ב”ה             
               אימון ההתנתקות הגדול יצא לדרך

 

 

בשעה 8:00 ניתן האות והחל תרגיל ההתנתקות בקיבוץ כרם שלום. כ-15 אלף שוטרים וחיילים מדמים תרחישים שונים. הכוחות כבר תרגלו תרחיש של מפגינים שפיזרו נינג’ות על הכביש כדי למנוע את הגעת הכוחות. הרמטכ”ל, דן חלוץ, ומפכ”ל המשטרה, משה קראדי, מפקחים מקרוב

 

רוני סופר עדכון אחרון:  10.08.05, 12:34 

 

 

5 ימים למימוש תוכנית ההתנתקות, יצא לדרך האימון הגדול של צה”ל והמשטרה: כ-15 אלף שוטרים וחיילים משתתפים הבוקר (יום ד’) בתרגיל רחב היקף המדמה את פינוי תושבי ההתנחלויות ברצועת עזה. התרגיל החל בשעה 8:00 והוא נערך בקיבוץ כרם שלום ויימשך יומיים. הרמטכ”ל, דן חלוץ, ומפכ”ל המשטרה, משה קראדי, מפקחים מקרוב על התרגיל המסכם. 

 

 

“אחדות ישראל”, שקר “ציוני דתי”   

 

 

בין הפצועים בבינת ג’בל שוכבים יחד ברמב”ם ארבעה הסדרניקים מישיבת ההסדר בשדרות (המופצצת). לידם יושב פצוע מישיבת ההסדר באלון מורה, “ישיבת הסרבנים” של הרב הקיצוני אליקים לבנון.

 

הרב רונצקי מסכם את תיפקודה של הרבנות הצבאית במלחמת “עופרת יצוקה”, ומצרף, כתנא דמסייע, מכתב של חייל שטוף-מח, שיצא למבצע הסרק הזה, ומאמין שעשה מעשה גדול. יתר על כן, החייל מאמין ב“אחדות ישראל” ומדקלם קלישאות תוצרת ההסתה של אסכולת אחדות-“ישראל”, נוסח עמוס עוז ושונאי ישראל אחרים, שנתקבעו במח הלאומי, כמו האקסיומה – “טוב שלום מארץ ישראל השלמה”. למה? מה זאת אומרת למה? זה ברור, לא?

 

אז, הנה, אחת הקלישאות המתוחכמות להרע: “לא ניתן להמשיך לחיות עם עצמנו ובתוך בועת הנוחות שיצרנו סביב הציבור שלנו ולצפות שנוכל להוביל את עם ישראל למחוזות בהם אנו מאמינים...”.

 

האיש מדקלם שקר והרב רונצקי נותן מהלכים לשקר המוחלט, במסגרת המשך שטיפת המח ה”ממלכתית”, שכבר מזמן הוכיחה את עצמה כפשע נגד העם היהודי ונגד האנושות!

 

אבל, קראו בעצמכם את דבריו של תינוק שנשבה בידי הרונצקי’ם:

 

“התלבטות עצומה ליוותה אותי כל הזמן איך אני יכול להשתתף במהלך כזה, לאחר שהמדינה, צה”ל, הממשלה, תושבי הדרום בחלקם, תמכו ועודדו את תוכנית הגירוש מגוש קטיף וצפון השומרון.

“בגרונות ניחרים, במאבקי כוח אין סופיים ניסינו למחות ולעצור את התהליך. לצערנו, לא הצלחנו. גרוע מכך, לא רק שנותרנו ללא התיישבות בגוש קטיף ובצפון השומרון אלא גם מפולגים וקרועים בתוכנו, ועד היום אנו חווים השמצות וגילויי שנאה פנימיים, כל הזמן עמדה בגרוני הצעקה – אמרנו לכם!”.

“במישור האישי והמשפחתי הייתי צריך להסביר לאשתי ולילדי ולעצמי איך אני הולך לסכן את חיי במבצע בתוך רצועת עזה לאחר כל מה שעברנו וללא התחייבות לחזור ליישובים השונים”.

