בלי בג”צ ובלי “בצלם”


בלי בג”צ ובלי “בצלם”



אהרון רול
18.01.2008 13:22


בלי בג"צ ובלי "בצלם"


הכותרת הינה “פרפרזה” בהיפוכה על אימרתו של יצחק רבין ז”ל אשר הכיר בכך כי פעולותיהם של אירגוני השמאל הקיצוני אינה מאפשרת לצה”ל לפעול ביעילות. ללא ספק לא היתה כוונתו של רבין לאפשר לצה”ל לפעול בדרך לא מוסרית אלא בדרך יעילה בכפוף למוסר היהדות וצה”ל.




הכותרת הינה “פרפרזה” בהיפוכה על אימרתו של יצחק רבין ז”ל אשר הכיר בכך כי פעולותיהם של אירגוני השמאל הקיצוני אינה מאפשרת לצה”ל לפעול ביעילות. ללא ספק לא היתה כוונתו של רבין לאפשר לצה”ל לפעול בדרך לא מוסרית אלא בדרך יעילה בכפוף למוסר היהדות וצה”ל. אם תרצו, גם זו היא מורשתו של רבין.

בכוונת אירגונים כמו “שלום עכשיו”, בצל”מ, מוסווה, עדאללה ‘אנרכיסטים נגד הגדר’, ‘נשים בשחור’ ועוד רבים כמותם הידועים לשמצה היא לסרס את כושר פעילותו של צה”ל לרמה כזו אשר בסופו של יום תאלץ את ישראל לסגת משטחי יהודה והשומרון בהתאם לכוונות השמאל הקיצוני וחיסול המדינה היהודית והפיכתה לפלשתינית בהתאם לכוונות הלאומנים הערבים-ישראלים. לכאורה נישמע טוב. הנה יש לנו מחנה ימין גאה המצדד ביישוב כל ארץ ישראל ממערב לירדן וכנגדו מתייצב מחנה שמאל גאה המתנגד לכך. כמה יפה, כמה דמוקרטי.

הרואה את ההתרחשויות כאן בצורה זו חוטא בפשטנות מחרידה והרסנית. מאחורי המניעים המוצהרים של אירגוני השמאל הקיצוני קיימת רשימת אינטרסים אשר במקרה הטוב אין בינה לבין ההכרזות הרשמיות ולו דבר ובמקרה הגרוע מדובר בהתנהלות שיטתית לחיסול מדינת ישראל במתכונתה ד’היום.

בעיית ישראל הינה אקוטית בכל האמור באירגונים הישראלים-האיסלמיסטים המופיעים באיצטלא דמוקרטית כגון עדאללה ומוסאווה. רק התמימונים ביננו יגרסו כי מטרת אירגונים אלו היא עזוזה וחוסנה של הדמוקרטיה הישראלית או רחמנא ליצלן הדאגה לרווחתו של המגזר הערבי. אירגונים אלו הינם הזרוע הישראלית הפלסתינית ה”כעין דמוקרטית” להשמדת ישראל בהתאם לתאוריית השלבים הפתחווית באיצטלה מעונבת ומכופתרת. אלו הם אירגוני “החזית הדמוקרטית” של ימינו, חלון הראווה לעינים מערביות של אירגוני האיסלם הקיצוני בישראל ומיחוצה לה.

מאידך, קל יחסית לישראל להתמודד עם ארגוני חזית אלו משום שאינם מסתירים את כוונותיהם להפוך את ישראל ל”מדינת כל אזרחיה” שהוא שם הקוד הפלשתיני והשמאלני קיצוני להקמת מדינה פלשתינית על כל שטחה של ארץ ישראל. בנוסף מנקזים אירגונים אלו את המתוסכלים והממורמרים מקרב האוכלוסיה הפלשתינית-ישראלית ומהווים בכך שסתום שחרור לחץ לאומני-ערבי. סביר להניח כי ישראל מודעת בזמן אמיתי לחלומות הרטובים של חברי אירגונים אלו וכך ניראה כי העניינים שם, אף כי מעלים לעיתים את חמתנו הלאומית, נימצאים קרוב לוודאי תחת שליטה.

