תחת הכותרת “כשהגוף תוקף את עצמו” (מעריב / 12.9.07), כתב אמנון דנקנר מאמר ארוך מדהים ומפתיע, שבו הוא מציג תמונה קודרת על מצבה ועתידה של המדינה. מאמר חשוב מאין כמוהו, לא רק בגלל מה שכתב, אלא בעיקר בגלל מי שכתב. אותן המילים ממקלדת של איש ימין, היו זוכות לבוז אוטומטי.

שימו לב: “נפלנו למלכודת פתאים, כשהלכנו להסכם אוסלו”…”גם הנסיגה מדרום לבנון וההינתקות מעזה, לא היו סיפורי הצלחה גדולים, ואנחנו אכלנו ועוד נאכל, למרבה הצער, את פירותיהן לאורך שנים”. סוף ציטוט.

אמנון דנקנר, שהיה סוכן מכירות בכיר של הסכם אוסלו, הנסיגה מדרום לבנון, וגירוש היהודים מגוש-קטיף וצפון השומרון, מודה שמדובר בשלושה מהלכים מדיניים כושלים. יש לו גם קביעה והערכה: “אכלנו, ועוד נאכל, למרבה הצער, את הפירות, של המהלכים האלה לאורך שנים”. כשהוא כותב “פירות”, הוא מתכוון לאלפי טרגדיות!!

ומה קרה עם מנהיגי הכישלון? מי מיהם לקח אחריות על התוצאות? הפרוד של סוניה, שיחק אותה- היום הוא נשיא המדינה. אבי המנוסה מלבנון, שהזהיר מנסיגה חד-צדדית (ובלחץ הסקרים שינה את דעתו) – הוא מועמד העבודה לראשות הממשלה. הרודן המושחת (“דין נצרים כדין תל-אביב”) שבגד בבוחריו, ורמס את הדמוקרטיה – היום הוא חביב השמאל! שורה תחתונה: אם הטועים הם יקירי תקשורת, הם פטורים מאחריות.

מדובר בנורמה שהופכת את המשחק הדמוקרטי, לבלתי אפשרי. מנקודת מבטם של האזרחים, פוליטיקאים מוצלחים, מגיע להם קידום, ואלה שהמיטו עלינו אסון, שילכו הביתה!!! – לכתוב זיכרונות! ומי שחייב לדחוף אותם החוצה, זוהי התקשורת. אמנון דנקנר והחברים שלו. ומדוע הם לא עושים זאת? הינה לכם התשובה:  האלטרנטיבה!

כשכלבי השמירה מסתכלים על האלטרנטיבה – אם היא מימין! – לעולם יעדיפו את האנשים “שלהם”. כי זאת יש לדעת: במדינת ישראל הקטנה, זו שנלחמת על חייה, מנהיגי השמאל – אפילו יהיו חדלי אישים, עדיפים על מנהיגי הימין – אפילו יהיו המוצלחים שבמנהיגים. בגין סבל מהם, הרבה לפני ביבי.

דנקנר יודע: הסכם אוסלו לא היה בא לעולם, אלמלא השיווק האגרסיבי של התקשורת. כנ”ל הנסיגה מדרום לבנון, וגירוש היהודים מגוש-קטיף וצפון השומרון. ומהבחינה הזו, התקשורת שותפה מלאה. עיתונאים ופרשנים מדיניים, מתארים היום את המהלכים האלה כ”טעות”. בספרי ההיסטוריה יגדירו את הטעויות האלה “טירוף”. ליקוי מאורות. ככה זה שעיוורים מתעקשים לנווט.

קראתי את מאמרו של דנקנר בשקיקה, מפני שהוא מצביע על שחיקת ערכים מסוכנת, של האליטה – מול הסכנה הקיומית שנשקפת לישראל. “מעולם בתולדותיה, לא עמדה ישראל בפני סכנות קיומיות כה גדולות”, כותב דנקנר ומוסיף: “… ברקע לכל זה, מתקתק השעון של שאלת הלגיטימיות הבינלאומית של ישראל והשאלות העולות לגבי זכות קיומה וכדאיותה לקהילה הבינלאומית”. סוף ציטוט.

ומה קורה אצלנו אליבא דדנקנר? שימו לב: רבים מארגנים לעצמם דרכונים זרים (אברום בורג), הסולידאריות החברתית נסדקת, הפערים בין עניים לעשירים מתרחבים, התפשטות הנהנתנות וההשתמטות משרות בצה”ל, התרופפות האתוס הציוני והיהודי (“בעיקר במי שהיה צריך להיות השאור שבעיסה: בקרב בעלי ההון הגדול, באינטליגנציה ובתקשורת”), באקדמיה מתגברים הקולות הבולטים השוללים את הפרויקט הציוני, שנאת דתיים והמורשת ההיסטורית והתרבותית שלנו, ו…ציד מכשפות היסטרי, רצון לוהט לתלות מהר חשודים בכיכר העיר, והכרזה כי כולם מושחתים.

אילו כנות הייתה מדריכה את דנקנר, היינו קוראים גם שמות. למשל, בצמוד למה שהוא מכנה “שנאת דתיים”, היה כותב את השם “טומי לפיד”. או לדוגמא: ליד מה שהוא מכנה “הדוניזם בוטה” (נהנתנות), היה כותב: לפיד, דנקנר ואולמרט. ההשתמטות מסוכנת? מדוע לא להזכיר את שני בניו של ידידו ראש הממשלה, ואת התכחשותו של אהוד ברק, לשבועתו בפני עמותת “התעוררות” במהלך הבחירות ב- 99, לגייס את בחורי-הישיבה. “עם אחד – גיוס אחד”. זוכרים?

גם לא קראנו במאמר על התפשטות השחיתות. אין מושחתים!!! יש ציידי שחיתות ו/או תליינים כוססי ציפורניים מצד אחד, ומצד שני: ציבור צמא ל”שעשועים”. ובמילים של דנקנר: “רצון לוהט לתלות מהר חשודים בכיכר העיר”. מר דנקנר שכח: בטבלת המדינות המושחתות (יש דבר כזה), ישראל תחת הנהגתו של אולמרט – מטפסת/מתדרדרת!

ועוד בעיה יש עם אולמרט: הלגיטימיות שלו פגומה. אחרי מה שועדת וינוגרד קבעה בדו”ח הביניים הציבור לא מאמין בו. ראש הממשלה הזה, כבר לא יכול להוביל את המדינה (חיילים ואזרחים) למלחמה. האתרוג פגום מר דנקנר. אף יהודי, לא ישלם על אתרוג כזה. מקומו של אתרוג פגום, הוא פח הזבל. ובמקרה של אולמרט – ללכת הביתה!

הפואנטה במאמרו של דנקנר מדהימה: המדינה בסכנה, הניחו לאולמרט! ואם חס ושלום מדינת ישראל תיקלע למלחמה נוספת תחת הנהגתו, והתוצאה תהיה שוב עגומה. מה נגיד – לא ידענו? קראנו ולא הבנו את דו”ח וינוגרד?

מר דנקנר, חזור לעצמך. לא תהיה תפארתך על הפקרת האינטרס הציבורי. אתה ממש מגזים בהגנתך על אולמרט. לא יקרה שום אסון אם ילך הביתה. בתי הסוהר מלאים באנשים שיש להם תחליף. אל תדאג: לא ישעמם לך. תמיד יש את זליכה…

לפיד ודנקנר פסולים לעדות