ב”ה

סתו סתו סתו

היתה זו  רק כרזה, שלא נתלוותה אליה המסקנה המתבקשת – אסור לשרת בצבא הפועל נגד האינטרסים הראשוניים ביותר של העם היהודי

ביום ששי האחרון שוב היינו בדרכים ושוב איתרע מזלנו לשמוע את תכניתו “אחד על אחד” של רונן גרוס, הנוהג לראיין אילנות דיין ו”דון קישוטים” למיניהם, ומ”נגד”, אנשי “ציונות דתית”, שלרוב, מתבטאים ההבדלים ביניהם בכך, שעל ראשיהם של האחרונים מתנוססת כיפה אלקטוראלית, ואת אימוץ תורת-האילנ’ות,  הם מסווים בשלכת של מלים “הלכתיות”, ב”אהבת ישראל”, ב”אחדות ישראל” ובערך העליון – צה”ל, הקדוש מכל קדוש!

לפני שהספקנו להעביר לתחנה אחרת, קלטתי את נושא האורגיה ה”ממלכתית”, והחלטתי להתענות, כדי להגיב. לראשונה, הבנתי, ממש, לאיזו גבורת נפש נדרש אותו קומץ של תלמידים שפויים, כדי לעמוד במפלי שטיפת המח הרעילה בה שוטפים רבני “הציונות הדתית” את מוחותיהם ואת נשמותיהם הצעירות והתמות. לאילו עצמות בוגרות נדרשים הילדים האלה, כדי להבחין בעיוות הנחבא במתק השפתיים ה”הלכתיות”. ואכן, סתו קובע שהנפת הכרזות בטקס צה”לי זה מעשה ילדותי…..

לדעתי, הבעיות בכרזה הזו היו –

1. היתה זו  רק כרזה, שלא נתלוותה אליה המסקנה המתבקשת – אסור לשרת בצבא הפועל נגד האינטרסים הראשוניים ביותר של העם היהודי, למשל, נגד הזכות לחיות, ודווקא בארצנו! שירות בצה”ל חמור יותר משירות בצבא האויב המוצהר, כי, במקרה שלנו, צה”ל הוא העושה את כל העבודה המלוכלכת למען האויב, מחוץ ומבית.

2. ההתייחסות בכרזה נקודתית (החורבן החוזר ונישנה של חומש) ולא התייחסות גורפת למדיניות היודנריין בארץ ישראל(!) של מדינת הדמים והזדון שהם משרתים!

המשך השירות של חיילי ה”הסדר” בצה”ל, לאור ה”משימות הלאומיות” שלו, הוא חילול ה’! – השירות הזה מעניק לגיטימציה למדיניותה הנפשעת של “המדינה”.

כל דיון בישיבות-ההסדר, בו יש “מצדדים”, בתנאי שהתלמידים יהיו ברגים “ממלכתיים” קטנים, ויש עמלקים מזרע ישראל, המנאצים, מחרפים ומבקשים להשמיד להרוג ולאבד את מוסד “ישיבות ההסדר” – זהו חילול ה’!

כל דיון המשמש במה לאפסים למיניהם, להשמיע דברי חנופה ל”ישיבות ההסדר”, כדי להמשיך ולזכות בשירותיהם ה”טובים”, הוא חילול ה’!

לקבל ציונים מכל זב ומצורע, זהו – חילול ה’!

לקבל ציונים ממשתפי פעולה לקידום תכנית השלבים להשמדתנו, זהו חילול ה’!

מראה חיילים שומרי-מצוות, המקיימים את מצוות גירוש-הארץ, זהו חילול ה’ אדיר ונורא מכל!

