רמתה המקצועית של המערכת מצוינת והיא מתברכת ביושרה ובאי התלות של שופטיה

רמתה המקצועית של המערכת מצוינת והיא מתברכת ביושרה ובאי התלות של שופטיה

דורית ביניש, נשיאת בית המשפט העליון
13.10.2010 20:58
רמתה המקצועית של המערכת מצוינת והיא מתברכת ביושרה ובאי התלות של שופטיה - דורית ביניש


דברים בטקס פתיחת שנת המשפט של לשכת עורכי הדין ביום 19.9.2010, בבית הפרקליט בירושלים



 

             ערב טוב, שנה טובה ואיחולים לפתיחת שנת משפט מוצלחת.

 

          נזדמן לי כבר לומר לא פעם כי המחזוריות המאפיינת אירועים מסוג זה – טקסי תחילת שנת משפט, כמו גם טקסי סיום שנת משפט – ממחישים את חלוף הזמן, נותנים תחושה כי שנה חולפת ביעף, ומעוררים בנו את הצורך להסב ראשינו לאחור ולבחון מה היו היעדים והשאיפות שהצבנו לעצמנו בתחילת השנה החולפת, ומה היעדים שעלינו להשיג ולממש בשנה הבאה. אירועים מסוג זה גם מחייבים אותנו להתמודד עם העובדה שטרם עלה בידינו להגשים ולו מחצית מתכניותינו; אך גם להתעודד מכך שבכל זאת הייתה פעילות ועשייה נרחבת, ואני מקווה שכולנו, שופטים ועורכי דין, חשים בכך.

 

          ניתן לומר בפתח הדברים כי היעדים שראינו לנגד עינינו – אנחנו במערכת המשפט ואני מאמינה שציבור עורכי הדין היה שותף לשאיפתנו –  היו שיפור עבודתה של מערכת המשפט מבחינה מנהלית כדי לתת לציבור את השירות המשפטי המקצועי בתנאים משופרים, במועדים קצרים יותר, ותוך צמצום זמני ההמתנה לשמיעת התיקים ולמתן פסקי הדין. דומה כי אמנם קידמנו מטרות אלה בשנה החולפת ואני רוצה לקוות שהשינויים שהצלחנו להנהיג כבר מורגשים בחיי היום יום, גם אם עדיין הדרך ארוכה ורבה.

 

          אודה ולא אכחד כי לא פעם אני מצרה על כך שזמן ניכר מעבודתי שלי, כמו גם מזמנם של כל נשיאי בתי המשפט, מחייב עיסוק נרחב כל כך בנושאי ניהול המערכת ובנושאי שיפור דרכי העבודה והקצאת האמצעים במערכת פנימה. זאת, בעוד שבפני שופטי ישראל בכל הערכאות נידונים עניינים כבדי משקל וחשובים מאין כמוהם לחיי החברה שלנו. נוכח ריבוי הבעיות שיש לחברה בישראל – על פלגיה השונים ומצוקותיה השונות, מתעוררת לעתים המחשבה כי אין בעולם בתי משפט רבים שעל כתפיהם מוטלות החלטות רבות כל כך וחשובות כל כך. במיוחד כך ביחס לבית המשפט העליון שלנו.

 

          למה, אם כן, דווקא עלינו להתמודד עם כל כך הרבה עניינים של התייעלות ושל סדרי עדיפויות ניהוליים ואיננו פנויים לחשיבה ולהכרעות משפטיות בלבד? התשובה ידועה בוודאי לציבור עורכי הדין, הבאים במגע יום יומי עם המערכת.

