מי הוא מתייוון (ב)

מי הוא מתייוון (ב)

חנה אייזנמן
25.01.2010 18:48
מי הוא מתייוון (ב)


ולא עמדה כלל על ישראל אומה יותר מרעה ממנה, ולא מי שהפליג להשפילנו ולהפחיתנו ולחזק שנאתנו כמותם, עד שדוד מלך ישראל, כשהראו לו ברוח הקודש הרעות אשר יעברו על ישראל – לא צעק ולא היליל ולא בקש תשועה על האומה, זולת ממלכות ישמעאל, אמר: “אויה לי כי גרתי משך שכנתי עם אהלי קידר”. והשתכלו איך ייחד קידר מתוך בני ישמעאל”. מתוך אגרת תימן לרמב”ם



 

 

ב”ה


“ערבים חפים מפשע”


 

חיים, מה הוא אומר, מה העבודה הזאת לכם…:

 

“אפשר למצוא בדרכם פרדוקס מפתיע. לטענתם פעולותיהם מייצגות את ערכי היהדות … הם ודאי רחוקים מן המוסר הנוצרי, אך אימצו במקומו את המוסר המוסלמי..” 

 

חיים נבון ודומיו מחזיקים בדת שאיננה, לא יהדות, לא נצרות ולא איסלאם. זה משהו ייחודי להם. דתם דומה לנצרות התיאורטית, המוטפת, אך לא ליישומית. אין לך נוצרי שיגיש את הלחי השניה, מרצונו החפשי, אין לך אומה ואין לך מדינה נוצריות, שתגשנה את הלחי השניה. הנוצרים, כמו המוסלמים, לוקחים לעצמם את שתי הלחיים, את הקרב והכרעיים ואת הכליות, וגם את החלב. היחידים המיישמים את מצוות הגשת הלחי השניה וגם את הגשת שתי גדות הירדן, הם היהודים –”דמוקרטים”, “ממלכתיים” וסתם שונאי ישראל, שאינם מתוחכמים דיים, כדי להציג את שנאתם/צביעותם, כ”דמוקרטיה”, כ”ממלכתיות”, או כ”אחדות ישראל”.

 

על פי נבון, יש “ערבים חפים מפשע”. אולי יש, אבל, לא בארץ ישראל. וודאי שאין מוסלמים חפים מפשע. “ישראל”, דווקא, מבחינה בין “ערביי ישראל”, לבין “פלשתינאים”, זו דרך בדוקה להניח לערבים ליהנות מכל העולמות; גם לקבל את כל הזכויות ב”מדינת ישראל”, זכויות שלא היו נהנים מהן בארצות ערב, וגם לקבל מדינה נוספת על כל מדינות ערב האחרות, שהשתלטו על חבלי ארצנו, במצוות הג’יהאד. אין כמובן שום הבדל בין “ערביי ישראל” ל”פלשתינאים”, ואין שום הבדל בין אלה לשאר כל דוברי הערבית באיזור. השפה, התרבות(?) והדת, דת הסייף, משותפות לכולם, להוציא מיעוט של ערבים נוצרים, הסובלים גם הם מן המוסלמים, אך, גם הם, אינם חפים מפשע, כשזה מגיע להכאת העם היהודי.

 

 

“ואתם, אחינו, דעו, שה’ ירטנו (סיבך אותנו) ברוב עוונינו עם זאת האומה, רצוני לומר: אומת ישמעאל ….. ולא עמדה כלל על ישראל אומה יותר מרעה ממנה, ולא מי שהפליג להשפילנו ולהפחיתנו ולחזק שנאתנו כמותם, עד שדוד מלך ישראל, כשהראו לו ברוח הקודש הרעות אשר יעברו על ישראל – לא צעק ולא היליל ולא בקש תשועה על האומה זולת ממלכות ישמעאל, אמר: “אויה לי כי גרתי משך שכנתי עם אהלי קידר”. והשתכלו איך ייחד קידר מתוך בני ישמעאל”. מתוך אגרת תימן לרמב”ם

 

 

 