אבל, לזה, האחרון, יש לסתו פתרון – עם הידברות ועל פי הנסיון, צה”ל יכל לנהוג התחשבות בחיילים ה”דתיים”, ובמקום לשלוח אותם לגרש, ממש, אפשר לשלוח אותם למשימות אחרות…. כלומר, סתו יחטיא יהודים אחרים בפשעים נגד העם היהודי, יתן מכשול לפני תינוקות שנישבו, שיגרשו הם, לא ידינו שפכו את הדם הזה, אנחנו רק שחררנו אחרים ל”משימה הלאומית” המסויימת הזו, אנו ממלאים את מקומם, עד שיסיימו את המשימה, יחזרו מזירת הפשע למשימותיהם השיגרתיות, ואנו נמשיך בשלנו….

“שלום” או ארץ?

במקום להתמקד בבעיה האמיתית, בגילויי הרוע, בחוסר המוסר, בחוסר האנושיות, בבעיטה באמת, במרד בה’… העלו על המוקד את שאלת – “הסרבנות”!

הרב סתו מצליח גם להשחיל, שלא כל הרבנים פוסקים כאיש אחד, יש גם מי שאינם סבורים שלמען השלום אסור לוותר על הארץ…. אתם מבינים מה השאלה העומדת בפנינו? שלום או ארץ ישראל. אצל מביאי הסתו והחורף הנצחי על ראשנו לא קיימת מציאות, קיימת רק תיאוריה “הלכתית”. מילא, לו פיתח הרב את הנושא, לו עסק, ולו לשניה, במציאות המרה שלנו… אבל, שומר נפשו ירחק מן האמת; בכל הדיון בין השנים, לא עלו גם פעם אחת השאלות –

האם מותר לגרש יהודים מארץ ישראל, גם אם המבצעת היא ה”ממלכתיות”.

האם מותר לפקח את נפש האומה למען משהו ערטילאי, שכל תינוק של בית רבן יודע שאין לו שום סיכוי (ב”ה).

האם מותר חילול ה’ ממלכתי, קבל עם ועולם!

אבל, השאלה הזו לא העסיקה גם את עשרות הרבנים שחתמו על עצומות נגד “סירוב פקודה”. במקום להתמקד בבעיה האמיתית, בגילויי הרוע, בחוסר המוסר, בחוסר האנושיות, בבעיטה באמת, במרד בה’, שבביצוע מדיניות טיהור הארץ מיהודיה, סטו מן ה-שאלה, והעלו על המוקד את שאלת –

“הסרבנות”! סתם, מין סרבנות כזו, להכעיס, מצב רוח ילדותי. כאילו לא מדובר בעצם קיומנו, בחורבננו, במעשה לערעור עתידנו בארץ ישראל. כאילו לא מדובר בחבלה איומה בנפש האומה; בהטבעה בעם שקרים נוראים, כאילו היו “תורה למשה מסיני”. בהוצאת העם היהודי  לתרבות מרושעת ומטורפת! הוצאה לשמד “ממלכתי” – המדינה מעל לכל – כמו גרמניה….

אבל, לא! לא זו היתה השאלה, אלא, כמה מסכנת ה”סרבנות” את “המדינה”, ולא עד כמה מסכנת “המדינה” את עם ישראל, במתן פקודות להתאבדות לאומית. כאמור, המדינה מעל לכל – מעל חיי עם ישראל, מעל תורת ישראל, מעל הצדק, מעל האמת, מעל המוסר, מעל האנושיות, מעל החינוך להיות יהודי, מעל לחינוך להיות אדם, מעל לאלוקים! האלוקים איננו דמוקרטי, ולא ייתכן שמדינה “ציונית דמוקרטית” תנהל מדיניות פרימיטיבית וחשוכה.

ועוד הצהיר הרב – אסור לערב את ישיבות-ההסדר בפוליטיקה…. אילולא זה היה.. מדהים.. זה היה מצחיק! אחד הגופים היותר פוליטיים במדינה שהשמאל בנה הן “ישיבות ההסדר”. הלכות ישיבות-ההסדר בענייני “המדינה” אינן נקבעות על פי דעת תורה, אלא על פי משיחיות השקר של ה”ממלכתיות”! רבני ישיבות ההסדר תורניים עד שזה מגיע ל”מדינה”, ואז, הם לא יראו את התורה ממטר!!! גם לא ממילימטר, קל וחומר – לא יראו את ארץ ישראל!

