מתנפלים ובוכים
מתנפלים ובוכים
|
העולם לא אהב את זה. אש”ף ור”צ דווקא כן. אין קשר, אמר העולם, דווקא יש, אמרה מפ”ם. מה כאן לא ברור? אם ישראל לא היתה מזלזלת באינתיפאדה והיתה יוצאת מן ה”שטחים” עיראק לא היתה נכנסת לכווית.
ב”ה
את הדברים כתב אורי פורת, ז”ל, לפני 17 שנה בקירוב (12.10.1990). מאז, להוציא חיסולו של סאדאם, לא השתנה דבר במזרח התיכון הישן, אפילו לא השקרים המפלצתיים והקטלניים של שמעון פרס. עולם כמנהגו נוהג, כשהשקרנים והפושעים הגדולים מכולם הם כל אנשי “מחנה השלום” הישראלי, הגרר של כל ממשלות ישראל, אויב מספר אחת בעולם של העם היהודי!
היום לא היה אורי פורת מסיים את מאמרו בנימה אופטימית כל כך ובמתן אשראי גבוה כל כך למדינת ישראל המתאבדת.
מתנפלים ובוכים
זה מה שקורה למדינה, שאיננה מסוגלת להגן על עצמה וסומכת על עזרת ה”עולם”.
זה גם מה שמסוגלים לעשות ערבים לערבים, שלא לדבר על מה שהיו מסוגלים לעשות ליהודים, לו רק יכלו.
היה היתה מדינה קטנה בשם כווית, ו… הופ, איננה עוד. שם לא דובר ב”שטחים מוחזקים”, לא בדו-קיום, לא באוטונומיה ולא בטיח. שם, פשוט, בצ’יק-צ’אק, סופחו השטחים לעיראק. את התושבים רצחו, אנסו ובזזו. הנותרים בחיים עונו וטרונספרו, ועד לפני שמישהו הספיק לומר ג’ורג’ בוש – הכל נגמר.
העולם מחה, גינה, הוקיע, איים, התייעץ, התארגן והתגייס, אבל בינתיים חלפו חדשיים וכווית, כפי שהיתה פעם, מדינה חברה בארגון האומות המאוחדות, כבר לא קיימת.
זה מה שקורה למדינה שאיננה מסוגלת להגן על עצמה וסומכת על עזרת ה”עולם”.
זה גם מה שמסוגלים לעשות ערבים לערבים, שלא לדבר על מה שהיו מסוגלים לעשות ליהודים, לו רק יכלו.
בתחילה היה העולם משולהב ודרוך לקרב. בוש הישווה את סדאם חוסיין להיטלר והכל הסכימו שחרפת מינכן לא תחזור. נהמה של הסכמה הידהדה בעולם גם כשבוש אמר למאניאק העיראקי, או שאתה יוצא מכווית, או שנוציא אותך.
סדאם חוסיין תפס עצבים והשיב באצבע משולשת, מרוחה בחרדל. אני אצא מכווית, אמר, כשישראל תצא מפלשתין.
העולם לא אהב את זה. אש”ף ור”צ דווקא כן. אין קשר, אמר העולם, דווקא יש, אמרה מפ”ם. מה כאן לא ברור? אם ישראל לא היתה מזלזלת באינתיפאדה והיתה יוצאת מן ה”שטחים” עיראק לא היתה נכנסת לכווית.
איזה הגיון מבריק. איך לא חשבנו על זה? הרי באמת, כיבוש כווית על ידי עיראק היא הדרך הפשוטה ביותר לשחרור פלשתין, בדיוק כמו שכיבוש לוקסמבורג על ידי טורקיה היה מביא לשחרור קפריסין.
