האיש שפשע יותר מדי

האיש שפשע יותר מדי

קטע מתוך – תולעת יעקב ודוד ישמעאל – מ.ד. בן-עמי
03.09.2008 11:52
האיש שפשע יותר מדי


“ככל שאנו מוותרים יותר על אדמה, אנחנו מגלים שיש לנו יותר דוקטורים לפילוסופיה לקילומטר. ולכן, אנחנו נחיה מן הדוקטורים לפילוסופיה, ולא מן הקילומטרים”, ניתק פרס מן הקרקע, בנאום באוניברסיטת פנסילבניה, באוקטובר 1994.



ב”ה

 

 

 

האיש שפשע יותר מדי

 

 

מ.ד. בן-עמי

 

 

האם אין גבול לציניות, מר פרס, להתרפסות בפני הרוצח מרמאללה? הטחו עיניך מראות סבל עמך? את מחיר הדמים היקר והכבד ששילמנו ועדיין משלמים ב”מאבק המתמשך”?

 

 

ממקור ביזארי באה פסילת הקרקע-להסכם, מעיקרה. במודעת “גוש שלום” מצוטט פרס כאומר בראיון ל“דר שפיגל”:

 

“מעולם לא היתה קיימת מדינה פלסטינית. אפילו עם פלסטיני לא היה קיים. … אם ערפאת חלש (מכדי להילחם בחמאס ובג’יהאד), אז למה בכלל לשאת ולתת אתו? אנחנו מחזירים אדמה, אנחנו מחזירים שלטון, בלי לקבל שום דבר בתמורה. האדמה היא דבר מוחשי. השלום חמקמק” (8.3.1995).

 

הסכם אוסלו, הרי הוא, מעשי ידי האל עצמו:

 

“זו בריאת העולם… בשנת אלפיים יהיה שלום כולל במזרח-התיכון”, התנבא פרס (ידיעות אחרונות 1996.18.1)

 

“המשטרה הפלסטינית תחלק בתקופת המעבר רשיונות נשק למתנחלים היהודים”, אמר פרס בראיון לעיתון הגרמני “פרנקפורטר אלגמיינה” (על פי מעריב, 26.7.1993) .

 

“כמו שאפשר לקיים חיים ערביים תחת שלטון יהודי, כך ניתן לקיים חיים יהודיים תחת שלטון ערבי”, אמר במשרד החוץ האמריקני בוושינגטון, ב-17.2.1993.

 

“מטרתה הבאה של ישראל היא, להצטרף לליגה הערבית”, סיכם פרס (מעריב 27.9.1995).

 

“ככל שאנו מוותרים יותר על אדמה, אנחנו מגלים שיש לנו יותר דוקטורים לפילוסופיה לקילומטר. ולכן, אנחנו נחיה מן הדוקטורים לפילוסופיה, ולא מן הקילומטרים”, ניתק פרס מן הקרקע, בנאום באוניברסיטת פנסילבניה, באוקטובר 1994.

 

  

 

                                                                                 *    *    *

 

 

 

מר פרס,

 

בשבוע שעבר, ב-11.1.1999, הופעת בראש משלחת מטעם המרכז לשלום, הנושא את שמך, בפני הרשות הפלסטינית, ובראשם, יאסר ערפאת. בפניהם העלית על נס וציינת לשבח את מאבקו המתמשך של ערפאת לטובת בני-עמו, הפלסטינים…

מר פרס, בשבת זו היינו אמורים לחגוג את יום הולדתו ה-22 של בננו, אֹהַד… מר פרס, לא חגגנו את יום הולדתו. אהד, הי”ד, נרצח לפני שלש שנים וחצי בעת טיול בוואדי קלט… על ידי עושי דברו ובני-חסותו של ערפאת, וזה במסגרת “המאבק המתמשך” של היו”ר לטובת עמו… הרוצחים נשפטו על ידי הרשות הפלסטינית על “הפרת סדר”… רק על הפרת סדר, ואחר זמן קצר שוחררו מהכלא, ועתה הם מסתובבים חופשיים, יחד עם רוצחי יהודים אחרים.

מר פרס, להזכירך, מאבקו המתמשך של ערפאת לטובת בני עמו, מלווה בשפיכת דמים מרובה של בני עמך, היהודים; פיצוץ אוטובוסים על יושביהם, רצח נשים וילדים ללא הבחנה, מאות יהודים חפים מפשע נטבחו במהלך ה”מאבק המתמשך” – זה, שאתה כה משבח. האם אין גבול לציניות, מר פרס, להתרפסות בפני הרוצח מרמאללה? הטחו עיניך מראות סבל עמך? את מחיר הדמים היקר והכבד ששילמנו ועדיין משלמים ב”מאבק המתמשך”? מר פרס, דבריך פגעו בי ובחבריי לצרה כחץ מורעל. אנו, ששילמנו בדם בנינו את מחיר מאבקו המתמשך של חברך, יאסר ערפאת, רוצים להביע את סלידתנו וגועל נפשנו מדבריך, שהם, כמלח על פצעים שפתחת.

 

באי-כבוד, בכאב ובשאט נפש

 

אריה בכרך, אבא של אהד


 

 

 

 

 

נלה מיוחס nrg

15/7/2007 15:47

 

 דבריו של האב השכול יצחק פרנקנטל, שהביע תמיכה במתן החנינה למפקד גדודי חללי אל-אקצה בג’נין, זכריה זביידי, הצליחו לקומם את בכירי הארגון למען נפגעי הטרור, אלמגו”ר. “להציג את זביידי כ’לוחם חופש’ זה מעשה שמתאים יותר לנאצים מאשר לאדם מתורבת”, זעם ד”ר אריה בכרך, מראשי אלמגו”ר.

 

 

האב השכול, י.פ. שוחר ה”שלום”, שנטש את משפחתו, ונזכר בבנו, רק לאחר שנרצח, כדי לעשות הון פופוליסטי, הוזמן על ידי רבין, שר”י, וגם נענה, לנסיעתו לחתום על הסכם הדמים באוסלו.

לא נשכח ולא נסלח! ח”א

 

 

 



כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

ניהול האתר