שיבת ציון, מהי?

מדוע אין הרבנים יוצאים בבקשת סליחה מלב נדכא ושותת דם, מן העם הזה, שאותו רימו, שתורת ישראל, עם ישראל וארץ ישראל, הם – “מדינת ישראל”?

במשך עשרות שנים מנאצת הציונות הדתית את ה”חרדים” בגלל אי היותם “שותפים הסטוריים” ל”אתחלתא דגאולה”. אבל, עינים ל”חרדים” ויראו – המדינה הזו אינה רוצה בגאולת ישראל, ממילא, אינה רוצה בתורה, אינה רוצה בארץ ואינה רוצה בדבקים בתורתם ובארצם, כלומר, בדבקים בעמם ובאלוקיהם. לועגים ל”חרדים” על תפיסתם את הגאולה, “שתיפול” משמים. במקום לסייע לגאולה, הם, כאמור, מתנערים מ”אתחלתא דגאולה”. ומה עושה “הציונות הדתית”, היא אינה יושבת בחיבוק ידים, אלא, דוחה את הגאולה בשתי ידים, כשרבניה מדקלמים: “איילת השחר עולה קמעא קמעא”, למעשה, הם מסיגים לאחור כל עליית “קמעא” של איילת השחר. הם פוחדים מן הגאולה, נח להם יותר לחיות במדינה ה”דמוקרטית” שהשמאל בנה ולא במדינת נאמני-יעקב.

ה”חרדים” מסתכלים במציאות, אותה ראו היטב גם כמה דורות מראש, ויודעים, שלפני הכל, וכדי להביא לגאולה, יש לשמור על מורשת ישראל-סבא! לא ב”ישיבות-הסדר”, אלא, בישיבות ממש! לא בלימוד תורה על תנאי, אלא בלימוד לשם שמים. לא כדי “למלא מצברים”, אלא, כדרך חיים.

ואין שום ספק, שבעת צרה ליעקב, הם יקומו כאריות ויילחמו, כפי שעשו בהגנה על ירושלים, כשהם נלחמים באויב מחוץ ובבן גוריון מבית!

האם רבני ישיבות-ההסדר מאמינים באמת שהקב”ה השיב אותנו לארצנו, לאחר אלפיים שנות שואה, כדי לעשות שלום עם כמה ארגונים לרצח העם היהודי, בכלל, ובתמורה לארץ ישראל, בפרט?

האם רבני ישיבות-ההסדר אינם רואים מהי מגמת מדינת ה”אתחלתא דגאולה” שלהם.  האם אינם רואים כי ממשלות זדון מבקשות להעביר אותנו מן הארץ?

למה אין הרבנים האלה יוצאים בשק ואפר בראש חוצות, קבל עם ועולם, בהפגנה אדירה של קידוש ה’, בזעקה גדולה שתזעזע מוסדי ארץ, על הפשעים הנוראים המתבצעים נגד העם היהודי בארץ ישראל?

מדוע אין רבני ישיבות-ההסדר יוצאים בזעקת “אנו מאשימים”, שתישמע מקצה העולם ועד קצהו, על השימוש המתועב שעושה “המדינה” בילדי ישראל, נגד ילדי ישראל? מדוע אינם זועקים את האמת, שהם גידלו דורות יהודים לאהבת העם והארץ, ואלו משמשים בשר-תותחים למדינת הדמים והזדון הזו? מדוע אינם זועקים כנגד ההונאה העצומה?!

מדוע אין הרבנים יוצאים בבקשת סליחה מלב נדכא ושותת דם, מן העם הזה, שאותו רימו, שתורת ישראל, עם ישראל וארץ ישראל, הם – “מדינת ישראל”?