מוטיבאציה למה?

מוטיבאציה למה?

חנה אייזנמן
25.03.2008 14:50
מוטיבאציה למה?


אילו כל הרוק השוטף את ה”ממלכתיים”, אכן, היה גשם, לעולם לא היה משבר מים בארץ. אלא, הרוק הוא רוק, הגשם איננו, ככתוב: “השמרו לכם פן יפתה לבבכם וסרתם ועבדתם אלהים אחרים והשתחויתם להם, וחרה אף ה’ בכם ועצר את השמים ולא יהיה מטר והאדמה לא תתן את יבולה ואבדתם מהרה מעל הארץ הטובה אשר ה’ נֹתן לכם”.



מוטיבאציה למה?

 

עמיחי מרחביה, הי”ד!!

 

 

כרוניקה של “שלום”

 

 

היום מודיע ברק ש-600 “שוטרים פלשתינאים” ייכנסו לג’נין… השיריוניות, לשימושם, כבר אושרו, על ידי ממשלת הדמים, תואמת כל ממשלות ה”שלום”! זהו ה”סיפתח” לביצוע תכנית ה”התכנסות”. והם “מזדעזעים”, כשהיהודים נושאים שוב טלאי צהוב!!

 


איתרע מזלו של סלאח שחאדה והוא לא הצליח למרוח את ידיו בדם יהודים, אשר על כן שוחרר בשנת 2000 מן הכלא הישראלי, כמי ש”אין לו דם על הידים”, להזדמנות נוספת להתלכלך בדם, במסגרת המחוות שעושה מדינת ישראל כלפי שכירי החרב שלה לקידום תכנית השלבים להשמדת העם היהודי היושב בציון.

 

ב-9 בינואר 2002 – פיקח על חדירת חולייה למוצב “אפריקה” בה נרצחו 4 חיילי צה”ל.
חודשיים אחר-כך, ב7 במרס 2002 –
רצח ביריות שבעה נערים מתלמידי המכינה הקדם צבאית בעצמונה. (אריאל זאגה, ברוך מרכוס, ערן פיקאר, אהרון קרוגליאק וטל קורצוויל הי”ד)

 

על פי נתוני ארגון “אלמגור”, 70% מן המשוחררים ב”אין להם דם על הידים”, חוזרים לנסיונותיהם לטבוח ביהודים, ורבים רבים מהם מצליחים!

 

כל הדם הזה, בראשיהם של שמעון פרס ומחנה ה”שלום” שלו!!

 

היום מודיע ברק ש-600 “שוטרים פלשתינאים” ייכנסו לג’נין… השיריוניות, לשימושם, כבר אושרו, על ידי ממשלת הדמים, תואמת כל ממשלות ה”שלום”! זהו ה”סיפתח” לביצוע תכנית ה”התכנסות”. והם “מזדעזעים”, כשהיהודים נושאים שוב טלאי צהוב!! ואולי צריך הטלאי להיות בצבע ארגמן!! כי אם אצל הנאצים היה זה צבע חיוור, תחת שלטון הישראסטאלינאצים, צריך הטלאי להיות בצבע הדם היהודי שאותו שופכת, בכמויות אדירות, המדינה שהשמאל בנה, במשך כל דברי ימי ההבלגות ובאמצעות הסכמים לשיתוף פעולה.

 

על רבנים, מכינות צבאיות וישיבות הסדר

 

 

מה שהגר שכח לציין הוא – קיומן של מכללות שמאלניות זה נורמלי, קיום מכללות של יהודים, המכינות את הדורות הבאים לצבא השמאלני, זה, לגמרי לא נורמלי. כי הצבא המכונה צה”ל, הוא הצבא המשמש, מאז הולדתה, את המדינה שבן גוריון בנה, למלחמת חרמה ביהודים!!!

