כרתנו ברית את מוות ועם “שלום” עשינו חוזה
כרתנו ברית את מוות ועם “שלום” עשינו חוזה
(יד) לָכֵן שִׁמְעוּ דְבַר יְקֹוָק אַנְשֵׁי לָצוֹן מֹשְׁלֵי הָעָם הַזֶּה אֲשֶׁר בִּירוּשָׁלִָם: (טו) כִּי אֲמַרְתֶּם כָּרַתְנוּ בְרִית אֶת מָוֶת וְעִם שְׁאוֹל עָשִׂינוּ חֹזֶה שׁוֹט שׁוֹטֵף כִּי יַעֲבֹר לֹא יְבוֹאֵנוּ כִּי שַׂמְנוּ כָזָב מַחְסֵנוּ וּבַשֶּׁקֶר נִסְתָּרְנוּ: ס….. (יח) וְכֻפַּר בְּרִיתְכֶם אֶת מָוֶת וְחָזוּתְכֶם אֶת שְׁאוֹל לֹא תָקוּם שׁוֹט שׁוֹטֵף כִּי יַעֲבֹר וִהְיִיתֶם לוֹ לְמִרְמָס: (יט) מִדֵּי עָבְרוֹ יִקַּח אֶתְכֶם כִּי בַבֹּקֶר בַּבֹּקֶר יַעֲבֹר בַּיּוֹם וּבַלָּיְלָה וְהָיָה רַק זְוָעָה הָבִין שְׁמוּעָה:
ב”ה
בית הקברות בגוש קטיף
ישעיהו פרק כח
(יד) לָכֵן שִׁמְעוּ דְבַר יְקֹוָק אַנְשֵׁי לָצוֹן מֹשְׁלֵי הָעָם הַזֶּה אֲשֶׁר בִּירוּשָׁלִָם:
(טו) כִּי אֲמַרְתֶּם כָּרַתְנוּ בְרִית אֶת מָוֶת וְעִם שְׁאוֹל עָשִׂינוּ חֹזֶה שׁוֹט שׁוֹטֵף כִּי יַעֲבֹר לֹא יְבוֹאֵנוּ כִּי שַׂמְנוּ כָזָב מַחְסֵנוּ וּבַשֶּׁקֶר נִסְתָּרְנוּ: ס
(טז) לָכֵן כֹּה אָמַר אֲדֹנָי יְקֹוִק הִנְנִי יִסַּד בְּצִיּוֹן אָבֶן אֶבֶן בֹּחַן פִּנַּת יִקְרַת מוּסָד מוּסָּד הַמַּאֲמִין לֹא יָחִישׁ:
(יז) וְשַׂמְתִּי מִשְׁפָּט לְקָו וּצְדָקָה לְמִשְׁקָלֶת וְיָעָה בָרָד מַחְסֵה כָזָב וְסֵתֶר מַיִם יִשְׁטֹפוּ:
(יח) וְכֻפַּר בְּרִיתְכֶם אֶת מָוֶת וְחָזוּתְכֶם אֶת שְׁאוֹל לֹא תָקוּם שׁוֹט שׁוֹטֵף כִּי יַעֲבֹר וִהְיִיתֶם לוֹ לְמִרְמָס:
(יט) מִדֵּי עָבְרוֹ יִקַּח אֶתְכֶם כִּי בַבֹּקֶר בַּבֹּקֶר יַעֲבֹר בַּיּוֹם וּבַלָּיְלָה וְהָיָה רַק זְוָעָה הָבִין שְׁמוּעָה:
רש”י ישעיהו פרק כח
(יז) ושמתי משפט לקו – לפני בא אותו מלך אביא עליכם גזרות להַתֵם הפושעים שבכם ושמתי משפט יסוריו להיות לקו כלומר אשים קו מדת יסורין להביא עליכם ואת צדקה אשים שתהא משקולת המיישרת בנין הבונין בחומות כלומר שתהא צדקה מהלכת לפניהם ומיישרת דרכיהם שיִכלו הפושעים ונותרו הצדיקים:
כרתנו ברית את מות
“רק עם שיהיה מוכן להמשיך ולהסתכן בקיומם של קברים במורד יזכה לקיים את עצמאותו על ראש הגבעה” (אלוף במיל. עמידרור).
ערב כל “מערכות ישראל”, רבו היהודים שרבו על כל מקום במטוס, כדי להגיע למלחמה, ולחרף נפשם למען העם והארץ. כי כל יהודי יודע, ואתה יותר מרבים אחרים, כי נצחון ערבי, פירושו, שחיטה טוטאלית. גם על תינוקות לא יחמלו! לא למען מדינת הדמים והזדון הזו, עשו זאת הבאים למלחמה, אלא למען עמם, למען אמותיהם ואבותיהם, למען זרעם אחריהם.
“מדינת ישראל” מקריבה את העם לצרכיה, לא לצרכיו ולא לטובתו! זו מורשת בן-גוריון, ויצמן ושרתוק, שהיא נר לרגלי ה”שותפה ההסטורית”, עליה נמנה עמידרור.
