דברים לחברה בשיעור צרפתית

דברים לחברה בשיעור צרפתית

חנה אייזנמן
31.12.2008 06:36
"פני" אלף ישבנים למסגד

“פני” אלף ישבנים למסגד


אך הייתי מצפה למעט יושר אינטלקטואלי, לפחות, לאותה מידה של הבנה לרגשותינו, אנו, היהודים, לארצנו – התקווה בת שנות אלפיים – כזו שאת מגלה לרגשות הפיקטיביים של הערבים, שסיבתם – הג’יהאד. היה זה בסוף 1995.



ב”ה                                        
                                         עם הפנים אל האבן השחורה
                                            מליון “מתפללים מוסלמים חפים מפשע”

זרקת לי (בעברית) בשיעור צרפתית: “כשנבטל את המושבות שלנו, נוכל גם אנחנו להנהיג השכלה גבוהה חינם”. האמירה הזו מבטאת עיוות עצום כל כך, שנעתקו מלים מפי, ואני מעלה אותן, כאן, בכתב.

לפני הכל, איני מאשימה אותך שלא קבלת חינוך יהודי. אין זו אשמתך שחונכת להתנכרות למורשת עמך, תופעה שאינה מוכרת בשום מקום אחר בעולם, וסיבתה – הפנמת האנטישמיות. יש אנשים, כמו ה”פלשתינאים”, הממציאים לעצמם מורשת – יש מאין – לנו יש מורשת אדירה,  התרבות העולמית ושתי הדתות המונותאיסטיות הגדולות יונקות ממנה, ואת, במקום להתגאות בה, מתנכרת לה. אך הייתי מצפה למעט יושר אינטלקטואלי, לפחות, לאותה מידה של הבנה לרגשותינו, אנו, היהודים, לארצנו – התקווה בת שנות אלפיים – כזו שאת מגלה לרגשות הפיקטיביים של הערבים, שסיבתם – הג’יהאד.

ושאלה לי – אינך מתביישת? את משווה את אלג’יר (או מוזמביק, “אי השדים” ועוד) שים מפריד בינה לבין צרפת, והיא איננה צרפת, לבית לחם, חמש דקות מן הכנסת בירושלים, בלב ארץ ישראל? כל אדם בעולם, שתשאלי אותו איזו אסוציאציה מעלה אצלו ארץ-הקודש, יענה, בלא היסוס, יהודים! אילולא כן, לא היו הגויים מחליטים לאשר את הקמת הבית הלאומי של היהודים בארץ ישראל. אלא, להם אין הזכות לתחום את גבולולת ישיבתנו, שכן, ישיבתנו כאן איננה מכח החלטתם, אלא, מכח התנ”ך, מכח ההבטחה האלוקית. גם לכם, התלושים מן התנ”ך וממורשת ישראל, אין הזכות הזאת.

עם הישבנים אל אבן-השתיה (אלף “מתפללים מוסלמים חפים מפשע”)
  תראי, יהודית, לנו היהודים יש מורשת מפוארת ואנו גאים בה. אנו אוהבים את מורשתנו, ועל כן אנו אוהבים את ארצנו, עד כלות הנפש. ואת זה את, פשוט, אינך מסוגלת להבין. לכם, שאינכם מכירים במורשת, יש בעייה ואתם ראויים לרחמים, אך אין לכם הזכות להדביק לנו את הבעיה שלכם. אין לכם הזכות לנשל אותנו ממורשתנו. הרי לא תעזו לעשות כדבר הזה לערבים. למענם אתם מוכנים לעלות על בריקדות, למרות שהם מאחזי עינים, ולמרות שהם רוצחים אתכם. רק האלוקים יבין את התופעה הלא נורמלית הזו.

גם אתם מאחזי עינים. אין כל קשר בין שכר לימוד באוניברסיטאות לבין ה”מושבות”, בדיוק כשם שאין כל קשר בין נחשלות עיירות הפיתוח, אותה חבית ללא תחתית, לבין ה”מושבות” הפורחות והמפותחות. בראשונות אין אידיאל ואין עתיד, האחרונות הן תמצית האידיאליזם והקש האחרון להצלת המדינה.



כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

ניהול האתר