 

בשושן פורים (השנה, ט”ז באדר ב’) רואיין ברדיו קול-חי הרב הגר, הנחשב לאבי המכינות הנ”ל, בנושא תיקצוב, וליתר דיוק, אי תיקצוב המכינות הקדם צבאיות.

 

למדתי לדעת שהמוסדות האלה, המייצרים את הדורות הבאים של הברגים ה”ממלכתיים” הקטנים, לשימושו של מנגנון ההשמדה העצמית, המכונה – צה”ל, אינם מתוקצבים על ידי משרד הבטחון של מדינת הדמים שצה”ל הוא צבאה, אלא, על ידי משרד החינוך. אלא מאי? משרד- ה”חינוך”, בראשות צרה ואויבת לעם היהודי, מצמצם את תיקצוב החינוך הדתי, חינוך הנוגד באופן קוטבי את החינוך הישראסטאלינאצי, וכך, משלמות המכינות ה”ממלכתיות” את מחיר הכפות הסרוגות שלראשי תלמידיהן.

 

הגר ציין בסיפוק שציבור המכללות הקדם צבאיות כולל חילונים, דתיים, שמאלנים וימנים.

 

זה גם היה נורמלי כשנפלו בני קבוצים בפארסת לבנון השניה, שאותה, כמו את כל קודמותיה, הביא עלינו השמאל, אך היה זה פשע נורא של משיחי השקר של ה”ממלכתיות” נגד העם היהודי, כשילדים “מתנחלים”, שיועדו לגירוש על ידי ממשלת הדמים, עם תום הפארסה, יצאו חֻשים לפני בני ישראל ונפלו על הגנת האינטרסים האישיים של חלאת המין האנושי – אהוד אולמרט וחברים.

 

הדבר שממנו מתעלם הגר הוא – שיוצאי המכללות השמאלניות יתקעו סכין בגבם של יוצאי המכללות היהודיות, ואלו, היהודים, יעזרו להם לסובב את הסכין בפצע! כי “סירוב פקודה אסור”!

 

שיהיה ברור – רבני המכינות הצבאיות ורבני ישיבות ההסדר הם האשמים בחורבן גוש קטיף, ביציאת צה”ל ממחנותיו בגוש עציון, ועוד לפני כן – ה”ציונות הדתית”-ה”ממלכתית”, מאסכולת חנן פורת, היא הנושאת בעיקר האשמה לעקירת חבל ימית!!

 

הם האשמים בחורבן ארץ ישראל. רק הם! הם הרוח הגבית שאיפשרה למהרסינו, מחריבינו ורוצחינו מבית, לבצע את זממם. וה”שותפות ההסטורית”, שבחלקה, גם סמכה ידיה על הטבח ב”אלטלנה”, נמשכת, ואתו חורבן רוח ישראל וארץ ישראל!

 

תלמידי אחת מישיבות ההסדר, שפעלו כברגים קטנים באחד ה”מעגלים” לחורבן גוש קטיף, נשלחו על ידי הישיבה לסייע למגורשי הגוש במחנה הפליטים – ניצן…. כתרפיה קבוצתית. כאילו סיוע נקודתי, זמני, לחלק מעם ישראל, יכל לכפר או לנקות את מצפונם של המובילים עם שלם כצאן לטבח!

 

היום מתאמצת מדינת ישראל לטמא את המחנה ולכפות על החיילים “בעלי המוטיבאציה הגבוהה”, להתחכך בבנות “ישראל”, שהצניעות, בה התאפיינו במשך כל הדורות בנות ישראל, מהן והלאה…..

 

כל בורג ובורג ישא בעונש, אך העונש בו ישאו מי שנתנו מכשול לפני העיוורים…. איני מקנאה בהם! הרבנים, כמו הרב הגר, או הרב סדן, לא ביצעו שום מרכיב של תשובה. הם ממשיכים להכין את החיילים לצבא האויב, אינם לובשים שק ואפר, לנוכח הדם הטהור הנשפך כמים, וניצבים כעניים בפתח רשעים ופושעים נגד העם היהודי ונגד האנושות, בציפיה לקבלת נדבות, במקום לקום ולזעוק זעקה גדולה ומרה, הקוראת לרוצחי עם ישראל בשמם!