 

          בעוד שרמתה המקצועית של המערכת מצוינת והיא מתברכת ביושרה ובאי התלות של שופטיה, המודעים לחובתם לפסוק על פי הדין והנתונים למרות הדין בלבד, מעולם לא ניתנו לשופטים כלים מספיקים כדי לעמוד במטלות שהחברה הטילה עליהם. כבר התרעתי על כך לא פעם שהמופקדים על חיזוק מערכת המשפט, ממשלות ישראל לדורותיהם, אף פעם לא קבעו תכנית אב רב-שנתית שהיעד שלה הוא חיזוק מעמדה ובניינה של מערכת השיפוט. במשך שנים עלה והתגבר העומס על המערכת והיא סבלה בשל היחס הבלתי מותאם בין מספר השופטים לבין כמות התיקים התלויים ועומדים בפניהם. המערכת אף סובלת מהיעדר אמצעים מנהליים הולמים כדי לעמוד במשימות הכבדות המוטלות על כתפיה. בנסיבות אלה עלינו להיות מודעים לצורך לערוך רפורמה והרפורמה היא חיונית. הרפורמה חייבת להתבטא בראש ובראשונה בתוספת שופטים ובשיפור ותוספת של מבני בתי משפט בהתאמה. לצד אלה מתחייב גם שינוי במבנה של הערכאות השיפוטיות, אשר באופן בסיסי נותר במתכונת בה הוקם בתקופת המנדט הבריטי. מבלי להיות נביאי זעם עלינו להיות מודעים לכך שללא הקמת בית משפט לערעורים, בית המשפט העליון לא יוכל להמשיך במשך שנים למלא את תפקידיו החשובים. עבודת בית המשפט העליון כיום בנויה על מאמץ עצום של שופטיו להתמודד עם כמויות עצומות של ערעורים, שאיש לא צפה בעבר, ובתוך כך להימנע מתורים ארוכים של תיקים ממתינים. אי אפשר יהיה לצפות כי שופטים ימשיכו לעבוד בדרך זו כדי לחסום ממש בגופם את השטף. בשיטות משפט דומות לנו – במדינות ה-C.L. – מבחינים בין ערכאות ערעור לבין בית המשפט העליון. הגם שמעולם לא כיהנו בבית המשפט העליון שופטים במספר שיש היום, התוספות אינן פתרון מוסדי ומבני. אין לבנות את עתיד בית המשפט העליון על שחיקה קשה של קומץ אנשים.

 

          המצב דומה במובן מסוים גם בבתי המשפט בערכאות האחרות. במיוחד קשה החסר המשמעותי בבתי משפט בהם יש לתת מענה מהיר ולא פשוט כלל כבבתי המשפט למשפחה, ובערכאות הדנות בפשיעה הכבדה, ולא אמנה כאן את בתי המשפט המתמודדים עם מצוקה קשה של לחץ ועומס.

 

          עם זאת, יש בידינו בהחלט גם להעביר מסר אופטימי לשנים הבאות כתוצאה מהשינויים שאנו מנהיגים כיום לייעול המערכת. אנחנו מיישמים בשנתיים האחרונות תכנית עבודה שיש בה פוטנציאל לשיפור ולהתייעלות. אבל יש לזכור שבית משפט איננו מפעל תעשייתי ואיננו בית חרושת. התייעלות, זירוז הליכים, קיצור זמני המתנה, אמצעים אלטרנטיביים להתדיינות בבתי המשפט – כפי שמקיימים היום במדינות שונות – כמו הליכי גישור ובוררות, הם חשובים ביותר ואינני מקלה בהם ראש; אך בסופה של דרך יש תפקידים מרכזיים המוטלים על בתי המשפט ועליהם בלבד, ואת התפקידים האלה צריך לקיים.

 

          בסיועו של שר המשפטים ועבודת ועדת הבחירה לשופטים מילאנו למעשה כמעט את כל התקנים שהיו פנויים למשרות שיפוטיות. נשאר רק מעט להשלים, מטבע הדברים יש מדי פעם מינויים נוספים עקב פרישות. אבל התקן, ככל שיהיה מלא, הוא חסר מלכתחילה.

 

          אני גם מתקשה לראות פתרון משמעותי בהצעות שונות שהועלו – כגון הגדלה משמעותית של הוצאות משפט. אלה פתרונות המאפשרים תרופות קצרות טווח בלבד ובכל מקרה הן בעלות השפעה כשמדובר בהליכים אזרחיים ובעלי דין בעלי אמצעים. במקרים מתאימים ומסוימים יש בכך אולי להרתיע מפני ניצול לרעה של הליכי משפט, אך אין בכך כדי להביא לפתרון יסודי של הבעיות בפניהן ניצבת מערכת המשפט. 

