לעו”ד ענת הר-אבן, היועצת המשפטית לרשות האכיפה והגבייה: על שיטת ה”סולמית” – הערה משלימה

לעו”ד ענת הר-אבן, היועצת המשפטית לרשות האכיפה והגבייה: על שיטת ה”סולמית” – הערה משלימה

שמחה ניר, עו”ד
03.11.2013 22:00
לעו"ד ענת הר-אבן, היועצת המשפטית לרשות האכיפה והגבייה: על שיטת ה"סולמית" – הערה משלימה - סולמית - ענת הר-אבן - ענת ליברמן - הוצאה לפועל - גניבה - כינוס נכסים - שמחה ניר


לאחר ששלחנו לענת הגדולה (הר-אבן) את מכתבנו על ענת הקטנה (ליברמן), הגיע לידינו מסמך מפתיע אשר נערך ע”י רשות האכיפה והגבייה עצמה, והוא מבליט את כל הפרצות ב”קונסטרוקציה” של עו”ד ענת ליברמן



“לייק” לדף הפייסבוק עו”ד שמחה ניר – שר
המשפטים הבא

המאמר
ה-4,000 באתר: לו אני שר המשפטים

רשת האתרים של קימקא

www.quimka.net

www.quimka.com

quimka@quimka.com

 

4.11.2013

א י ש י ת

לכבוד

הגב’ ענת הר-אבן

היועצת המשפטית

רשות האכיפה והגבייה

ירושלים

נכבדתי,

הנדון: על שיטת ה”סולמית” – הערה משלימה
למכתבי אליך מיום 31.10.2013

לאחר שלחי אליך את מכתבי
שבנדון
הגיע לידי נוסח “צו מינוי כונס נכסים למימוש משכנתא”
הסטנדרטי שלכם, אשר סע’ 15 שבו, זה לשונו (ככל הנוגע לענייננו; ההדגשה – שלי):

כל
הכספים שיתקבלו כתוצאה מהליך פתיחת התיק, ו/או כינוס הנכסים ו/או מכר הנכס … יוחזקו
בידי כונס הנכסים, בחשבון מיוחד … על כונס הנכסים החובה להעביר הכספים מחשבון
הכונס לזכות חשבון החייבים אצל הזוכה, עד לגובה החוב … עם קבלת כספים אלה
לידיו. 

מכאן אנו למדים כי כונס הנכסים אינו רשאי להעביר
לזוכה יותר מ”גובה החוב”, ואם הגב’ ליברמן טוענת כי “ככל שישנה
יתרה, הרי שהיא מצוייה אצל הזוכה …
“, הרי שקיימות כאן שתי אפשרויות:

האחת – שהגב’ ליברמן משקרת, או, למצער, לא יודעת על מה
היא מדברת;

והשנייה – שהכונס אכן העביר את הכסף לידי הזוכה, והמנגנון
שאמור לפקח עליו אכן כשל בתפקידו זה.

האפשרות השנייה נחלקת לשתי אפשרויות-משנה:

האחת – שכונס הנכסים העביר גם את העודפים לזכות “חשבון
החייב אצל הזוכה”, דבר שיצר “יתרת זכות” לטובת החייב; 

והשנייה – שכונס הנכסים אכן העביר את העודפים אל הזוכה, אבל
לא לזכות “חשבון החייב אצל הזוכה”, אלא לאיזו “קופה
ב'” נעלמה.

מהתחקיר שערכנו עולה כי האפשרות הראשונה לעולם אינה
מתקיימת,
ומכאן שהכספים אכן הועברו לאותה “קופה ב'”, וזה יוצר שוב
שתי אפשרויות “נכדות”:

האחת – שהכונס נותן את העודפים במתנה, ללא תמורה;

והשנייה – שהכונס דואג ל”נתח” שלו ב”חלוקת
השלל” הזאת.

וישנה עוד אפשרות ב”סיפור” הזה: שהכונס דיווח
(אם בכלל) שהעביר לזוכה גם את ה”עודפים”, אבל בפועל הוא שילשל אותם
לכיסו-הוא.

ו”שאלת מיליון הדולר” (64,000 הדולר של פעם הם
כבר כסף קטן בסיפור שלנו) היא: האם השחיתות הזאת יכולה להתקיים במשך שנים, אלפי
ורבבות פעמים בשנה, מיליארדי שקלים, בלי “עזרה” מתוך מערכת ההוצל”פ
עצמה, ובלי שה”עוזרים” מתוך הלשכה יתחלקו גם הם בשלל?

ואל תגידי לנו, הגב’ הר-אבן, כי כל הפעולות האלה
“אושרו ע”י רשם ההוצל”פ, אנחנו לא ערכאת ערעור על החלטות הרשם, ואם
החייב רואה עצמו נפגע, פתוחה לפניו האפשרות לערער על החלטתו”.

אל תגידי לנו את זה, משום שאנחנו, מערכת האתרים של קימקא
וקוראינו, ואיתנו גם הציבור שלמענו אנחנו קיימים, איננו צד לאף תיק הוצל”פ,
אין לנו זכות לערער – וגם אין לנו כל חשק לכך;

אל תגידי לנו את זה, משום שהטיפול ב”גביית
היתר” הוא פעולה מנהלית אשר אפילו לרשם ההוצל”פ אין כל סמכות וכל שיקול
דעת שלא לבצעה, כמצוות סע’ 20 לחוק;

אל תגידי לנו את זה, משום שאם הרשם “מאשר” את
“הזלגת” הכספים, הרי הוא שותף לגניבה הזאת, ואת, היועצת המשפטית של רשות
האכיפה והגבייה, אמונה על הדרכתה של כל המערכת הזאת לפעול כמחוייב על פי החוק.

ואל תגידי לנו את זה, משום שכונס-הנכסים, בתור “זרועה
הארוכה” של לשכת ההוצל”פ, כמוהו כפקיד הלשכה היושב בלשכה עצמה עם
המפתחות לכספת בידיו, מקבל את הכסף לידיו ומכניסו לכספת, וה”אישור” של הרשם
ל”הזלגה” של הכספים אל מחוץ ללשכה הוא “הברחה” של כספים מקופת
הלשכה החוצה – הברחה שהיא מעניינה של המדינה, אשר קיבלה את הכסף לידיה, ולא
מעניינו של החייב, אשר מבחינתו הכסף הגנוב הוא כסף “אחר”, ולא
“גביית היתר” אשר נתקבלה בידי הלשכה.

אנחנו מבקשים ממך להתייחס בתשובתך, תוך לוח-הזמנים המקורי, גם
להערותינו היום.

בכבוד
רב,

שמחה
ניר, עו”ד

עורך ראשי

רשת האתרים של
קימקא

______________

למשתמשי פייסבוק, טוויטר ושאר הרשתות החברתיות –
נא לשתף!

אל תאמרו “מבחן בוזגלו” – אמרו “מבחן
אלישבע”
*לסגור את לשכת עורכי הדין*לדף
הפייסבוק של עו”ד שמחה ניר
*לדף הפייסבוק של האתר של קימקא

דוקודרמה: זרוק
אותו לאיראנים
איך
נפטרנו מאשר גרוניס



כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

ניהול האתר