 

הרב הגר ודומיו מזכירים לי את אותו קולונל בריטי שחצן (דמות קולנועית), מהנדס במקצועו, במחנה שבויים יפני בתאילנד, שנדרש על ידי שוביו לתכנן ולהשגיח על בניית הגשר על הנהר קוואי. נציג האימפריה הבריטית רצה להפגין כמה חכמים, גדולים ועצומים הם נתיני הממלכה הבריטית (“ממלכתיים”?), ובנה גשר, ממש “המלה האחרונה”, היכל לשאת כל משא. ואכן, הוא נשא ציוד קרבי עצום ורב, ששימש את היפנים במלחמתם בבנות הברית.

באחד הלילות הגיעה יחידת קומנדו קטנה לפוצץ את הגשר, הם התגלו, והקולונל הנרעש והנזעם, ניסה בחמתו למנוע את פיצוץ הגשר…. (שהופצץ בסופו של דבר על ידי בעלות הברית).

 

 רועי קליין, הי”ד

 

זה מה שעושים הרבנים הגאים כל כך בכך שהם מייצרים את החיילים הטובים ביותר ובעלי המוטיבציה הגבוהה ביותר, אלא, זו מנותבת לביצוע תמצית הרישעה, ובכל זאת, קשה לרבנים האלה לוותר על גאוות היחידה. הם ימשיכו “להוכיח את עצמם”, לפני אלה, שמעולם לא נתבקשו להוכיח את עצמם, כיהודים, כיצורי אנוש! 

 

 

 אבל, לא יכל להיות גשר בין התליינים לקרבנותיהם!!

 

הגשר על הנהר קוואי

קאנצ’נבורי התפרסמה בזכות הסרט זוכה האוסקר (1957) הגשר על הנהר קוואי (The Bridge on the River Kwai). הגשר המפורסם, המהווה מקום עלילת הדרמה, יוחס לגשר העומד במקום ועובר מעל לנהר קוואי (khwae yai) והוא שהפך את העיירה לאתר תיירות פופולרי.

 

רקע: במהלך מלחמת העולם השניה תכנן צבא יפן את הגשר כנתיב אספקה אסטרטגי נוסף בדרך מתאילנד לבורמה. הגשר נבנה על ידי כ-100,000 עובדי כפייה מקומיים וכ-16,000 שבויי מלחמה מצבאות בנות-הברית.

בניית המסילה החלה בספטמבר 1942 משני צדדיה בו-זמנית. שבויים מבריטניה, קנדה, ארה”ב והולנד יחד עם פועלי כפייה מקומיים בנו את הגשר עשוי העץ ואת המסילה במשך 18 שעות ביום.

אורך המסילה 415 ק”מ והיא שימשה את צבא יפן במשך 20 חודשים עד שהופצצה על ידי בעלות הברית.

הגשר נבנה מחדש לאחר המלחמה.

 

 

 

 

הנתונים שלהלן התפרסמו על ידי ארגון “אלמגור” – (על קצה המזלג):

 

פירוט שמותיהם ועלילותיהם של חלק קטן מהמחבלים ששוחררו, למה שוחררו ומה עשו לאחר השחרור (וחלק קטן משמות הטבוחים):

בין השנים 1993-1999 שוחררו 6912 מחבלים, 854 (14%) נעצרו על פעילות רצחנית.
אין נתונים פה לגבי פעילות טרור אחרת (“לא רצחנית”) סה”כ
70% מהמחבלים ששוחררו עד היום חזרו בצורה זו או אחרת אם בפיקוד, הדרכה או ביצוע פיגוע, ממש, למעגל הטרור.