הרי כבר נאמר “אלי עזור לי מידידי, עם שונאי אסתדר לבדי”. זו היא בעייתנו, אירגוני השמאל הקיצוני הפנים -ישראלי הפועלים באורח מעשי להשמדת ישראל בבחינת “הדרך לגהנום רצופה בכוונות טובות”. כוונות טובות? אולי. מאידך, חשוב לציין כי חלקם של חברי אירגונים אלו, יהודים וערבים, בפרוש ובכוונת מכוון פועלים בשרות האירגונים הפלשתינים ומדינות אירופאיות מסוימות אשר ממש כמותם מחצרצים את “טובת ישראל” לכאורה כגון פינוי שטחי הגדה המערבית אך למעשה רואים במדינה היהודית אך תאונה היסטורית מצערת שסופה להעלם, משהו בנוסך ממלכת הצלבנים באיצטלא יהודית ועם גורל זהה.

הנאיביות השיטחית האפופה באידי קטורת אידאליסטית של חברי אירגוני השמאל הקיצוני נעוצה בהנחה המופרכת כי בכך שישראל תחזיר שטחים בצורה גורפת יבוא לציון גואל. אלו מתעלמים מהחתירה המתמדת חסרת הלאות לחיסולה הטוטלי של ישראל בקרב חלקים נירחבים מקרב הציבורים הפלשתינים, כולל אלו השוכנים בתחומי הקו הירוק. אירגוני שמאל ישראלי אלו מתבסמים מכוונות חלקה, הקטן יותר, של האוכלוסיה הפלסתינית להגיע להסדר עם ישראל בעודם מתעלמים מחלקה המכריע של אוכלוסיה זו השואפת לחיסול מדינת ישראל ופועלת נחרצות לשם כך. הבהרה, תמיד, אבל תמיד החלקים הקיצונים בכל אוכלוסיה, יהיו הם המיעוט אם הרוב, הם אשר קובעים את סדר היום הלאומי, לא המתונים.

משונה, הכיצד יודעים הם כי עם החזרת שטחים תבוא הנירוונה לעולם. היכן הוא אותו כדור בדולח מיסתורי אשר התיעצו הם עמו בבססם הנחה מופרכת והזויה זו? או אולי השתמשו הם בשרותי “הפותחת בקפה” והמקשקשת בעצמות התרנגולת לשם כך? מי הוא בן בריתם המסתורי בקרב החמאס, הג’יהד האיסלמי ואנשי אחמאדינג’ד שאישר להם הנחה זו? אולי הבטחות פורחות באויר מ”אלביון הבוגדנית” הם שהפיסו את דעתם? הכיצד מוכנים הם להקריב את קיומה של ישראל בעבור נזיד עדשים אידאולוגי מופרך וחסר ביסוס? האם לא למדנו את הלקח השרוני השיקרי של “פינוי גוש קטיף טוב לישראל מבחינה ביטחונית”? כמו גם פינוי לבנון והמלחמה הארורה הזו שבאה בעקבותיו. וראה זה פלא, עבדו עלינו, רימו אותנו, עשו צרכיהם על ראשנו ואנו? כדרכנו בקודש ניחמנו עצמנו כי אך גשם הוא הנוזל על פדחתנו. זו היתה הפצת סיסמאות מתוזמרת, נילעגת ומופרכת ע”י מדיה שיכורת “שלום” הזוי המסרבת להאזין כפשוטו לכוונות אויבינו המוצהרות, אשר חלקנו בלעם כבכורות בטרם קיץ. כבר נאמר במחוזותינו “ועת לכל חפץ”. החזרת שטחים? אולי, לא וודאי, אפשר כי לעולם לא, אך וודאי וודאי כי לא לפני ייצוב המצב הגאופוליטי העולמי וזה אפשר שיקח זמן. הרי חייבים אנו להשאיר בידינו אותם נכסים אסטרטגיים אטרקטיביים דיים ליישורת הסופית של המשא ומתן. אסור לנו לקנות את המניפולציה הערבית והמערבית המושפעת-ערבים ספוגי נפט כי הסכסוך הפלסתיני-ישראלי הוא המעצור לשלום בעולם. שאיפות ההתפשטות האיסלמיסטיות הן הסכנה הברורה והמיידית לשלום בעולם. הסכסוך האזורי שלנו הוא התרוץ בידי אויבינו, לא הסיבה.

