ב”ה

כשהרב נתן את ידו להסכמי הדמים של שמעון פרס, הוא זכה לכבוד ויקר. פתאם נשמעו דברי הלכה בתיקשורת הישראלית – “פיקוח נפש דוחה ארץ ישראל…”, ממש ימות המשיח. 

עם ישראל עדיין לא הפנים את העובדה שהחטא וענשו כרוכים זה בזה. כשהארץ מקיאה את יושביה, זה תהליך טבעי. תוצאה בלתי נמנעת של “תהליך השלום”, הפשע המוחלט נגד אלוקים ואדם! אכן, ראויים אנו שתחרב עלינו ארצנו. ובכל זאת, לא נפל עלינו חורבן זה, פתע, כעונש מן השמים. החורבן הזה הוא התוצאה הבלתי נמנעת של “תהליך השלום”, הוא ה-תהליך!!! “תהליך השלום”, בהסכמת הרב עובדיה יוסף, שטרף כבר אלפי יהודים, הוא החטא הגורר עמו, יד ביד, את העונש. זהו מהלכם הטבעי של הדברים, ועדיין ברחמים. הקב”ה מתערב במהלך הדברים הטבעי ומעכב אותו, כדי לקיים את הבטחתו לאברהם, יצחק ויעקב, שלא להביא כלה על בניהם.

ואיך קופצים משנאי ה’, כשמישהו מזכיר להם, כי הארץ היא ארץ על-תנאי, והחיים הם חיים על-תנאי! הן החיים והן הארץ ניתנו לנו כפקדון על ידי האדון, וזה, בהתאם לתנאיו שלו. לא רוצים, לא צריך!!!

עם ישראל סובל יסורי תופת מידי ה”אחים היקרים” שלו, ששנאתם אומנותם, ולמרות זאת ראינו כולנו, כיצד זכו הפושעים ה”יקרים” לנשיקות ולחיבוקים מצד היהודים, קרבנותיהם, פושעי אהבת חינם לרשעים. במשך עשרות שנים זוכה עמלק מזרע ישראל, לגיבוי ולהכשר מן היהודים, כ”ממלכתיות” המקודשת וכ”דמוקרטיה היחידה במזרח התיכון”, שכל החלטותיה “דמוקרטיות” ו”לגיטימיות”, בדיוק כמו ה”זכויות הלגיטימיות” של ה”עם הערבי הפלשתינאי”, “עם” ו”זכויות”, שאותם יכלו להמציא רק בניהם הרוחניים של משתפי הפעולה עם הנאצים ועם הבריטים, בהשמדת יהדות אירופה, ראשי ה”מפעל הציוני”, חיים ויצמן ודוד בן-גוריון, בשם קדושת ה”עליה הסלקטיבית”. רק הדבקים במורשת ה”תותח הקדוש” וה”אלטלנה”, לקיבוע שלטון העריצות שלהם, ישתמשו באימפריאליזם הג’יהאדי, להכות ביהודים.

האחים היקרים האלה הם החטא וענשו. המעניקים לרע המוחלט את הכח לבצע את פשעיו, ירגישו את הכח הזה על בשרם. “אין אפס”!

כאמור, אילו התנהלו הדברים, במהלכים טבעיים, בלי התערבותו של הקב”ה, לא היה היום ישוב יהודי בארץ ישראל!!! שחצני “כוחי ועוצם ידי”, מזה עשרות שנים של שנאת ישראל תהומית, “לוקחים סיכונים למען השלום…”. ובעברית פשוטה – מקריבים את חיי היהודים בארץ ישראל על מזבח שנאתם או על מזבח קידום האינטרסים האישיים שלהם. יהודים מתים זו רק סטטיסטיקה. מדי פעם הם בודקים את דופק הציבור – עד כמה הוא מוכן להרחיק לכת במעשה ההתאבדות למען ה”שלום”. מסתבר, שעד אין קץ. כלומר – עד הקץ הרחום והחנון, שיהיה גם קץ צרותיו. הם מספסרים בדם יהודים!!! הם – “שמשון דער נעבעכדיקר” מדקלמים: “אנחנו החזקים, אנחנו יכולים להרשות לעצמנו לוותר”; “לנו יש מה לתת, להם אין” (שמעון פרס).

