“נביאים” המגשימים את עצמם

“נביאים” המגשימים את עצמם

חנה אייזנמן
18.04.2007 12:24
"נביאים" המגשימים את עצמם


אילו התעללו הפושעים, יוסי ביילין, יוסי שריד, שולמית אלוני, שמעון פרס וכל “מחנה השלום” במרצחי חברון, כפי שהם מתעללים בישוב היהודי בחברון, זה 39 שנה, הם היו מזמן נשחטים, או לפחות, חוטפים כדור בראש, כזה שקבלה שלהבת פס, התינוקת שלא חטאה. יקום ה’ דמה מכל השותפים ל”שלום”, ערביי חברון ומפעיליהם – “מחנה השלום”.
לא נשכח ולא נסלח!




ב”ה

מיומו הראשון של חידוש הישוב היהודי בחברון, הם מתנכלים לו. בתחילה הם רק התנבאו. כשהתברר להם, שנבואותיהם היו הרהורי לבם ומשאלות לבם הרע, החלו במלחמתם, כשהם עושים את השימוש הטוב ביותר במרצחי חברון, יורשי מרצחי תרפ”ט, שמדינת ישראל לא מצאה לנכון לחסל ביום בו התאפשר לה הדבר, עם כניסת צה”ל לעיר, במלחמת ששת הימים.

לא די שהם מתעללים ביהודים בצורה הכי נאצית אפשרית, הם גם הצליחו להציג את היהודים, בדיוק כפי שעשו גבלס ושטרייכר, כאשמים וכמפלצות.

יש להם בעית זהות, אך זו בעייתם, מהי זכותם לכפות עלינו את הבעיות שלהם. יש להם בעיה שילכו לפסיכיאטור, ואם הם מסוכנים לציבור, והם מסוכנים לעצם קיומו של הישוב היהודי בארץ ישראל, יש להקיא אותם מן הישוב.

מהי זכותם של מנוכרי ישראל, עב”מים מזוויעים, לכפות עלינו את ניכורם לארצנו? איזו זכות יש להם לנשל אותנו ממורשת אבותינו?

כל מוסדות המדינה, ממשלתה, בית המשפט שלה, שירותי הבטחון שלה וצבאה, מתעללים בקומץ יהודי חברון, הנאלצים להילחם על כל קרוואן בעיר. קרוואן כמו זה שבו נרצח הרב רענן, הי”ד. ואז באה חלאת המין האנושי, חיים חפר, ומספר בשבחי בירת הנגב, לעומת פשעי חברון. ולא די לו בזה, אלא, מנאץ ומגדף את מורשת ישראל.

מוקדי הכח שהשמאל בנה בארץ ישראל, נקראים על ידו “המדינה שהשמאל בנה” ו”מדינת ישראל” וגם – “הדמוקרטיה היחידה במזרח התיכון”. אך באמת זו דיקטטורה על פי מיטב המורשת הסטאלינאצית. ולא שום דבר אחר.

ואנו, לא נשכח ולא נסלח!



                            ( לקוח מתוך – “והיום עוטפים בזה דגים”, לחגי סגל ואורי אורבך)

השנאה שלהם פרימיטיבית כל כך ומכוערת כל כך במערומיה, שלא היתה ראויה כלל להתייחסות, אילולא הצליחה להרעיל ולכער עד גועל נפש, את נפש האומה.

בשעתו אמר סוחר לבנוני עשיר לקולונל מיינרצהאגן, שה”פליטים הערבים” זו “אשפת אדם, אבל מכרה זהב פוליטי”. אז מה ניתן לומר על הכורים במכרה אשפת האדם? טינופת!

ידיעות אחרונות, כ”ג בחשון, התשנ”ט, 12.11ץ1998

מידי מי שחררת, יא, מנוול?

זה אותו נבל שניסה להסית את שנואי נפשו, ה”מרוקאי סכין”, לרצוח את השנואים יותר, ה”מתנחלים”. אבל זה לא עבד, כי מי ששיקם את אנשי “עיירות הלחם” היו, דווקא, ה”מתנחלים”. בשעה שחלאת האדם מסוג חפר ועוז היו עסוקים בשנאת ישראל, עסקו ה”מתנחלים” בבנין הארץ ובכל תחום תרומי אחר.

ואז באו החיים חפר’ים ועלו בבולדוזרים על “טירות גוש אמונים”, וזרקו שוב לרחוב את משוקמי עיירות הפיתוח בדרום.

”לא יהיה לך מנחם ומנוחם
ואש תצא
מזרעית שעל גבול לבנון ותיגע באש הבאה מירוחם
ומכל טירות גוש אמונים יעלה העשן, והאבק מכל עסקי החווילות
עלה תעלינה בהר שומרון כל עיירות ה”לחם” הרעבות
והמובטלות
וכאשר החשכה תרד עליכם בצהריים, וסכין המסכנים תבוא בלילות
כבר לא
תהיינה יותר שאלות.

“… כך ערי המובסים/ הרוח תפער דלתות חורקות ותנקש בחלונות ובתריסים
חרולים יתגלגלו בכיכר ועשב בר יכסה את הגבעות/ ברכות השחיה
יתייבשו
ובמתנסי”ם שברי כיסאות/ ושלטי חנויות התלויים על בלימה, יספרו מה שהיה
ולא יהיה עוד/
הארץ אכלה את יושביה, ולא נותר להם דבר, מלבד – דמעות
..”

                                                                                           (חיים חפר)
 

האלמנט הבולט ביותר בשורות אלה הוא חזון ה”שלום”, נוסח השמאל!

ואנו, לא נשכח ולא נסלח! חובתנו לקום לאלתר ולהפסיק את הזוועה הזו, אותה היינו צריכים להפסיק כבר לפני למעלה ממאה שנות התעללות של ה”מפעל הציוני” בעם היהודי!
 



כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

ניהול האתר