פ 5835/08 מדינת ישראל נ’ ישראל גדכט
פ 5835/08 מדינת ישראל נ’ ישראל גדכט
כתב אישום
הנאשם מואשם בזה כדלקמן:
א. העובדות
1. הנאשם היה בתקופה הרלבנטית לכתב האישום רואה חשבון ובעל משרד לראיית חשבון בירושלים.
2. במסגרת עיסוקו האמור, ייצג הנאשם נישומים מול רשויות המס ובין היתר את חברת א.נ. שילו בע”מ ואת חברת ש.פ.ר.ן בע”מ. שתי החברות הפקידו בידי הנאשם שיקים המיועדים לתשלום חובותיהם לרשויות המס: מס הכנס, מס ערך מוסף וביטוח לאומי.
3. בחלק מהשקים שניתנו לנאשם על-ידי חברת א.נ. שילו בע”מ, שילם הנאשם בשנים –1999 2005 את חובותיו האישיים לרשויות המס בסך כולל של 268,974 ₪, כמפורט בנספח א’ לכתב האישום. הנאשם עשה כן, בלי הסכמת החברה כשהוא מתכוון בשעת התשלום לשלול את הכסף מהחברה שלילת קבע.
4. בתקופה הרלבנטית לכתב האישום, ערך הנאשם הסכמים עם רשויות המס מטעם לקוחותיו. בחלק מהמקרים פעל הנאשם ללא יידעת לקוחותיו וללא הרשאתם. בכדי להסתיר מלקוחות אלו את דבר ההסכמים, שילם הנאשם את חובות המס שלהם באמצעות שיקים של חברת א.נ. שילו בע”מ וחברת ש.פ.ר.ן בע”מ בסך כולל של 2,279,979 ₪, כמפורט בנספח ב’ לכתב האישום. הנאשם עשה כן בלי הסכמת החברות כשהוא מתכוון בשעת התשלום לשלול את הכסף מהחברות שלילת קבע.
5. בכדי להסתיר מחברת א.ג. שילו בע”מ את העובדה שהוא עושה שימוש בכספה במרמה ובלא הסכמתה, הגיש הנאשם בשנים 2004-2002 בשמה, ללא ידיעתה, דוחות כוזבים למס הכנסה בהם הוסיף הוצאות בהן היא לא נשאה בפועל בסך כולל של 1,686,269 ₪, וזאת בכוונה להפחית את חבות המס שלה. בכך ייצר הנאשם מצג שווא בפני חברת א. נ. שילו ולפיו הכספים שגנב מהן שימשו לצורך תשלום המס בו היא חבה.
6. הנאשם פעל באותו האופן כלפי חברת ש.פ.ר.ן בע”מ בכך שבשנים 2002-2000 הגיש בשמה, וללא ידיעה, דוחות כוזבים למס הכנסה בהם השמיט את העובדה שהחברה חילקה דיבידנד לבעלי מניותיה בסך כולל של 1,800,000 ₪, וזאת בכוונה להפחית את חבות המס שלה. בכך ייצר הנאשם בפני חברת ש.פ.ר.ן בע”מ מצג שווא לפיו הכספים שגנב ממנה שימשו לתשלום חוב המס שנוצר בגין חלוקת הדיבידנד.
7. במעשיו המתוארים לעיל, גנב הנאשם נכס שקיבל עם יפוי כוח לעשיה בו, זייף מסמך בנסיבות מחמירות וקבל דבר במרמה בנסיבות מחמירות. הנסיבות המחמירות מתבטאות בכך שהנאשם ניצל את האמון שניתן בו כרואה חשבון על-ידי לקוחותיו ורשות המיסים. בנוסף לכך, סייע הנאשם לאחר להתחמק ממס.
ב. הוראות החיקוק לפיהן מואשם הנאשם:
1. גניבה בידי מורשה – עבירה על סעיף 393 לחוק העונשין התשל”ז – 1977 (להלן: “חוק העונשין”) – 117 עבירות.
2. זיוף בנסיבות מחמירות – עבירה על סעיף 418 סיפא לחוק העונשין – 6 עבירות.
3. קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות – עבירה על סעיף 415 סיפא לחוק העונשין 6 עבירות.
4. השמטת הכנסה מדו”ח – עבירה לפי סעיף 220(1) לפקודת מס הכנסה [נוסח חדש] (להלן: “הפקודה”) – 6 עבירות.
5. דו”ח כוזב – עבירה לפי סעיף 220(2) לפקודה – 6 עבירות.
6. מרמה ערמה ותחבולה – עבירה על סעיף 220(5) לפקודה – 6 עבירות.