ובאמת, להם, ה”מדוכאים עלי אדמות”, יש רק 99.9% של אדמות המזרח התיכון, בתוכם 77% של ארץ ישראל, רק מעט למעלה מעשרים מדינות. ואלה בתוך רק כ-60 מדינות איסלאמיות. ואילו אנו משתרעים על  מלוא 0.1% מאדמות המזרח התיכון, ועל כן, אין זה מפתיע כלל וכלל ששוב ושוב עולים הם עלינו לכלותנו, שכן לא יעלה על הדעת להשלים עם ה”כיבוש” ועם העיוות שבדחיית הפתרון הסופי לבעיית היהודים, הסכנה לשלום העולם.

וכך, במשך שנים, הם מסיגים אותנו לאחור, שוב ושוב, אל המלחמות הבאות, למלחמת אין קץ, כי רק כך יוכלו להחזיק בשלטונם, שהוא שלטון אנטישמי למהדרין, וזאת בלשון המעטה. באמת! הרי לא אכפת להם כלל וכלל, הם מודים בכך, לירות ל”מתנחל” בין העינים, משום שאינו מסכים אתם! משום שהוא מאמין, שיהודי צריך להיות יהודי, על החובות ועל הזכויות הכרוכות בכך!!! שארץ ישראל היא ארצו! שאין דבר צודק יותר וחיוני יותר מבנין שארית פליטת ארצו, הגזולה ברובה הגדול מאד, על ידי שותפיהם של ה”אחים היקרים”, לפשע נגד העם היהודי ונגד האנושות.

הפושעים על כס המשפט 

                      שוב, האחראים לחורבן הארץ רוכבים על הסוסים ורומסים. בציניות השטנית, האפיינית להם, גייסו 
                      את המשפחות השכולות לצרכי קידום הענין האנטישמי שלהם. כי הורתם ולידתם והוויתם – שקר!

אבל קריאות לטבח יהודים לא העמידו את התיקשורת הישראלית על רגליה האחוריות, כפי שעשו דברי הרב יוסף!! זה אותו מנגנון, ממש, המנהל במשך עשרות שנים הסתה פרועה נגד העם היהודי, בכלל, ונגד ה”מתנחלים”, בפרט. במשך כל שנות שיתוף הפעולה שלהם עם רוצחי ישראל, שכלל הקמת צבא מרצחים, הקצאת בסיסי תקיפה וערי מקלט למרצחים, ומעל לכל – מתן צידוק למרצחים, גללה חלאת האדם הזו על ה”מתנחלים” את האשמה לשפך דמם של “בנינו המגינים על המתנחלים”. ומשום שהיו אלה הם עצמם, מקדמי תכנית השלבים להשמדת הישוב היהודי בארץ ישראל, שניהלו את ההסתה השטנית הזו, לא קפצו הם לחולל את מחול השדים, דוגמת המחול, מבקר עד ערב, על דברי הרב יוסף.

ויש לשוב ולומר – אילולא הם, מהרסינו ומחריבינו מבית, היינו היום מעצמה בטוחה, בוטחת ושליווה, ו”מלחמת לבנון השניה” לא היתה עולה אפילו בדמיון.

היתה זו מלחמת שווא, שטבחה במיטב בנינו, שנשלחו ללא שום הכנה מוקדמת ובידים כבולות! כי לצבא ישראל אסור לנצח! וכשהוא מנצח, בטעות, מיד תפצח “מדינת ישראל” במקהלת – אשמנו בגדנו, סליחה שניצחנו, קחו הכל, רק סילחו לנו.

