ביום רביעי, 14/4/10 שעה 17:00 התקיים כנס אקדמי סוער וטעון במרכז לעסקים ומשפט ברמת גן בענייני ההוצל”פ ופשיטת הרגל.

יושב-ראשהכנס היה השופט בדימוס דוד בר אופיר, שהוא, כידוע, האורים-ותומים בענייני ההוצל”פ (הוא מרצה במקצוע ההוצל”פ בפקולטה למשפטים, וגם כתב ספרים בנושא הזה) אישר, בין השאר, כי חלק מהחשבונות בתיקי החייבים אכן מנופחים.

טענות בעניין הזה, ובעניינים אחרים הקשורים לעוולות ההוצל”פ, הועלו בכנס ע”י חברי “הפורום לקיום החוק” וחברי “עמותת שורת האזרחים” שהגיעו במיוחד על מנת להשמיע את טענותיהם, ובראשם עו”ד דב אבן-אור.

באולם נכחו, בין השאר, נציג איגוד הבנקים (שהם הזוכים העיקריים בהליכי ההוצל”פ), וכן אריה כהן, “ראש אגף בכיר אכיפה וגבייה”, שהוא השני בהירארכיה באגף האכיפה והגבייה, מתחת למנהל רשות האכיפה והגבייה, דוד מדיוני, בו כבר דיברנו, ומן הסתם עוד נדבר בו רבות.

לאור הטענות שהועלו ע”י עו”ד אבן-אור וחבריו, נתן בר-אופיר לנציג הבנקים את רשות הדיבור, על מנת שיוכל להגיב על הטענות, אך הנציג ויתר על הזכות להגיב.

אבל בעוד שנציג הבנקים גילה מעט אומץ בכך שנשאר להביט לאנשים בעיניים, אריה כהן ברח כמו שפן ונעלם מהאולם.

והשאלה היא ממה פוחד הצדיק הזה.

 אכן, בריחתו של אדם משאלות לא נעימות אינה עבירה, אבל היא לא מתאימה לעובדי הציבור, ובמיוחד לא לעובד-ציבור בכיר כמו אריה כהן, והגם שה”שתיקה” הזאת אינה מפלילה איש, אבל חשדות היא מעוררת גם מעוררת.

ואני מקווה שבמשטרת ישראל יש מי שרושם לעצמו פתק בעניין הזה, למקרה שפעם תיפתח חקירה בנושאי ההוצאה לפועל במדינת ישראל.