איילת שקד, אנטומיה של כשלון ושל שחיתות (ו): מטומטמת, עיוורת, לא רואה ממטר

קישור מקוצר למאמר הזה: https://www.quimka.net/45471
 

שמחה ניר, עו”ד 10.08.2017 19:46

 

מספר “משרות האמון” של השרים במשרדי הממשלה רב פי חמש ממספרם היחסי במימשל ארה”ב, אבל שרת המשפטים רוצה עוד יותר, כדי להגן על ה”משילות” מפני הפקידים ה”רגילים”, הנוטלים לעצמם את סמכויות הדרג המדיני *** שתסתכל מה קורה אצלה בלשכה לפני שהיא מדברת על “חסמים על המשילות”

שמחה ניר, עו”ד

רובינשטיין אליקים הנבל, אלוהים גאל את בתך שרי מייסוריה – עכשיו תורך!

למדור החדש: שופט השבוע

השופט-בדימוס שלי טימן: הציבור שונא את המערכת המשפטית ומתעב אותה

“יש ג’ונגל טוטאלי בבתי המשפט. תעשו הכול כדי לא להגיע אליהם”

אתר גרוניס.קום, אתר חופש-הביטוי

“משוב העם”, לזכרו של אשר יגורתי גרוניס, טרוריסט פסיקת ה”הוצאות”

זה יעדנו: משרד המשפטים וזכויות האזרח!

הצטרפו לקבוצת הפייסבוק

“נציב תלונות הציבור על שופטים ורשמים – זה אנחנו!”

בן 75 שנים אנוכי, ועוד כוחי במתני!

“לייק” לדף הפייסבוק עו”ד שמחה ניר – שר המשפטים הבא

המאמר ה-4,000 באתר: לו אני שר המשפטים

ההכרזה הרשמית שלי על ריצתי לתפקיד שר המשפטים

מתי מותר – ואפילו חובה – לומר לזולת “שק בתחת”?

בג”ץ 8743/14, שמחה ניר, עו”ד, נ’ הוועדה לבחירת שופטים ו-7 אחרים – קיצור תולדות הזמן

איילת שקד רוצה להיות בעלת-הבית

תחת הכותרת פוליטיקאים, באתם לשרת או לרשת? וכותרת המשנה המכון הישראלי לדמוקרטיה מצא שיוזמות הממשלה להשתלטות על השירות הציבורי מביאות לפוליטיזציה שלו ועוקפות את החוק, מביא לנו משה גורלי (כלכליסט,30.7.2017) הדים לוויכוח סביב –

“היוזמות של הממשלה להשתלט על השירות הציבורי במהלך משולש שמתרקם בימים אלה: מינוי משנים למנכ”לים כמשרות אמון של שרים, מינוי יועצים משפטיים למשרדי הממשלה בידי ועדות איתור מצומקות ומוטות לרצון השרים, ו’חוק הג’ובים’ שנועד להוריד את רמת הדירקטורים בחברות ממשלתיות כדי שתתאים יותר למידותיהם של חברי המרכז ופוליטיקאים שנשרו מהכנסת או מהממשלה”.

כפי שעולה מהמאמר, המחלוקת היא בין השיטה הבריטית, אותה ירשנו מהמנדט הבריטי על פלשתינה (א”י), ולפיה הפקידים נשארים במקומם גם כאשר השלטון מתחלף, לבין השיטה האמריקאית, אשר לפיה כל שלטון מאייש את המשרות הבכירות באנשיו-הוא.

ההשוואה הזאת היא אומללה, משום שמספר הפקידים המתחלפים עם חילופי הנשיאים בארה”ב הוא כ-2000, ובמונחי גודל האוכלוסייה גודל האוכלוסיה הוא שקול כנגד 50 פקידים בישראל, כאשר כבר כיום מספר נושאי “משרות האמון” אצלנו הוא לפחות פי חמש, ומי שרוצה להרבות את מספר הפקידים שכל שר יכול להביא איתו – עדיף לו למצוא הסברים אחרים לכך.

מי שמובילה את השינוי הזה היא מיודעתנו, שרת המשפטים איילת שקד, אשר, לטעמה, הפקידות הממשלתית “מערימה חסמים מיותרים על המשילות”, והמהלכים שלה “מקורם בתפיסה שהשירות הציבורי חותר תחת השלטון הנבחר ובכך גם נגד רצון העם”.

ובמלים אחרות: הפקידים ה”רגילים”, אלה שיושבים על כסאותיהם גם כאשר השלטון הנבחר מתחלף, רואים את עצמם כ”בעלי הבית” של המדינה, במקום להכיר בכך שהממשלה הנבחרת היא בעלת-הבית, ותפקידם הוא לשרת את הממשלה ומדיניותה, ולא – למשל – את מדיניותו של השלטון שהתחלף, או את מדיניותם הפרטית, ולכן כאשר השלטון מתחלף צריך לאפשר לו להביא עימו את “אנשיו”.