ארץ ישראל היא ארץ על תנאי!!! על תנאי! רק פקדון הוא שהופקד בידינו על ידי האדון; הוא הקובע את התנאים! הוא הפקידה בידי בניו, לא בידי משנאיו!!! על כן, דווקא לאלה שנטלו לעצמם את הזכות להתעלל בנו ולגרש אותנו מארצנו, אין זכות, לא על הארץ ולא בארץ. הם, בתועבתם, כופים על הארץ להקיאנו! איננו חייבים להם זאת!

הבנים נהרגו בחטאי עם ישראל, לאו דווקא בחטאיהם שלהם. רועי קליין לא חילל שבת, גם לא עמשא משולמי, אבל “ישראל ערבים זה בזה”, ו”בקרובי אקדש…”.

הם נהרגו משום שיצאו למלחמה לא להם! הם נלחמו עם צבא, שאינו ראוי לעזרת ה’. צבא הנתון למרות עוכרי ישראל ושונאיו. הם היו לאחד עם הצבא וה”מדינה”, הראשונים בעולם והיחידים עד כה, מאז ה”שואה”, המבצעים את מדיניות היודן-ריין, טיהור אתני של יהודים, ודווקא בארץ ישראל, הארץ שאמורה היתה להבטיח כי לעולם לא עוד! המדינה, יורשת ה”מפעל הציוני” של חיים ויצמן ובן-גוריון ששיתף פעולה עם הנאצים!!

הם נהרגו משום שנשלחו להיהרג! הם נשלחו למלחמה שהוגדרה כמנוף לגירושם, לגירוש בני משפחותיהם ולהמשך חורבן הארץ! ובכל זאת יצאו אליה! כי כך נצטוו על ידי רבניהם.

הם נרצחו! נרצחו על ידי “מדינת ישראל”, על ידי רבניהם ה”ממלכתיים” ועל ידי כל מחוללי מחול השדים הנוכחי, סביב דברי הרב עובדיה יוסף.

שוב, האחראים לחורבן הארץ רוכבים על הסוס ורומסים. בציניות השטנית, האפיינית להם, גייסו את המשפחות השכולות לצרכי קידום הענין האנטישמי שלהם. כי הורתם ולידתם והוויתם – שקר!

כשהרב נתן את ידו להסכמי הדמים של שמעון פרס, הוא זכה לכבוד ויקר. פתאם נשמעו דברי הלכה בתיקשורת הישראלית – “פיקוח נפש דוחה ארץ ישראל…”, ממש ימות המשיח.  העיוות שבאמירה הזו מעולם לא הפריע להם, כי הרי זו מהותם – השקר והכזב בשירות שנאת ישראל. השקר והכזב לקיום השבועה – “עולם ישן עד היסוד נחריבה”.

עם ישראל אינו מרגיש שהוא נמצא כבר זמן רב מאד במשיכת יתר.  אכן, ה’ ארך אפיים ורב חסד. וזאת בזכות אבות ובזכות היהודים הדבקים בה’.

לא פרץ שום מחול שדים, כאשר הרב סמך ידיו על בחירתו להיות נשיא מדינת היהודים, של שמעון פרס, המסוכן באויבי ישראל מבית, מאז הולדתו של העם היהודי.

הרב אמר בבוטות ובחוסר טאקט – את האמת! אלא לא היתה לו זכות לומר את הדברים, בהיותו שותף! שותף לפשעי “מדינת ישראל”, נגד העם היהודי, שבגללם נהרגו הבנים!

נצחונות ישראל הם –  “לא בחיל ולא בכח כי ברוחי אמר ה'” – צבא, שיהודי צריך להילחם בו על הכרה בזכויותיו כיהודי, איננו צבא יהודי! צבא הנשלח על ידי מדינת יהודים, שלא הניחה מידה שום מעשה שחיתות ורוע, אין לו הזכות להסתייע בעזרת ה’. זו האמת! וכאמור – העובדה, שאנו חיים עדיין, היא לפני משורת הדין. היא חסד אלוקים, הנשגב מהבנת אנוש!