במי לבחור לכהונת נשיא המדינה?

במי לבחור לכהונת נשיא המדינה?

דב אבן אור, עו”ד
דב אבן אור, עו”ד 12.06.2007 15:39
במי לבחור לכהונת נשיא המדינה?


שמעון פרס, הינו הדמות היותר חשופה וידועה מיתר המועמדים, ולכן השאלה הרלבנטית לגביו הינה: כיצד ינהג ביושבו על כסא הנשיא?; דהיינו האם יראה עצמו כראש המדינה (ולא רק באופן פורמלי) וינסה לנווט את גורלה מכסא הנשיא, למרות שאינו ר”מ ולא חבר בה?!



                                                                                        

                                                                                                                ב  ה  ו  ל

לכבוד                                                                                                                                      

חברי הכנסת                                                                                        

 

 

הנדון: במי לבחור לכהונת נשיא המדינה?

 

1.      איני חבר באף מפלגה, איני נמנה על מקורביו של מי מהמועמדים, ואני פונה אליכם כאזרח מודאג. איני מקנא בכם, שכן אף אחד מן המועמדים, אינו האדם הנכון המיועד לתפקיד הנכון!

2.      לכן, לכאורה נשאלת השאלה: מדוע פרס – לא? והרי עברו עשיר בתפקידים ממלכתיים, הוא חתן פרס נובל לשלום, והנו אישיות בינלאומית בסלונים הפוליטיים ברחבי העולם.

מאידך, שני מתמודדים אלמונים – יחסית, שלכאורה נראים “רזים” וחיוורים.

התשובה אמורה להיות כדלקמן:

א.      מיהו מועמד אידיאלי?

ב.      איזה אדם, ראוי להבחר, בימים טרופים אלו?

ג.       איזה מועמד מבין השלושה, יותר קרוב לתכונות הנדרשות מנשיא המדינה?

3.      עקב הנסיבות הפוליטיות – בטחוניות שהמדינה שרוייה כיום, אנו זקוקים לאדם שהינו משכמו ומעלה, ומחזיק בכל התכונות הנדרשות ממנהיג (גם אם אינו ראש הרשות המבצעת)!

קרי – עשוי מפלדה, יהודי בנפשו ובהכרתו, מאמין נלהב בחשיבות קיומו של עם יהודי בא”י, תומך ללא סייג בקשר שבין העם היהודי היושב בציון ובין יתר העם היהודי בגולה (לרבות – חשיבות קיומו של חוק השבות); ואם יתחולל משבר פוליטי, יידע כיצד לנווט, ללא חנופה לאנשי רוח, תקשורת וראשי מדינות בעולם.

ואם חו”ח תפרוץ מלחמה ותהא עקובה מדם, ידע להפגין מנהיגות ודוגמא אישית.

4.      מיהו מועמד אידיאלי לנשיאות?; ברור כי זה אמור לענות על התכונות שצויינו דלעיל, ויותר מכך; נשיא אידיאלי, הנו אדם שתכונותיו ואישיותו אמורים להזכיר לנו את עברנו, קרי – אישים כמו: אברהם, משה, דוד המלך ובנו שלמה.

דיי באזכור של הללו, כדי שכל בר-דעת יבין איזה אדם נדרש לכהן כנשיא.

אולם, אישים דגולים כמו הללו, הינם בודדים, ולרוב – לא נמצאים בחוגים הידועים לציבור.

5.      מי מבין המתמודדים הינו היותר קרוב לדמות שצויירה?

מבחינתי, אף אחד מהם אינו “קרוב” למכלול התכונות הנדרשות, ואף רחוק מהן.

ולכן, אתם הגוף הבוחר, חייבים לשאול עצמכם: מי מבין השלושה, עונה על מירב התכונות, ומאידך איזה סיכוי קיים, כי הנבחר “יגדל” ויפרח כנפיים יחד עם “כסאו”?:

א.      שמעון פרס, הנו הדמות היותר חשופה וידועה מיתר המועמדים, ולכן השאלה הרלבנטית לגביו הינה: כיצד ינהג ביושבו על כסא הנשיא?; דהיינו האם יראה עצמו כראש המדינה (ולא רק באופן פורמלי) וינסה לנווט את גורלה מכסא הנשיא, למרות שאינו ר”מ ולא חבר בה?!

