מכתב לראש הממשלה (חשון התשנ”ז)

מכתב לראש הממשלה (חשון התשנ”ז)


11.02.2009 14:15
מכתב לראש הממשלה (חשון התשנ"ז)


שני מסרים לא קלטת, אדוני, ראש הממשלה, את מסר העם הזה, שהעיף לכל הרוחות את משתפי הפעולה, ואת מסר אותם גויים, שקמו על רגליהם ומחאו לך כפיהם, כאשר דברת כיהודי גאה.



ב”ה

 

 

 

 

                                                            ירושלים, י’ בחשון, התשנ”ז

 

 

 

לבנימין נתניהו שלום, לאי”ט           

 

 

 

שמענו הבקר את כתב קול-“ישראל” מראיין באהדה ובדאגה את פַתחי מחברון, על דבר הנשק הנאגר בחברון, כ”הפתעה” לאויב המשותף לשניהם, הלוא הם המתנחלים. אדוני ראש הממשלה, מרגע זה ואילך, כל דם יהודי, שיישפך באיזור חברון, יהיה בראש ממשלתך. לא יעזור הדיקלום: “הסכמים בינלאומיים יש לכבד”. שום כבוד לא ינחלו קרבנות ההסכמים שנחתמו בין האויב לבין המשתפים אתו פעולה, אם יקיימו אותם.

 

האם אני צריכה להזכיר לך מי הם הלאומים? האם אינך יודע כי תעשיית הרצח הגרמנית פעלה בהסכמה בינלאומית? זאת, במאה העשרים, בעידן האלחוט והמטוס. האם צריך להזכיר לך, שגם לפני הניצולים מן התופת נסגר כל פתח להצלה? שערי כל הארצות, וגם שערי מולדתם היחידה נסגרו בפניהם. חלקם טבעו בים. אחרים הוחזרו לאירופה הנאצית, ועוד, אחרים, נכלאו שוב במחנות ריכוז באיי הים התיכון. מי שהצליחו להיכנס לארץ נשחטו בידי הערבים, בברכת השלטון המנדטורי, זה שמנע מניצולי המשרפות להיכנס לארץ, בה בשעה שעודד את הערבים להציפה. והיו עוד אחרים, שהוטבעו ונורו בידי “אחים”, שכהיום, כן גם אז, שיתפו פעולה עם שונאי ישראל. היום, כל אלה, יחדיו, ניצבים ביציע ובזירה עצמה ו”מעודדים” אותנו לעשות זאת בעצמנו – להתאבד. אולי נצליח אנו, במקום שהם נכשלו. האם על חסד הלאומים האלה אתה משתית את בטחון עם ישראל? מצאתי, כי לא רק אני, אלא גם רבים אחרים, ראו את האבסורד כשנזעקת אל בנך, כאשר פצע את שפתו, בשעה שאתה מוסר אותו ואת מולדתו לידי הנאצים, אבות המדבר, שהמטבע בה הם קנו לעצמם את “הזכויות הלגיטימיות” לארצנו הוא רצח, רצח ושוב – רצח!

 

מסירת חברון ליורשי מרצחי תרפ”ט, לידים שרצחו את מרדכי ושלום לפיד, את נחום הוס ויהודה פרטוש, את… הרשימה עוד ארוכה, הוא אחד המעשים המפלצתיים ביותר שנעשו בדברי ימי העולם. במקום לפרוק את הנשק מן האויב ולהחזיר לשליטתנו את כל ערי ארצנו, אתה ממשיך בשלהם. כל מסכת התייחסותנו לאויב הערבי-נאצי היא הוויה אנטי מוסרית עד כדי זוועה. אנו מכנים את תהליך השמדתה של ישראל בשלבים – “הסכסוך הישראלי ערבי”. לא רק כבלנו את ידינו במלחמתנו בהם, אלא אף הגדלנו לעשות ונתנו להם נשק וערי מקלט, כדי להבטיח את נצחונם.

 

שני מסרים לא קלטת, אדוני, ראש הממשלה, את מסר העם הזה, שהעיף לכל הרוחות את משתפי הפעולה, ואת מסר אותם גויים, שקמו על רגליהם ומחאו לך כפיהם, כאשר דברת כיהודי גאה.

 

אל תאמין כי “אי אפשר להחזיר את הגלגל אחורנית”. הרי זה מה שאנחנו עושים כל העת – מחזירים לאחור את גלגל שיבת ציון. אנו משפילים את כבודנו ואת כבוד אלוקינו. הדורות הבאים לא יסלחו לנו על האסון שהבאנו עליהם.

 

 

                                                                       בברכה להתעשתות מהירה

 

                                                                                     חנה אייזנמן

 

                                                                     



כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

ניהול האתר