*כרים ראתב יונס עוויס – שוחרר במסגרת מחוות לפלסטינים,
27/11/01 – ירה בעפולה לעבר ישראלים ורצח את מיכל מור ונעם גוזובסקי הי”ד,
21/3/02 שלח מחבלת מתאבדת לרח’ קינג ג’ורג שרצחה בפיצוץ שלושה ישראליים (יצחק כהן ובני הזוג גדי וציפורה שמש הי”ד) ועוד 81 נפצעו.

*נאסר אבו-חמייד– שוחרר במסגרת הסכמי אוסלו.
תועד בזמן שהוא מתעלל קשות בגופות חיילי המילואים רב”ט ואדים נורזיץ ורס”ל יוסי אברהמי הי”ד במהלך הלינץ’ ברמאללה.
25 פברואר 2002 יזם פיגוע בנווה יעקב בו נרצחה שוטרת ו-10 אזרחים נפצעו.
5 מרץ 2002 אחראי לפיגוע בסי פוד מרקט בו נרצחו 3 אזרחים ישראלים: אליהו דהן, יוסי הבי, עוד 31 נפצעו.

*עבאס בן מחמד אלסיד– שוחרר בשנת 1996.
4 במרס 2001 היה אחראי לפיגוע ברחוב “הרצל” בנתניה שנעשה באמצעות מחבל מתאבד, בפיגוע זה נרצחו 3 אנשים (נפתלי דין, שלומית זיו, יבגניה מלקין הי”ד) ונפצעו עוד 56.
ב18 למאי 2001 היה אחראי לפיגוע התאבדות נוסף שהיה הפעם בקניון “השרון” בנתניה בו נרצחו 5 אנשים (מרים וקסמן, יוליה טרטיאקוב, דוד (מוטי) ירקוני, ולדיסלב סורוקין ותרצה (תשבי) פולונסקי הי”ד) ונפצעו עוד 86.
היה גם אחראי בקשר ישיר לפיגוע ההתאבדות במלון “פארק” ליל הסדר תשס”א בנתניה בו נרצחו 29 איש ונפצעו עוד 155.

*ראמז סלי אבו סלים– השתחרר ב-20 בפברואר.
שבעה חודשים בלבד אחרי שהשתחרר, ב9 בספטמבר 2003, התפוצץ בקפה הילל וכך רצח את דוד שמעון אביזדריס, ד”ר דוד יעקב אפלבוים, נאוה אפלבוים, יחיאל אמיל טובול, שפיק כרם, אלון מזרחי וגילה משה הי”ד ופצע עוד רבים אחרים.

*פואד קוואסמה– ב12/02 שוחרר ממעצר.
חצי שנה אחרי השחרור, ב18.5.2003, רצח ביריות את בני הזוג גדי ודינה (מוריאל) לוי, תושבי קרית-ארבע, ליד ככר גרוס בחברון.

*ג’יהאד אלעמרין (אבו כיפאח)- במאי 85 שוחרר במסגרת עסקת ג’יבריל וגורש לירדן .
בסוף שנת 2000 הקים את גדודי חללי אלאקצא ברצועת עזה ועמד בראשם.
אלעמרין בין היתר יזם את שני פיגועי מטען הנפץ שפגעו בשני טנקים ישראליים ליד הישוב נצרים, בהם נרצחו ששה חיילים ישראלים,בהם: סמ”ר אשר זגורי, סמ”ר משה פלד, סמ”ר רון לביא, סמ”ר מתן בידרמן.

*סלאח שחאדה– ב-2000 שוחרר מהכלא.
9 ינואר 2002 – פיקח על חדירת חולייה למוצב “אפריקה” בה נרצחו 4 חיילי צה”ל.
חודשיים אחר-כך, ב7 במרס 2002 –
רצח ביריות שבעה נערים מתלמידי המכינה הקדם צבאית בעצמונה. (אריאל זאגה, ברוך מרכוס, ערן פיקאר, אהרון קרוגליאק, טל קורצוויל הי”ד)

 



כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

ניהול האתר