 

בעייתנו מחריפה בכל הנוגע לאירגוני השמאל הקיקיוני משום שהללו זוכים למטריית הגנה גורפת של בית המשפט העליון והבג”צ בראשו. אין הכוונה כאן לרמוז כי בכוונת שופטי בית משפט זה לפעול לחיסול מדינת ישראל, נהפוך הוא. אך גם כאן טמון זרע הפורענות. במבחן התוצאה בית המשפט העליון הישראלי פועל בפרוש, אם כי לא מרצון מודע וישיר ואף מבלי משים, לחיסולה הזוחל של מדינת ישראל. הקורא יכול למתוח קו מקשר עקרוני ברור בין תאוריית השלבים הערפתית לחיסול ישראל ופעולות בית המשפט העליון. ההבדל הוא בכוונות, לא במהות. ההם ‘רוצים’ להוליכנו לגהנום ואילו שופטינו עושים זאת ‘כפועל יוצא’. בית המשפט פועל לפי אמות מידה אנכרוניסטיות, מיושנות התואמות למלחמת צבאות בצבאות במתכונתה ההיסטורית ומתעלם מהצורך לעדכן את הנחותיו השגויות באשר ללחימת צבא סדיר באירגוני טרור ובכך מכשילנו חזור והכשל. “הממזרים (חמאס, ג’יהאד, אל-קאידה) שינו את חוקי המשחק ולא הודיעו על כך לשופטי העליון הישראלי”, איזה חוסר התחשבות מצידם. כך כפי תגובתו של ספירו אגניו, סגן נשיא ארה”ב בתקופת ניקסון, שכשנאלץ להתפטר עקב מעילה התלונן ש”הממזרים שינו את כללי המישחק”

 

נכון, הכנסת היא האמורה לתת את דעתה בנושא אך בית המשפט העליון בנכסו לעצמו די-פקטו את מוסרות השלטון בישראל נושא באחריות מוסרית עצומה, אם כי לא מעשית, להתרדרות סכויי השרידות של ישראל. המטריד הוא כי השופטים הניכבדים כה מנותקים מהאומה, מהעם וצרכיו עד כי אינם כלל מודעים לתכלית מעשיהם והתבטאויותיהם לאחרונה של כל “הבדימוסים” מדברות בעד עצמן, אכן “מגדל שן” הרסני להלל. השופטים וחייליהם מהשמאל הקיצוני התבלבלו בעליל. באזורנו הנאורות, ותרנות וליברליזם משדרים חולשה ונסגנות. כאן הכלל המערבי של “אני מנצח אתה מנצח” אינו תופס כלל. כאן, בראיית הצד השני, או שאתה הטורף או שאתה הניטרף, אין דרך אמצע. אנו אמנם מחוייבים לעקרונותינו היהודיים המערביים הליברלים אך אלו חייבים להיכלל מידתית במסגרת המציאות המזרח תיכונית באמצעות איזונים קיומיים תואמים.

הרי מעטים הם המאמינים כי ללא הגנת בית המשפט העליון אשר פעל בענינם בבחינת “העדפה מתקנת” היו אירגוני “החזית הדמוקרטית” הערבים-ישראלים מעזים להציג את מרכולתם ההרסנית-לישראל בפרהסיה. האם ישנם אלו המאמינים כי ארגוני השמאל הקיצוני “שלום עכשיו” , בצל”ם ו’אנרכיסטים נגד הגדר’ היו מעזים לעבור על כל חוקי ‘מימון עמותות’ ו’סוכן זר’ בישראל לולי היו סמוכים ובטוחים בהגנת פרקליטות המדינה ובית המשפט העליון (הנלווה לרפיסות תואמת של הכנסת)? האם ההינו אנו מקבלים מעשיהם בעצימת עין לולי עיתוני השמאל הקיצוני הפוסט ציוני כדוגמת עיתון “הארץ” ורבים והזוהים-אינטרסנטים מהמגישים/ות על מרקעי הטלביזיה לא היו מנפקים מטרייה הסברתית גורפת ואוהדת למעשיהם אפילו ויודעים הם מקדמת דנא אודות פעולותיהם הנעשות תחת גוון פלילי לכאורה?

הבה נביא דברים בשם אומרם. כאשר מנכ”ל “שלום עכשיו” יריב אופנהיימר ניתפס בקלקלתו אך לפני כשבועים בכך ששיקר בעבר לרשויות החוק במצח נחושה בטענו כי תרומות האיחוד האירופי לאירגונו הינם עבור “מפעלים חינוכיים” בעוד שלמעשה ובהתאם למסמכים רשמיים אשר אולץ להגיש היו התרומות מיועדות מלכתחילה ובכוונת מכוון לשרת את אדוניו מהאיחוד האירופי ואנגליה. וכך תרץ הנכלולי הלזה תרץ מעשיו בכך כי התרומות ופעולות אירגונו הרי שימשו למטרה ראויה. לא ניראה כי רבים בישראל עמדו על חומרת הענין. כך מדבר נציג אירגון המשוכנע כי רשויות האכיפה לא יגיעו אליו, הרי הוא ואירגונו מעליהם.