“את התשובה האמיתית קיבלתי לאחר שקיבלתי צו 8. זה התחיל כבר ביום הראשון – התייצבות מעל 100%. כולם עזבו את עבודתם, משפחתם, חייהם הפרטיים ובאו להילחם למען מטרה לאומית אחת של עם ישראל, הגדיל לעשות חייל מהפלוגה, שגר במנהטן, שלקח מטוס ונחת ביום שלישי ישר לאימון בצאלים….”

“זוהי התשובה האמיתית להתלבטות שלי. האחדות. במילואים אלו ניתן היה לראות בעיניים ולחוש בידיים את תחושת האחווה הגדולה ששוררת בעם ישראל…

“המורל הגדול שבא דווקא מהרבנים הצבאיים ויורד ונטמע בתוך כלל החיילים, כלל עם ישראל.

“אולי ההתנכרות הגדולה של אחינו אותה חווינו לפני כשלוש שנים הייתה צריכה להתרחש על מנת שנוכל להגיע לימים כאלו של אחווה גדולה משותפת, לא ניתן להמשיך לחיות עם עצמנו ובתוך בועת הנוחות שיצרנו סביב הציבור שלנו ולצפות שנוכל להוביל את עם ישראל למחוזות בהם אנו מאמינים. רק אם נוכל להפנים בתוכנו את היכולת לקבל את כלל ישראל כאחים ממש, עם אבא אחד חי, אזי נוכל לחזור לאותם מרחבי דיונות וחיים לאומיים תורניים כפי שהיה בגוש קטיף“.

 

אתה “דפוק” אתה אהוד

 

אתה טוב בשבילם, כשאתה מת למענם, אבל אתה רע מאד בשבילם, כשאתה חי, יוצר ובונה. לזה הם לא יסכימו. הם יבואו שוב לגרש אותך ואפילו לחסל אותך, אבל את האמת הזו, הרבנים שלך לא יגידו לך

לפני שנדון בגבב הגבבה הזה, נציץ בציטוטים אחרים, כלומר, הדיקלומים אותם דיקלומים, אבל האידיוטים אחרים; כולם מפטירים באותו שטאנץ, כי זה טיבה של שטיפת מח אלימה, בולשביקית, סטאליניסטית, “ממלכתית”, בין שהיא תוקפת בכיפה ובין שהיא מתנפלת גלוית ראש, עטורה ועתירת פרסים, בעיקר – פרס-“ישראל”.

הנה, כיצד מברכין על פשעים איומים נגד העם היהודי – 

“החורבן קירב את ההתיישבות אל לב חלקים רחבים בעם”. (בנצי ליברמן)

“הנס הזה אכן התרחש; הגוש אמנם נפל – הטבע לא השתנה. אבל טבענו הפנימי העמוק הופיע בהחלטה שקבלנו כולנו, שהיא מעומק התיקון של חטא שנאת החינם שהחריב את ביתנו בעבר….” (אפי איתם).

“גם מהרס זה של ימית יצא בנין. ישנם אוצרות של גבורה ומסירות נפש, של הכרת ערכה של ארץ ישראל, אוצרות שהיו גנוזים בבתיה של ימית והיה צורך לנתץ את הבתים על מנת שאוצרות אלה יתגלו...” (הרב ולדמן, לאחר חורבן ימית).

ואכן, המדקלמים מקבלים פרס, וזה ממקלדתו של, לא פחות, בן כספית:
בינתיים אנו לומדים כמה דברים על עצמנו. הנה, למשל, התקרית בבינת-ג’בל מלמדת אותנו, 
                   דרך דם ואש, שנותרנו עם אחד. רועי קליין, הסמג”ד שנהרג, תושב עלי. עמיחי מרחביה, המ”פ, 
                   בן למקימי עלי. בין הפצועים בבינת ג’בל שוכבים יחד ברמב”ם ארבעה הסדרניקים מישיבת ההסדר 
                   בשדרות (המופצצת). לידם יושב פצוע מישיבת ההסדר באלון מורה, “ישיבת הסרבנים” של הרב 
                   הקיצוני אליקים לבנון. לידם עוד פצוע, מישיבת ההסדר בשדמות מחולה. לפני כשבוע התרוקנו 
                   הישיבות הללו מתלמידיהן, גם אלה שכבר סיימו את המסלול הצבאי וחזרו ללימודים. בתי המדרש 
                   ריקים עכשו, כולם עלו על מדי גולני, או גבעתי, או כל יחידה קרבית אחרת, והם נהרגים ונפצעים 
                   עם אחיהם העירוניים החילוניים….

