שר החקלאות התאבד
שר החקלאות התאבד
|
לא – עליי להרגיעכם – זה לא קרה אצלנו * שר החקלאות היפני החליט שאינו יכול להמשיך – לנוכח ההאשמות נגדו – והתאבד * כולי קנאה. למה זה לא נהוג אצלנו?
לא – עליי להרגיעכם – זה לא קרה אצלנו.
אצלנו, לצערי, שום שר אינו מתאבד מפני שתפסו אותו בשחיתות, או באי-סדרים.
זה קרה, כמובן, ביפן – ממלכה בלתי אחראית בירכתי ארץ, ששריה משלים את עצמם, שיש להם אחריות אישית מלאה על מחדלי משרדיהם. טושיקטסו מצואוקה, שר החקלאות של יפן, התאבד בביתו בטוקיו, קצת לפני שהיה אמור להופיע בפרלמנט, ולענות לשאלות על שחיתות, שנקשרה לשמו.
אם נחקה את המודל הלקוי היפני – נגיע לאבסורדים ממש. למשל –
גנרל ארוך-לשון וקליל-לשון, שלא כבש את היעד …
רמטכ”ל, שצבאו נכשל בהתמדה בכל משימותיו …
שר ביטחון, שמייצר לנו רק אסונות ומחדלים …
שר חינוך, שהצמיח רק אנאלפאביתים עתירי-תעודות …
שר חקלאות, שלא דואג שנאכל אוכל בריא וזול, ושיהיו לנו די מים … עם שר בריאות ועם שר לתשתיות לאומיות …
שר בריאות – בגלל הזקֵנה במסדרון ובגלל התרופות מצילות-חיים …
וכך הלאה, וכך הלאה … ותטהר הארץ, ויבוא לארצנו הדווּיה מרגוע.
אבל אצלנו אין בושה. כשאין בושה אפילו אהוד ברק יכול לחשוב כעת – אחרי סדרת מופעי האימים שלו, שרוויים בשתיקתו – שהוא ראוי להיות מועמד לראש ממשלה; ושימון פרס הוזה, שהוא ראוי להיות נשיא.
כשאין בושה – השמים הם הגבול עבור בני-העוולה ועבור הכישלונרים.
כשאין בושה – חיינו בזבל.