האיש הזה בא לאמר לנו כי המטרה מקדשת את האמצעים, הכל כשר, אפילו מעשי פשע, ובלבד שהמטרה דהיינו, נטישת ישראל את הגדה המערבית תתקיים. מעניין, אך האם “המטרה” הזו מלווה בהסכם אי התקפה החצוב בסלע עם החמאס לאחר הפינוי “המיוחל”? האיש הוא שקרן מניפולטיבי (לכאורה, ואיך לא) והוא היה רוצה שנאמין בכנותו. ואולי דווקא כעת הוא משקר? האין התנהגות פלילית זו (לכאורה) מותחת קו ישר ונכלולי לעבר תופעת “האתרוגנות” אשר כה אופיינית לשמאל הקיצוני הישראלי? ברוב רובם של המיקרים כגון דא נוקטים המצדדים בקו המקדש את האמצעים ע”מ להשיג את המטרה. התנהגות מצמררת אשר איפיינה את מדינות אירופה המרכזית והמזרחית במאה הקודמת ועברה מן העולם הנאור לטובת עולם האיסלם המיליטנטי.

ארגון “שלום עכשיו” קיבל מיליוני דולרים, בהתאם לעדותו הוא המגובה במסמכים, על מנת לרגל ולהוציא את דיבת ישראל רעה בפני מבקשי נפשה, בשמשו כסוכן זר עויין לישראל. הארגון נהנה ממשמני אנגליה וממשכורות מתגמלות לאנשיו על חשבון שלומנו וקיומנו. אכן “לשכת התעסוקה לשלמות פלסתין”.

שמירת זכויות האדם של הפלשתינים בשיטחי יהודה ושומרון היא חשובה, יותר לנו כעם תרבות ומוסר מאשר אף להם. מאידך, השמירה על זכויות אלו היא פסולה כאשר היא באה על חשבון עניי עירנו, הם אחינו היהודים—בני ישראל, בשם אחווה בינלאומית הזוייה אשר לא תתפנה אף להעיף מבט שני לעברנו עם חיסולנו, האם לא היה לנו די, האם לא למדנו את לקח השואה דיו? עמנו כבר ידע את תופעת משתפי הפעולה עם צוררינו. וכעת, אך חלפו עשורים בודדים, שוב מתגייסים משתפי פעולה יהודים כנגד אחיהם היהודים בעודם משלבים ידים עם מבקשי נפשנו.

מאידך, כלל אירגוני השמאל המתון והשפוי מכניסים לשיח הציבורי את נושא זכויות האדם וחרותו בצורה אינטנסיבית יותר ובקטע זה הינם מאזנים גישות אחרות המצויות בקרב קבוצות אוכלוסיה אשר פחות מודעות לנושאים אלו, בכך פעולתם חיובית ומבורכת.

 

האם ישנו ולו אדם אחד המאמין כי פרקליטות המדינה, המשטרה ושופטי העליון לא היו שותפים למניפולציה השיקרית המוניטרית הזו הנימשכת מזה שלושה עשורים? מי שלא ידע שיקום. מזה שנים רבות שכותבים שונים (כולל כותב שורות אלו) מתריעים אודות האמצעים הכספיים הפסולים, הבילתי חוקיים בעליל של אירגוני “השלום” המזוייפים הללו, כולם ידעו ושתקו נוכח הפרת חוק בוטה זו ובראשם אנשי הפרקליטות ומערכת המשפט. ברי הוא כי תופעת ה”אתרוגנות” ימיה כימי קיום המדינה ותופעת “אתרוגנות” הנוגעת בבירור ל”שלום עכשיו” ודומיו מעידה על הכלל. ההנחה “כי משפט אחד לעני ולעשיר הוא” (ידוע יותר במקומותינו ‘כמבחן בוזגלו’) אינה תקפה כאשר המדובר הוא באנ”ש.

האם הפוליטיקאים אשר אמורים היו למחות על התערבות חיצונית זרה ומניפולטיבית זו בעניניה של מדינת ישראל יחדיו עם משטרת ישראל האמורה אך אינה עושה להבאתם לדין, אלו מילאו את תפקידם? גם הם שיתפו פעולה במדרס החוק תוך עצימת עין מכוונת בשם העקרון הבזוי של “התקינות הפוליטית” תוך שהם מנפיקים מטריית הגנה גורפת לפעילים אינטרסנטיים חד צדדיים בעלי אג’נדה זהה לשלהם.

