ב”ה                           

                                                                ירושלים, י”ב בכסלו, התש”ס

אילולא נתנו את “אי השלום” לחוסיין, האם היה מתבצע שם רצח שבע ילדות?

יוסי כץ מחלק את האשמה ליצירת בעיית-הפליטים, בינינו לבין מדינות ערב. למה? רק אנחנו אשמים! זה הפרצוף שלנו, ואולי רק האף.

עובדה, אילולא היינו, האם היו מוקמות משרפות אושוויץ? אילו היינו נוצרים ולא יהודים, האם היו מעלים אותנו על מדורות האוטו-דה-פה? אילו היינו מוסלמים, והשארנו את הארץ בשממונה ובביצותיה, האם היו שבע מדינות ערב פולשות לארצנו, כדי להשמידנו? אילולא נתנו את “אי השלום” לחוסיין, האם היה מתבצע שם רצח שבע ילדות? אילולא נתנו לערבים רובים, האם היה להם נשק לרצוח? אילולא התפלשנו בעפר רגליהם, האם היו יורקים עלינו? אילולא נתנו לכלב אצבע, האם היה מעז לדרוש את כל היד?

אילולא הרעלנו את הבארות, האם היתה מחלת הדבר מתפשטת באירופה של ימי הביניים ומביאה לשחיטה עצומת מימדים של יהודים?

הלווית טבוחי תרפ”ט בתל-אביב

התשובה לכל אלה היא – לא! על כן ברור, שאנו אשמים. על כן עלינו לתת להם את הארץ, כי 22 מדינות אינן מספיקות לפתרון בעיית הפליטים. על כן אנו מניחים לערבים להשתלט על הגליל, בתוך הקו הירוק, אבל גם זה לא מספיק, על כן עלינו להביא עוד ועוד ערבים לתוך הקו הירוק. אבל, גם זה לא יספיק ליוסי כץ. יוסי לא יהיה מבסוט, עד אשר בעיית הפליטים הערבים תתחלף בבעיה השגרתית, בת אלפיים השנה, בעיית הפליטים היהודים. זאת, אם יישאר ליהודים שריד (ביילין, כץ) ופליט…

                                                                                   חנה אייזנמן