השועל, העורב ויורם ארידור

השועל, העורב ויורם ארידור


עממי, מעודכן 24.04.2007 11:19
השועל, העורב ויורם ארידור


יין ישן, בקנקן חדש



 

יושב לו השועל באמירו של אילן, ובפיו גבינה.

נח לו העורב עלי ארץ, מתחת.

נח לו העורב יום ושבוע,

נח לו העורב חודש וחודשיים,

וגם שלושה חודשים, וארבעה: שמש, גשם, רוח סערה – דבר לא ירתיענו.

בוקר אחד ניעור העורב משנתו, פתח את ה”גלובס”, ויקרא אל השועל אשר ממעל:

שועל, שועל! האם ראית את הגלובס הבוקר?

ויניע השועל ממעל את ראשו לצדדים, לאמור: לא, חברי המלומד. לא ראיתי הבוקר את הוורוד-הוורוד הזה.

ויאמר לו העורב להשועל: יורם ארידור העלה את מחירי הגבינות!

ויפתח השועל את פיו ויקרא woooowww!!!, והנה הגבינה צונחת-צונחת, היישר אל פיו של האורב.

חלפו שניות אחדות, ויתעשת השועל, ויקבל ברוח ספורטיבית את התרגיל אשר עשה לו העורב:

כל הכבוד לך, חברי המלומד, סידרתני סדר, אמר לו השועל להעורב, אבל שאלה אחת לי אליך: לשם מה המתנת לי עלי ארץ מתחת, יום ושבוע, חודש וחודשיים, וגם שלושה חודשים, וארבעה, ושמש, גשם, רוח סערה – דבר לא הרתיעך? הרי יכולתי, בינתיים, לברוח מכאן אל משל אחר!

ויען לו העורב להשועל: הרי אני אוהב גבינות יקרות!

וישב לו השועל להעורב: אבל יכולת לעשות לי את התרגיל הזה כאשר רק הגעת לכאן, ולהמתין עד אשר ארידור יעלה את מחירי הגבינות!

ויען העורב: אכן, יכולתי גם יכולתי, אבל מה עם ה-storage expenses?!

 



כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

ניהול האתר