 

          בתי המשפט שלנו אכן סובלים מעודף התדיינויות, חלקן מיותרות על פניהן. סיבות רבות לכך, אך לא כאן המקום למנות את הסיבות שבגינן נקלענו למצב זה. אבל בין אם מדובר במזג הישראלי ובין אם מדובר במספר עורכי הדין היום, ויש בוודאי סיבות נוספות, מתחייבים פתרונות למצב שנוצר. המדיניות השיפוטית המומלצת בהליכים אזרחיים היא כי בקביעת שכר טרחת עורך-דין והוצאות משפט ייפסקו ככלל שכר טרחה והוצאות ריאליות שהוצאו בפועל, ובלבד שהמדובר בהוצאות סבירות, מידתיות וחיוניות לניהול ההליך בהתחשב בנסיבות העניין. עם זאת, חשוב לשמור על זכות הגישה לערכאות כדי שלא ייווצר מצב של הרתעת יתר של בעלי הדין מפני דיון אמיתי וראוי. מוסכם עלינו כי ניצול לרעה של הליכי משפט, אי הקפדה על ההגבלות על אורך כתבי הטענות, או שימוש בהליכי סרק טורדניים ימצאו ביטוי בפסיקת הוצאות. אבל, כאמור, אין באמצעי זה כדי לפתור את בעיות המערכת. זהו אחד מהפתרונות קצרי טווח שאיננו בגדר טיפול השורש הדרוש.

 

          אנו, מנהל בתי המשפט, נשיאי בתי המשפט ואני עצמי עסקנו בפתרונות שניתן למצוא בכוחותינו שלנו בלא להיזקק לסיוע חקיקתי או תקציבי משמעותי ואלה כבר מיושמים, אף כי טרם השלמנו יעדינו בתחום זה. אנחנו מחלקים את התיקים היום, ככל האפשר, על בסיס של התמקצעות השופטים; הנהגנו את נוהל הדחיות אשר עורכי הדין והשופטים אינם מקבלים ברצון, אך לא יהיה מנוס מלהטמיע וליישם אותו כי הדחיות הן מכשלה רצינית להתנהלות התקינה של ההליכים המשפטיים. כמובן, יש ליישם את הנוהל בתבונה ותוך התאמה לנסיבות הבקשה, ובעניין זה אנחנו מקיימים מגעים עם ראש לשכת עורכי הדין כדי להבהיר את הנושאים השנויים במחלוקת עם עורכי הדין. השנה תיחנך המחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בתל-אביב כחלק ממגמת ההתמקצעות. “נט המשפט” כבר פרוש בכל רחבי הארץ וחבלי ההסתגלות של השופטים, המזכירויות, ויש להניח גם של עורכי הדין, יסתיימו. השיטה המודרנית תהיה בסופו של דבר ממכשיר מכביד למכשיר מועיל ומייעל.

 

          כבר עמדתי בהזדמנויות קודמות על התכניות בתחום השתלמויות השופטים בנושאי מינהל וניהול ובכל הנוגע להתנהלות הדיונית בבתי המשפט.

 

