אשר יגורתי (ל”ז): מה מכינים לנו גרוניס ושות’ בעניין דיראני?

אשר יגורתי (ל”ז): מה מכינים לנו גרוניס ושות’ בעניין דיראני?

שמחה ניר, עו”ד
15.01.2015 08:38
אשר יגורתי (ל"ז): מה מכינים לנו גרוניס ושות' בעניין דיראני?


עתירת המדינה תידחה, “רציו” קצר ותכליתי, עשרות ומאות עמודים של הערות-אגב.



אשר יגורתי (ל”ז): מה מכינים
לנו גרוניס ושות’ בעניין דיראני?

עתירת המדינה תידחה, “רציו”
קצר ותכליתי, עשרות ומאות עמודים של הערות-אגב.

שמחה ניר, עו”ד

הצטרפו לקבוצת הפייסבוק

נציב
תלונות הציבור על שופטים ורשמים – זה אנחנו!

(לתת לייקים זה חשוב, אבל צריך גם להצטרף!)

בן
75 שנים אנוכי, ועוד כוחי במתני!

“לייק” לדף הפייסבוק עו”ד שמחה ניר – שר
המשפטים הבא

המאמר
ה-4,000 באתר: לו אני שר המשפטים

ההכרזה
הרשמית שלי על ריצתי לתפקיד

הבוקר, יום ה’, 15.1.2015, יינתן, ע”י הרכב של שבעה
שופטי ביהמ”ש העליון בראשות אשר יגורתי, פסק-הדין בדיון הנוסף בעניין זכותו
של דיראני לתבוע את המדינה על נזקיו בגין ההתעללות בו בעת שישב בכלא בישראל.

התיק הזה נפתח בביהמ”ש העליון לפני כשלוש וחצי שנים,
והוא מוגדר כ”פסק הדין האחרון של גרוניס לפני פרישתו”, והוא ייקרא בטקס
הפרידה של גרוניס מהכס הקדוש.

לפני מיטב המסורת שופטים בביהמ”ש העליון מעכבים במשך שנים
את פסק-הדין ה”חגיגי”, אשר, לא אחת, הם דיסרטציה בת עשרות ומאות עמודים,
שרובם-ככולם אינם אלא הערות-אגב מיותרות, המיועדות לתקשורת, לאקדמיה ולהיסטוריה.

עד פס”ד הפרידה של דורית ביניש תיארתי, תחת
הכותרת דמדומי
הנשיאה (ב): בג”ץ הבטחת ההכנסה – פס”ד צודק, שהולדתו בשערוריה
,

כיצד, שלא כמו הישראלי המצוי אשר גומר מהר כדי “לרוץ ולספר לחבר’ה” – דורית
ביניש דווקא גמרה לאט מאוד, והחזיקה במשך שבע שנים תיק בעל נפח בינוני למדי, הכל כדי
לרוץ ולספר לחבר’ה בטקס פרישתה מהכהונה, וכיצד ביניש ושות’ השאירו את העותרים לדמם
למוות בצד הדרך.

במחשבה שנייה, ולאור מה שכתבתי באותו מאמר עצמו, הכותרת לא
ממש מדוייקת, משום שפסה”ד עשה את הכל – חוץ מאשר לדון בסעד אותו ביקשו
העותרים, ולו היו זכאים, הכל לפי האמור בפסה”ד עצמו:

טרם סיום
נציין כי העתירות שלפנינו התנהלו ברמה העקרונית. לא נדרשנו לעניינן הפרטני של העותרות
והעותרים וממילא, אף איננו הערכאה המתאימה לבחינה כאמור, המחייבת את ההליכים מראשיתם
הן בפני המל”ל (המוסד לביטוח לאומי – ש’ נ’) והן בפני הערכאות המוסמכות. יחד עם
זאת, בהתחשב במאבק שניהלו העותרות לשינוי המצב המשפטי לאורך שנים, ונוכח התוצאה אליה
הגענו, מן הראוי כי יאופשר לעותרות, ככל שהדבר עדיין אקטואלי, להביא את עניינן מחדש
בפני המל”ל. בפרט כך ביחס לעותרות שזכאותן נשללה רטרואקטיבית.