הראשונים שתפסו את המסר שבשקר, היו, כמובן, אלה אשר שיתוף פעולה עם טיפוסים כמו היטלר הוא אצלם, כנראה, הרגל. הרוסים, כמו בימי ריבנטרופ-מולוטוב, ואחריהם צרפתים, כמו בימי האופל של “וישי”, קפצו על ה”מציאה” וקבעו, כי אכן יש לינקג’ בין הסכסוך העיראקי-כוויתי לבין הסכסוך הישראלי-פלשתיני. צרפת אפילו הרחיקה לכת והוציאה מן המפרץ את נושאת-המטוסים שלה, אשר מלכתחילה נשלחה לשם ללא מטוסים…
משנתגלו הבקיעים בקואליציה היפה של האמריקנים עם מדינות אירופה, החל גם בוש לגמגם משהו על הקשר בין הבעיה הפלשתינית והמשבר במפרץ. לפתע נעלמה גם הדרישה התקיפה לנסיגה מיידית של עיראק מכווית, כי בעצם איך אפשר לסגת ממדינה שכבר איננה. אפילו בריטניה, זו שהיתה הקיצונית מבין כל מדינות המערב בתביעה לשבור לעיראקים את העצמות, אפילו היא הטילה השבוע על שר החוץ שלה, דגלאס הרד, להשמיע דרשה על התנהגותה הנבזית וה”בלתי אנושית” של…. ישראל.
נהדר. ישראל, זו שמחלקת מסכות-גז לפלשתינים כדי להצילם מן הנשק הכימי של סדאם מושיעם – היא לא אנושית. עיראק, לעומת זאת, המחזיקה אלפי אזרחים בריטיים כבני-ערובה – היא, מסתבר, אנושית מאד.
וכיתתו חרבותם לאתים וחניתותיהם למזמרות ואלותיהם לשרשראות ואבניהם לבליסטראות ושאלו שלום ירושלים, עד שבאו השוטרים המנוולים של רוני מילוא ועשו בהם שפטים, על לא עוול בכפם.
וכך, כאשר ניעורו מחדש הצביעות, הציניות, השקרנות והפחדנות הבינלאומית, שב לתחייה גם אש”ף ובאה הפרובוקציה המאורגנת והמתוזמנת על הר-הבית. פייסל אל-חוסייני, חברם הטוב של החבר’ה הטובים מ”שלום עכשו”, נתן את האות ורבבות שוחרי-שלום פלשתיניים פצחו בשירה אדירה של שירי שלום כמו “אטבח אל יאהוד”. וכיתתו חרבותם לאתים וחניתותיהם למזמרות ואלותיהם לשרשראות ואבניהם לבליסטראות ושאלו שלום ירושלים, עד שבאו השוטרים המנוולים של רוני מילוא ועשו בהם שפטים, על לא עוול בכפם.
אהה, אמרה ליהודים מפ”ם, כמעט ב
ובעיר הפלשתינית עכו, במסגרת פסטיבל-הזבל הנערך שם בחסות משרד החינוך והתרבות, הציגו שובבי ציון את ה”פרוטוקולים של משפט גבעתי”.
לעולם לא תצעד לבדך, פייסל חוסייני. עם אוהדים-מעודדים כאלה אכן תגיע רחוק מאד מפלשתין. מדינת ישראל איננה שובך יונים מבוהלות, כפי שאתה טועה לחשוב, ואין לה שום תכנית להתאבד בסוף הקיץ, רק כדי שאירופה לא תקפא מקור בחורף.
חבל על הדם שנשפך השבוע בהר-הבית, בעקבות ההסתה מבגדאד, כפי שחבל על כל הדם, יהודי וערבי, שנשפך כאן דורות, בגלל מטיפי הג’יהאד במסגד.
ב-1948 הפלשתינים התנפלו, חטפו ובכו. גם ב-1967 הם התנפלו, חטפו ובכו. השבוע התברר, כי לא למדו ולא שכחו דבר, כאשר שוב התנפלו, שוב חטפו ועכשו הם שוב בוכים.
אם באמת הם לא רוצים להמשיך ולחטוף ולא רוצים להמשיך לבכות הם צריכים, פשוט, להפסיק להתנפל. אם ימשיכו במחזוריות המקוללת הזאת, ואלילם החדש, סדאם חוסיין, יבלע גם את בחריין – הם לא יצליחו להחזיר את גלגל ההסטוריה לאחור. אפילו יכבשו גם את אבו-דאבי – זה לא יעזור.
מישהו צריך להזכיר לפלשתינים, כי אם שוב תפרוץ כאן מלחמה בגללם, הם שוב יהיו קרבנותיה העיקריים. מישהו גם צריך להבהיר לסדאם ולעולם, כי ישראל איננה צ’כוסלובקיה ושטחי יו”ש וחבל עזה אינם חבל הסודטים.
באשר ל”לינקג'”, שעליו מדברים צבועי-כל-הארצות-התאחדו, לא זכור לי מתי נחתמה ברית ערים תאומות בין ירושלים וכווית-סיטי.