קרבנם של הנופלים, וקרבנם הקשה מנשוא של בני משפחותיהם וחבריהם, היה לשווא, גם בגללך! וליושבי ראש כנסת-המינים גם יש החוצפה והרישעות, בכל יום-זכרון, לחלל את זכר הנופלים בתעמולת ה”שלום” שלהם – “הם נפלו במלחמה על השלום…”. וגם זו מורשת בן-גוריון, לנצל כל אסון ולהפכו ליתרון = הנופלים הם “הוכחה נוספת לצורך בשלום..”. זהו פולחן-המתים שלכם. במקום לראות בבנין ובשגשוג את השלום, שרק עם חזק יכל להנות ממנו, אתם מעלים על נס את המוות, מחלישים אותנו באלפי הוכחות לצורך בשלום, המונחות תחת מצבות בבתי הקברות בארץ ישראל… כי אתם תמיד בדרך לשלום, אינכם רוצים להגיע, לכם יש “תהליך שלום” נצחי. רק תהליך, הליכה בדרך אין קץ, כי אינכם רוצים להגיע אל קץ הישועה. היא מפחידה אתכם! אתם מעדיפים לראות כל חייכם בתהליך עלות איילת-השחר, קמעא קמעא; בזריחתה המלאה, אינכם חפצים, על כן כרתם ברית את מוות ועם “שלום” עשיתם חוזה…
אין גבול לרוע! עם נעלם והולך! המון קברים יש במורד, כבשנו את הגבעות, וגם הר-הבית היה בידינו, ואז באתם אתם והרסתם הכל, והוספתם קברים נוספים במורד, רק במורד, תמיד במורד, מטה, מטה, מטה, אל החידלון! וגם שם יש להשגיח בשבע עינים, כי גם את הקברים אתם עוקרים, שלא יישארו סימן וזכר לעובדה, שכבר היינו בראש ההר, ואתם השלכתם אותנו למטה. וגם במדרון אינכם עוצרים… אין לכם מעצורים בפולחן-המוות שלכם! אין כמו המוות נושא בלתי נדלה לנאומי סרק, לסיסמאות סרק, למלחמות סרק ולמות סרק!!
פינוי הקברים בגוש קטיף
|
אין לכם טוב כ“יום השואה”, בו נוסעים כולם לארצות המרצחים ומחללים את זכר המושמדים בנאומי סרק על “חוף מבטחים”, על “עצמאות” ושבועות למיניהן, שאין לכם שום כוונה לקיים, להיפך…. אתם נוסעים לפולין. אתם משנעים לפולין המוני בני נוער, אך את חברון, הס מלהזכיר, אלא כמטרד, שיש להיפטר ממנו, ואתם עושים את “מיטבכם” להשיג זאת … איזה עיוות! איזו מפלצתיות! כמה רוע שטני! עוקרים את ילדי ישראל משורשיהם, ממקור חיותם, ממורשת עמם, וסוחבים אותם לראות את מורשת-הגולה, שהיא ורק היא, לתעמולתכם, מצדיקה את ישיבתנו בנחלת-אבותינו. והלוא, לארץ-ישראל נשאו עיניהם מי שהוקרבו לעולה באירופה, על ידי המימסד הציונל-סוציאליסטי. הם אינם מבקשים את דריסת אפרם במקום עינוים, אלא את בנין ארץ אבותיהם, אותה אתם הופכים לעפר ואפר. אבל, אליכם, רק המוות מדבר, הלוא כרתם אתו ברית…
נמאסתם עם דבריכם גבוהה גבוהה. מזמן צריך היה העם הזה לעשות בכם שפטים. אבל שלטון הדמים והזדון מפחיד אותם. וכשהפחד הזה מלווה בשטיפת מח “דמוקרטית” של מרצחינו מבית, ושטיפת מח “ממלכתית”, של ה”שותפה ההסטורית” לשלטון הדמים והזדון, לא נותרה יד מכוונת אל החיים ואל האור. הטלתם על העם הזה אימה חשיכה.
למען איזו מטרה יקריבו את חייהם היקרים? למען מה? העובדה היא, שחייהם הוקרבו למען הקמתה של מדינה רצחנית נוספת לאימפריאליזם הג’יהאדי, דווקא בארץ ישראל. כי דרכם של עוכרי ישראל להוסיף חטאים על פשעיהם הרבים; לא די שמסרו את רובה של ארץ ישראל שעליו הוקמה “ירדן”, אתם מוסיפים למסור ולמסור ולמסור…. בעצם, למה אני חוזרת פעמים רבות כל כך, המסירה הבאה שלכם, לא תשאיר עוד בידינו איזשהו אתנן לפיוס משמידינו.
אין לכם סליחה, אין לכם מחילה, אין לכם כפרה!!! כל קבר נוסף, בראשיכם, עמידרור, אתה וברק וכל שאר נושאי הנאומים שהם לא רק חסרי כיסוי, אלא, הם פשעים נוראים ואיומים נגד העם היהודי ונגד האנושות!! אתם מצפים מן העם היושב בציון, להמשיך ולהקריב את חייו למען קיום ה”שותפות ההסטורית”, ובלבד שלא ישרור השלום בארץ, שכן, כל ה”פרטנרים לשלום”, בבית ובחוץ, אינם חפצים בו כלל!