משאמרנו זאת לא הקפנו אפילו מעט מהנושאים שעל סדר יומנו. הודעתי בטקס בשנה שעברה כי השנה הבאה תוקדש לשיתוף פעולה עם לשכת עורכי הדין לשיפור תרבות הדיון. את תרבות הדיון אי אפשר לתקן במחי יד, לכן הקמנו ועדה בראשות השופטת (בדימוס) שטרסברג-כהן ובשיתוף שופטים, נציגי עורכי הדין ואנשי אקדמיה, שתפקידה לשמוע דעות רבות ולהציע קוד התנהגות שיחול על עורכי דין וגם על שופטים. ציבור עורכי הדין גדל לממדים שאינם מקובלים בעולם המוכר לנו. הדור שחותם של שרידי המסורת המנדטורית איפיין אותו כאשר ככלל, עורכי הדין נהגו כבוד בבתי המשפט כחלק מכיבוד הדדי, הולך ונעלם מאולמות המשפט. גם בקרב השופטים שמספרם גדל, למעלה ממחצית השופטים הם חדשים יחסית. בית המשפט הוא זירה קשה מעצם טיבה. במובנים מסוימים זוהי זירת קרב רווית עומס, לחץ והרבה דמויות עם פוטנציאל של פתולוגיה חברתית. המסגרת תורמת למיתון האווירה וליכולת התיפקוד. תמיד ניסינו להשפיע על הרחוב ולצערי עתה הרחוב, ועימו אווירת האלימות והזילות, מזדחלים לבין כתלינו ומאיימים על היכולת לקיים סגנון עבודה ראוי. כך, החל מבית הספר, המשך בתכניות הטלוויזיה, במוסדות שונים ועתה גם אצלנו. כמובן שאווירה ירודה ומתוחה אינה מתחילה ומסתיימת בקרב עורכי הדין, מה גם שכיום מדובר בציבור של עשרות אלפים, רבים מהם בתחילת דרכם. לצערי, אני מוצאת הרבה גילויים של השפעת הדברים גם על השופטים. שופט הנתון בעומס ולחץ כשפוגעים בו באולמו עלול להיגרר להגיב ולהיכשל בלשונו. אחר כך מגיעות אלי בקשות לפסילת השופט. עשרות בקשות – רובן בלתי מבוססות – אך הן הפכו לחלק מאותה זירה שאינה רק מאבק בין שני צדדים אלא הפכה גם למאבק של עורכי דין ומתדיינים בבית המשפט כחלק מטקטיקה של ניהול משפט. המשפט חרג מכתליו של בית המשפט. בעיתונות ובאמצעי התקשורת האלקטרוניים מתפרסמים קטעי חומרי חקירה ללא הגבלה בטרם הוגשו לבית המשפט. עורכי דין ויחצנים מנסים להשפיע על דעת הקהל כדי להשפיע על השופטים ברעיונות ובדרכים שונות. אלה תופעות שעלולות לכרסם בטוהר ההליך השיפוטי. יש בי אמון רב בשופטי המערכת, הנאמנים לצו מצפונם ולערכי הצדק, אך בה בעת יודעים כי עליהם להיות קשובים וערים לחברה שבה הם פועלים; לחוש את היותם חלק ממנה, אך לא להיכנע לקול הפופוליסטי ולרעשים מלאכותיים סביבם שמיועדים להשפיע על החלטותיהם.

 

          בקרוב נקבל את מסקנות הוועדה המשותפת לתרבות הדיון ונצטרך להטות שכם במשותף עם לשכת עורכי הדין ליישם את המסקנות. פיצולים, סכסוכים וריכוז המאמצים בוויכוחי סרק בתחרות פופוליסטית מי נלחם יותר בבית המשפט עלולים לגרום להחמצת הזדמנות. חשוב לציין כל אלה דווקא במועד זה, כשאנחנו נמצאים על סיפה של שנה חדשה –  ביום שלמחרת יום הכיפורים – ועדיין באווירת הסליחה וחשבון הנפש כאחד. באווירה של מתח ויריבות השוררת בקרבנו – ובקרב עורכי הדין בינם לבין עצמם בשנת בחירות העומדת בפתח – אסור שאחד הנושאים המלהיבים ביותר יהיה השאלה מי יצא חזיתית נגד סדרי העבודה של בתי המשפט, מצפה לנו שנה שבכוחנו לשפרה באוירה של שיתוף פעולה ושל חתירה משותפת לתיקון המציאות. לשם כך יש צורך בהתגייסות של כל הכוחות של עורכי הדין ושל אנשי המשפט לקידום מערכת המשפט, כי זהו האינטרס של כולנו.