חמור יותר, ידיעות רבות נותנות רגלים לסברה כי מקורות המימון לאירגוני השמאל הקיצוני, ערבים כיהודים, אינן נעצרות באיחוד האירופי אלא נימצאות ממש כאן באזורנו באמירויות המפרץ, בערב הסעודית ובמדינות אף גרועות ממנה. האם עלינו לכנות אירגוני שמאל קיצוני אלו ‘אירגוני החזית-העממית הישראלית לשחרור פלסתין’ בשליחות מדינות ערב?

 

הערות:

א. האירגונים הקיצונים מושאי הכתבה אין להם דבר משותף עם השמאל הישראלי השפוי והמתון אשר בבסיסו נותר יהודי, ציוני, דמוקרטי וסוציאליסטי ואשר חלקים נרחבים בו התפקחו במעט לנוכח הארועים באזורנו ועל כך יבורכו. מאידך, התנהלותו לאחרונה של השמאל המתון למרות העובדות היבשות הטופחות על הפנים היא תמוהה וזו בלשון המעטה. כבר איינשטיין גרס כי זה המתעלם מהעובדות פעם אחר פעם יש להגדירו כטיפש. ניתן לפרש לכאן או לכאן את ההקש מהעובדות, אך להתעלם מהן?

ב. נידרשים רעיונות “יצירתיים” באשר ליישובם מחדש של חלקים מתושבי שפלת החוף עם עליית מפלס הימים והצפת חלקים משפלת החוף הישראלית בעוד כ-50 -100 שנים מהיום (הרף עין במונחים היסטוריים). רמז—הגליל והנגב לא יכילו ויקיימו אותנו אז. ההקשר לכתבה זו בבחינת “איזהו חכם הרואה את הנולד” הינו ישיר, והמבין יבין.

ג. שרת החינוך יולי תמיר היתה מעמודי התווך של “שלום עכשיו”. לא קיימת אפשרות כי לא ידעה על השקר והגוון הפלילי לכאורה אשר ליווה את פעילות הארגון. ראוי היה כי היועץ המשפטי לממשלה יתן דעתו על כך במשולב עם מבקר המדינה. באם תמיר היתה שותפה מלאה להונאה הזו עליה לעמוד לדין ולשלם מחיר מרתיע.

ד. יש לפתוח בחקירה פלילית כנגד כלל אירגון “שלום עכשיו” ולמצות עם אלו המעורבים במעשה הנוכלות הנלוז את הדין.

ה. יש לפתוח בחקירה כנגד אירגוני הצללים בצל”מ. אנרכיסטים נגד הגדר ואחרים כדוגמת ‘עדאללה’ ו’מוסווה’ על מנת לעמוד על מקורותיהם הכספיים. באם ימצא כי נעברה עברה פלילית לכאורה, יש למצות עמם את הדין הפלילי במלואו.

ו. יש לחפש ולמצוא הדרך הנאותה כי בית המשפט העליון מוטה האג’נדה החד צדדית בהחליטו אודות עניני מדינה קיומיים (דבר שאינו מוסמך לכך ע”י הריבון) ישא באחריות לשפיטה קלוקלת והרסנית ושופטיו ישאו בעונש על מעשים אלו. מובן כי על הריבון להגדיר את סמכויות בית המשפט העליון דרך חקיקה, מבעוד מועד. אי קיום מדיניות שכר ועונש לשופטי העליון הביאה לגבהות לבם כי רבתה, להדרדרות הדמוקרטיה הישראלית, פיצול ופרוד בעם, ולסחף בנושא קיומה של ישראל. אנו מחויבים לעצמאות מוסד זה כל זמן שהינו פועל במסגרת הסמכויות שהוקנו לו ע” הריבון. מאידך, מוסד הזה אינו זכאי להגנתנו במדה ופרץ הגדר ופועל הלכה ולמעשה בניגוד לחוק, לנוהג ולנוהל כפי שאכן הווה. כל עם ישראל כפוף לחוק ללא יוצאים מהכלל וזה כולל גם את שופטי העליון.

 

המחבר הינו יועץ אירגוני ודירקטור ניהול פרויקטים בכיר לחברות ואירגונים בענף המחשבים

www.aaronroll.com

http://www.global-report.net/aroll/




כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

ניהול האתר