מחלף גנות (ב): מתי גולן, אין לך דיעה משלך?

מחלף גנות (ב): מתי גולן, אין לך דיעה משלך?

קימקא
שמחה ניר, עו”ד 27.03.2007 18:59
לגנות או לא לגנות, לא זאת השאלה

לגנות או לא לגנות, לא זאת השאלה


עוד על הסגידה להערת אגב שבפסקי-דין.



תחת הכותרת טירקל, אל תלמד מבך, וכותרת המשנה הוועדה חייבת לומר: רבותיי, לכו תמצאו לתפקיד המפכ”ל אדם בלי כתם, כותב העיתונאי-פובליציסט הוותיק מתי גולן (גלובס, 26.3.2007), שעות אחדות לפני שיעקב גנות הודיע על הסרת מועמדותו לתפקיד מפכ”ל המשטרה:

באופן הגיוני, מינוי יעקב גנות למפכ”ל המשטרה לא היה צריך להגיע לשולחנה של ועדת טירקל למינוי בכירים, האמורה להחליט בימים אלה על המינוי. נגד גנות הוגשה בשעתו תביעה על שוחד, מרמה והפרת אמונים. שופט עליון אחד, יעקב קדמי, כתב בשעתו שיש להרשיעו בעבירות מרמה והפרת אמונים. שני שופטים, אליעזר גולדברג ויצחק זמיר, פסקו שלמרות שמקרהו של גנות הוא על גבול הפלילי, הם נמנעים מלהרשיעו. כלומר, הוא זוכה. … שופטי הרוב נטו בתחילה לעשות זאת, אבל לאחר התלבטות, החליטו אחרת. הם אמרו לעצמם: “נכתוב פסק דין כזה, שהאיש כבר לא יהיה בשירות הציבורי”. והם אמנם כתבו פסק דין “כזה”. אלא ששופטי הרוב לא השכילו להבין שאצלנו, אם אין הרשעה ברורה ומוחלטת, לא תמיד מתעניינים מה נאמר ב”זיכוי”.

עובדה. למרות הדברים הקשים שנכתבו, גנות, שכמעט נכנס לבית הסוהר, מונה כנציב השירות כולו. והמינוי הזה אושר בוועדת הבכירים שבראשה ישב אז גבריאל בך. מה שמוכיח ששופטי הרוב במשפט גנות לא חשבו גם על אפשרות של שיקול דעת לקוי שהיה יכול להימנע על ידי הרשעה. עכשיו, בראש ועדת הבכירים יושב יעקב טירקל, וצריך לוודא שהוא לא יחזור על הטעות של ועדת בך.

מה טוענים גנות והשר לביטחון פנים, אבי דיכטר, שמינה אותו? שהיה זיכוי, ושזה היה לפני 12 שנה. אלא שעניין הזיכוי לחלוטין אינו מדויק, כי כל השופטים קבעו פה אחד שגנות עבר עבירות אתיות ומשמעתיות חמורות. זה לא מספיק כדי לפסול מועמדות לתפקיד בכיר בכלל, ולתפקיד הבכיר ביותר במערכת אכיפת החוק בפרט? באשר ל-12 שנה, מה זה משנה? זה עושה את הכתם לדהוי יותר? הוועדה חייבת לומר את דברה בצורה נחרצת: “רבותיי, פה לא הפקרות. לכו תמצאו לתפקיד הכל כך רגיש הזה אדם בלי כתם” (ההדגשה שלי – ש’ נ’).

אני רוצה לומר לך משהו, מתי, אבל מבקש אותך – ממש מפציר בך – לא לקחת את זה באופן אישי, כי זו תופעה כללית, אשר אני אולי היחיד המתקומם נגדה: הסגידה להערות-אגב שבפסקי-דין.

הערות-האגב האלה הן רעה חולה: אי אפשר לערער עליהן, אומריהן חסינים (דה-פאקטו, ואולי גם דה-יורה) מכל תביעה או אישום על פי חוק לשון-הרע (או כל חוק אחר), אבל הן יכולות להרוס בני אדם, משפחות, קריירות, מפעלות-חיים – ואלה רק חלק מהמאפיינים המחליאים של התופעה הזאת.

ויש להערות האלה עוד משהו: הפובליציסטים יכולים לעשות להן העתק-הדבק לאן שהם רוצים, בלי צורך להשקיע מחשבה משלהם בהגנה-על-התיזה. די להם להגיד “שופט פלוני אמר כך-וכך”, ויש לנו יצירה פובליציסטית לתפארה.

תגיד לי, מתי, עם כל הענווה: במה אתה פחות חכם מהם, השופטים, שאתה צריך לקבל מהם מזון לעוס?

אני קורא אותך שנים רבות. שלושים, אולי יותר.לפעמים מסכים אתך, לפעמים לא, ואם היית מציע תיזה מבוססת משלך מדוע יעקב גנות אינו ראוי לכהונת המפכ”ל – ייתכן מאוד שהייתי מסכים אתך.

אבל אתה לא מציע לי דבר זולת ש”עניין הזיכוי לחלוטין אינו מדויק, כי כל השופטים קבעו פה אחד שגנות עבר עבירות אתיות ומשמעתיות חמורות”. אילו עבירות הוא עבר? אתה לא מגלה לנו. מאין שאבו השופטים את הסמכות לקבוע שהוא עבר “עבירות אתיות ומשמעתיות” – חמורות או לא חמורות – ומה, בכלל, הקשר בין העבירות ה”אתיות ומשמעתיות” האלה לבין המפכ”לות?

וברוח השאלה ששאלתי אותך קודם, אבל “להיפך”: במה הם, השופטים, חכמים יותר ממך, עו”ד מתי גולן? הרי היום, בכתבך את טירקל, אל תלמד מבך, אתה יותר מבוגר משופטיו של גנות בעת משפטו, לפני 13 שנה, ובאמתחתך אולי עשרה מאמרים על כל פסק-דין שהם כתבו עד אז.

וכשאנחנו קונים את גלובס אנחנו מצפים לקרוא את דיעותיו של מתי גולן, ולא “תמציות” של פסקי-דין מלפני שנות-איכה, אליהם אנחנו יכולים להגיע בכוחות עצמנו.

ועוד הערה, כדי שלא תייחס לי חוסר יושר אינטלקטואלי, או “הוצאת דברים מהקשרם”, אני חוזר כאן אל ההשמטה מדבריך, המובאים לעיל. אחרי “הוא זוכה” השמטתי את המשפטים כאן מקור הרעה. על פי הראיות היה מקום, היתה חובה, להרשיע את גנות, כפי שגרס קדמי.

אכן, יכול להיות שהזיכוי היה שגוי – אני לא יודע, כי התחום הזה אינו במרכז האג’נדה שלי, ואם אכן “היה מקום, היתה חובה, להרשיע את גנות” – זה, אפילו כשלעצמו, היה יכול לבסס את כל התיזה שלך, כולה, אבל, מה לעשות, את התיזה הזאת אתה לא מבסס – לא במאמר הזה, לא בהפנייה אל מאמר אחר שלך המבסס את התיזה – אם היה כזה – ולא בהפנייה אל כל מקור אחר ממנו ניתן ללמוד כי דעת הרוב בפרשת יעקב גנות אכן הייתה שגוייה.

ושוב, מתי, don’t take it personally. הכל נוהגין כך, ועל כך נפשי בוכיה.

מחלף גנות (א): אני במקומך לא הייתי פורש מהמועמדות

מכת הערות-האגב השיפוטיות, ומינויו של יעקב גנות כמפכ”ל המשטרה

תנו לשופטים לקשקש!!!



כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

ניהול האתר