פניה לנשיא המדינה – המלצת שר המשפטים לקצר מאסרו של סלימאן אל עביד

פניה לנשיא המדינה – המלצת שר המשפטים לקצר מאסרו של סלימאן אל עביד

אמיר לירן, עו”ד
16.04.2008 18:03
אין חצי הריון

אין חצי הריון


כמו שאין “חצי הריון”, כך אין גם “אולי זכאי מחמת הספק” – לכן לא משאירים לרגע חף מפשע בכלא ולכן לא מקצצים עונשו של רוצח שהורשע. אם מדינת ישראל סבורה כי קיים ספק אם אל עביד ביצע את המיוחס לו, שתתכבד ותשחרר אותו לאלתר!



בס”ד                                                                                                             ‏16.04.08

                                                                                             ‏יום ×¨×‘×™×¢×™ י”א ניסן תשס”ח

                                                                                   

לכב’

נשיא מדינת ישראל – מר שמעון פרס

באמצעות

מחלקת פניות הציבור

לשכת נשיא המדינה

ירושלים

                                                                                                    ×‘פקס’: 5671314 – 02

 

נכבדי,

הנדון: המלצת שר המשפטים לקצר מאסרו של סלימאן אל עביד

1.   1.   לאחרונה התפרסם באתר NFC כי ביום 14.4.08 הועברה אליך פניית שר המשפטים פרופ’ דניאל פרידמן עם המלצה לקיצור עונשו של סלימאן אל עביד, שהורשע ברצח חנית קיסוס.

2.   2.   המניע להמלצה כך פורסם הוא כי אל עביד הורשע ×¢”י הרכב של שלושה שופטים, בעוד שניים החליטו כי יש להרשיעו על בסיס חומר הראיות, ואילו השלישי סבר כי יש לזכותו.

3.  3.    מכאן מציין שר המשפטים כי נוכח חילוקי הדעות הקוטביים בין השופטים, ונוכח חוות דעת של מלומדים כי במקום של חילוקי דעות קוטביים בין שופטים עולה הדבר כדי ספק סביר שיש בו כדי למנוע הרשעה בפלילים, על כן סבור שר המשפטים כי “יש מקום לשימוש מתון במוסד החנינה” ולקצר עונשו של מר אל עביד.

4.  4.    סוגיית קיומה של דעת מיעוט לא נעלמה מעינו של המחוקק, ולשם כך ניתן פתרון בסעיף 80 לחוק בתי המשפט (נוסח משולב), התשמ”ד – 1984 כדלקמן:

80.       (א)   ×‘ית משפט הדן במותב ונחלקו דעות השופטים, תכריע דעת הרוב.

    (ב)   ×‘אין רוב לדעה אחת בענין אזרחי, תכריע דעת אב-בית-הדין.

    (ג)   ×‘אין רוב לדעה אחת בענין פלילי –

        (1)   ×™×¨××” בית המשפט אם יש רוב דעות לגבי כל ממצא עובדתי, יסוד מיסודות העבירה או נושא אחר, המחייבים הכרעה לחיוב או לזיכוי, ויכריע בהתאם;

        (2)   ×œ× היתה דעת רוב לענין סוג העונש או מידתו, תצורף הדעה המחמירה יותר לדעה המקילה הקרובה אליה; נחלקו הדעות לגבי החומרה של סוג העונש או מידתו, תכריע דעת אב-בית-הדין.

5.      הווה אומר, כי עמדת המחוקק היא כי יש ללכת על פי הכרעת רוב השופטים, מכאן כי אם דעת הרוב קבעה כי יש להרשיע נאשם הרי שאין לקיים פלפולים משפטיים בסוגיית “ספק סביר” ועמדת בית המשפט היא כי הנאשם ביצע את המיוחס לו, ולא העמיד בניהול הגנתו אפשרות ראויה של זיכוי מחמת “ספק סביר”.

6.    5.  אכן, טענה שובת לב היא, כי מקום בו דעת המיעוט בהרכב שיפוטי סבורה כי יש לזכות צריך לראות בכך “ספק סביר” המזכה את הנאשם מן המיוחס לו, אבל טענה מעין זו מחייבת שינוי רצונו המפורש של המחוקק, ומחייבת שינוי חקיקתי בהתאם, ולפיכך כל עוד לא שונה החוק, אזי הרשעת הנאשם עומדת בעינה לכל דבר ועניין.

7.       נוסיף ונציין, כי כמו ש- “אין חצי הריון”, כך אין נאשם עם “אולי ספק סביר” או שקיים ספק סביר ואז הנאשם הינו “זכאי” ויש לשחררו, או שאין ספק סביר ואז על הנאשם לרצות את מלוא עונשו – אין דרך ביניים העושה פלסתר מן המשפט הפלילי.

8.    6.  על כן במידה והנך סבור כי מר אל עביד זכאי להינות מ- “ספק סביר” על המיוחס לו הרי שהינו זכאי לכל דבר ועניין, ויש להורות על מתן חנינה מלאה ולשחררו לאלתר באשר אין משאירים במאסר חפים מפשע אף לא יום אחד.

אם לאו, אזי מר אל עביד הורשע ונמצא כי ביצע את המעשים המיוחסים לו, ומשכך אין כל מקום להעניק לו פרס ולקצר עונשו, ולכן במקרה מעין זה יש לדחות את המלצת שר המשפטים.

 

 

 

   בכבוד רב,

 

אמיר לירן, עו”ד



כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

ניהול האתר