 

אז מי זוכר את ההנתקות, ואת הפגנות הכתומים, ואת הצרחות על השוטרים והחיילים, ואת גולני הבעייתית, רווית הכיפות הסרוגות, מתלבטת מול כפר מימון? כל זה היסטוריה. אחים אנחנו. חברי, דן מרגלית, יכל להירגע (וגם אני), ולא יעזור לאף אחד, וכמה טוב (מזווית מסויימת) שמדי פעם קם איזה נסראללה, כדי להוכיח את זה מחדש.

 

אל תקדים לצהול, חייל-צה”ל-מאוחד-לאומית, גם הדברים שלהלן מפרי אותה מקלדת: 

 

אין כאן מעשה אמיתי של המדינה, אין כאן שינוי מדיניות, אין ולא תהיה כאן החלטה אמיצה שתיישם את המלצות ועדת טליה ששון, ועדה אותה הקים אריאל שרון וסימנה את כל המחדלים של ממשלות ישראל לדורותיהן בעשורים האחרונים. המלצותיה של ועדת ששון שוכבות עכשיו, כאבן שאין לה הופכין, במצב של קומה. כמו זה שהזמין אותן. המתנחלים ימשיכו לשחק חתול ועכבר עם המדינה, יהיו עוד הרבה “הסדרים” ל”פינוי מרצון”, או “פינוי בלצון”, או “פינוי נגד טליה ששון”, אבל משהו אמיתי לא יקרה. כדי שיקרה, אנו זקוקים למנהיגות שתחליט אם אנחנו כאן או שם, ותבצע. אין כזו בישראל, גם לא תהיה.

 

 

הבנת מה היא “אחדות ישראל”, בעיני הפושעים הרודפים אותנו? ואולי די בהם כדי להבהיר לך, לוחם, עד כמה אתה אידיוט! אתה טוב בשבילם, כשאתה מת למענם, אבל אתה רע מאד בשבילם, כשאתה חי, יוצר ובונה. לזה הם לא יסכימו. הם יבואו שוב לגרש אותך ואפילו לחסל אותך, אבל את האמת הזו, הרבנים שלך לא יגידו לך, כי זה ייאלץ אותם להודות, כי שיקרו לך לאורך כל הדרך. פרסום דבריך על ידי הרב רונצקי, הוא פשע! הוא המשך שטיפת המח השקרית, הוא המשך שליחתך ושליחת אחיך וחבריך למות במלחמות לא לנו; במלחמות שונאינו בנפש, מלחמות האויב מספר אחת של העם היהודי, מלחמות ה”ממלכתיות” ה”ישראלית”!

 

אין קשר בין מעשינו לבין שנאת ישראל של מהרסינו ומחריבינו. זה החינוך שבחרו למענם בן-גוריון, ימח שמו, ודומיו לפניו. כל אותם מנוולים שהשתלטו על מושבות ה”חרדים” והוציאו את ילדיהם לשמד. זה החינוך, שלאות תודה על עיסוקם בו, מוענקים למנוולים כמו עמוס עוז, שולמית אלוני ושאר חלאת האדם, פרסים, כשהראשון בהם – “פרס ישראל”. הבנת חייל? גדולי שונאי ישראל בכל הזמנים, מקבלים את פרס-“ישראל” על מפעל-חיים, שכולו, קידום חורבן ישראל!!!!

 

 

“מדינת ישראל” אנטישמית, בהגדרה 

 

 

“עם ישראל ניצב לקראת משימה לאומית, עליונה בחשיבותה, משימת ההתנתקות..”.