מטעמים אותם אני מפרט במאמר נפרד אני דווקא מסכים עם שקד, אם כי מנימוקים שונים בתכלית, אבל היום אני אתייחס לדברים באספקלריה שלה.

משרד המשפטים, לשכת השר

מסורת רבת-שנים היא במשרד המשפטים, ובמיוחד בלשכת השר, שהפקידים השתלטו על הפונקציות של הדרג המדיני, ועושים בהן כבתוך שלהם. קוננו על כך שרי המשפטים לשעבר, חיים רמון ודניאל פרידמן, והם כנראה לא היו היחידים, אבל אף אחד מהם לא עשה דבר לשינוי המצב.

גם אנחנו מכירים את התופעה הזאת:

ללשכת שר המשפטים: אני לא אידיוט, והשר שלכם, דניאל פרידמן – בוודאי שלא!

ואנחנו יודעים גם שאם על פנייה אל שר המשפטים אנחנו מקבלים תשובה “על דעת השר”, קרוב לוודאי שפנייתנו אל השר יורטה ע”י הפקידים כך שהיא בכלל לא הגיעה אל שולחנו, וממילא לא הייתה לו שום “דעת” בדבר:

עו”ד מיכל טנא, מנהלת היחידה לפניות הציבור במשרד המשפטים, מאשרת – אבל לא מהמקפצה.

אגב, שר המשפטים האחרון הזכור לי אשר היה חותם בעצמו על התשובות לפונים אליו היה דוד ליבאי (1992 – 1996), אבל תרבות השלטון מידרדרת יחד עם תרבות השפיטה.

אצל איילת דבר לא השתנה

במאמר השני בסדרה הזאת (איילת שקד, אנטומיה של כישלון ושל שחיתות (ב): אוטיזם ושחיתות בלשכת השרה) ראינו כי בלשכת שר המשפטים אין כל חדש, ולא רק שהיא משילה מעליה את התפקידים והסמכויות שלה כדרג המדיני, אלא שהיא מתנערת אפילו מסמכויותיה השיפוטיות, כאשר הם נתונות בידיה, מכוח החוק.

לא רואה ממטר

לטענתה של שקד “הפקידות הממשלתית מערימה חסמים מיותרים על המשילות”, ולכן היא מוליכה מהלך לפיו, כאמור, “מינוי משנים למנכ”לים כמשרות אמון של שרים, מינוי יועצים משפטיים למשרדי הממשלה בידי ועדות איתור מצומקות ומוטות לרצון השרים, ו’חוק הג’ובים’ שנועד להוריד את רמת הדירקטורים בחברות ממשלתיות כדי שתתאים יותר למידותיהם של חברי המרכז ופוליטיקאים שנשרו מהכנסת או מהממשלה”.

והנה, לשכתה של שקד מלאה “אנשי אמון” אותם היא הביאה מהמפלגה, הבית היהודי, ואם אנשי “אמון” אלה, הסובבים אותה מכל עבר, במרחק-אפס ממנה, מערימים יותר ויותר “חסמים” על המשילות”, במקום לשרת את המשילות, נשאלת השאלה בשביל מה היא צריכה עוד יותר “חסמי אמון”כאלה.

__________

למאמרים הקודמים בסדרה:

איילת שקד, אנטומיה של כישלון ושל שחיתות

כתבה שהגשתי לשרת המשפטים לדיברור-מרצון שלא נשא פרי, והגיעה העת לפרסמה *** לשיפוטכם.

איילת שקד, אנטומיה של כישלון ושל שחיתות (ב): אוטיזם ושחיתות בלשכת השרה

איך כל הרעות החולות שירשה שרת המשפטים הנוכחית מקודמיה עדיין מושלות בכיפה גם בתקופתה?

איילת שקד, אנטומיה של כישלון ושל שחיתות (ג): כמה כסף זרם ממערכת ההוצאה לפועל לכיסה הפרטי?

זו לא רק אחריות מיניסטריאלית – זו גם שותפות אקטיבית מודעת לאחת השחיתויות הגדולות במדינה!

איילת שקד, אנטומיה של כישלון ושל שחיתות (ד): איך היא לא מתביישת לשקר?

גלגולו של ראיון עם הכפופים לשרת המשפטים, אשר שיקרו בשמה, והיא סירבה להתנער משקריהם.

איילת שקד, אנטומיה של כשלון ושל שחיתות (ה): שופכת את התינוק המלוכלך יחד עם מי האמבטיה

עושקת את העניים החלשים, נותנת לעשירים החזקים *** מהדורת-כיס של דונאלד טראמפ.

______________

למשתמשי פייסבוק, טוויטר ושאר הרשתות החברתיות – נא לשתף!

נא להגיב באמצעות הקישור “הוספת תגובה” (למטה מכאן)

אל תאמרו “מבחן בוזגלו” – אמרו “מבחן אלישבע”*לסגור את לשכת עורכי הדין*לדף הפייסבוק של עו”ד שמחה ניר*לדף הפייסבוק של האתר של קימקא

דוקודרמה:זרוק אותו לאיראנים – איך נפטרנו מאשר גרוניס

 

 

 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

ניהול האתר