כמו שריף העיירה שרואה שודדים, אך אינו יורה בהם: תגובה לשופט אמנון סטרשנוב

כמו שריף העיירה שרואה שודדים, אך אינו יורה בהם: תגובה לשופט אמנון סטרשנוב

דב אבן-אור, עו”ד
30.07.2008 16:49
כמו שריף העיירה שרואה שודדים, אך אינו יורה בהם: תגובה לשופט אמנון סטרשנוב - דורית ביניש - דניאל פרידמן - אמון הציבור


כמו בכל בעייה ארגונית, הכל מתחיל ונגמר עם אנשים *** אין סיכוי ליעל את המערכת אם שיעור גבוה מבין השופטים אינו ראוי לתפקידו *** אין טעם ליצור שינויים מבניים לאורך ולרוחב, אם מי שאמור לבצעם חסר כישורים, יכולת ורצון *** מה הפלא כי פרופ’ דניאל פרידמן החל את השינוי עם ניתוח בראש החולה? *** כדי לאפשר בחירת שופטים ראויים יש צורך לשנות את הגוף הבוחר שופטים וגם את אופן פעולתו.



תגובה לשופט אמנון סטרשנוב (בעקבות ראיון בעיתון גלובס מיום 24.7.08)

1.      מאחר ומעטים קוראים עיתון זה, להלן תקציר דבריו של המרואיין (שכיהן כשופט ביהמ”ש המחוזי בת”א) בנוגע למערכת המשפט:

א.      הבעיה במערכת היא הסחבת; אנשים מחכים שנה ויותר לפס”ד; יש שופטים המחזיקים “תיק” שנתיים ועדיין לא מתחילים בשמיעתו.

אני מאשים בכך את “המערכת”.

ב.      שר המשפטים אינו מספק לציבור את הסעד האלמנטרי – מערכת משפט ראויה, אלא מתנצח עם ביהמ”ש העליון, ומתעסק בשטויות.

יחד עם זאת, דניאל פרידמן עשה מספר דברים חשובים, כגון: הקמת בימ”ש מחוזי חדש (מחוז המרכז); צמצום מספר השופטים שישבו בערעור לדן יחיד או שניים.

ג.       לעיתים הפרקליטות מגזימה בהגשת כתבי אישום, המשטרה מגזימה בחקירות ובתי-המשפט לא זריזים מספיק.

ד.      מערכת המשפט בבוץ עמוק מכל הבחינות; מאידך שר המשפטים מטיח כל יום ביקורת חדשה במערכת שלו – מה יגיד הציבור?!

שר משפטים שאומר על שופטים שהם לא בסדר, זה כמו ששר הבטחון יגיד שהרמטכ”ל לא ראוי ושהצבא לא מתפקד. לא נשמע דבר שכזה.

ה.     שיתנו לדורית בייניש לעבוד בשקט ולעשות רפורמות בתחום הניהולי.

2.      אמנון סטרשנוב יורה אך באוויר; דהיינו, הוא כמו שריף העיירה שרואה שודדים, אך אינו יורה בהם אלא מכוון אקדחו לשמיים כדי שיבהלו וינוסו (השריף נהג כך מפחד ולא מתוך רצון להכריע את הקרב!).

השופט סטרשנוב, היה במערכת המשפט שנים רבות ובעמדות בכירות, כדי לדעת שכדי לנצח יש לתקוף, ולצורך התקפה יש לבחור מטרה ראויה ולכובשה מהר ככל האפשר! אך סטרשנוב אינו עושה זאת, שמא אם יתקוף את המטרה האמיתית, עיקר הכנסתו תתמוטט; דהיינו – עיסוקו כבורר בתיקים “שמנים” יפסק, מאחר וחלק מזרם התיקים – מועבר אליו עפ”י המלצת שופטים מכהנים!

אולם, לא באתי להתקיף אישית את סטרשנוב, אלא את האופן שבו הוא מציג בעיה, ויותר חמור את הדרך העקלתון שהוא מציע כפתרון.

3.      מה לדעתי חושב סטרשנוב, אך אינו אומר בפומבי?:

א.      יש שופטים רבים שאינם ראויים לתפקידם, ודרך עבודתם היא אסון לציבור וגם למערכת.

ב.      שר המשפטים, דניאל פרידמן, מדבר לעניין ורוצה לעשות; אך אין לו סיכוי מול “חיל המשמר” של מערכת המשפט, ולכן כדאי לו שיירד מהעצים הגבוהים עליהם טיפס ויזיז את הדברים הבינוניים והקטנים; כדי שמשהו יתחיל להשתנות לפני שהמערכת תקרוס.

4.      סטרשנוב טועה בדבר אחד גדול: מי שרוצה להרוג את הדרקון חייב לפגוע בליבו ולא בזנבו!

מי שמבקש לחולל שינוי גדול, חייב לדרוש זאת בראש חוצות וגם לומר במפורש מה יש לעשות!!!

מאחר וסטרשנוב אינו מגלה כל מחשבותיו, אני אשלים עבורו את המלאכה:

א.      כמו בכל בעייה ארגונית, הכל מתחיל ונגמר עם אנשים; קרי, אין סיכוי ליעל את המערכת אם שיעור גבוה מבין השופטים אינו ראוי לתפקידו. אין טעם ליצור שינויים מבניים לאורך ולרוחב, אם מי שאמור לבצעם חסר כישורים, יכולת ורצון!

לפיכך מה הפלא כי פרופ’ דניאל פרידמן החל את השינוי עם ניתוח בראש החולה?; דהיינו, כדי לאפשר בחירת שופטים ראויים (ולא “מינויים”), יש צורך לשנות את הגוף הבוחר שופטים וגם את אופן פעולתו.