או, שיתפקד כמו נשיאים קודמים, שעסקו בתחומי – חינוך, תרבות וכד’!

ב.      האם בגיל 84, ולקראת סוף קריירה פוליטית, פרס יסכים לנגן ככנר שני? או שינסה כל תחבולה כדי שהכינור שלו יישמע לפני יתר כלי התזמורת!

ג.       גם ראובן ריבלין, אינו אישיות דגולה; אולם דבר אחד גדול ייזקף לזכותו וזה: עמידה איתנה ונחרצת מול רהמ”ש בעבר – אריאל שרון, כאשר האחרון כופף את כל המערכת הפוליטית כדי שתצביע בעד תכנית “ההינתקות”, ואז ריבלין, למרות היותו יו”ר הכנסת (קרי – אמור לנהוג באופן ממלכתי), ולמרות היותו חבר קרוב של שרון; ידע לעמוד על שלו, ולהביע התנגדות לנסיגה החד-צדדית!, אך בסופו של דבר הצביע בעדה!

ד.      קולט אביטל, הנה הדמות הפחות ידועה (הן בעולם והן בישראל), אולם אני זוקף לזכותה את המאבק העיקש להגדלת זכויות כספיות לנרדפי הנאצים, וחשיפת רכוש של הנספים בשואה, המצוי בידי מדינת ישראל והבנקים בארץ.

6.      אילו אני הייתי בין חבר הבוחרים, הייתי מתלבט בין ראובן ריבלין וקולט אביטל, ומצביע בעד קולט אביטל; שכן יש בה הגינות בסיסית, מחוייבות למטרות אמת ולהערכתי – פוטנציאל גדול “לגדילה עם התפקיד”.

בשום פנים ואופן לא הייתי בוחר בשמעון פרס לתפקיד, וזאת לאור הנימוקים כדלקמן:

א.        עברו של פרס לא מצביע על מנהיגות אלא רק על מאבקים פוליטיים וקרבות הישרדות (דהיינו, כמו שאריאל שרון אמר בזמנו: כדאי לפוליטיקאי כי יהא צמוד לגלגל, גם אם פעם למטה; העיקר שיתגלגל עם הגלגל)!

       וכך נהג פרס במשך 65 שנות עסקנות, תמיד מחזיק במשרה ציבורית או בתפקיד כל שהוא במפלגה!

       מעולם לא היה כמו אחד מהעם; דהיינו – שרת בצבא, לחם, למד במוסד אקדמי, ואח”כ עבד לפרנסתו.

ב.        פרס לא לחם כאן במלחמת השחרור (כיוון ששהה אז בארה”ב) עם שובו ארצה, הוא לא שרת בצה”ל.

       פרס לא למד באופן סדיר במוסד אקדמי כל שהוא, למרות שברזומה שלו בכנסת כתוב: אונ’ ניו-יורק והרווארד! הכיצד כך כתוב?

ג.         בעברו של פרס “חורים שחורים” שאינם מנבאים טובות, והלה מעולם לא הסביר בפומבי מדוע פעל כפי שפעל?

       לדוגמא:

1)   פרס התנגד לדרישות של ראובן חזק וחבריו בשב”כ, לחקור את התנהלות הארגון וראשו דאז (אברהם שלום) בעניין בידוי ראיות בפרשת קו 300, וגרם להתפטרות שלושת הבכירים (למרות שמוסרית וציבורית הם צדקו!!).

2)   פרס רקח את הסכם אוסלו א’, וכאשר אזרחים ישראלים מצאו מותם בעקבות שובו של ערפאת לאזור, הוא כינה אותם: “קורבנות השלום”! מעולם לא נשמע כי לשלום צריך להקריב קורבנות אדם!

