תחת הכותרת חקירה פלילית נגד שייח שרמז כי שופט קיבל שוחד מדווח לנו אביעד גליקמן (Ynet, 12.10.2009):

ראש מועצת אבו-סנאן לשעבר רמז כי שופט ביהמ”ש המחוזי בחיפה, שמואל ברלינר, “סובל מבעיות נפשיות” בעקבות החלטתו להפוך את תוצאות הבחירות ביישובו. הוא גם רמז שיריבו “קנה” את ברלינר,

וגם שואל: האם מדובר בזילות בית המשפט?

בהמשך הכתבה נאמר (ההדגשות לא במקור):

המשנה לפרקליט המדינה, עו”ד שי ניצן, הורה בצהריים (יום ב’) לפתוח בחקירה פלילית נגד השייח נהאד משלב, שהתבטא בחריפות נגד שופט בית המשפט המחוזי בחיפה שמואל ברלינר.

משלב זכה בבחירות לראשות מועצת אבו-סנאן ברוב דחוק של 18 קולות. בעקבות כך, הוגש ערעור בבקשה לפסול 56 קולות שנזקפו לטובתו. השופט ברלינר קיבל את הערעור  לפני כשמונה חודשים ובעקבות כך התהפכו תוצאות הבחירות הבחירות ועלי הזימה הוכרז כמנצח.

בעקבות ההחלטה, אמר משלב בראיון ל”קול ישראל בערבית” כי הזימה “קנה” את תוצאות המשפט, והוסיף כי ייתכן שהשופט ברלינר סובל מבעיות נפשיות. מנהל בתי המשפט, משה גל, פנה בעקבות הדברים לפרקליט המדינה בבקשה לבחון אם הדברים מהווים עבירה פלילית.

כעת, החליט כאמור עו”ד המשנה לפרקליט המדינה על פתיחת חקירה נגד ראש המועצה לשעבר בגין זילות בית המשפט.

שאלה היפותטית

ראובן מאשים (בשתי הזדמנויות שונות) את השופט שמעון ואת השופט לוי בקבלת שוחד.

על פי תלונתו של מנהל בתי המשפט, השופט משה גל, מורה המשנה לפרקליט המדינה, עו”ד שי ניצן, למשטרה לחקור את ראובן.

ראובן מתייצב במשטרה ומראה הוכחות במסמכי-בנק ששני השופטים האלה קיבלו שוחד מאחד יהודה בן-יעקב, המתדיין בפניהם.

שני השופטים מוזמנים לחקירה.

השופט שמעון, לאחר שהוצגו בפניו המסמכים, מודה בקבלת השוחד.

השופט לוי מאשר את נכונות המסמכים, אבל טוען כי מדובר ביהודה בן-יעקב אחר, קרוב-משפחה שלו, והכסף הוא החזר-הלוואה שנתן השופט לוי לקרובו יהודה, אשר אין לו שום קשר ליהודה בן-יעקב המתדיין לפניו.

טענתו של השופט לוי נבדקת ומאומתת, והוא מנוקה מכל חשד, ואילו השופט שמעון מוצא מהר מאוד את מקומו בכלא.

פרקליט המדינה, משה לדור, לא מסתפק בכך, ומגיש כתב אישום נגד ראובן, על “זילות בית המשפט”, בשני המקרים.

ראובן מבקש להוכיח כי השופט שמעון אכן לקח שוחד, בתקווה שאם יזוכה מהאשמה במקרה הזה הוא יוכל לטעון שעשה את אותו הדבר גם במקרההשני, ואם טעה – טעה, אבל בתום לב, ולכן יש לזכותו גם מהאישום השני.

הפרקליטות מתנגדת לאפשר לראובן להוכיח כי השופט שמעון קיבל שוחד, בטענה כי “לעניין סעיף הזילות טענת אמת-דיברתי אינה הגנה”.

וכעת השאלה:

מתוך הנחה שנותנים לראובן להוכיח אמת-דיברתי, האם הוא יזוכה במקרה האחד ויורשע בשני, יזוכה בשניהם – או יורשע בשניהם?

ומתוך ההנחה ההפורה, שלא נותנים לראובן להוכיח אמת-דיברתי, האם הוא יזוכה במקרה האחד ויורשע בשני, יזוכה בשניהם – או יורשע בשניהם?

וכעת בחזרה לנושא בו פתחנו.

מי זה השופט שמואל ברלינר?

הכרותי הראשונה עם ברלינר הייתה על ספסלי הפקולטה למשפטים, והוא היה בחור די נחמד. היו איתנו גם דן מרידור, רוני בר-און, דוד רותם, מוישלה דרורי ואחרים אשר לימים הגיעו רחוק למדי. חלקם היו נחמדים יותר וחלקם פחות, ושמוליק ברלינר היה בין הנחמדים.

עשר-עשרים שנה מאוחר יותר, כאשר הופעתי בפניו, כשופט, מצאתי שמואל ברלינר אחר. איש רע. שופט שאומר לי אדוני ידבר טלגרפית, עוד לפני שהוא שמע ממני חצי מילה (מזכיר לכם פתגם כלשהו?). שופט אשר מפסיק לי את הטיעון עוד לפני שאני מגיע לפואנטה, וכשאני שואל אותו אם אני מדבר שלא-לעניין, הוא עונה לי אדוני מדבר לעניין, אבל בכל זאת אני מפסיק אותו!

ייתכן מאוד שלא רק השררה העבירה אותו על דעתו, אלא גם התאבדותה של בתו בת ה-16 עשתה לו משהו. אני לא יודע, אבל אם השייח משלב אומר כי “ייתכן” שהשופט ברלינר סובל מבעיות נפשיות – גם אני אומר שזה ייתכן. ואם הוא אומר כי יריבו, עלי הזימה, “קנה” את תוצאות המשפט, יכול להיות שאין לכך שחר, אבל זה עילה לפי חוק איסור לשון-הרע, ולא לפי סעיף הזילות.

הערת-אגב א’

הביטוי “קנה את השופט” אינו אלא ה”אקטיב” של הביטוי “משחק מכור”, אותו טבע, ככל הנראה, נשיא ביהמ”ש העליון הקודם, אהרן ברק, כעילת-פסלות (תיאורטית, כמובן, כי אצלנו בבתי המשפט המשחק לעולם לא מכור, כמובן).

הערת-אגב ב’

האם בתי המשפט בישראל מנוהלים לתפארה, עד כדי כך שהמנהל, השופט משה גל, יכול להרשות לעצמו להציף את מוסדות המדינה בתלונות על בני אדם אשר מותחים ביקורת על השופטים?

_____________

חוק נוגה אוהד (ו): תלונה לנתל”ש אליעזר גולדברג על שקריו של השופט משה גל, מנהל בתי המשפט