ב.      במילים אחרות, אם לא נעקר את הכוח המצוי אצל נציגות השופטים “בועדה לבחירת שופטים”, אין סיכוי כי יבחרו שופטים מזן אחר, ואין סיכוי כי שופטים כמו סטרשנוב יגיעו לביהמ”ש העליון!

כל-עוד, בגוף הבוחר בשופטים, יש 3 נציגים מתוך 9, שהינם שופטים מכהנים בביהמ”ש העליון, ואשר מתאמים את בחירותיהם מראש, אין סיכוי כי “זר” להם ולדעותיהם ייבחר.

מבחינה סטטיסטית, כאשר 3 מתוך 9 חברי הגוף הבוחר, מתאמים עמדות ואילו היתר – לא, אזי כוחם האמיתי של השלושה הנו 50%!

והרי ידוע לכל, כי יתר חברי הגוף הבוחר, אינם מתואמים (לא שני חה”כ, לא שני נציגי לשכת עוה”ד ולא שני שרים).

ג.       לפיכך, חובה על שר המשפטים לשנות את מבנה הגוף הבוחר ואופן הבחירה; שהרי המבנה הנוכחי יצר מצב איום, שבו רק מי שנמנה על “מחנה” החברים הבכירים בביהמ”ש העליון נבחר!

ד.      בין לבין תוקן החוק, בדרך של פשרה; כעת לצורך בחירת שופט לביהמ”ש העליון נדרש רוב של 7 מתוך 9 (זו הפשרה שהוצעה ע”י חה”כ גדעון סער מהליכוד); ברור כי תיקון זה, יביא לכך כי רק מועמדים שיזכו לקונצנזוס רחב – ייבחרו (קרי – רוב הסיכוי כי רק שופטים בינוניים ואפורים יצליחו להתברג פנימה); מאידך, נחסמה דרכה של צמרת המשפט להכניס את חבריה לעליון, ב”מסלול הירוק”!

ה.     תחלואי מערכת בתיהמ”ש לא התחילו אתמול, אלא לפחות לפני 10 שנים; לכן מה מנע מאהרון ברק לבצע את השינויים המינהליים הדרושים? מה הפריע לדורית בייניש לעשותם? – אף אחד! ברק ובינייש, לא רצו לבצע שינויים שיסייעו לציבור, ובמקום זאת ביצעו שינויים שרק הגדילו את העומס (הגדילו את סמכות השיפוט של בימ”ש השלום, ובכך יצרו חוסר תעסוקה במחוזי; העבירו עתירות “מינהליות” למחוזי, כדי שביהמ”ש העליון יתפנה לדון במאות עתירות של פלשתינים ושל ערביי ישראל, הדורשים עוד ועוד זכויות שאף מנהיג יהודי לא חלם ליתן).

ו.        “מערכת משפט ראויה”, אינה רק מכונה שיודעת לספק פסק-דין מהר, אלא גם כזו השופטת היכן שחובתה לשפוט; קרי – במדינה מתוקנת, אין סיכוי כי ביהמ”ש העליון יפרש חוק שהינו ברור כשמש, עפ”י הבנתם “הליברלית” של שופטיו; אין סיכוי כי שופטים יורו לצבא היכן לירות ואילו פגזים.

לכן מה הפלא, ששר המשפטים דורש לקצץ בסמכויות של בג”צ, ובפרט כאשר אלו מעולם לא ניתנו לו, אלא בג”צ ניכסם לעצמו בכוח!!

ז.       מדוע שר המשפטים מנוע מלבקר את השופטים ואת המערכת?; ומהי הדוגמא שנותן סטרשנוב – הצבא! (קרי – לא נשמע כי שר הבטחון יאמר כי הרמטכ”ל לא ראוי וכי הצבא לא מתפקד).

האם לא ידוע לסטרשנוב, כי כך חשב ואמר דוד ב”ג על הצבא בתחילת שנות החמישים? האם לא כך חשב שר הביטחון משה דיין, עם פתיחת מלחמת יום כיפור? (ולכן צידד בנסיגה מיידית למיצרי המיתלה).

ומה אמרו אהוד אולמרט ואמיר פרץ, לאחר מלחמת לבנון השנייה? כי הצבא “מכר להם לוקשים” וע”ס אלו הם יצאו לקרב! ממתי – תפקידו של שר להגן על האינטרסים של עובדי משרדו ו/או של המגזר עליו הוא אחראי?! אם כך, אזי חובתו של שר הפנים להגן על ראשי ערים וישובים שסרחו, ועל שר הבריאות להדוף כל מתקפה על הרופאים בישראל!

5.      מי מנע מאהרון ברק – אז וכיום דורית בייניש, לעשות שינויים שייקלו על מצוקת האזרח?; מדוע אותם שינויים שניזומו ע”י פרידמן – וסטרשנוב מברך עליהם – לא נעשו בעבר?

מדוע סטרשנוב מסרב לומר בגלוי את דעתו, מדוע הוא לא קודם לביהמ”ש העליון? (קשה להאמין כי פרשת “המתמחה” פנינת ינאי, גרמה לכך)! סטרשנוב רומז כי התנגדותו של אהרון ברק, הייתה “הסיבה” לאי-הקידום! משמע – דיי היה בהתנגדות של נשיא ביהמ”ש העליון, כדי שכל חברי הגוף הבוחר, לא ידונו במועמד שכזה!

לכן, אין פלא כי העם איבד אמונו במערכת בתיהמ”ש, וכי השר פרידמן מצליח להעביר בכנסת חקיקה לשינוי!

דהיינו, יש בסיס לטינה שרוב העם רוחש למערכת המשפט, ולא בכדי – הכנסת נענית ברצון ובמהירות לרוב הצעותיו של שר המשפטים!



כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

ניהול האתר