“לדבוק באוסלו…”

“לדבוק באוסלו…”

חנה אייזנמן
27.05.2009 08:15
"לדבוק באוסלו..."


“הכבוד הערבי” אינו מענייננו, איננו אמורים להיות הפסיכולוגים של רוצחינו, גם לא התרפיסטים שלהם. הם, מכל מקום, ניצחו בלוחמה הפסיכולוגית. אסור שהם, או כבוד הגנבים שלהם, ישפיעו על מהלך חיינו בארצנו. ואם הם משפיעים, יש לגרש אותם מפה.



ב”ה

 

 

                                                           ירושלים, י”ד באב, התשנ”ז

 

 

למערכת נקודה,

 

 

כמה הערות למאמר “לדבוק באוסלו כדי לנצח במלחמה” (רועי לוי, נקודה 207)

 

 

“הכבוד הערבי” אינו מענייננו, איננו אמורים להיות הפסיכולוגים של רוצחינו, גם לא התרפיסטים שלהם. הם, מכל מקום, ניצחו בלוחמה הפסיכולוגית. אסור שהם, או כבוד הגנבים שלהם, ישפיעו על מהלך חיינו בארצנו. ואם הם משפיעים, יש לגרש אותם מפה.

 

אין ביפי-הנפש “גיעול מוסרי שבשליטה בעם זר”, אלא, גיעול גלותי מפני ריבונות יהודית. איננו שולטים ב”עם” זר (וגם אין כאן כזה, זו עובדה ולא “טענה מגוחכת”), אנו שולטים בארצנו מכח זכותנו וחובתנו.

כמו היתום שרצח את הוריו ומבקש רחמים בדין, כי הוא יתום, או הכלב הרוצה את כל היד, כך הערבים; לא די שהם מחזיקים בחלק הארי של ארצנו, לא בדין ולא בצדק, גם לא על פי המשפט הבינלאומי (ר’ ירושלים), הם רצו עוד, וקמו עלינו לכלותנו, או לפחות, לשלוט בנו, “ונהפוך הוא, אשר ישלטו היהודים המה בשונאיהם”. יהודי שלא נוח לו עם זה, צריך לראות פסיכיאטר.


בנקודה 173 כותב א.ב. יהושע: “אני סבור שחשוב שבמדינה הפלשתינאית יחיו יהודים כמיעוט… זה לא טוב לשלום, אם מדינת פלשתין תהיה נקיה מיהודים”. מכאן, שה”גיעול” איננו בשליטה של עם אחד במישנהו, אלא, רק בשליטה יהודית…

 

אסור לדבוק ב”אוסלו”, ויש לבטל את התהליך מעיקרו. הוא נוגד את המוסר ואת הצדק; הוא פשע נגד העם היהודי וחילול ה’.

האוחזים ב”אוסלו” הם מיסטיקנים בשמאל, המאמינים כי להרהורי לבם על השלום     

יש כח מאגי שיציל אותם מן ההסכמים המטורפים, ואנ”ש בע”מ מאמינים כי למרות

עוונותינו יצילנו הקב”ה למען שמו, ומשחקים ראש קטן, כי “שומר פתאים ה'”.

 

רועי לוי מאמין כמוני, כי “אין כל בטחון בניצחון במלחמה הבאה”, אז למה הוא קורא לדבוק ב”אוסלו”, שהוא “שיפור” לאחור שלנו ושיפור עמדות ניכר למרצחים?

 

רועי לוי חושב כי “עלינו להוכיח לנו, ולעולם כולו, כי היהודים עשו כל אשר לאל ידם למען השלום”. נו, באמת! עד מתי נשמע את הטענה ה…. הזאת? וכי העולם אינו יודע מי רוצה שלום? אלא, למה לא ינהג בהתאם לנטיות לבו האנטישמי, כשהוא מקבל עידוד מן המהרסים והמחריבים מביתנו?

(ערב מלחמת ששת הימים נערכו ברחבי העולם הפגנות-אליבי, לקראת חיסולה הקרוב של ישראל. בטרם נדמו הדי הקרב, כבר קמו כל ה”צדיקים” האלה ודרשו מאיתנו להימוג…).

 

ואנו, האם איננו יודעים כי כל נצחונותינו היו לאל, כאשר נסוגונו והבאנו עלינו את המלחמות הבאות? ברצונה, כי עז, להוכיח כי לא אנו התוקפנים, הפקירה ממשלת גולדה את בטחון ישראל והביאה לרצח כשלושת אלפים בנים, שברה את ליבותיהם של רבבות, הושיבה רבים בכסאות גלגלים ולאחרים שמה מקלות גישוש בידיהם. כרגיל, אילולא רחמי הקב”ה עלינו, לא היינו פה היום.

 

אנו ננצח במלחמה, בעז”ה, אם רוח נכון יהיה בקרבנו ונטפל נכונה במרצחים מחוץ ובמהרסים ומחריבים מבית, שהסכמי-אוסלו הוא שיתוף הפעולה ביניהם לחיסול ישראל.

 

 

 

חנה אייזנמן

 

 

 

 

 

 

 



כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

ניהול האתר