3)   לאחר מותו של יצחק רבין ז”ל, פרס מינה ועדת חקירה ממלכתית בראשות השופט מאיר שמגר; אולם מנדט הוועדה לא כלל – חקירת הרצח של רהמ”ש, אלא בדיקת סידורי האבטחה בעצרת! ולכן, יגאל עמיר לא זומן להעיד בפני הוועדה, כיוון שלכאורה לא היה קשור לסידורי האבטחה! ואנו שרויים בערפל לעניין נסיבות הרצח הנ”ל!

4)   הכיצד זה שראש השב”כ בזמן הרצח, כרמי גילון, קיבל לידיו את ניהול מרכז פרס לשלום, לאחר פרישתו מראשות השב”כ? האם תפקודו של גילון היה כה מזהיר, עד כי היה ראוי להתמנות לראשות מרכז פרס?

5)   פרס כיהן כרהמ”ש כאשר יונתן פולרד הוסגר לאמריקאים ע”י שגרירות ישראל בוושינגטון (אליקים רובינשטיין שכיהן אז כציר מדיני, הורה על סגירת שערי השגרירות, וכך פולרד נותר בחוץ, עד אשר השוטרים לכדו אותו)!

     אח”כ הורה פרס למסור לאמריקאים כל החומר המקורי שהובא ע”י פולרד, בנימוק כי הוסכם עמם כי פולרד לא יישפט לחומרה (תהא עיסקת טיעון). בסופו של דבר, ביהמ”ש בארה”ב דחה עיסקת טיעון ומאידך לא נמצא עותק של הסכם, שעליו הסתמך פרס!

ד.        לא ניתן לנתק את הקשר בין מרכז פרס לשלום ובין שמעון פרס האדם ונושא תפקיד ממלכתי! דהיינו, אף אחד בציבור, לא יאמין כי רון פונדק (בתפקידו כראש המרכז כיום) עושה במרכז, רק על פי שיקוליו שלו!

       ואם נשפוט את הפעילות של מוסד זה, אזי אוי ואבוי לעם ישראל! דיי לראות בכנס שיתקיים החודש באיטליה, מי יהיו הדוברים (גם אברהם בורג), ועל מה ידון הכינוס; כדי להבין מהי “הרוח המרחפת” ולאן רון פונדק וחבריו מנסים להוביל את עם ישראל!

ה.       האם סביר כי אדם בגיל 84 ייבחר לכהונת נשיא המדינה?; ראו מה קרה בגרמניה, כאשר נשיא זקן כמו זקן כמו הינדנבורג (שהיה בעברו מרשל ורמטכ”ל הצבא הגרמני), נתקל באדם כמו היטלר, כאשר זה נבחר לראשות הממשלה הגרמנית?!

       הינדנבורג – נרמס ע”י היטלר, ושנה לאחר בחירתו, שרף את בניין הפרלמנט! ומי שמע אז, מה הנשיא של גרמניה אמר? – אף אחד!

7.      סיכום:

א.        לא יתכן כי לאחר 65 שנות פעילות ציבורית (שלגביהן מחלוקות ענק, וזאת בלשון המעטה), אדם ימשיך להחזיק בתפקיד ממלכתי!

       אין לבחור אדם בגיל 84 לתפקיד כל שהוא, אלא אם הנו שליח האל; ופרס אינו כזה!

ב.        אף מועמד נוכחי, אינו מתאים לכהן כנשיא המדינה (עפ”י התכונות שמניתי) וזו תעודת עניות לעם ישראל; אך בלית ברירה, עליכם לבחור באחד מתוך השלושה; ולכן בחרו בקולט אביטל או בראובן ריבלין, ולא בשמעון פרס.

ג.         מזלנו, כי ההצבעה לכהונה זו הינה חשאית ואישית, ולכן אינכם אמורים להיות כבולים להתחייבות סיעתית, אלא אך ורק למצפונכם ולטובתו של עם ישראל.

 

                                                                                                           בכבוד,

 

    

                                                                                                     דב אבן אור, עו”ד

 העתק: אישי ציבור, כלי תקשורת ואחרים



כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

ניהול האתר