מבחינתנו, נרדפי הג’יהאד, אין ערבי חף מפשע; וודאי וודאי שאין מוסלמים חפים מפשע; מי שדתם בסייף, הם מרצחים! ולא סתם מרצחים, אלא, רוצחי עמים! עיקר עיסוקם של הערבים בדורות אחרונים וגם לפניהם, הוא טבח יהודים והשפלתם.
אין אויב חף מפשע! אין דבר כזה במלוא תבל! אויב הוא אויב, הוא אויב, הוא אויב.. והאויב הערבי על אחת כמה וכמה. הרי כל הווית חיינו סובבת סביב הערבים. מדיניות “ישראל” מא’ ועד ת’, קשורה בדרך כזו או אחרת להווית ה”מדינה במצור”, ל”שטחים תמורת שלום”, ל”טוב שלום מארץ ישראל השלימה”
(כלומר, יש להיכנע לשוד המזויין של הערבים, ימח שמם) ל”אפליית הערבים”, לבזבוז זמנם של כוחות הבטחון, האמורים להתאמן, ותחת זאת הם “נאלצים” לעסוק ברדיפת היהודים, ברדיפת “פורעי חוק”, המסרבים להתפנות מפני הערבים, באופן תרבותי…. וכמובן, “הצקה” של “מתנחלים” ל”אוכלוסיה ערבית חפה מפשע”. המתנחלים נאלצים לנסוע ברכב ממוגן, וגם כך הם נרצחים. הערבים רוכבים על חמורים, איש אינו פוגע בהם, אבל, איכשהו, ה”מתנחלים” הם האלימים והרוצחים הם החפים מפשע. שם, תמיד, ניתן למצוא חפים מפשע, מה שאין כן אצל היהודים, אפילו שלהבת פס לא היתה חפה מפשע. ואת זה ניתן להבין מדבריה של יעל דיין, שאמרה שרצח שלהבת פס בכדור צלף מרובה שקיבל הצלף מ”ישראל”, אינו רובץ על מצפונה, וכי, צריך היה לתת להם רובים.. 

 

                                                 “אני לא רוצה למות בגללכם”

 

בחזרה לכיוון חוצה-שומרון, באחד מביקורינו אצל חברים בבית-אריה, פניתי, בטעות לכביש המוביל לכפר של “חפים מפשע”, הנקרא דיר-בלוט. בפניה, ליד בודקה, עמדו שלושה חיילי צה”ל. הם שרקו ורדפו אחרינו. מיד עשיתי רוורס של שנים שלושה המטרים שנסעתי בכיוון. ניגש אלינו חייל, זועם כולו: “אני לא רוצה למות בגללכם”, הוא אומר לנו.

הבנתם? הוא יודע שאם ניכנס לדיר-בלוט, קלושים סכויינו לצאת ממנו חיים, עוד הוא יודע, שהוא וחבריו ייאלצו להכנס לכפר הזה כדי לחלץ אותנו, ומכיוון, שחיילי “הצבא הטוב ביותר במזרח התיכון” לא יעזו לירות ב”אוכלוסיה אזרחית חפה מפשע”, ישחטו ה”חפים מפשע”, אותנו, אותו ואת חבריו, ה”כובשים” וה”מדכאים”. ואז, כל הזבל השמאלני, המוציא אותם להפגנות נגד הגדר, יעלו להגן עליהם. כמו אורי אבנרי, ימח שמו וזכרו, שמיהר למוקטעה, תוך כדי הזעקת “פעילי שלום מכל העולם”, להגן בגופם על ערפאת, לאחר הטבח במסעדת “מקסים” במפרץ חיפה. אבנרי חשש ששרון “ינצל” את האירוע כדי לחסל את ערפאת… “חף מפשע”, כבר אמרנו?

 

מי הוא מתייוון (ב)גם לו נמצאו כמה ערבים “חפים מפשע”, למה ה”רבנים” קופצים? כאילו אין די נאצים בעולם, העומדים לצידם של “המדוכאים עלי אדמות”, כדי להצדיק התגייסות כללית לנסיון נוסף להשמדת העם היהודי, קופצים גם ה”רבנים” ומצטרפים לפושע, יואל מרשק.  למה מעלים על נס את האדם שנשך כלב, ומתעלמים לגמרי מן הכלבים מזילי הריר, שאינם מפסיקים לטרוף בני אדם? לפי נבון, על שריפת עשרות בתי כנסת וישיבות על ידי הערבים ה”חפים מפשע” יש להגיב בחריקת-שניים, אבל שריפת שטיח בכניסה למסגד, ראויה היא, שכל רועי-הרוח, המפקירים את צאנם לזאבים, יפתחו בתחרות – מי יקדים את מי בקפיצה כחמור בראש, לגנות, לקטרג ולהעצים את ארסנל שנאת ישראל.