 

 

 

          אל נשכח כי אנחנו בתקופה בה הציבור זקוק לבתי המשפט ולעשיית משפט. נקודת המוצא של עבודתנו השיפוטית היא ההכרה בתפקידם המרכזי של בתי המשפט באכיפת החוק, בהגנה על ביטחון הציבור ובהגנה על זכויות האדם; בשמירה על כיבוד החוק במוסדות השלטון, ובשמירה על טוהר המידות בקרב רשויות השלטון. הנחת העבודה שלנו היא כי על בתי המשפט להיות נגישים לציבור, לסייע בידי המבקשים לממש את זכויותיהם במישור המשפט הציבורי והפרטי; ליתן סעד ראוי למי שזכאי לו, הן ביחסיו עם הרשויות והן ביחסים האישיים, וליתן מענה הולם למבקשים הכרעה בסכסוך שהביאו לבית המשפט, כדי לזכות לפיצויים בגין נזקיהם ובגין הפרות של חובות אזרחיות כלפיהם. אולם יותר מכל אנו מודעים לכך שהולכת וגוברת מצוקת הציבור בשל היעדר הביטחון האישי. הציבור בישראל נחשף לתופעות של אלימות קשה, לאווירה של זילות בחיי אדם; הוא חשוף לפגיעה בגופו ובכבודו מצד עבריינים המאורגנים במשפחות פשע ומצד עבריינים “עצמאיים” הפועלים ללא מעצורים באכזריות כלפי קורבנותיהם. הטרור העברייני מערער את הביטחון במקומותינו, בערינו, ברחובותינו ואפילו בבתינו, ולצערנו גם בתוך משפחות כלפי החלשים במשפחה ובהם גם קטינים וקשישים.

 

          ההגנה על האוכלוסייה היא בראש ובראשונה מיעדיה החשובים של הממשלה ושל זרועות האכיפה הפועלים מטעמה – המשטרה והפרקליטות. אך לבתי המשפט תפקיד מרכזי וחשוב בהתמודדות הנדרשת לשם הגנה על הציבור, להרתעת עבריינים והענשתם. זו ההזדמנות לציין כי ההסבר לתופעות העבריינוּת אינו בקולת העונשים המוטלים על ידי בתי המשפט, כפי שטוענים גורמים שונים מקרב הציבור. הענישה היא תמיד אינדיבידואלית; לעיתים קשה ויש גם שהיא מקלה. בכלל לא רמת העונשים היא הגורם לעבריינות. הסיבות לעבריינות הקשה עמוקות מאלה הכרוכות בענישה והן נטועות, בין היתר, בכשלים חברתיים, ברקע חברתי, ברקע סוציו-אקונומי קשה ובתופעות שונות שלא כאן המקום והזמן להרחיב עליהן את הדיבור. מכל מקום, אין ספק כי תוצאתן של תופעות אלה מגיעה במלוא חריפותה לבתי המשפט, ועליהם להכריע בתיקים הפליליים בתוך זמן סביר תוך מתן ביטוי לאכיפה הנדרשת. ההתמודדות עם תופעות אלה היא, כאמור, משימה לאומית, ובתי המשפט מצידם ימשיכו גם בשנה הבאה לעמוד על המשמר ולתרום את חלקנו במאבק המתמשך למיגור נגע האלימות ולשיפור פני החברה.

 

לצד אלה, על בתי המשפט גם מוטל התפקיד החשוב של מתן סעד ראוי לכל הפונים אליהם למימוש זכויותיהם בתחומי המשפט הפרטי ולהכרעה בסכסוכים שבין אדם לחברו ביעילות ובאופן שהנזקק לסעד יזכה לקצור את פרי תביעתו ולממש את זכויותיו. מטלות אלה חייבו אותנו ליתן לשופטים כלים מתאימים להתמודדות עם הצרכים והציפיות.

 

 

 

          על רקע זה יש לעשות כל מאמץ להתגייס לקידום יכולת האכיפה של מערכת המשפט, לאפשר לה להיות נגישה יותר ויעילה כדי שנוכל ביחד להתמודד עם המשימות החשובות והקשות שרובצות לפתחנו.

 

          אני שבה ואומרת בכל הזדמנות, לא במחלוקות ובהתנצחויות נוכל למלא בהצלחה את השליחות המוטלת עלינו, אלא בשיתוף פעולה, בהידברות והבנה והשקעת מאמצים משותפים.

 

          נאחל לכולנו שנה טובה ומוצלחת גם באופן אישי ושנת עבודה פורייה שתצעיד את המערכת שלנו להגשמת יעדיה.



כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

ניהול האתר