 

הם חינכו את העם היושב בציון לשנאת ישראל, ואתה מקשקש על “בועת הנוחות שיצרנו”, נוסח העלילה – רק ארץ ישראל מעניינת אתכם… יתר על כן – מקדשים את האדמה על פני האדם…. איזה עיוות מתועב, שהוליד את “איך נתנחל בלבבות”? השאלה הזו היא הפנמת האנטישמיות ה”ישראלית”! עשינו מעל ומעבר, מזמן אנו זכאים להתנחלות בלבבות הפראזיטים, שלמענם אנו חיים ומתים. אבל, הלבבות שספגו את החינוך של “אנשי רוח”, כמו שטרנהל, עמוס עוז ושולמית אלוני, ימח שמם, ושל ה“תיקשורת הישראלית”, ערלים!

 

אין כמו הציבור הדתי מעורה בכל עשייה בארץ ישראל, מעל ומעבר לכל ציבור אחר בארץ, ובנוסף לכך, רק הציבור הזה, פועל גם לבנין הארץ. זה לא ענין שרק הארץ מעניינת אתנו, הענין הוא, שרק אותנו מעניינת הארץ! האחרים שונאים ומחריבים אותה. אז מי יבנה את הארץ, אם לא אנחנו?המנוולים שהחריבו את חבל ימית? הפושעים שהחריבו את חבל עזה? הרוצחים שדואגים לכך, שתהיינה לנו מלחמות לעולם ועד, באמצעות “תהליך השלום” שלהם? הרוצחים ששלחו את הבנים, שגורשו מבתיהם בארץ ישראל, למות בלבנון ובחבל עזה?

 

אבל, אתם מקדשים את ה”אחדות” עם הפושעים הנאלחים האלה. הם מחריבים ואתם מסייעים, בשם קדושת ה”ממלכתיות”. למה זה לא להיפך, אנחנו בונים והם מצטרפים לעשיה, למען אחדות ישראל ולמען קיום ישראל? חשבתם פעם על כך?

 

הם שולחים אתכם למלחמה, בידים כבולות, שלא תשמידו, חס ושלום, את האויב הג’יהאדונאצי, ואתם הולכים וגם רואים בזה – “מטרה לאומית אחת של עם ישראל…”. איך הנחתם להוריכם ולמוריכם לסמם אתכם במידה כזו? האם זכור לך, שגם חורבן גוש קטיף הוגדר – “משימה לאומית”? –

“בערב הוקרה לפצועי חיל הרגלים שנערך בבית רסיטל בתל אביב אמר חלוץ: “עם ישראל ניצב לקראת משימה לאומית, עליונה בחשיבותה, משימת ההתנתקות. הוטל על צה”ל להיות המוציא לפועל של משימה זו. לא הורגלנו באלה המשימות, לא להן נבנינו. אך לאחר שהוטלה עלינו, נדע לבצעה ברגישות ובנחישות מתוך הבנת גודל האחריות המוטלת עלינו. אחריות לצה”ל ולשלמותו, אחריות למדינת ישראל ולערכיה הדמוקרטיים..”.

“אני רוצה לדבר גם על היום שאחרי. סיימנו משימה לאומית וגם בפני הצבא וגם בפני המשטרה ניצבות משימות חדשות. אני מקווה שהשוטרים יגיעו למשימות העתידיות כפי שהגיעו וביצעו משימה זו“ (קראדי, אחרי הגירוש).

 

“לדבריו (של האלוף נווה), הרבנים סייעו להוריד את גובה הלהבות ולשמור על כך שהמשימה תתבצע ללא אלימות…”.

 

כיפאק לרבנים!!!! כיפאק למשתפי הפעולה! כיפאק למי שהורידו את להבות המגן והלהיבו את להבות החורבן!

 

טוב, עייפתי. קשה לעשות את העבודה לבד, כאשר מי שאמורים לעשות את המלאכה הזו, ולהם אתם נשמעים, מועלים בתפקידם – לא די שאינם אומרים את האמת, אלא, הם מעצימים את השקרים.

 

הלאלה יקרא “רחמנים בני רחמנים”? אלה רשעים גמורים!