיקה משפטית כדי להימנע מהדחתה. דווקא שופטת המיעוט ארד, הזוטרה יותר, לא היססה למצות עמה את הדין. אתמול לחץ הנשיא ברק על כהן לפרוש מרצונה (יובל יועז, הארץ).
ברכת יישר כוח כפולה לשופטי בית המשפט העליון חשין וריבלין ולשופטת בית המשפט המחוזי מוסיה ארד.
האחת – על שום החלטתם, הבלתי שיגרתית, לפרסם במלואו פסק דין של בית הדין למשמעת לשופטים.
השנייה – שבחרו לפרסם דווקא פסק דין שנראה, לכאורה, בעייתי וככזה הוא עלול למשוך אליהם את אש הביקורת (עו”ד יוסי דר, nfc, 17.8.2005).
מדוע לא נכריז על התנתקות חד-צדדית ממערכת המשפט?
שופטת אשר עמדה למשפט (משמעתי) בגין מעשים פליליים(זיוף 14 פרוטוקולים) והורשעה, טענה במסגרת טיעוניה להקלה בעונש כי שופטים אחרים אשר עשו מעשים גרועים הרבה יותר כלל לא עמדו לדין ולא הוענשו. השופטים השתכנעו ובמקום להעניש אותה – החליטו להטיל את העונש על האזרחים. הם פסקו שהשופטת לא תודח אלא שהיא תמשיך בתפקידה הרגיש, במקום כהונה אחר שבו יש אזרחים פחות חשובים, כדי שאת מעלליה תבצע שם על אזרחים סתם, ולא בעיר היוקרתית. לנוכח טיעוניה לעונש ואישרורם על ידי הרכב השופטים, הגיש המהנדס שבתאי עזריאל בקשה דחופה לשרת המשפטים לגילוי מידע. לטענתו – לציבור יש זכות לדעת את הפרטים על אותם מעשים חמורים הרבה יותר מזיופי הפרוטוקולים אשר ביצעו שופטים נוספים (דורון טל, Global-Report, 18.08.2005).
לשכת עו”ד: לסיים את כהונתה של השופטת הילה כהן
כזכור השופטת כהן הורשעה בבית הדין למשמעת של שופטים בהתנהגות שאינה הולמת שופט בישראל; בפסק הדין נקבע בין היתר שהשופטת כהן רשמה פרוטוקולים מטעים והשמידה בקשות של צדדים במשפט (מיכאל דבורין, nfc, 18.8.2005).
אסור שיהיה שמץ ספק לגבי יושרה של שופטת.
כנראה שלא במקרה שוחרר לפרסום פסק הדין המשמעתי בעניינה של השופטת הילה כהן השבוע, ערב ההתנתקות. בהחלט כדאי למערכת המשפט שפסק הדין המביש הזה יוצנע ככל הניתן, שכן יש בו חיזוק ממשי לטיעון שקשה לסמוך על השופטים בניהול ענייניהם הפנימיים (משה גורלי, nrg, 18.8.2005).
השופטת שזוכתה מחמת הספק בבית הדין למשמעת לשופטים חייבת להסיק את המסקנות ולחסוך מהוועדה למינוי שופטים את ההתכנסות כדי להרחיקה מכס השיפוט