מי הוא מתייוון (ב) 


הנה, כפר יאסוף על פי האנציקלופדיה האנטישמית ויקיפדיה:

כפר יאסוף או יאסוףערבית: ياسوف) הוא כפר פלסטיני הנמצא בנפת סלפית שבשומרון, בין אריאל לבין כפר תפוח, כ- 12 ק”מ מדרום-מזרח לשכם. בשנת 2006 התגוררו במקום 1,761 תושבים.

בכפר נמצאים שרידים מהתקופה הרומית ומהתקופה הביזנטית. הכפר מוזכר בכתביו של גאוגרף ערבי מהמאה ה-13.

הכפר סבל מהתנכלויות של מתנחלים. בספטמבר 2002 הגיעו מתנחלים מכפר תפוח לקטוף זיתים מאדמות הכפר. הם התעמתו עם קוטפים פלסטינים ועם פעילת שלום מ”תנועת הסולידריות הבינלאומית“. לאחר עימות נוסף הוכרז האזור כשטח צבאי סגור.[1]

ב-11 בדצמבר 2009 הוצת מסגד בכפר ורוסס עליו גראפיטי: “היכונו לתג מחיר[

די לדעת שבכפר הזה פועלים “פעילי-שלום” מ”תנועת הסולידריות הבינלאומית“, כדי להבין שה”פלסטינים”, ביזמת הנאצים מכל העולם, מתעללים ביהודים. בכל מקרה, כל “פלסטיני” הוא בן-מוות, מעצם הגדרתו; “פלסטיני”, משמעותו האחת והיחידה – רוצח העם היהודי! זו המטרה היחידה שלשמה נוצרו ה”פלסטינים”, פיקציה-מאין, זהו, למעשה, שם ארגון הגג הג’יהאדי, בו חברים כל הארגונים לרצח העם היהודי.

“הכפר סבל מהתנכלויות של מתנחלים…”; היה אירוע בשעת 2002, שללא שום ספק היה ביזמת “פעילי שמאל”, וזה נקרא “התנכלויות של מתנחלים” (מה זה “מתנחלים”?). ואת זה הביאו, כדי לרמז, שהצתת המסגד בוצעה, “כנראה” (חיים נבון), על ידי “מתנחלים”. אין הוכחות, אבל, יש נאציזם. ויש חיים נבון. ויש גם מנחם פרומן ויש:

“עשרות פעילים ורבנים בציונות הדתית הגיעו לשומרון, בדרכם למסגד שהוצת בכפר יאסוף. צה”ל עיכב את כניסתם, מסיבות ביטחוניות, והצדדים נאלצו להיפגש בכביש הראשי, שם הם שרו “באנו חושך לגרש” בעברית ובערבית. עד שאושר הביקור, עזבו הצדדים את המקום….”.

שוב עשה מנחם פרומן את היומית שלו למען ה”שלום”. אלה לא רבנים, אלה הם פושעים נגד העם היהודי ונגד האנושות!!!

אנו נרצחים באלפינו, בארצנו, בשלהי אלפיים שנות, אבל, כאשר נפגע איזה ערבי, במהלך “הסכסוך הישראלי ערבי”, תואמו של “הסכסוך היהודי נאצי”, מיד קופצים כל הפושעים האלה לגנות, להאשים, להתנצל... ולרוצחי ישראל אורה ושמחה וששון ויקר. הם גם נהנים מן הרצח וגם מאהדת הקרבנות….

מה שאיני מצליחה להבין, כבר הרבה מאד שנים, זה האיפוק של היהודים בכלל, ושל ה”מתנחלים” בפרט! למה אין יוצאים לאחר כל מעשה טבח, למסע נקמה? למה, דווקא, המשפחות ששכלו את היקר להם מכל מטיפות נגד הנקמה? למה מבהירים לערבים, שנקמה על טבח יהודים הוא מעשה לא יהודי, ועל כן, הם יכולים לטבוח בנו כאוות נפשם. הם אפילו יזכו לאהדה, שהרי הם “כבושים” ו”מדוכאים” ואפשר להבין אותם… ואם, במקרה, איזה יהודי “יצא מדעתו” וישיב להם, מעט מזעיר, מגמולם, יקפצו כל המטורפים היהודים להתנצל בפניהם.



כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

ניהול האתר