ובמלים אחרות: ההחלטה על בטלות החוק – אבראבו! שאפו!!!

אבל גרירת הרגליים במשך שבע שנים, כדי להתהדר בפסה”ד
בטקס הפרישה, על גבם וחשבונם של הנדכאים – זה היה מעשה-נבלה.

תמצית
הנושא בעניין דיראני

הנושא עצמו, לטעמי, הוא פשוט עד להחריד: הכנסת חוקקה חוק
שעשוי היה לשלול מדיראני את זכות התביעה שלו, אלא שהחוק הזה חל רטרואקטיבית עד
לתאריך מסויים, ועילת-התביעה של דיראני נולדה לפני אותו תאריך, וממילא זכותו לתבוע
לא נשללה.

ממש בימים הראשונים בפקולטה למשפטים מלמדים אותנו את ההבדל
בין “חוסר הסדר” לבין “הסדר שלילי”.

כאשר המחוקק לא נתן את דעתו על עניין מסויים, הרי זה “חוסר
הסדר”, ובית המשפט ימלא את החסר כפי שימצא לנכון, אבל ישנם מקרים בהם המחוקק
רצה לשלול מצב מסויים, וכאשר זה קיים, בית המשפט לא יכול להשלים את ה”חסר”,
כי הוא לא חסר כלל ועיקר.

כאשר המחוקק שלל את זכות התביעה רטרואקטיבית עד למועד
מסויים, הוא יצר בכך “הסדר שלילי”, לאמור השלילה הזאת לא תחול לגבי
מקרים שהתאריך הקובע היה לפני אותו התאריך.

בדיון המקורי, דעת הרוב הייתה כפי שתיארתי, ואילו שופט
המיעוט (חנן מלצר) אכן הסכים לתיזה הזאת, אבל המשיך לפי הדין הרצוי בעיניו,
וכופף את הדין המצוי כך שיתאים לרצוי.

על הפרשה הזאת כתבתי, בזמנה, שני מאמרים, האחד שהוקדש לאמילי
עמרוסי
,
והשני – לבן-דרור
ימיני
,
ואת שניהם שאלתי את הם בעד האקטיביזם השיפוטי, או נגדו.

כנסו-כנסו.

וכעת התחזית שלי לגבי פסה”ד שיינתן היום, בדיון הנוסף,
מדינת ישראל נ’ דיראני.

אני מסתכן ומנחש שחנן מלצר, בעל דעת המיעוט, יישאר נאמן
לדעתו, ויציע לקבל את עתירתה של המדינה, ואליו יצטרף גם השקרן אליקים
רובינשטיין.

שאר חמשת השופטים, ויגורתי בראשם, ידחו את העתירה, דבר
שתוצאתו היא שהתיק יוחזר לביהמ”ש קמא, כדי שידון בתביעה לגופה.

אבל זה לא הכל: אני מנחש שפסה”ד ישתרע על עשרות – ואפילו
מאות – עמודים, אשר רובם ככולם אינם אלא הערות-אגב.

במיוחד יצטיינו בכך שופטי הרוב, אשר ישפיכו מלל-אדירים על
המצב הרצוי, וגם יביאו לשם הררי פסיקה מקצווי-עולם, והכל כדי לרצות את דעת-הקהל
העויינת (אמילי עמרוסי, בן-דרור ימיני, כבר אמרנו? אמרנו!), אבל בשורה התחתונה הם
יהיו נאמנים ללשון החוק, ויפזלו אל האקדמיה והתקשורת בחצי הכדור המערבי.

ותזכרו שאמרתי לכם.

______________

למשתמשי פייסבוק, טוויטר ושאר הרשתות החברתיות –
נא לשתף!

נא להגיב באמצעות הקישור “הוספת תגובה” (למטה
מכאן)

אל תאמרו “מבחן בוזגלו” – אמרו “מבחן
אלישבע”
*לסגור את לשכת עורכי הדין*לדף
הפייסבוק של עו”ד שמחה ניר
*לדף הפייסבוק של האתר של קימקא

דוקודרמה:
זרוק
אותו לאיראנים
איך
נפטרנו מאשר גרוניס



כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

ניהול האתר